| 1 נבוכדנצר מלכא לכל עממיא אמיא ולשניא די דארין בכל ארעא שלמכון ישגא | 1 King Nebuchadnezzar to all peoples, nations, and languages, that dwell in all the earth: Peace be multiplied to you! |
| 2 אתיא ותמהיא די עבד עמי אלהא עליא שפר קדמי להחויה | 2 It has seemed good to me to show the signs and wonders that the Most High God has wrought toward me. |
| 3 אתוהי כמה רברבין ותמהוהי כמה תקיפין מלכותה מלכות עלם ושלטנה עם דר ודר | 3 How great are his signs, how mighty his wonders! His kingdom is an everlasting kingdom, and his dominion is from generation to generation. |
| 4 אנה נבוכדנצר שלה הוית בביתי ורענן בהיכלי | 4 I, Nebuchadnezzar, was at ease in my house and prospering in my palace. |
| 5 חלם חזית וידחלנני והרהרין על משכבי וחזוי ראשי יבהלנני | 5 I had a dream which made me afraid; as I lay in bed the fancies and the visions of my head alarmed me. |
| 6 ומני שים טעם להנעלה קדמי לכל חכימי בבל די פשר חלמא יהודענני | 6 Therefore I made a decree that all the wise men of Babylon should be brought before me, that they might make known to me the interpretation of the dream. |
| 7 באדין עללין חרטמיא אשפיא כשדיא וגזריא וחלמא אמר אנה קדמיהון ופשרה לא מהודעין לי | 7 Then the magicians, the enchanters, the Chaldeans, and the astrologers came in; and I told them the dream, but they could not make known to me its interpretation. |
| 8 ועד אחרין על קדמי דניאל די שמה בלטשאצר כשם אלהי ודי רוח אלהין קדישין בה וחלמא קדמוהי אמרת | 8 At last Daniel came in before me--he who was named Belteshazzar after the name of my god, and in whom is the spirit of the holy gods --and I told him the dream, saying, |
| 9 בלטשאצר רב חרטמיא די אנה ידעת די רוח אלהין קדישין בך וכל רז לא אנס לך חזוי חלמי די חזית ופשרה אמר | 9 "O Belteshazzar, chief of the magicians, because I know that the spirit of the holy gods is in you and that no mystery is difficult for you, here is the dream which I saw; tell me its interpretation. |
| 10 וחזוי ראשי על משכבי חזה הוית ואלו אילן בגוא ארעא ורומה שגיא | 10 The visions of my head as I lay in bed were these: I saw, and behold, a tree in the midst of the earth; and its height was great. |
| 11 רבה אילנא ותקף ורומה ימטא לשמיא וחזותה לסוף כל ארעא | 11 The tree grew and became strong, and its top reached to heaven, and it was visible to the end of the whole earth. |
| 12 עפיה שפיר ואנבה שגיא ומזון לכלא בה תחתוהי תטלל חיות ברא ובענפוהי ידרון צפרי שמיא ומנה יתזין כל בשרא | 12 Its leaves were fair and its fruit abundant, and in it was food for all. The beasts of the field found shade under it, and the birds of the air dwelt in its branches, and all flesh was fed from it. |
| 13 חזה הוית בחזוי ראשי על משכבי ואלו עיר וקדיש מן שמיא נחת | 13 "I saw in the visions of my head as I lay in bed, and behold, a watcher, a holy one, came down from heaven. |
| 14 קרא בחיל וכן אמר גדו אילנא וקצצו ענפוהי אתרו עפיה ובדרו אנבה תנד חיותא מן תחתוהי וצפריא מן ענפוהי | 14 He cried aloud and said thus, 'Hew down the tree and cut off its branches, strip off its leaves and scatter its fruit; let the beasts flee from under it and the birds from its branches. |
| 15 ברם עקר שרשוהי בארעא שבקו ובאסור די פרזל ונחש בדתאא די ברא ובטל שמיא יצטבע ועם חיותא חלקה בעשב ארעא | 15 But leave the stump of its roots in the earth, bound with a band of iron and bronze, amid the tender grass of the field. Let him be wet with the dew of heaven; let his lot be with the beasts in the grass of the earth; |
| 16 לבבה מן אנושא ישנון ולבב חיוה יתיהב לה ושבעה עדנין יחלפון עלוהי | 16 let his mind be changed from a mans, and let a beast's mind be given to him; and let seven times pass over him. |
| 17 בגזרת עירין פתגמא ומאמר קדישין שאלתא עד דברת די ינדעון חייא די שליט עליא במלכות אנושא ולמן די יצבא יתננה ושפל אנשים יקים עליה | 17 The sentence is by the decree of the watchers, the decision by the word of the holy ones, to the end that the living may know that the Most High rules the kingdom of men, and gives it to whom he will, and sets over it the lowliest of men.' |
| 18 דנה חלמא חזית אנה מלכא נבוכדנצר ואנתה בלטשאצר פשרא אמר כל קבל די כל חכימי מלכותי לא יכלין פשרא להודעתני ואנתה כהל די רוח אלהין קדישין בך | 18 This dream I, King Nebuchadnezzar, saw. And you, O Belteshazzar, declare the interpretation, because all the wise men of my kingdom are not able to make known to me the interpretation, but you are able, for the spirit of the holy gods is in you." |
| 19 אדין דניאל די שמה בלטשאצר אשתומם כשעה חדה ורעינהי יבהלנה ענה מלכא ואמר בלטשאצר חלמא ופשרא אל יבהלך ענה בלטשאצר ואמר מראי חלמא לשנאיך ופשרה לעריך | 19 Then Daniel, whose name was Belteshazzar, was dismayed for a moment, and his thoughts alarmed him. The king said, "Belteshazzar, let not the dream or the interpretation alarm you." Belteshazzar answered, "My lord, may the dream be for those who hate you and its interpretation for your enemies! |
| 20 אילנא די חזית די רבה ותקף ורומה ימטא לשמיא וחזותה לכל ארעא | 20 The tree you saw, which grew and became strong, so that its top reached to heaven, and it was visible to the end of the whole earth; |
| 21 ועפיה שפיר ואנבה שגיא ומזון לכלא בה תחתוהי תדור חיות ברא ובענפוהי ישכנן צפרי שמיא | 21 whose leaves were fair and its fruit abundant, and in which was food for all; under which beasts of the field found shade, and in whose branches the birds of the air dwelt-- |
| 22 אנתה הוא מלכא די רבית ותקפת ורבותך רבת ומטת לשמיא ושלטנך לסוף ארעא | 22 it is you, O king, who have grown and become strong. Your greatness has grown and reaches to heaven, and your dominion to the ends of the earth. |
| 23 ודי חזה מלכא עיר וקדיש נחת מן שמיא ואמר גדו אילנא וחבלוהי ברם עקר שרשוהי בארעא שבקו ובאסור די פרזל ונחש בדתאא די ברא ובטל שמיא יצטבע ועם חיות ברא חלקה עד די שבעה עדנין יחלפון עלוהי | 23 And whereas the king saw a watcher, a holy one, coming down from heaven and saying, 'Hew down the tree and destroy it, but leave the stump of its roots in the earth, bound with a band of iron and bronze, in the tender grass of the field; and let him be wet with the dew of heaven; and let his lot be with the beasts of the field, till seven times pass over him'; |
| 24 דנה פשרא מלכא וגזרת עליא היא די מטת על מראי מלכא | 24 this is the interpretation, O king: It is a decree of the Most High, which has come upon my lord the king, |
| 25 ולך טרדין מן אנשא ועם חיות ברא להוה מדרך ועשבא כתורין לך יטעמון ומטל שמיא לך מצבעין ושבעה עדנין יחלפון עליך עד די תנדע די שליט עליא במלכות אנשא ולמן די יצבא יתננה | 25 that you shall be driven from among men, and your dwelling shall be with the beasts of the field; you shall be made to eat grass like an ox, and you shall be wet with the dew of heaven, and seven times shall pass over you, till you know that the Most High rules the kingdom of men, and gives it to whom he will. |
| 26 ודי אמרו למשבק עקר שרשוהי די אילנא מלכותך לך קימה מן די תנדע די שלטן שמיא | 26 And as it was commanded to leave the stump of the roots of the tree, your kingdom shall be sure for you from the time that you know that Heaven rules. |
| 27 להן מלכא מלכי ישפר עליך וחטיך בצדקה פרק ועויתך במחן ענין הן תהוא ארכה לשלותך | 27 Therefore, O king, let my counsel be acceptable to you; break off your sins by practicing righteousness, and your iniquities by showing mercy to the oppressed, that there may perhaps be a lengthening of your tranquillity." |
| 28 כלא מטא על נבוכדנצר מלכא | 28 All this came upon King Nebuchadnezzar. |
| 29 לקצת ירחין תרי עשר על היכל מלכותא די בבל מהלך הוה | 29 At the end of twelve months he was walking on the roof of the royal palace of Babylon, |
| 30 ענה מלכא ואמר הלא דא היא בבל רבתא די אנה בניתה לבית מלכו בתקף חסני וליקר הדרי | 30 and the king said, "Is not this great Babylon, which I have built by my mighty power as a royal residence and for the glory of my majesty?" |
| 31 עוד מלתא בפם מלכא קל מן שמיא נפל לך אמרין נבוכדנצר מלכא מלכותה עדת מנך | 31 While the words were still in the king's mouth, there fell a voice from heaven, "O King Nebuchadnezzar, to you it is spoken: The kingdom has departed from you, |
| 32 ומן אנשא לך טרדין ועם חיות ברא מדרך עשבא כתורין לך יטעמון ושבעה עדנין יחלפון עליך עד די תנדע די שליט עליא במלכות אנשא ולמן די יצבא יתננה | 32 and you shall be driven from among men, and your dwelling shall be with the beasts of the field; and you shall be made to eat grass like an ox; and seven times shall pass over you, until you have learned that the Most High rules the kingdom of men and gives it to whom he will." |
| 33 בה שעתא מלתא ספת על נבוכדנצר ומן אנשא טריד ועשבא כתורין יאכל ומטל שמיא גשמה יצטבע עד די שערה כנשרין רבה וטפרוהי כצפרין | 33 Immediately the word was fulfilled upon Nebuchadnezzar. He was driven from among men, and ate grass like an ox, and his body was wet with the dew of heaven till his hair grew as long as eagles' feathers, and his nails were like birds' claws. |
| 34 ולקצת יומיה אנה נבוכדנצר עיני לשמיא נטלת ומנדעי עלי יתוב ולעליא ברכת ולחי עלמא שבחת והדרת די שלטנה שלטן עלם ומלכותה עם דר ודר | 34 At the end of the days I, Nebuchadnezzar, lifted my eyes to heaven, and my reason returned to me, and I blessed the Most High, and praised and honored him who lives for ever; for his dominion is an everlasting dominion, and his kingdom endures from generation to generation; |
| 35 וכל דארי ארעא כלה חשיבין וכמצביה עבד בחיל שמיא ודארי ארעא ולא איתי די ימחא בידה ויאמר לה מה עבדת | 35 all the inhabitants of the earth are accounted as nothing; and he does according to his will in the host of heaven and among the inhabitants of the earth; and none can stay his hand or say to him, "What doest thou?" |
| 36 בה זמנא מנדעי יתוב עלי וליקר מלכותי הדרי וזוי יתוב עלי ולי הדברי ורברבני יבעון ועל מלכותי התקנת ורבו יתירה הוספת לי | 36 At the same time my reason returned to me; and for the glory of my kingdom, my majesty and splendor returned to me. My counselors and my lords sought me, and I was established in my kingdom, and still more greatness was added to me. |
| 37 כען אנה נבוכדנצר משבח ומרומם ומהדר למלך שמיא די כל מעבדוהי קשט וארחתה דין ודי מהלכין בגוה יכל להשפלה | 37 Now I, Nebuchadnezzar, praise and extol and honor the King of heaven; for all his works are right and his ways are just; and those who walk in pride he is able to abase. |
