| 1 ויהי דבר יהוה אלי לאמר | 1 The word of the LORD came to me, saying, |
| 2 הלך וקראת באזני ירושלם לאמר כה אמר יהוה זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולתיך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה | 2 "Go and proclaim in the hearing of Jerusalem, Thus says the LORD, I remember the devotion of your youth, your love as a bride, how you followed me in the wilderness, in a land not sown. |
| 3 קדש ישראל ליהוה ראשית תבואתה כל אכליו יאשמו רעה תבא אליהם נאם יהוה | 3 Israel was holy to the LORD, the first fruits of his harvest. All who ate of it became guilty; evil came upon them, says the LORD." |
| 4 שמעו דבר יהוה בית יעקב וכל משפחות בית ישראל | 4 Hear the word of the LORD, O house of Jacob, and all the families of the house of Israel. |
| 5 כה אמר יהוה מה מצאו אבותיכם בי עול כי רחקו מעלי וילכו אחרי ההבל ויהבלו | 5 Thus says the LORD: "What wrong did your fathers find in me that they went far from me, and went after worthlessness, and became worthless? |
| 6 ולא אמרו איה יהוה המעלה אתנו מארץ מצרים המוליך אתנו במדבר בארץ ערבה ושוחה בארץ ציה וצלמות בארץ לא עבר בה איש ולא ישב אדם שם | 6 They did not say, 'Where is the LORD who brought us up from the land of Egypt, who led us in the wilderness, in a land of deserts and pits, in a land of drought and deep darkness, in a land that none passes through, where no man dwells?' |
| 7 ואביא אתכם אל ארץ הכרמל לאכל פריה וטובה ותבאו ותטמאו את ארצי ונחלתי שמתם לתועבה | 7 And I brought you into a plentiful land to enjoy its fruits and its good things. But when you came in you defiled my land, and made my heritage an abomination. |
| 8 הכהנים לא אמרו איה יהוה ותפשי התורה לא ידעוני והרעים פשעו בי והנביאים נבאו בבעל ואחרי לא יועלו הלכו | 8 The priests did not say, 'Where is the LORD?' Those who handle the law did not know me; the rulers transgressed against me; the prophets prophesied by Baal, and went after things that do not profit. |
| 9 לכן עד אריב אתכם נאם יהוה ואת בני בניכם אריב | 9 "Therefore I still contend with you, says the LORD, and with your children's children I will contend. |
| 10 כי עברו איי כתיים וראו וקדר שלחו והתבוננו מאד וראו הן היתה כזאת | 10 For cross to the coasts of Cyprus and see, or send to Kedar and examine with care; see if there has been such a thing. |
| 11 ההימיר גוי אלהים והמה לא אלהים ועמי המיר כבודו בלוא יועיל | 11 Has a nation changed its gods, even though they are no gods? But my people have changed their glory for that which does not profit. |
| 12 שמו שמים על זאת ושערו חרבו מאד נאם יהוה | 12 Be appalled, O heavens, at this, be shocked, be utterly desolate, says the LORD, |
| 13 כי שתים רעות עשה עמי אתי עזבו מקור מים חיים לחצב להם בארות בארת נשברים אשר לא יכלו המים | 13 for my people have committed two evils: they have forsaken me, the fountain of living waters, and hewed out cisterns for themselves, broken cisterns, that can hold no water. |
| 14 העבד ישראל אם יליד בית הוא מדוע היה לבז | 14 "Is Israel a slave? Is he a homeborn servant? Why then has he become a prey? |
| 15 עליו ישאגו כפרים נתנו קולם וישיתו ארצו לשמה עריו נצתה מבלי ישב | 15 The lions have roared against him, they have roared loudly. They have made his land a waste; his cities are in ruins, without inhabitant. |
| 16 גם בני נף ותחפנס ירעוך קדקד | 16 Moreover, the men of Memphis and Tahpanhes have broken the crown of your head. |
| 17 הלוא זאת תעשה לך עזבך את יהוה אלהיך בעת מוליכך בדרך | 17 Have you not brought this upon yourself by forsaking the LORD your God, when he led you in the way? |
| 18 ועתה מה לך לדרך מצרים לשתות מי שחור ומה לך לדרך אשור לשתות מי נהר | 18 And now what do you gain by going to Egypt, to drink the waters of the Nile? Or what do you gain by going to Assyria, to drink the waters of the Euphrates? |
| 19 תיסרך רעתך ומשבותיך תוכחך ודעי וראי כי רע ומר עזבך את יהוה אלהיך ולא פחדתי אליך נאם אדני יהוה צבאות | 19 Your wickedness will chasten you, and your apostasy will reprove you. Know and see that it is evil and bitter for you to forsake the LORD your God; the fear of me is not in you, says the Lord GOD of hosts. |
| 20 כי מעולם שברתי עלך נתקתי מוסרתיך ותאמרי לא אעבד כי על כל גבעה גבהה ותחת כל עץ רענן את צעה זנה | 20 "For long ago you broke your yoke and burst your bonds; and you said, 'I will not serve.' Yea, upon every high hill and under every green tree you bowed down as a harlot. |
| 21 ואנכי נטעתיך שרק כלה זרע אמת ואיך נהפכת לי סורי הגפן נכריה | 21 Yet I planted you a choice vine, wholly of pure seed. How then have you turned degenerate and become a wild vine? |
| 22 כי אם תכבסי בנתר ותרבי לך ברית נכתם עונך לפני נאם אדני יהוה | 22 Though you wash yourself with lye and use much soap, the stain of your guilt is still before me, says the Lord GOD. |
| 23 איך תאמרי לא נטמאתי אחרי הבעלים לא הלכתי ראי דרכך בגיא דעי מה עשית בכרה קלה משרכת דרכיה | 23 How can you say, 'I am not defiled, I have not gone after the Baals? Look at your way in the valley; know what you have done--a restive young camel interlacing her tracks, |
| 24 פרה למד מדבר באות נפשו שאפה רוח תאנתה מי ישיבנה כל מבקשיה לא ייעפו בחדשה ימצאונה | 24 a wild ass used to the wilderness, in her heat sniffing the wind! Who can restrain her lust? None who seek her need weary themselves; in her month they will find her. |
| 25 מנעי רגלך מיחף וגורנך מצמאה ותאמרי נואש לוא כי אהבתי זרים ואחריהם אלך | 25 Keep your feet from going unshod and your throat from thirst. But you said, 'It is hopeless, for I have loved strangers, and after them I will go.' |
| 26 כבשת גנב כי ימצא כן הבישו בית ישראל המה מלכיהם שריהם וכהניהם ונביאיהם | 26 "As a thief is shamed when caught, so the house of Israel shall be shamed: they, their kings, their princes, their priests, and their prophets, |
| 27 אמרים לעץ אבי אתה ולאבן את ילדתני כי פנו אלי ערף ולא פנים ובעת רעתם יאמרו קומה והושיענו | 27 who say to a tree, 'You are my father,' and to a stone, 'You gave me birth.' For they have turned their back to me, and not their face. But in the time of their trouble they say, 'Arise and save us!' |
| 28 ואיה אלהיך אשר עשית לך יקומו אם יושיעוך בעת רעתך כי מספר עריך היו אלהיך יהודה | 28 But where are your gods that you made for yourself? Let them arise, if they can save you, in your time of trouble; for as many as your cities are your gods, O Judah. |
| 29 למה תריבו אלי כלכם פשעתם בי נאם יהוה | 29 "Why do you complain against me? You have all rebelled against me, says the LORD. |
| 30 לשוא הכיתי את בניכם מוסר לא לקחו אכלה חרבכם נביאיכם כאריה משחית | 30 In vain have I smitten your children, they took no correction; your own sword devoured your prophets like a ravening lion. |
| 31 הדור אתם ראו דבר יהוה המדבר הייתי לישראל אם ארץ מאפליה מדוע אמרו עמי רדנו לוא נבוא עוד אליך | 31 And you, O generation, heed the word of the LORD. Have I been a wilderness to Israel, or a land of thick darkness? Why then do my people say, 'We are free, we will come no more to thee? |
| 32 התשכח בתולה עדיה כלה קשריה ועמי שכחוני ימים אין מספר | 32 Can a maiden forget her ornaments, or a bride her attire? Yet my people have forgotten me days without number. |
| 33 מה תיטבי דרכך לבקש אהבה לכן גם את הרעות למדתי את דרכיך | 33 "How well you direct your course to seek lovers! So that even to wicked women you have taught your ways. |
| 34 גם בכנפיך נמצאו דם נפשות אביונים נקיים לא במחתרת מצאתים כי על כל אלה | 34 Also on your skirts is found the lifeblood of guiltless poor; you did not find them breaking in. Yet in spite of all these things |
| 35 ותאמרי כי נקיתי אך שב אפו ממני הנני נשפט אותך על אמרך לא חטאתי | 35 you say, 'I am innocent; surely his anger has turned from me.' Behold, I will bring you to judgment for saying, 'I have not sinned.' |
| 36 מה תזלי מאד לשנות את דרכך גם ממצרים תבושי כאשר בשת מאשור | 36 How lightly you gad about, changing your way! You shall be put to shame by Egypt as you were put to shame by Assyria. |
| 37 גם מאת זה תצאי וידיך על ראשך כי מאס יהוה במבטחיך ולא תצליחי להם | 37 From it too you will come away with your hands upon your head, for the LORD has rejected those in whom you trust, and you will not prosper by them. |
