Livre des Psaumes 105

BIBLES DES PEUPLES	MODERN HEBREW BIBLE
1 Louez le Seigneur, invoquez son nom, faites connaître ses bienfaits parmi les peuples!	1 הודו ליהוה קראו בשמו הודיעו בעמים עלילותיו
2 Chantez-le, célébrez-le et méditez tous ses hauts faits.	2 שירו לו זמרו לו שיחו בכל נפלאותיו
3 Soyez fiers de son Nom très saint, ayez la joie au cœur, vous qui cherchez le Seigneur.	3 התהללו בשם קדשו ישמח לב מבקשי יהוה
4 Recherchez le Seigneur, ce sera votre force, recherchez le Seigneur toujours.	4 דרשו יהוה ועזו בקשו פניו תמיד
5 Rappelez-vous les miracles qu’il a faits, ses prodiges, les sentences qu’il a prononcées,	5 זכרו נפלאותיו אשר עשה מפתיו ומשפטי פיו
6 race d’Abraham, son serviteur, enfants de Jacob, son élu!	6 זרע אברהם עבדו בני יעקב בחיריו
7 Il est le Seigneur, il est notre Dieu, ses décisions touchent la terre entière.	7 הוא יהוה אלהינו בכל הארץ משפטיו
8 N’oubliez jamais son alliance, cette parole imposée à mille générations.	8 זכר לעולם בריתו דבר צוה לאלף דור
9 Il l’a donnée à Abraham, il l’a promise par serment à Isaac.	9 אשר כרת את אברהם ושבועתו לישחק
10 Il lui a donné force de loi en Jacob, et c’est pour Israël une alliance à jamais:	10 ויעמידה ליעקב לחק לישראל ברית עולם
11 “Je te donnerai la terre de Canaan, elle sera ta part d’héritage.”	11 לאמר לך אתן את ארץ כנען חבל נחלתכם
12 Ils n’étaient guère nombreux dans ce pays, des étrangers, bien peu de chose.	12 בהיותם מתי מספר כמעט וגרים בה
13 Ils erraient de nation en nation, après chaque royaume, c’était un autre peuple.	13 ויתהלכו מגוי אל גוי מממלכה אל עם אחר
14 Mais il n’a pas permis qu’on les opprime, reprenant à cause d’eux même des rois:	14 לא הניח אדם לעשקם ויוכח עליהם מלכים
15 “Ne touchez pas à ceux qui me sont consacrés, ce sont mes prophètes, ne leur faites pas de mal!”	15 אל תגעו במשיחי ולנביאי אל תרעו
16 Il fit venir le malheur sur le pays, il leur coupa les vivres.	16 ויקרא רעב על הארץ כל מטה לחם שבר
17 Il leur envoya l’homme qui serait à leur tête: Joseph, vendu comme esclave.	17 שלח לפניהם איש לעבד נמכר יוסף
18 Il fut humilié, avec des fers aux pieds et la chaîne qui pesait sur son cou,	18 ענו בכבל רגליו ברזל באה נפשו
19 jusqu’au jour où il commença à parler: la parole du Seigneur le fit reconnaître.	19 עד עת בא דברו אמרת יהוה צרפתהו
20 Le roi envoya le délier, le souverain des peuples le fit délivrer.	20 שלח מלך ויתירהו משל עמים ויפתחהו
21 Il fit de lui le maître de sa maison, le seigneur de tout son domaine,	21 שמו אדון לביתו ומשל בכל קנינו
22 pour donner en son nom des instructions aux princes, et à ses conseillers, des leçons de sagesse.	22 לאסר שריו בנפשו וזקניו יחכם
23 Et voici qu’Israël entra en Égypte, Jacob vint séjourner en terre de Kam.	23 ויבא ישראל מצרים ויעקב גר בארץ חם
24 Dieu voulut que son peuple se multiplie, il le rendit plus fort que ses adversaires.	24 ויפר את עמו מאד ויעצמהו מצריו
25 Leur humeur changea: ils détestèrent son peuple, ils cherchèrent à nuire à ses serviteurs.	25 הפך לבם לשנא עמו להתנכל בעבדיו
26 Alors il envoya Moïse, son serviteur, avec Aaron qu’il s’était choisi.	26 שלח משה עבדו אהרן אשר בחר בו
27 Il leur confia ses paroles, ses signes, ses prodiges sur tout le pays de Kam.	27 שמו בם דברי אתותיו ומפתים בארץ חם
28 Il envoya les ténèbres et tout devint ténèbres, rien ne put annuler sa parole.	28 שלח חשך ויחשך ולא מרו את דבריו
29 Il changea leurs eaux en sang, faisant mourir tous leurs poissons.	29 הפך את מימיהם לדם וימת את דגתם
30 Leur pays se retrouva couvert de grenouilles, jusque dans le palais de leurs rois.	30 שרץ ארצם צפרדעים בחדרי מלכיהם
31 Une parole encore, et vinrent les moucherons, des insectes sur tout leur territoire.	31 אמר ויבא ערב כנים בכל גבולם
32 Au lieu de pluie il leur donna la grêle, et les feux de la foudre par tout le pays.	32 נתן גשמיהם ברד אש להבות בארצם
33 Il frappa leurs vignes, leurs figuiers, il brisa tous leurs arbres.	33 ויך גפנם ותאנתם וישבר עץ גבולם
34 Une parole encore, ce furent les sauterelles, des hannetons sans nombre.	34 אמר ויבא ארבה וילק ואין מספר
35 Ils mangèrent dans le pays tout ce qui était vert, tous les produits de leur terre.	35 ויאכל כל עשב בארצם ויאכל פרי אדמתם
36 Puis il frappa dans leur pays les premiers-nés, les premiers fruits de leur virilité.	36 ויך כל בכור בארצם ראשית לכל אונם
37 Il fit sortir son peuple chargé d’or et d’argent, et leurs tribus allaient sans aucun éclopé.	37 ויוציאם בכסף וזהב ואין בשבטיו כושל
38 L’Égypte était en joie de leur départ car la terreur était tombée sur elle.	38 שמח מצרים בצאתם כי נפל פחדם עליהם
39 Il déploya la nuée comme un voile, avec un feu la nuit pour les éclairer.	39 פרש ענן למסך ואש להאיר לילה
40 À leur demande il fit venir les cailles et le pain des cieux dont ils furent rassasiés.	40 שאל ויבא שלו ולחם שמים ישביעם
41 Il ouvrit le rocher, il fit jaillir les eaux, un torrent qui se perdait dans les sables.	41 פתח צור ויזובו מים הלכו בציות נהר
42 C’est qu’il se souvenait de sa parole sainte à Abraham, son serviteur.	42 כי זכר את דבר קדשו את אברהם עבדו
43 Il voulait que son peuple sorte dans la joie, que ses élus soient à la fête	43 ויוצא עמו בששון ברנה את בחיריו
44 quand il leur remettait la terre d’autres nations et leur donnait sans plus le travail d’autres peuples.	44 ויתן להם ארצות גוים ועמל לאמים יירשו
45 Mais il voulait qu’ils y gardent ses lois et qu’ils observent ses préceptes.	45 בעבור ישמרו חקיו ותורתיו ינצרו הללו יה