Evangelio di Santo Ioanne 5

BIBBIA VOLGARE	MODERN HEBREW BIBLE
1 Dopo questo, era il giorno della festa de' Iudei, e Iesù andò in Ierusalem.	1 אחר הדברים האלה היה חג ליהודים ויעל ישוע ירושלים
2 Era in Ierusalem una (congregazione di acqua che avea nome) probatica piscina, la quale in lingua ebraica si diceva Betsaida; e avea cinque portici,	2 ובירושלים ברכה קרובה לשער הצאן ושמה בלשון עברית בית חסדא ולה חמשה אלמים
3 dove giaceva molta gente inferma, e ciechi e zoppi e rattratti, che aspettavano il movimento. dell' acqua.	3 שמה שכבו חולים ועורים ופסחים ויבשי כח לרב והמה מיחלים לתנועת המים
4 Imperò che l'angelo del Signore secondo il tempo descendeva in questa piscina, e moveva l'acqua; e chi in prima entrava [dopo il movimento dell' acqua] diventava sano di qualunque infermità si fusse.	4 כי מלאך ירד במועדו אל הברכה וירעש את מימיה והיה הירד ראשון אל תוכה אחרי התגעשו המים הוא נרפא מכל מחלה אשר דבקה בו
5 Era quivi uno uomo paralitico, ch' era stato trenta otto anni.	5 ואיש היה שם אשר חלה חליו זה שלשים ושמנה שנה
6 E vedendo Iesù costui giacere, e conoscendo che molto tempo era stato, disse a lui: vogli tu essere sano?	6 וירא אתו ישוע שכב וידע כי ארכו לו ימי חליו ויאמר אליו התחפץ להרפא
7 E quello uomo infermo disse: Signore, non ho uomo che mi ponga nell'acqua, quando ella sia intorbidata, imperò che quando vogl' io entrare, un altro inanzi di me è entrato.	7 ויען החולה אדני אין איש אתי אשר ישליכני בהרעש המים אל הברכה ובטרם אבא וירד אחר לפני
8 E Iesù disse a lui: sta su, e togli il letto tuo, e vattene.	8 ויאמר אליו ישוע קום שא את משכבך והתהלך
9 E incontanente (a quella parola) fu fatto sano; e tolse il letto suo, e andossene. E in quello giorno era sabbato.	9 וכרגע שב האיש לאיתנו וישא את משכבו ויתהלך והיום ההוא יום שבת היה
10 E gli Iudei dicevano a quello uomo che era fatto sano: egli è oggi sabbato, non ti è lecito di portare il letto tuo.	10 ויאמרו היהודים אל האיש הנרפא שבת היום אסור לך לשאת את משכבך
11 Ed egli rispose a loro e disse: colui che mi ha fatto sano, disse: togli il letto tuo, e va.	11 ויען אתם לאמר האיש אשר החלימני הוא אמר אלי שא את משכבך והתהלך
12 Allora egli dissero a lui: chi è quello uomo il quale disse: togli il letto tuo e va?	12 וישאלהו מי זה האיש אשר אמר לך שא את משכבך והתהלך
13 E quello ch' era fatto sano, non sapeva chi fosse (colui che l'aveva sanato e guarito). E Iesù allora si scostò dalla turba ch' era in quello luogo.	13 והנרפא לא ידע מי הוא כי סר ישוע וילך בהיות המון רב במקום ההוא
14 E poi Iesù entrò nel tempio, e disse a lui: ecco che tu sei sano; non volere più peccare, acciò che peggio non ti avvenga.	14 ויהי אחרי כן וימצאהו ישוע בבית המקדש ויאמר אליו הנה נרפא לך אל תוסיף לחטא פן תאנה אליך רעה גדולה מזאת
15 Allora quello uomo andò a' Iudei, e disse a loro, che Iesù era quello che l' avea fatto sano.	15 וילך האיש ויגד ליהודים כי ישוע הוא אשר רפאו
16 Per questo perseguitavano gli Iudei Iesù, perchè facesse queste cose il sabbato.	16 ועל כן רדפו היהודים את ישוע ויבקשו המיתו על כי עשה כזאת בשבת
17 Di che risposegli Iesù: insino al presente ha adoperato il Padre mio, et etiam io opero.	17 ויען אתם ישוע אבי פעל עד עתה וגם אנכי פעל
18 E per questo adunque chiedevano gli Iudei di ucciderlo; imperò che non solamente scioglieva il sabbato, ma etiam diceva Iddio essere Padre suo, facendosi eguale a Dio. Rispose Iesù:	18 אז יוסיפו היהודים לבקש את נפשו כי מלבד אשר חלל את השבת עוד אמר כי האלהים הוא אביו וידמה לאלהים
19 In verità, in verità vi dico, che il Figliuolo da sè non può fare alcuna cosa, salvo quello che vederà fare il Padre; imperò che tutto quello che egli farà, quello similmente il Figliuolo farà.	19 ויען ישוע ויאמר אליהם אמן אמן אני אמר לכם לא יוכל הבן לעשות דבר מנפשו בלתי את אשר יראה את אביו עשה כי את אשר עשה הוא גם הבן יעשה כמהו
20 Certo il Padre ama il Figliuolo, e dimostragli tutte le cose ch' egli ha fatto; dimostrara'li maggiore opere [di] queste, acciò che vi maravigliate.	20 כי האב אהב את הבן ומראה אתו כל אשר יעשה ועוד מעשים גדולים מאלה יראהו למען תתמהו
21 Sì come il Padre risuscita gli morti e vivifica, così il Figliuolo quelli che vuole vivifica.	21 כי כאשר האב יעיר ויחיה את המתים כן גם הבן יחיה את אשר יחפץ
22 E il Padre non giudica persona; anzi ogni giudizio ha dato al Figliuolo,	22 כי האב לא ידין איש כי אם כל המשפט נתן לבן למען יכבדו כלם את הבן כאשר יכבדו את האב
23 acciò che tutti onorino il Figliuolo, come onorano il Padre; e chi non onora il Figlluolo, non onora il Padre che il mandò.	23 מי אשר לא יכבד את הבן גם את האב אשר שלחו איננו מכבד
24 In verità, in verità vi dico, che a chi ode la mia parola, e crede a colui che mi mandò, darò vita eterna; e non verrà in giudicio, ma passarà da morte a vita.	24 אמן אמן אני אמר לכם השמע דברי ומאמין לשלחי יש לו חיי עולמים ולא יבא במשפט כי עבר ממות לחיים
25 In verità, in verità vi dico, ch' egli è venuta l'ora che gli morti, udendo la voce del Figliuolo di Dio, viveranno.	25 אמן אמן אני אמר לכם כי תבוא שעה ועתה היא אשר ישמעו המתים את קול בן האלהים והשמעים חיה יחיו
26 E come il Padre ha vita in sè medesimo, così dette al Figliuolo, che avesse vita in sè medesimo.	26 כי כאשר לאב יש חיים בעצמו כן נתן גם לבן להיות לו חיים בעצמו
27 E diegli potestà di giudicare, imperò ch' è Figliuolo dell' uomo.	27 ואף שלטן נתן לו לעשות משפט כי בן אדם הוא
28 Non vi meravigliate di questo; imperò che viene l'ora nella quale tutti quelli, che sono nei monumenti, udiranno la voce del Figliuolo di Dio.	28 אל תתמהו על זאת כי הנה שעה באה אשר כל שכני קבר את קולו ישמעון
29 E coloro che averanno fatto bene, andaranno in resurrezione di vita; e chi avrà fatto male, andarà nella resurrezione del giudicio.	29 ויצאו עשי הטוב לתקומת החיים ועשי הרע לתקומת המשפט
30 Non posso da me medesimo fare alcuna cosa; come io odo, giudico; e giusto è il giudicio mio, imperò ch' io non cerco la volontà mia, ma sì la volontà di quello che mi ha mandato.	30 לא אוכל לעשות דבר מנפשי כאשר אשמע כן אשפט ומשפטי משפט צדק כי לא אבקש רצוני כי אם רצון האב אשר שלחני
31 Se io rendo testimonianza di me, la testimonianza mia non è vera.	31 אם אנכי מעיד עלי עדותי איננה נאמנה
32 Egli è un altro che rende testimonianza di me; e io so ch' è vera (la sua) testimonianza, che egli fa di me.	32 יש אחר המעיד עלי וידעתי כי עדותו אשר הוא מעיד עלי נאמנה היא
33 Voi avete mandato a Ioanne; ed egli ha renduto testimonianza alla verità.	33 אתם שלחתם אל יוחנן והוא העיד על האמת
34 Ma io non ricevo la testimonianza dall' uomo; etiam questo vi dico acciò siate salvi.	34 ואני אינני לקח עדות מאדם אך אמרתי זאת למען תושעון
35 Quello era lucerna ardente e lucente; ma voi volestivi rallegrare al tempo nella sua luce.	35 הוא היה הנר הדלק והמאיר ואתם רציתם לשוש כשעה לאורו
36 E io ho maggiore testimonianza di Ioanne; imperò che l'opere che mi ha dato il Padre mio, ch' io gli facci perfettamente, quelle rendono testimonianza di me, come il Padre mi ha mandato.	36 ואני יש לי עדות גדולה מעדות יוחנן כי המעשים אשר נתן לי אבי להשלימם המעשים האלה אשר אני עשה מעידים עלי כי האב שלחני
37 E il Padre che mi ha mandato, egli ha renduto testimonianza di me; e già mai non udisti la sua voce, e più non vedesti voi la sua bellezza.	37 והאב אשר שלחני הוא מעיד עלי ואתם את קולו לא שמעתם מעולם ותמונתו לא ראיתם
38 E in voi non avete la permanente sua parola; imperò che a quello, che [egli] ha mandato, non credete.	38 ודברו איננו שכן בקרבכם כי אינכם מאמינים לשלוחו
39 Scrutate le Scritture, imperò che voi pensate avere in loro vita eterna; e quelle sono (quelle cose), che rendono testimonianza di me;	39 דרשו בכתובים אשר תחשבו שיש לכם חיי עולמים בהם והמה המעידים עלי
40 e non volete venire a me, acciò abbiate vita.	40 ואתם אינכם אבים לבוא אלי להיות לכם חיים
41 Io non toglio la clarità dalli uomini.	41 לא אקח כבוד מבני אדם
42 Ma hovvi conosciuto, come in voi non avete la dilezione di Dio.	42 אכן ידעתי אתכם כי אין אהבת אלהים בקרבכם
43 Io sono venuto nel nome del Padre mio, e non mi avete ricevuto; se un altro verrà nel nome suo, riceverete quello.	43 אני הנה באתי בשם אבי ולא קבלתם אתו ואם יבא אחר בשם עצמו אתו תקבלו
	44 איך תוכלו להאמין אתם הלקחים כבוד איש מרעהו ואת הכבוד אשר מאת האלהים היחיד לא תבקשו
	45 אל תחשבו כי אנכי אטען עליכם לפני אבי משה הוא הטען עליכם אשר לו תיחלו
	46 כי לו האמנתם למשה גם לי תאמינו כי הוא כתב עלי
	47 ואם לכתביו אינכם מאמינים איכה לדברי תאמינו