Ad Corinthios II 6

NOVA VULGATA	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 Adiuvantes autem et exhor tamur, ne in vacuum gratiam Dei recipiatis	1 וַאֲנַחְנוּ כְּעֹזְרִים נַזְהִירָה אֶתְכֶם שֶׁלֹּא תְקַבְּלוּ לָרִיק אֶת־חֶסֶד אֱלֹהִים
2 — ait enim: “ Tempore accepto exaudivi te et in die salutis adiuvi te ”; ecce nunc tempus acceptabile, ecce nunc dies salutis —	2 כִּי הוּא אוֹמֵר בְּעֵת רָצוֹן עֲנִיתִיךָ וּבְיוֹם יְשׁוּעָה עֲזַרְתִּיךָ הִנֵּה עַתָּה עֵת רָצוֹן הִנֵּה עַתָּה יוֹם יְשׁוּעָה
3 nemini dantes ullamoffensionem, ut non vituperetur ministerium,	3 וְאֵין אֲנַחְנוּ נֹתְנִים מִכְשׁוֹל בִּמְאוּמָה פֶּן־יִהְיֶה שֵׁרוּתֵנוּ לִנְאָצָה
4 sed in omnibus exhibentesnosmetipsos sicut Dei ministros in multa patientia, in tribulationibus, innecessitatibus, in angustiis,	4 כִּי אִם־נֵרָאֶה בְכָל־דָּבָר כִּמְשָׁרְתֵי אֱלֹהִים בְּסַבְלָנוּת רַבָּה בְּלַחַץ וּבְצָרוֹת וּבִמְצוּקוֹת
5 in plagis, in carceribus, in seditionibus, inlaboribus, in vigiliis, in ieiuniis,	5 בְּמַכּוֹת וּבְמוֹסֵרוֹת וּבִמְהוּמוֹת בִּתְלָאוֹת בִּשְׁקִידוֹת וּבְצוֹמוֹת
6 in castitate, in scientia, inlonganimitate, in suavitate, in Spiritu Sancto, in caritate non ficta,	6 בְּטָהֳרָה וּבְדַעַת וּבְאֹרֶךְ רוּחַ וּבְחֶסֶד וּבְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ וּבְאַהֲבָה לֹא צְבוּעָה
7 inverbo veritatis, in virtute Dei; per arma iustitiae a dextris et sinistris,	7 בִּדְבַר הָאֱמֶת וּבִגְבוּרַת אֱלֹהִים בִּכְלִי נֶשֶׁק הַצְּדָקָה מִיָּמִין וּמִשְּׂמֹאל
8 per gloriam et ignobilitatem, per infamiam et bonam famam; ut seductores, etveraces;	8 בְּכָבוֹד וּבְקָלוֹן בְּשֵׁם־רַע וּבְשֵׁם־טוֹב כְּמַתְעִים וּבְכָל־זֹאת נֶאֱמָנִים
9 sicut qui ignoti, et cogniti; quasi morientes, et ecce vivimus; utcastigati, et non mortificati;	9 כְּאֵינָם יְדוּעִים וְגַם־יְדוּעִים כְּמֵתִים וְהִנְנוּ חַיִּים כִּמְיֻסָּרִים וְלֹא מוּמָתִים
10 quasi tristes, semper autem gaudentes; sicutegentes, multos autem locupletantes; tamquam nihil habentes, et omniapossidentes.	10 כְּנֶעֱצָבִים וּבְכָל־עֵת שְׂמֵחִים כְּרָשִׁים וּמַעֲשִׁירֵי רַבִּים כַּאֲשֶׁר אֵין־לָהֶם־מְאוּמָה וְיֵשׁ לָהֶם כֹּל
11 Os nostrum patet ad vos, o Corinthii, cor nostrum dilatatum est.	11 פִּינוּ פָּתוּחַ לָכֶם אַנְשֵׁי קוֹרִנְתּוֹס וְרָחַב לִבֵּנוּ
12 Nonangustiamini in nobis, sed angustiamini in visceribus vestris;	12 לֹא־צַר מְקוֹמְכֶם בָּנוּ אַך־צַר הַמָּקוֹם בִּמְעֵיכֶם
13 eandem autemhabentes remunerationem, tamquam filiis dico, dilatamini et vos.	13 וְהָיָה זֶה גְּמוּלִי כְּמוֹ אֶל־בָּנִים אָנֹכִי מְדַבֵּר אִם־תַּרְחִיבוּ לְבַבְכֶם גַּם־אַתֶּם
14 Nolite iugum ducere cum infidelibus! Quae enim participatio iustitiae cuminiquitate? Aut quae societas luci ad tenebras?	14 אַל־תִּהְיוּ משְׁכֵי עֹל זָר עִם־חַסְרֵי אֱמוּנָה כִּי אֵיזוֹ שֻׁתָּפוּת יֵשׁ לַצְּדָקָה עִם־הָעָוֶל וְאֵיזוֹ הִתְחַבְּרוּת לָאוֹר עִם־הַחשֶׁךְ
15 Quae autem conventio Christicum Beliar, aut quae pars fideli cum infideli?	15 וְאֵיזוֹ הַסְכָּמָה לַמָּשִׁיחַ עִם־בְּלִיַּעַל אוֹ מֶה חֵלֶק הַמַּאֲמִין עִם־שֶׁאֵינֶנּוּ מַאֲמִין
16 Qui autem consensus templo Deicum idolis? Vos enim estis templum Dei vivi; sicut dicit Deus: “ Inhabitabo in illis et inambulabo et ero illorum Deus, et ipsi erunt mihi populus.	16 וְאֵיזֶה דֶבֶק יֵשׁ לְהֵיכַל אֱלֹהִים עִם־הָאֱלִילִים כִּי־אַתֶּם הֵיכַל אֱלֹהִים חַיִּים כְּמוֹ שֶׁאָמַר הָאֱלֹהִים וְשָׁכַנְתִּי וְהִתְהַלַּכְתִּי בְתוֹכָם וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים וְהֵם יִהְיוּ־לִי לְעָם
17 Propter quod exite de medio eorum et separamini, dicit Dominus, et immundum ne tetigeritis; et ego recipiam vos	17 עַל־כֵּן צְאוּ מִתּוֹכָם וְהִבָּרוּ נְאֻם־יְהוָֹה וְטָמֵא אַל־תִּגָּעוּ וַאֲנִי אֲקַבֵּץ אֶתְכֶם
18 et ero vobis in Patrem, et vos eritis mihi in filios et filias, dicit Dominus omnipotens ”.	18 וְהָיִיתִי לָכֶם לְאָב וְאַתֶּם תִּהְיוּ־לִי לְבָנִים וּלְבָנוֹת נְאֻם־יְהוָֹה צְבָאוֹת
	19 וְיַאַצְרוּ לָהֶם אוֹצָר לִיסוֹד טוֹב לֶעָתִיד שֶׁיַּשִּׂיגוּ אֶת־חַיֵּי הָעוֹלָמִים
	20 אַתָּה טִימוֹתִיּוֹס שְׁמֹר אֶת־הַפִּקָּדוֹן וְהִתְרַחֵק מִדִּבְרֵי הֶבֶל הַפְּסוּלִים וּמִן־וִכּוּחֵי הַמַּדָּע הַנִּקְרָא כֵן בְּשָׁקֶר
	21 אֲשֶׁר יֵשׁ מִתְפָּאֲרִים בּוֹ וַיִּתְעוּ מִן־הָאֱמוּנָה הַחֶסֶד עִמָּךְ אָמֵן