Livre d'Ézéchiel 34

BIBLES DES PEUPLES	MODERN HEBREW BIBLE
1 Cette parole de Yahvé me fut adressée:	1 ויהי דבר יהוה אלי לאמר
2 “Fils d’homme, prophétise contre les bergers d’Israël, prophétise! Tu diras aux bergers: Voici une parole de Yahvé: Malheur aux bergers d’Israël: des bergers qui prennent soin d’eux-mêmes! N’est-ce pas du troupeau que le berger prend soin?	2 בן אדם הנבא על רועי ישראל הנבא ואמרת אליהם לרעים כה אמר אדני יהוה הוי רעי ישראל אשר היו רעים אותם הלוא הצאן ירעו הרעים
3 Vous vous nourrissez du lait, vous vous habillez de la laine, vous sacrifiez les bêtes grasses, mais vous ne prenez pas soin des brebis.	3 את החלב תאכלו ואת הצמר תלבשו הבריאה תזבחו הצאן לא תרעו
4 Vous n’avez pas raffermi la brebis épuisée, vous n’avez pas soigné celle qui était malade, ni pansé celle qui était blessée, vous n’avez pas ramené la brebis égarée, et pas même cherché celle qui était perdue. Quant à celles qui étaient fortes, vous les avez menées par la terreur.	4 את הנחלות לא חזקתם ואת החולה לא רפאתם ולנשברת לא חבשתם ואת הנדחת לא השבתם ואת האבדת לא בקשתם ובחזקה רדיתם אתם ובפרך
5 Faute de bergers, mes brebis se sont dispersées: une proie toute prête pour les bêtes sauvages.	5 ותפוצינה מבלי רעה ותהיינה לאכלה לכל חית השדה ותפוצינה
6 Mon troupeau s’est dispersé dans la montagne et sur les collines; il reste dispersé à travers tout le pays, et personne ne s’inquiète ou part à sa recherche.	6 ישגו צאני בכל ההרים ועל כל גבעה רמה ועל כל פני הארץ נפצו צאני ואין דורש ואין מבקש
7 C’est pourquoi, bergers, écoutez la parole de Yahvé:	7 לכן רעים שמעו את דבר יהוה
8 Aussi vrai que je suis vivant, dit Yahvé, si mes brebis ont été livrées aux pillards, si elles sont devenues la proie des bêtes sauvages, la faute est aux bergers. Mes bergers n’ont pas pris soin de mes brebis, c’est d’eux-mêmes qu’ils prenaient soin, et non pas du troupeau.	8 חי אני נאם אדני יהוה אם לא יען היות צאני לבז ותהיינה צאני לאכלה לכל חית השדה מאין רעה ולא דרשו רעי את צאני וירעו הרעים אותם ואת צאני לא רעו
9 C’est pourquoi, bergers, ( )	9 לכן הרעים שמעו דבר יהוה
10 Yahvé a parlé: Je vais droit aux bergers pour leur reprendre mon troupeau. Ils ne seront plus les bergers du troupeau, des bergers qui prennent soin d’eux-mêmes. J’arracherai mes brebis de leur bouche et elles ne seront plus leur proie.	10 כה אמר אדני יהוה הנני אל הרעים ודרשתי את צאני מידם והשבתים מרעות צאן ולא ירעו עוד הרעים אותם והצלתי צאני מפיהם ולא תהיין להם לאכלה
11 Car voici ce que dit Yahvé: Me voici, je suis là! Je viens rechercher les brebis et c’est moi qui m’en occuperai,	11 כי כה אמר אדני יהוה הנני אני ודרשתי את צאני ובקרתים
12 comme le berger s’occupe de son troupeau le jour où il se trouve au milieu de ses brebis en liberté. Moi aussi je m’occuperai de mes brebis et je les tirerai de tous les lieux où elles ont été dispersées en un jour de brouillard et de sombres nuages.	12 כבקרת רעה עדרו ביום היותו בתוך צאנו נפרשות כן אבקר את צאני והצלתי אתהם מכל המקומת אשר נפצו שם ביום ענן וערפל
13 Je les ferai sortir du milieu des autres peuples, je les rassemblerai des différents pays et je les conduirai sur leur propre terre. Je les ferai brouter sur les montagnes d’Israël, dans les vallées et dans tous les pâturages du pays.	13 והוצאתים מן העמים וקבצתים מן הארצות והביאתים אל אדמתם ורעיתים אל הרי ישראל באפיקים ובכל מושבי הארץ
14 Oui, je les ferai brouter dans un bon pâturage, sur les hautes montagnes d’Israël; elles reposeront dans une bonne bergerie et se nourriront dans les grasses prairies des montagnes d’Israël.	14 במרעה טוב ארעה אתם ובהרי מרום ישראל יהיה נוהם שם תרבצנה בנוה טוב ומרעה שמן תרעינה אל הרי ישראל
15 C’est moi qui prendrai soin de mes brebis, c’est moi qui les ferai reposer - parole de Yahvé.	15 אני ארעה צאני ואני ארביצם נאם אדני יהוה
16 Je chercherai celle qui est perdue, je ramènerai celle qui est égarée, je panserai celle qui est blessée, je raffermirai celle qui est malade, je veillerai sur celle qui est forte; je prendrai soin d’elles avec justice.	16 את האבדת אבקש ואת הנדחת אשיב ולנשברת אחבש ואת החולה אחזק ואת השמנה ואת החזקה אשמיד ארענה במשפט
17 Et vous, mes brebis, voici ce que vous dit Yahvé: Je vais juger entre brebis et brebis, entre béliers et boucs.	17 ואתנה צאני כה אמר אדני יהוה הנני שפט בין שה לשה לאילים ולעתודים
18 Quoi, cela ne vous suffisait pas de paître dans un bon pâturage? Pourquoi avez-vous piétiné le reste de l’herbe? Vous buviez une eau claire, pourquoi avez-vous troublé le reste avec vos pieds?	18 המעט מכם המרעה הטוב תרעו ויתר מרעיכם תרמסו ברגליכם ומשקע מים תשתו ואת הנותרים ברגליכם תרפשון
19 Mes brebis doivent-elles brouter ce que vous avez piétiné et boire ce que vous avez troublé de vos pieds?	19 וצאני מרמס רגליכם תרעינה ומרפש רגליכם תשתינה
20 C’est pourquoi, voici ce que vous dit Yahvé: Je vais faire le jugement de la brebis grasse et de la brebis maigre.	20 לכן כה אמר אדני יהוה אליהם הנני אני ושפטתי בין שה בריה ובין שה רזה
21 Vous avez bousculé des côtes et de l’épaule, vous avez frappé de la corne tous les plus faibles, jusqu’à ce que vous les ayez chassés dehors.	21 יען בצד ובכתף תהדפו ובקרניכם תנגחו כל הנחלות עד אשר הפיצותם אותנה אל החוצה
22 C’est pourquoi je vais sauver mes brebis, les mettre à l’abri des pillards, et je jugerai entre brebis et brebis.	22 והושעתי לצאני ולא תהיינה עוד לבז ושפטתי בין שה לשה
23 J’appellerai à leur tête un berger unique pour prendre soin d’elles, mon serviteur David. Lui sera leur berger.	23 והקמתי עליהם רעה אחד ורעה אתהן את עבדי דויד הוא ירעה אתם והוא יהיה להן לרעה
24 Moi, Yahvé, je serai leur Dieu, et mon serviteur David sera prince au milieu d’elles ( ).	24 ואני יהוה אהיה להם לאלהים ועבדי דוד נשיא בתוכם אני יהוה דברתי
25 Je conclurai avec elles une alliance de paix, je ferai disparaître du pays les bêtes sauvages; mes brebis pourront rester dans le désert et dormir dans les forêts.	25 וכרתי להם ברית שלום והשבתי חיה רעה מן הארץ וישבו במדבר לבטח וישנו ביערים
26 Je les installerai tout autour de ma colline et je ferai tomber la pluie en son temps; ce sera une pluie de bénédiction.	26 ונתתי אותם וסביבות גבעתי ברכה והורדתי הגשם בעתו גשמי ברכה יהיו
27 L’arbre des champs donnera son fruit et la terre sa récolte; mon peuple sera en sécurité sur sa terre, car j’aurai brisé leur joug, je les aurai délivrés des mains de leurs oppresseurs. Alors ils sauront que je suis Yahvé.	27 ונתן עץ השדה את פריו והארץ תתן יבולה והיו על אדמתם לבטח וידעו כי אני יהוה בשברי את מטות עלם והצלתים מיד העבדים בהם
28 Ils ne seront plus la proie des nations, les bêtes sauvages ne les dévoreront plus, mais ils habiteront en paix et personne ne viendra les inquiéter.	28 ולא יהיו עוד בז לגוים וחית הארץ לא תאכלם וישבו לבטח ואין מחריד
29 Je ferai que la terre produise abondamment: ils ne connaîtront plus la famine, ils ne connaîtront plus cette humiliation devant les autres peuples.	29 והקמתי להם מטע לשם ולא יהיו עוד אספי רעב בארץ ולא ישאו עוד כלמת הגוים
30 Car je suis Yahvé leur Dieu, et ils sont Israël, mon peuple - parole de Yahvé.	30 וידעו כי אני יהוה אלהיהם אתם והמה עמי בית ישראל נאם אדני יהוה
31 Vous êtes mon troupeau, les brebis de mon pâturage, et moi je suis votre Dieu - parole de Yahvé.	31 ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם אני אלהיכם נאם אדני יהוה