Geremia 34

BIBBIA TINTORI	MODERN HEBREW BIBLE
1 Parola indirizzata dal Signore a Geremia, quando Nabucodonosor re di Babilonia, còri tutto il Suo esercito, e tutti i regni della terra che eran sotto di lui e tutte le nazioni, combattevano contro Gerusalemme e contro tutte le sue città in questi termini:	1 הדבר אשר היה אל ירמיהו מאת יהוה ונבוכדראצר מלך בבל וכל חילו וכל ממלכות ארץ ממשלת ידו וכל העמים נלחמים על ירושלם ועל כל עריה לאמר
2 Così parla il Signore Dio d'Israele: Va a parlare a Sedecia re di Giuda e digli: Queste cose dice il Signore: Ecco che io darò questa città in potere del re di Babilonia, ed egli la darà alle fiamme.	2 כה אמר יהוה אלהי ישראל הלך ואמרת אל צדקיהו מלך יהודה ואמרת אליו כה אמר יהוה הנני נתן את העיר הזאת ביד מלך בבל ושרפה באש
3 Tu non sfuggirai alle sue mani, e senza dubbio sarai preso e dato in suo potere: gli occhi tuoi vedranno il re di Babilonia, parlerai con lui, bocca a bocca, ed entrerai in Babilonia.	3 ואתה לא תמלט מידו כי תפש תתפש ובידו תנתן ועיניך את עיני מלך בבל תראינה ופיהו את פיך ידבר ובבל תבוא
4 Tuttavia ascolta la parola del Signore, o Sedecia, re di Giuda; riguardo a te ecco quanto dice il Signore: Tu non morrai di spada;	4 אך שמע דבר יהוה צדקיהו מלך יהודה כה אמר יהוה עליך לא תמות בחרב
5 ma morrai in pace, e come furon cremati i tuoi padri, i re che furono avanti di te, così cremeranno te, e sopra te faranno i lamenti « Sventura! Signore! » perchè ho parlato io — dice il Signore. —	5 בשלום תמות וכמשרפות אבותיך המלכים הראשנים אשר היו לפניך כן ישרפו לך והוי אדון יספדו לך כי דבר אני דברתי נאם יהוה
6 E il profeta Geremia disse a Sedecia re di Giuda tutte queste cose, in Gerusalemme.	6 וידבר ירמיהו הנביא אל צדקיהו מלך יהודה את כל הדברים האלה בירושלם
7 Allora l'esercito del re di Babilonia combatteva contro Gerusalemme e contro tutte le città di Giuda che restavano, Lachis e Azeca, queste due città fortificate eran le uniche che restavano ancora delle città di Giuda.	7 וחיל מלך בבל נלחמים על ירושלם ועל כל ערי יהודה הנותרות אל לכיש ואל עזקה כי הנה נשארו בערי יהודה ערי מבצר
8 Parola indirizzata dal Signore a Geremia, dopo che il re Sedecia fece il patto con tutto il popolo in Gerusalemme e fece pubblicare	8 הדבר אשר היה אל ירמיהו מאת יהוה אחרי כרת המלך צדקיהו ברית את כל העם אשר בירושלם לקרא להם דרור
9 che ognuno rimandasse libero il suo servo ebreo e la sua serva ebrea, e non li trattassero più come servi, ma come Giudei loro fratelli.	9 לשלח איש את עבדו ואיש את שפחתו העברי והעבריה חפשים לבלתי עבד בם ביהודי אחיהו איש
10 Allora tutti i principi e tutto il popolo che avevan fatto il patto di rimetterò ciascuno in libertà il suo servo e la sua serva e di non tenerli più come servi, obbedirono e diedero la libertà;	10 וישמעו כל השרים וכל העם אשר באו בברית לשלח איש את עבדו ואיש את שפחתו חפשים לבלתי עבד בם עוד וישמעו וישלחו
11 ma poi, cambiando parere, ripresero per forza i loro servi e le loro serve a cui avevan data la libertà e li assoggettaron di nuovo come servi e serve.	11 וישובו אחרי כן וישבו את העבדים ואת השפחות אשר שלחו חפשים ויכבישום לעבדים ולשפחות
12 E la parola del Signore fu indirizzata dal Signore a Geremia in questi termini:	12 ויהי דבר יהוה אל ירמיהו מאת יהוה לאמר
13 Così parla il Signore, il Dio d'Israele: « Io feci un patto coi vostri padri nel giorno in cui li trassi dalla terra d'Egitto, dalla casa di schiavitù, e dissi:	13 כה אמר יהוה אלהי ישראל אנכי כרתי ברית את אבותיכם ביום הוצאי אותם מארץ מצרים מבית עבדים לאמר
14 Al termine di sette anni ciascuno metterà in libertà il suo fratello ebreo a lui venduto: egli ti servirà per sei anni, poi lo metterai in libertà. E i vostri padri non mi diedero ascolto, non piegarono il loro orecchio.	14 מקץ שבע שנים תשלחו איש את אחיו העברי אשר ימכר לך ועבדך שש שנים ושלחתו חפשי מעמך ולא שמעו אבותיכם אלי ולא הטו את אזנם
15 Ma voi oggi vi siete convertiti ed avete fatto ciò che è retto davanti a me, pubblicando ciascuno di rimettere in libertà il suo prossimo, avete fatto questo patto davanti a me, nella casa sopra la quale è invocato il mio nome.	15 ותשבו אתם היום ותעשו את הישר בעיני לקרא דרור איש לרעהו ותכרתו ברית לפני בבית אשר נקרא שמי עליו
16 Poi invece avete mutato parere, avete contaminato il mio nome, ciascuno ha ripreso il suo servo e la sua serva che aveva lasciati in libertà e padroni di sè, e l'avete assoggettati ad essere servi e serve.	16 ותשבו ותחללו את שמי ותשבו איש את עבדו ואיש את שפחתו אשר שלחתם חפשים לנפשם ותכבשו אתם להיות לכם לעבדים ולשפחות
17 Per questo, così parla il Signore: Voi non mi siete stati a sentire per promulgare ciascuno la libertà del suo fratello, del suo amico, ed ecco io vi promulgo la libertà per la spada, per la peste, per la fame, e vi farò straziare per tutti i regni della terra.	17 לכן כה אמר יהוה אתם לא שמעתם אלי לקרא דרור איש לאחיו ואיש לרעהו הנני קרא לכם דרור נאם יהוה אל החרב אל הדבר ואל הרעב ונתתי אתכם לזועה לכל ממלכות הארץ
18 E quelli che non sono stati al mio patto, e non han messe in pratica le parole del patto a cui assentirono davanti a me, io li tratterò come quel vitello che essi divisero in due parti e passarono in mezzo alle parti divise.	18 ונתתי את האנשים העברים את ברתי אשר לא הקימו את דברי הברית אשר כרתו לפני העגל אשר כרתו לשנים ויעברו בין בתריו
19 (Cosi tratterò) i principi di Giuda, i principi di Gerusalemme, gli eunuchi, i sacerdoti, e tutto il popolo del paese che son passati in mezzo alle parti divise del vitello.	19 שרי יהודה ושרי ירושלם הסרסים והכהנים וכל עם הארץ העברים בין בתרי העגל
20 E li darò in mano dei loro nemici, in mano di quelli che cercano di toglier loro la vita, e i loro cadaveri saran pasto degli uccelli del cielo e delle bestie della terra.	20 ונתתי אותם ביד איביהם וביד מבקשי נפשם והיתה נבלתם למאכל לעוף השמים ולבהמת הארץ
21 E Sedecia re di Giuda e i suoi principi io li darò in potere dei loro nemici, in potere di coloro che li voglion morti, in potere degli eserciti del re di Babilonia che si son ritirati da voi.	21 ואת צדקיהו מלך יהודה ואת שריו אתן ביד איביהם וביד מבקשי נפשם וביד חיל מלך בבל העלים מעליכם
22 Ecco io dò i miei ordini — dice il Signore — e li farò ritornare a questa città, l'attaccheranno, la prenderanno, la daranno alle fiamme, e le città di Giuda le ridurrò a un deserto tale che non vi sia chi le abiti.	22 הנני מצוה נאם יהוה והשבתים אל העיר הזאת ונלחמו עליה ולכדוה ושרפה באש ואת ערי יהודה אתן שממה מאין ישב