| 1 הדבר אשר היה אל ירמיהו מאת יהוה לאמר | 1 The word that came to Jeremiah from the LORD: |
| 2 שמעו את דברי הברית הזאת ודברתם אל איש יהודה ועל ישבי ירושלם | 2 "Hear the words of this covenant, and speak to the men of Judah and the inhabitants of Jerusalem. |
| 3 ואמרת אליהם כה אמר יהוה אלהי ישראל ארור האיש אשר לא ישמע את דברי הברית הזאת | 3 You shall say to them, Thus says the LORD, the God of Israel: Cursed be the man who does not heed the words of this covenant |
| 4 אשר צויתי את אבותיכם ביום הוציאי אותם מארץ מצרים מכור הברזל לאמר שמעו בקולי ועשיתם אותם ככל אשר אצוה אתכם והייתם לי לעם ואנכי אהיה לכם לאלהים | 4 which I commanded your fathers when I brought them out of the land of Egypt, from the iron furnace, saying, Listen to my voice, and do all that I command you. So shall you be my people, and I will be your God, |
| 5 למען הקים את השבועה אשר נשבעתי לאבותיכם לתת להם ארץ זבת חלב ודבש כיום הזה ואען ואמר אמן יהוה | 5 that I may perform the oath which I swore to your fathers, to give them a land flowing with milk and honey, as at this day." Then I answered, "So be it, LORD." |
| 6 ויאמר יהוה אלי קרא את כל הדברים האלה בערי יהודה ובחצות ירושלם לאמר שמעו את דברי הברית הזאת ועשיתם אותם | 6 And the LORD said to me, "Proclaim all these words in the cities of Judah, and in the streets of Jerusalem: Hear the words of this covenant and do them. |
| 7 כי העד העדתי באבותיכם ביום העלותי אותם מארץ מצרים ועד היום הזה השכם והעד לאמר שמעו בקולי | 7 For I solemnly warned your fathers when I brought them up out of the land of Egypt, warning them persistently, even to this day, saying, Obey my voice. |
| 8 ולא שמעו ולא הטו את אזנם וילכו איש בשרירות לבם הרע ואביא עליהם את כל דברי הברית הזאת אשר צויתי לעשות ולא עשו | 8 Yet they did not obey or incline their ear, but every one walked in the stubbornness of his evil heart. Therefore I brought upon them all the words of this covenant, which I commanded them to do, but they did not." |
| 9 ויאמר יהוה אלי נמצא קשר באיש יהודה ובישבי ירושלם | 9 Again the LORD said to me, "There is revolt among the men of Judah and the inhabitants of Jerusalem. |
| 10 שבו על עונת אבותם הראשנים אשר מאנו לשמוע את דברי והמה הלכו אחרי אלהים אחרים לעבדם הפרו בית ישראל ובית יהודה את בריתי אשר כרתי את אבותם | 10 They have turned back to the iniquities of their forefathers, who refused to hear my words; they have gone after other gods to serve them; the house of Israel and the house of Judah have broken my covenant which I made with their fathers. |
| 11 לכן כה אמר יהוה הנני מביא אליהם רעה אשר לא יוכלו לצאת ממנה וזעקו אלי ולא אשמע אליהם | 11 Therefore, thus says the LORD, Behold, I am bringing evil upon them which they cannot escape; though they cry to me, I will not listen to them. |
| 12 והלכו ערי יהודה וישבי ירושלם וזעקו אל האלהים אשר הם מקטרים להם והושע לא יושיעו להם בעת רעתם | 12 Then the cities of Judah and the inhabitants of Jerusalem will go and cry to the gods to whom they burn incense, but they cannot save them in the time of their trouble. |
| 13 כי מספר עריך היו אלהיך יהודה ומספר חצות ירושלם שמתם מזבחות לבשת מזבחות לקטר לבעל | 13 For your gods have become as many as your cities, O Judah; and as many as the streets of Jerusalem are the altars you have set up to shame, altars to burn incense to Baal. |
| 14 ואתה אל תתפלל בעד העם הזה ואל תשא בעדם רנה ותפלה כי אינני שמע בעת קראם אלי בעד רעתם | 14 "Therefore do not pray for this people, or lift up a cry or prayer on their behalf, for I will not listen when they call to me in the time of their trouble. |
| 15 מה לידידי בביתי עשותה המזמתה הרבים ובשר קדש יעברו מעליך כי רעתכי אז תעלזי | 15 What right has my beloved in my house, when she has done vile deeds? Can vows and sacrificial flesh avert your doom? Can you then exult? |
| 16 זית רענן יפה פרי תאר קרא יהוה שמך לקול המולה גדלה הצית אש עליה ורעו דליותיו | 16 The LORD once called you, 'A green olive tree, fair with goodly fruit'; but with the roar of a great tempest he will set fire to it, and its branches will be consumed. |
| 17 ויהוה צבאות הנוטע אותך דבר עליך רעה בגלל רעת בית ישראל ובית יהודה אשר עשו להם להכעסני לקטר לבעל | 17 The LORD of hosts, who planted you, has pronounced evil against you, because of the evil which the house of Israel and the house of Judah have done, provoking me to anger by burning incense to Baal." |
| 18 ויהוה הודיעני ואדעה אז הראיתני מעלליהם | 18 The LORD made it known to me and I knew; then thou didst show me their evil deeds. |
| 19 ואני ככבש אלוף יובל לטבוח ולא ידעתי כי עלי חשבו מחשבות נשחיתה עץ בלחמו ונכרתנו מארץ חיים ושמו לא יזכר עוד | 19 But I was like a gentle lamb led to the slaughter. I did not know it was against me they devised schemes, saying, "Let us destroy the tree with its fruit, let us cut him off from the land of the living, that his name be remembered no more." |
| 20 ויהוה צבאות שפט צדק בחן כליות ולב אראה נקמתך מהם כי אליך גליתי את ריבי | 20 But, O LORD of hosts, who judgest righteously, who triest the heart and the mind, let me see thy vengeance upon them, for to thee have I committed my cause. |
| 21 לכן כה אמר יהוה על אנשי ענתות המבקשים את נפשך לאמר לא תנבא בשם יהוה ולא תמות בידנו | 21 Therefore thus says the LORD concerning the men of Anathoth, who seek your life, and say, "Do not prophesy in the name of the LORD, or you will die by our hand"-- |
| 22 לכן כה אמר יהוה צבאות הנני פקד עליהם הבחורים ימתו בחרב בניהם ובנותיהם ימתו ברעב | 22 therefore thus says the LORD of hosts: "Behold, I will punish them; the young men shall die by the sword; their sons and their daughters shall die by famine; |
| 23 ושארית לא תהיה להם כי אביא רעה אל אנשי ענתות שנת פקדתם | 23 and none of them shall be left. For I will bring evil upon the men of Anathoth, the year of their punishment." |
