Seconda lettera ai Corinzi 2

BIBBIA CEI 2008	MODERN HEBREW BIBLE
1 Ritenni pertanto opportuno non venire di nuovo fra voi con tristezza.	1 ואני גמרתי בלבי לבלתי שוב עוד אליכם בעצבת
2 Perché se io rattristo voi, chi mi rallegrerà se non colui che è stato da me rattristato?	2 כי אם אני אעציבכם מי אפוא ישמחני בלתי אם הנעצב על ידי
3 Ho scritto proprio queste cose per non dovere poi essere rattristato, alla mia venuta, da quelli che dovrebbero rendermi lieto; sono persuaso, riguardo a voi tutti, che la mia gioia è quella di tutti voi.	3 וזאת כתבתי לכם פן יהיה לי בבואי עצב מאלה אשר היה לי לשמח עליהם ובטח אני בכלכם כי שמחתי היא שמחת כלכם
4 Vi ho scritto in un momento di grande afflizione e col cuore angosciato, tra molte lacrime, non perché vi rattristiate, ma perché conosciate l’amore che nutro particolarmente verso di voi.	4 כי מרב צרת לבי ומצוקה כתבתי לכם ובדמעות הרבה ולא להעציבכם רק למען תדעו האהבה היתרה אשר אהבתי אתכם
5 Se qualcuno mi ha rattristato, non ha rattristato me soltanto, ma, in parte almeno, senza esagerare, tutti voi.	5 ואם יש איש אשר העציב לא אתי העציב אלא כלכם פן אפריז על המדה העציב למקצת
6 Per quel tale però è già sufficiente il castigo che gli è venuto dalla maggior parte di voi,	6 ודי לאיש כמהו התוכחה ההיא אמת הרבים
7 cosicché voi dovreste piuttosto usargli benevolenza e confortarlo, perché egli non soccomba sotto un dolore troppo forte.	7 ועתה להפך תסלחו ותנחמו כדי שלא יתבלע האיש בגדל העצבון
8 Vi esorto quindi a far prevalere nei suoi riguardi la carità;	8 על כן אבקשה מכם לגמל עליו גמולת אהבה
9 e anche per questo vi ho scritto, per mettere alla prova il vostro comportamento, se siete obbedienti in tutto.	9 כי לבעבור זאת גם כתבתי למען אדע את תמתכם אם בכל תשמעון
10 A chi voi perdonate, perdono anch’io; perché ciò che io ho perdonato, se pure ebbi qualcosa da perdonare, l’ho fatto per voi, davanti a Cristo,	10 ואיש אשר תסלחו לו אסלח לו גם אני כי גם אנכי אם סלחתי דבר סלחתי לו למענכם בפני המשיח
11 per non cadere sotto il potere di Satana, di cui non ignoriamo le intenzioni.	11 פן יונה אתנו השטן כי לא נעלמו מאתנו מזמותיו
12 Giunto a Tròade per annunciare il vangelo di Cristo, sebbene nel Signore mi fossero aperte le porte,	12 ואני בבאי לטרואס על דבר בשורת המשיח אף כי נפתח לי פתח באדנינו
13 non ebbi pace nel mio spirito perché non vi trovai Tito, mio fratello; perciò, congedatomi da loro, partii per la Macedonia.	13 לא היתה רוחה לרוחי על אשר לא מצאתי שם את טיטוס אחי ואני נפטרתי מהם ויצאתי ללכת אל מקדוניא
14 Siano rese grazie a Dio, il quale sempre ci fa partecipare al suo trionfo in Cristo e diffonde ovunque per mezzo nostro il profumo della sua conoscenza!	14 אבל תודות לאלהים הנתן לנו בכל עת נצחון במשיח ומפיץ על ידינו את ריח דעתו בכל מקום
15 Noi siamo infatti dinanzi a Dio il profumo di Cristo per quelli che si salvano e per quelli che si perdono;	15 כי ריח ניחח המשיח אנחנו לאלהים גם בתוך הנושעים וגם בתוך האבדים
16 per gli uni odore di morte per la morte e per gli altri odore di vita per la vita. E chi è mai all’altezza di questi compiti?	16 לאלה ריח מות למות ולאלה ריח חיים לחיים ומי זה ראוי לכך
17 Noi non siamo infatti come quei molti che fanno mercato della parola di Dio, ma con sincerità e come mossi da Dio, sotto il suo sguardo, noi parliamo in Cristo.	17 כי אנחנו איננו כמו הרבים העשים סחורה בדבר האלהים כי אם מתוך ישר לבב ומאלהים לפני אלהים נדבר במשיח