| 1 ויקחו בני אהרן נדב ואביהוא איש מחתתו ויתנו בהן אש וישימו עליה קטרת ויקרבו לפני יהוה אש זרה אשר לא צוה אתם | 1 Now Nadab and Abihu, the sons of Aaron, each took his censer, and put fire in it, and laid incense on it, and offered unholy fire before the LORD, such as he had not commanded them. |
| 2 ותצא אש מלפני יהוה ותאכל אותם וימתו לפני יהוה | 2 And fire came forth from the presence of the LORD and devoured them, and they died before the LORD. |
| 3 ויאמר משה אל אהרן הוא אשר דבר יהוה לאמר בקרבי אקדש ועל פני כל העם אכבד וידם אהרן | 3 Then Moses said to Aaron, "This is what the LORD has said, 'I will show myself holy among those who are near me, and before all the people I will be glorified.'" And Aaron held his peace. |
| 4 ויקרא משה אל מישאל ואל אלצפן בני עזיאל דד אהרן ויאמר אלהם קרבו שאו את אחיכם מאת פני הקדש אל מחוץ למחנה | 4 And Moses called Misha-el and Elzaphan, the sons of Uzziel the uncle of Aaron, and said to them, "Draw near, carry your brethren from before the sanctuary out of the camp." |
| 5 ויקרבו וישאם בכתנתם אל מחוץ למחנה כאשר דבר משה | 5 So they drew near, and carried them in their coats out of the camp, as Moses had said. |
| 6 ויאמר משה אל אהרן ולאלעזר ולאיתמר בניו ראשיכם אל תפרעו ובגדיכם לא תפרמו ולא תמתו ועל כל העדה יקצף ואחיכם כל בית ישראל יבכו את השרפה אשר שרף יהוה | 6 And Moses said to Aaron and to Eleazar and Ithamar, his sons, "Do not let the hair of your heads hang loose, and do not rend your clothes, lest you die, and lest wrath come upon all the congregation; but your brethren, the whole house of Israel, may bewail the burning which the LORD has kindled. |
| 7 ומפתח אהל מועד לא תצאו פן תמתו כי שמן משחת יהוה עליכם ויעשו כדבר משה | 7 And do not go out from the door of the tent of meeting, lest you die; for the anointing oil of the LORD is upon you." And they did according to the word of Moses. |
| 8 וידבר יהוה אל אהרן לאמר | 8 And the LORD spoke to Aaron, saying, |
| 9 יין ושכר אל תשת אתה ובניך אתך בבאכם אל אהל מועד ולא תמתו חקת עולם לדרתיכם | 9 "Drink no wine nor strong drink, you nor your sons with you, when you go into the tent of meeting, lest you die; it shall be a statute for ever throughout your generations. |
| 10 ולהבדיל בין הקדש ובין החל ובין הטמא ובין הטהור | 10 You are to distinguish between the holy and the common, and between the unclean and the clean; |
| 11 ולהורת את בני ישראל את כל החקים אשר דבר יהוה אליהם ביד משה | 11 and you are to teach the people of Israel all the statutes which the LORD has spoken to them by Moses." |
| 12 וידבר משה אל אהרן ואל אלעזר ואל איתמר בניו הנותרים קחו את המנחה הנותרת מאשי יהוה ואכלוה מצות אצל המזבח כי קדש קדשים הוא | 12 And Moses said to Aaron and to Eleazar and Ithamar, his sons who were left, "Take the cereal offering that remains of the offerings by fire to the LORD, and eat it unleavened beside the altar, for it is most holy; |
| 13 ואכלתם אתה במקום קדש כי חקך וחק בניך הוא מאשי יהוה כי כן צויתי | 13 you shall eat it in a holy place, because it is your due and your sons' due, from the offerings by fire to the LORD; for so I am commanded. |
| 14 ואת חזה התנופה ואת שוק התרומה תאכלו במקום טהור אתה ובניך ובנתיך אתך כי חקך וחק בניך נתנו מזבחי שלמי בני ישראל | 14 But the breast that is waved and the thigh that is offered you shall eat in any clean place, you and your sons and your daughters with you; for they are given as your due and your sons' due, from the sacrifices of the peace offerings of the people of Israel. |
| 15 שוק התרומה וחזה התנופה על אשי החלבים יביאו להניף תנופה לפני יהוה והיה לך ולבניך אתך לחק עולם כאשר צוה יהוה | 15 The thigh that is offered and the breast that is waved they shall bring with the offerings by fire of the fat, to wave for a wave offering before the LORD, and it shall be yours, and your sons' with you, as a due for ever; as the LORD has commanded." |
| 16 ואת שעיר החטאת דרש דרש משה והנה שרף ויקצף על אלעזר ועל איתמר בני אהרן הנותרם לאמר | 16 Now Moses diligently inquired about the goat of the sin offering, and behold, it was burned! And he was angry with Eleazar and Ithamar, the sons of Aaron who were left, saying, |
| 17 מדוע לא אכלתם את החטאת במקום הקדש כי קדש קדשים הוא ואתה נתן לכם לשאת את עון העדה לכפר עליהם לפני יהוה | 17 "Why have you not eaten the sin offering in the place of the sanctuary, since it is a thing most holy and has been given to you that you may bear the iniquity of the congregation, to make atonement for them before the LORD? |
| 18 הן לא הובא את דמה אל הקדש פנימה אכול תאכלו אתה בקדש כאשר צויתי | 18 Behold, its blood was not brought into the inner part of the sanctuary. You certainly ought to have eaten it in the sanctuary, as I commanded." |
| 19 וידבר אהרן אל משה הן היום הקריבו את חטאתם ואת עלתם לפני יהוה ותקראנה אתי כאלה ואכלתי חטאת היום הייטב בעיני יהוה | 19 And Aaron said to Moses, "Behold, today they have offered their sin offering and their burnt offering before the LORD; and yet such things as these have befallen me! If I had eaten the sin offering today, would it have been acceptable in the sight of the LORD?" |
| 20 וישמע משה וייטב בעיניו | 20 And when Moses heard that, he was content. |
