Amos 5

NOVA VULGATA	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 Audite verbum istud, quod ego levo super vos, planctum, domus Israel:	1 שִׁמְעוּ אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹשֵׂא עֲלֵיכֶם קִינָה בֵּית יִשְׂרָאֵל
2 Cecidit, non adiciet ut resurgat virgo Israel; proiecta est in terram suam, non est qui suscitet eam.	2 נָפְלָה לֹא־תֹוסִיף קוּם בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל נִטְּשָׁה עַל־אַדְמָתָהּ אֵין מְקִימָהּ
3 Quia haec dicit Dominus Deus: “ Urbs, de qua egrediebantur mille, relinquentur in ea centum; et de qua egrediebantur centum, relinquentur in ea decem pro domo Israel ”.	3 כִּי כֹה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה הָעִיר הַיֹּצֵאת אֶלֶף תַּשְׁאִיר מֵאָה וְהַיֹּוצֵאת מֵאָה תַּשְׁאִיר עֲשָׂרָה לְבֵית יִשְׂרָאֵל׃ ס
4 Quia haec dicit Dominus domui Israel: “ Quaerite me et vivetis;	4 כִּי כֹה אָמַר יְהוָה לְבֵית יִשְׂרָאֵל דִּרְשׁוּנִי וִחְיוּ
5 et nolite quaerere Bethel et in Galgalam nolite intrare et in Bersabee nolite transire, quia Galgala captiva ducetur, et Bethel erit iniquitas ”.	5 וְאַל־תִּדְרְשׁוּ בֵּית־אֵל וְהַגִּלְגָּל לֹא תָבֹאוּ וּבְאֵר שֶׁבַע לֹא תַעֲבֹרוּ כִּי הַגִּלְגָּל גָּלֹה יִגְלֶה וּבֵית־אֵל יִהְיֶה לְאָוֶן
6 Quaerite Dominum et vivite; ne forte invadat sicut ignis domum Ioseph, et devoret, et non sit qui exstinguat Bethel.	6 דִּרְשׁוּ אֶת־יְהוָה וִחְיוּ פֶּן־יִצְלַח כָּאֵשׁ בֵּית יֹוסֵף וְאָכְלָה וְאֵין־מְכַבֶּה לְבֵית־אֵל
7 Qui convertunt in absinthium iudicium et iustitiam in terram deiciunt.	7 הַהֹפְכִים לְלַעֲנָה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה לָאָרֶץ הִנִּיחוּ
8 Qui facit stellas Pliadis et Orionem et convertit in mane tenebras et diem in noctem obscurat; qui vocat aquas maris et effundit eas super faciem terrae; Dominus nomen eius.	8 עֹשֵׂה כִימָה וּכְסִיל וְהֹפֵךְ לַבֹּקֶר צַלְמָוֶת וְיֹום לַיְלָה הֶחְשִׁיךְ הַקֹּורֵא לְמֵי־הַיָּם וַיִּשְׁפְּכֵם עַל־פְּנֵי הָאָרֶץ יְהוָה שְׁמֹו׃ ס
9 Qui micare facit vastitatem super robustum et vastitatem super arcem affert.	9 הַמַּבְלִיג שֹׁד עַל־עָז וְשֹׁד עַל־מִבְצָר יָבֹוא
10 Odio habuerunt corripientem in porta et loquentem perfecte abominati sunt.	10 שָׂנְאוּ בַשַּׁעַר מֹוכִיחַ וְדֹבֵר תָּמִים יְתָעֵבוּ
11 Idcirco, pro eo quod conculcastis pauperem et portionem frumenti abstulistis ab eo, domos quadro lapide aedificastis et non habitabitis in eis, vineas plantastis amantissimas et non bibetis vinum earum.	11 לָכֵן יַעַן בֹּושַׁסְכֶם עַל־דָּל וּמַשְׂאַת־בַּר תִּקְחוּ מִמֶּנּוּ בָּתֵּי גָזִית בְּנִיתֶם וְלֹא־תֵשְׁבוּ בָם כַּרְמֵי־חֶמֶד נְטַעְתֶּם וְלֹא תִשְׁתּוּ אֶת־יֵינָם
12 Quia cognovi multa scelera vestra et fortia peccata vestra, opprimentes iustum, accipientes munus et pauperes deprimentes in porta.	12 כִּי יָדַעְתִּי רַבִּים פִּשְׁעֵיכֶם וַעֲצֻמִים חַטֹּאתֵיכֶם צֹרְרֵי צַדִּיק לֹקְחֵי כֹפֶר וְאֶבְיֹונִים בַּשַּׁעַר הִטּוּ
13 Ideo prudens in tempore illo tacet, quia tempus malum est.	13 לָכֵן הַמַּשְׂכִּיל בָּעֵת הַהִיא יִדֹּם כִּי עֵת רָעָה הִיא
14 Quaerite bonum et non malum, ut vivatis, ita ut sit Dominus, Deus exercituum, vobiscum, sicut dixistis.	14 דִּרְשׁוּ־טֹוב וְאַל־רָע לְמַעַן תִּחְיוּ וִיהִי־כֵן יְהוָה אֱלֹהֵי־צְבָאֹות אִתְּכֶם כַּאֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם
15 Odite malum et diligite bonum et constituite in porta iudicium, si forte misereatur Dominus, Deus exercituum, reliquiis Ioseph.	15 שִׂנְאוּ־רָע וְאֶהֱבוּ טֹוב וְהַצִּיגוּ בַשַּׁעַר מִשְׁפָּט אוּלַי יֶחֱנַן יְהוָה אֱלֹהֵי־צְבָאֹות שְׁאֵרִית יֹוסֵף׃ ס
16 Propterea haec dicit Dominus, Deus exercituum, dominator: “ In omnibus plateis planctus, et in cunctis viis dicetur: “Vae, vae!”; et vocabunt agricolam ad luctum et ad planctum eos, qui sciunt lamentationem.	16 לָכֵן כֹּה־אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי צְבָאֹות אֲדֹנָי בְּכָל־רְחֹבֹות מִסְפֵּד וּבְכָל־חוּצֹות יֹאמְרוּ הֹו־הֹו וְקָרְאוּ אִכָּר אֶל־אֵבֶל וּמִסְפֵּד אֶל־יֹודְעֵי נֶהִי
17 Et in omnibus vineis erit luctus, quia pertransibo in medio tui ”, dicit Dominus.	17 וּבְכָל־כְּרָמִים מִסְפֵּד כִּי־אֶעֱבֹר בְּקִרְבְּךָ אָמַר יְהוָה׃ ס
18 Vae desiderantibus diem Domini! Ad quid vobis dies Domini? Tenebrae et non lux.	18 הֹוי הַמִּתְאַוִּים אֶת־יֹום יְהוָה לָמָּה־זֶּה לָכֶם יֹום יְהוָה הוּא־חֹשֶׁךְ וְלֹא־אֹור
19 Quomodo si fugiat vir a facie leonis, et occurrat ei ursus; et ingrediatur domum et innitatur manu sua super parietem, et mordeat eum coluber.	19 כַּאֲשֶׁר יָנוּס אִישׁ מִפְּנֵי הָאֲרִי וּפְגָעֹו הַדֹּב וּבָא הַבַּיִת וְסָמַךְ יָדֹו עַל־הַקִּיר וּנְשָׁכֹו הַנָּחָשׁ
20 Numquid non tenebrae dies Domini et non lux? Et caligo sine splendore in ea?	20 הֲלֹא־חֹשֶׁךְ יֹום יְהוָה וְלֹא־אֹור וְאָפֵל וְלֹא־נֹגַהּ לֹו
21 “ Odi, proieci festivitates vestras et non delector coetibus vestris.	21 שָׂנֵאתִי מָאַסְתִּי חַגֵּיכֶם וְלֹא אָרִיחַ בְּעַצְּרֹתֵיכֶם
22 Quod si obtuleritis mihi holocautomata, oblationes vestras non suscipiam et sacrificia pinguium vestrorum non respiciam.	22 כִּי אִם־תַּעֲלוּ־לִי עֹלֹות וּמִנְחֹתֵיכֶם לֹא אֶרְצֶה וְשֶׁלֶם מְרִיאֵיכֶם לֹא אַבִּיט
23 Aufer a me tumultum carminum tuorum, et canticum lyrarum tuarum non audiam.	23 הָסֵר מֵעָלַי הֲמֹון שִׁרֶיךָ וְזִמְרַת נְבָלֶיךָ לֹא אֶשְׁמָע
24 Et affluat quasi aqua iudicium, et iustitia quasi torrens perennis.	24 וְיִגַּל כַּמַּיִם מִשְׁפָּט וּצְדָקָה כְּנַחַל אֵיתָן
25 Numquid hostias et oblationes obtulistis mihi in deserto quadraginta annis, domus Israel?	25 הַזְּבָחִים וּמִנְחָה הִגַּשְׁתֶּם־לִי בַמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה בֵּית יִשְׂרָאֵל
26 Et portastis Saccut regem vestrum, et Caivan, imagines vestras, sidus deorum vestrorum, quae fecistis vobis.	26 וּנְשָׂאתֶם אֵת סִכּוּת מַלְכְּכֶם וְאֵת כִּיּוּן צַלְמֵיכֶם כֹּוכַב אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם לָכֶם
27 Et migrare vos faciam trans Damascum ”, dicit Dominus; Deus exercituum nomen eius.	27 וְהִגְלֵיתִי אֶתְכֶם מֵהָלְאָה לְדַמָּשֶׂק אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי־צְבָאֹות שְׁמֹו׃ פ