1 מֵאַיִן הַמִּלְחָמוֹת וְהַמְּדָנִים אֲשֶׁר בֵּינֵיכֶם הֲלֹא מִתּוֹךְ הַתַּאֲוֺת הַמִּתְגָּרוֹת בְּאֵבָרֵיכֶם | 1 מאין המלחמות והמדנים אשר ביניכם הלא מתוך התאות המתגרות באבריכם |
2 אַתֶּם מִתְאַוִּים וְאֵין לָכֶם תְּרַצְּחוּ וּתְקַנְאוּ וְהַשֵּׂג לֹא תַשִּׂיגוּ תָּרִיבוּ וְתִלָּחֲמוּ וְאֵין לָכֶם יַעַן אֲשֶׁר לֹא־הִתְפַּלַּלְתֶּם | 2 אתם מתאוים ואין לכם תרצחו ותקנאו והשג לא תשיגו תריבו ותלחמו ואין לכם יען אשר לא התפללתם |
3 הֵן אַתֶּם מְבַקְשִׁים וְאֵינְכֶם מְקַבְּלִים עַל־אֲשֶׁר תִּתְפַּלְלוּ בְרָעָה לְמַעַן תְּבַלּוּ בְּתַאֲוֺתֵיכֶם | 3 הן אתם מבקשים ואינכם מקבלים על אשר תתפללו ברעה למען תבלו בתאותיכם |
4 הַנֹּאֲפִים וְהַמְנָאֲפוֹת הֲלֹא יְדַעְתֶּם כִּי־אַהֲבַת הָעוֹלָם אֵיבַת אֱלֹהִים הִיא וְעַתָּה הֶחָפֵץ לִהְיוֹת אֹהֵב הָעוֹלָם יִהְיֶה אֹיֵב לֵאלֹהִים | 4 הנאפים והמנאפות הלא ידעתם כי אהבת העולם איבת אלהים היא ועתה החפץ להיות אהב העולם יהיה איב לאלהים |
5 אוֹ הַתְדַמּוּ בְנַפְשְׁכֶם כִּי לָרִיק אָמַר הַכָּתוּב בְּקִנְאָה יִתְאַוֶּה לָרוּחַ הַשֹּׁכֵן בְּקִרְבֵּנוּ | 5 או התדמו בנפשכם כי לריק אמר הכתוב בקנאה יתאוה לרוח השכן בקרבנו |
6 וְגַם יַגְדִּיל לָתֶת־חֵן עַל־כֵּן אוֹמֵר אֱלֹהִים לַלֵּצִים יָלִיץ וְלָעֲנָוִים יִתֶּן־חֵן | 6 וגם יגדיל לתת חן על כן אומר אלהים ללצים יליץ ולענוים יתן חן |
7 לָכֵן הִכָּנְעוּ לֵאלֹהִים הִתְיַצְּבוּ נֶגֶד הַשָּׂטָן וְיִבְרַח מִפְּנֵיכֶם | 7 לכן הכנעו לאלהים התיצבו נגד השטן ויברח מפניכם |
8 קִרְבוּ לֵאלֹהִים וְיִקְרַב אֲלֵיכֶם רַחֲצוּ יְדֵיכֶם הַחַטָּאִים טַהֲרוּ לְבַבְכֶם חֲלוּקֵי הַלֵּבָב | 8 קרבו לאלהים ויקרב אליכם רחצו ידיכם החטאים טהרו לבבכם חלוקי הלבב |
9 הִתְעַנּוּ וְהִתְאַבְּלוּ וּבְכוּ שְׂחָקְכֶם יֵהָפֵךְ לְאֵבֶל וְשִׂמְחַתְכֶם לְיָגוֹן | 9 התענו והתאבלו ובכו שחקכם יהפך לאבל ושמחתכם ליגון |
10 הִכָּנְעוּ לִפְנֵי יְהוָֹה וְהוּא יָרִים אֶתְכֶם | 10 הכנעו לפני יהוה והוא ירים אתכם |
11 אַחַי אַל־תְּחָרְפוּ אִישׁ אֶת־רֵעֵהוּ הַמְחָרֵף אֶת־רֵעֵהוּ וְדָן אֶת־אָחִיו הוּא מְחָרֵף אֶת־הַתּוֹרָה וְדָן אֶת־הַתּוֹרָה וְאִם־תָּדִין אֶת־הַתּוֹרָה אֵינְךָ עֹשֵׂה הַתּוֹרָה כִּי אִם־שֹׁפְטָהּ | 11 אחי אל תחרפו איש את רעהו המחרף את רעהו ודן את אחיו הוא מחרף את התורה ודן את התורה ואם תדין את התורה אינך עשה התורה כי אם שפטה |
12 אֶחָד הוּא הַמְחֹקֵק וְהַשֹּׁפֵט אֲשֶׁר יָכוֹל לְהוֹשִׁיעַ וּלְאַבֵּד וּמִי אַתָּה כִּי תָדִין אֶת־עֲמִיתֶךָ | 12 אחד הוא המחקק אשר יכול להושיע ולאבד ומי אתה כי תדין את עמיתך |
13 הוֹי הָאֹמְרִים נֵלְכָה הַיּוֹם וּמָחָר לְעִיר פְּלוֹנִית אַלְמוֹנִית וְנַעֲשֶׂה־שָּׁם שָׁנָה אַחַת לִסְחֹר בָּהּ וּלְהַרְבּוֹת רֶוַח | 13 הוי האמרים נלכה היום ומחר לעיר פלונית אלמונית ונעשה שם שנה אחת לסחר בה ולהרבות רוח |
14 וְלֹא תֵדְעוּ מַה־יֵּלֵד יוֹם מָחָר כִּי מֶה חַיֵּיכֶם עָשָׁן הֵם אֲשֶׁר נִרְאָה כִּמְעַט־רֶגַע וְאַחַר כָּלָה וַיֵּלַךְ | 14 ולא תדעו מה ילד יום מחר כי מה חייכם עשן הם אשר נראה כמעט רגע ואחר כלה וילך |
15 תַּחַת אֲשֶׁר תֹּאמְרוּ אִם־יִרְצֶה יְהוָֹה וְנִחְיֶה נַעֲשֶׂה כָּזֹה וְכָזֶה | 15 תחת אשר תאמרו אם ירצה יהוה ונחיה נעשה כזה וכזה |
16 עַתָּה תִּתְגָּאוּ בְּפַחֲזוּתְכֶם וְכָל־גַּאֲוָה אֲשֶׁר כָּזֹאת רָעָה הִיא | 16 עתה תתגאו בפחזותכם וכל גאוה אשר כזאת רעה היא |
17 לָכֵן הַיּוֹדֵעַ לַעֲשׂוֹת הַטּוֹב וְלֹא יַעֲשֶׂנּוּ וְהָיָה בוֹ חֵטְא | 17 לכן היודע לעשות הטוב ולא יעשנו והיה בו חטא |