Lettera di Giuda - (מכתב יהודה) 9

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	VULGATA
1 הֵן הָיָה גַּם־לַבְּרִית הָרִאשׁוֹנָה מִשְׁפְּטֵי הָעֲבוֹדָה וּמִקְדָּשׁ אַרְצִי	1 Habuit quidem et prius justificationes culturæ, et Sanctum sæculare.
2 כִּי־הוּקַם הַמִּשְׁכָּן הַחִיצוֹן אֲשֶׁר־בּוֹ הַמְּנוֹרָה וְהַשֻּׁלְחָן וּמַעֲרֶכֶת הַלֶּחֶם וְהוּא נִקְרָא קֹדֶשׁ	2 Tabernaculum enim factum est primum, in quo erant candelabra, et mensa, et propositio panum, quæ dicitur Sancta.
3 וּמִבֵּית לַפָּרֹכֶת הַשֵּׁנִית מִשְׁכָּן הַנִּקְרָא קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים	3 Post velamentum autem secundum, tabernaculum, quod dicitur Sancta sanctorum :
4 אֲשֶׁר־לוֹ מִזְבַּח הַזָּהָב לִקְטֹרֶת וַאֲרוֹן הַבְּרִית מְצֻפֶּה זָהָב כֻּלּוֹ וּבוֹ צִנְצֶנֶת זָהָב אֲשֶׁר הַמָּן בְּתוֹכָהּ וּמַטֵּה אַהֲרֹן אֲשֶׁר פָּרַח וְלוּחוֹת הַבְּרִית	4 aureum habens thuribulum, et arcam testamenti circumtectam ex omni parte auro, in qua urna aurea habens manna, et virga Aaron, quæ fronduerat, et tabulæ testamenti,
5 וּמִמַּעַל לוֹ כְּרוּבֵי הַכָּבוֹד הַסֹּכְכִים עַל־הַכַּפֹּרֶת לֹא נְדַבֵּר כָּעֵת עַל־כָּל־אֶחָד מֵהֶם בִּפְרָט	5 superque eam erant cherubim gloriæ obumbrantia propitiatorium : de quibus non est modo dicendum per singula.
6 וְאַחֲרֵי שֶׁהוּכְנוּ אֵלֶּה כָּכָה בָּאוּ הַכֹּהֲנִים תָּמִיד אֶל־הַמִּשְׁכָּן הַחִיצוֹן לַעֲבֹד שָׁם אֶת־עֲבוֹדָתָם	6 His vero ita compositis, in priori quidem tabernaculo semper introibant sacerdotes, sacrificiorum officia consummantes :
7 וְאֶל־הַמִּשְׁכָּן אֲשֶׁר לִפְנִים מִמֶּנּוּ בָּא שָׁמָּה הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל לְבַדּוֹ פַּעַם אַחַת בַּשָּׁנָה לֹא בִבְלִי־דָם אֲשֶׁר יַקְרִיב בְּעַד נַפְשׁוֹ וּבְעַד שִׁגְגוֹת הָעָם	7 in secundo autem semel in anno solus pontifex non sine sanguine, quem offert pro sua et populi ignorantia :
8 וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ מוֹדִיעַ בָּזֹאת כִּי לֹא־נִגְלָה הַדֶּרֶךְ אֶל־הַקֹּדֶשׁ כָּל הַיָּמִים אֲשֶׁר הַמִּשְׁכָּן הַחִיצוֹן יֶשׁ־לוֹ לַעֲמֹד	8 hoc significante Spiritu Sancto, nondum propalatam esse sanctorum viam, adhuc priore tabernaculo habente statum :
9 וְהוּא מָשָׁל עַל־הָעֵת הַהֹוָה אֲשֶׁר בָּהּ מַקְרִיבִים מְנָחוֹת וּזְבָחִים אֲשֶׁר לֹא־יוּכְלוּ לְהַשְׁלִים אֶת־לְבַב הָעֹבֵד	9 quæ parabola est temporis instantis : juxta quam munera, et hostiæ offeruntur, quæ non possunt juxta conscientiam perfectum facere servientem, solummodo in cibis, et in potibus,
10 אַךְ־מִשְׁפְּטֵי הַגּוּף הֵמָּה עִם־הַמַּאֲכָלוֹת וְהַמַּשְׁקִים וְהַטְּבִילוֹת הַשֹּׁנוֹת אֲשֶׁר הוּשְׂמוּ עַד־עֵת הַתִּקּוּן	10 et variis baptismatibus, et justitiis carnis usque ad tempus correctionis impositis.
11 אֲבָל הַמָּשִׁיחַ בְּבֹאוֹ לִהְיוֹת כֹּהֵן גָּדוֹל לַטֹּבוֹת הָעֲתִידוֹת עָבַר בְּתוֹךְ הַמִּשְׁכָּן הַמְעֻלֶּה בִּגְדֻלָּה וּשְׁלֵמוּת אֲשֶׁר לֹא־נַעֲשָׂה בְיָדַיִם כְּלוֹמַר אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ בִּכְלַל הַבְּרִיאָה הַזֹּאת	11 Christus autem assistens pontifex futurorum bonorum, per amplius et perfectius tabernaculum, non manufactum, id est, non hujus creationis :
12 גַּם לֹא־בָא בְּדַם שְׂעִירִים וַעֲגָלִים אֶלָּא בְּדַם־נַפְשׁוֹ בָּא בְּפַעַם־אַחַת אֶל־הַקֹּדֶשׁ פְּנִימָה וַיִּמְצָא גְּאֻלַּת עוֹלָם	12 neque per sanguinem hircorum aut vitulorum, sed per proprium sanguinem introivit semel in Sancta, æterna redemptione inventa.
13 כִּי אִם־דַּם הַפָּרִים וְהַשְּׂעִירִים וְאֵפֶר הַפָּרָה אֲשֶׁר יֻזֶּה עַל־הַטְּמֵאִים יְקַדְּשֵׁם לְטָהֳרַת גּוּפָם	13 Si enim sanguis hircorum et taurorum, et cinis vitulæ aspersus inquinatos sanctificat ad emundationem carnis :
14 אַף כִּי־דַם הַמָּשִׁיחַ אֲשֶׁר־הִקְרִיב אֶת־עַצְמוֹ לֵאלֹהִים בְּרוּחַ נִצְחִי וּבְלִי־מוּם יְטַהֵר לְבַבְכֶם מִמַּעֲשֵׂי מָוֶת לַעֲבֹד אֶת־אֱלֹהִים חַיִּים	14 quanto magis sanguis Christi, qui per Spiritum Sanctum semetipsum obtulit immaculatum Deo, emundabit conscientiam nostram ab operibus mortuis, ad serviendum Deo viventi ?
15 וּבַעֲבוּר זֹאת הוּא גַם־מֵלִיץ לִבְרִית חֲדָשָׁה לְמַעַן אֲשֶׁר־יִירְשׁוּ הַמְקֹרָאִים אֶת־הַבְטָחַת נַחֲלַת עוֹלָם אַחֲרֵי אֲשֶׁר־מֵת לִפְדּוֹת מִן־הַפְּשָׁעִים אֲשֶׁר נַעֲשֹוּ תַּחַת הַבְּרִית הָרִאשׁוֹנָה	15 Et ideo novi testamenti mediator est : ut morte intercedente, in redemptionem earum prævaricationum, quæ erant sub priori testamento, repromissionem accipiant qui vocati sunt æternæ hæreditatis.
16 כִּי בִמְקוֹם שֶׁיֵּשׁ צַוָּאָה צָרִיךְ לָדַעַת מוֹת מְקִימָהּ	16 Ubi enim testamentum est, mors necesse est intercedat testatoris.
17 כִּי רַק־בְּמוֹת הַמֵּת תִּכּוֹן צַוָּאָה וְאֵינֶנָּה בְתָקְפָּהּ בְּעוֹד מְקִימָהּ בַּחַיִּים	17 Testamentum enim in mortuis confirmatum est : alioquin nondum valet, dum vivit qui testatus est.
18 לָכֵן גַּם־הָרִאשׁוֹנָה לֹא חֻנְּכָה בְּלֹא־דָם	18 Unde nec primum quidem sine sanguine dedicatum est.
19 כִּי כְּכַלּוֹת משֶׁה לְהַגִּיד לְכָל־הָעָם אֶת־כָּל־הַמִּצְוֺת כַּתּוֹרָה לָקַח דַּם הָעֲגָלִים וְהַשְּׂעִירִים עִם־מַיִם וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְאֵזוֹב וַיִּזְרֹק עַל־הַסֵּפֶר וְעַל כָּל־הָעָם	19 Lecto enim omni mandato legis a Moyse universo populo, accipiens sanguinem vitulorum et hircorum cum aqua, et lana coccinea, et hyssopo, ipsum quoque librum, et omnem populum aspersit,
20 וַיֹּאמַר הִנֵּה דַם־הַבְּרִית אֲשֶׁר צִוָּה אֱלֹהִים אֲלֵיכֶם	20 dicens : Hic sanguis testamenti, quod mandavit ad vos Deus.
21 וְכֵן הִזָּה מִן־הַדָּם עַל־הַמִּשְׁכָּן וְעַל כָּל־כְּלֵי הַשָּׁרֵת	21 Etiam tabernaculum et omnia vasa ministerii sanguine similiter aspersit.
22 וְכִמְעַט הַכֹּל יְטֹהַר בַּדָּם עַל־פִּי הַתּוֹרָה וְאֵין כַּפָּרָה בְּלִי־שְׁפִיכַת דָּם	22 Et omnia pene in sanguine secundum legem mundantur : et sine sanguinis effusione non fit remissio.
23 לָכֵן דִּמְיוֹנֵי הַדְּבָרִים שֶׁבַּשָּׁמַיִם בְּעַצְמָם צְרִיכִים לְהִטָּהֵר בָּאֵלֶּה וְהַדְּבָרִים שֶׁבַּשָּׁמַיִם בְּעַצְמָם צְרִיכִים לְהִטָּהֵר בִּזְבָחִים טוֹבִים מֵאֵלֶּה	23 Necesse est ergo exemplaria quidem cælestium his mundari : ipsa autem cælestia melioribus hostiis quam istis.
24 כִּי הַמָּשִׁיחַ לֹא־בָא אֶל־הַקֹּדֶשׁ הַנַּעֲשֶׂה בְיָדַיִם שֶׁהוּא רַק־דְּמוּת הָאֲמִתִּי כִּי אִם־בָּא אֶל־עֶצֶם הַשָּׁמַיִם לֵרָאוֹת עַתָּה בַעֲדֵנוּ אֶת־פְּנֵי הָאֱלֹהִים	24 Non enim in manufacta Sancta Jesus introivit exemplaria verorum : sed in ipsum cælum, ut appareat nunc vultui Dei pro nobis :
25 אַף־לֹא לְהַקְרִיב אֶת־נַפְשׁוֹ פְּעָמִים רַבּוֹת כַּכֹּהֵן הַגָּדוֹל אֲשֶׁר־בָּא שָׁנָה בְשָׁנָה אֶל־הַקֹּדֶשׁ בְּדַם אֲחֵרִים	25 neque ut sæpe offerat semetipsum, quemadmodum pontifex intrat in Sancta per singulos annos in sanguine alieno :
26 כִּי אִם־כֵּן הוּא הֲלֹא הָיָה־לוֹ לֵעָנוֹת פְּעָמִים רַבּוֹת מֵרֵאשִׁית הָעוֹלָם וְעַתָּה בְּקֵץ הָעִתִּים נִגְלָה בְּפַעַם אַחַת כְּדֵי־לְבַטֵּל אֶת־הַחֵטְא בְּזֶבַח נַפְשׁוֹ	26 alioquin oportebat eum frequenter pati ab origine mundi : nunc autem semel in consummatione sæculorum, ad destitutionem peccati, per hostiam suam apparuit.
27 וְכַאֲשֶׁר נִגְזַר עַל־בְּנֵי אָדָם פַּעַם אַחַת הַמָּוֶת וְאַחֲרָיו הַדִּין	27 Et quemadmodum statutum est hominibus semel mori, post hoc autem judicium :
28 כֵּן־הֻקְרַב הַמָּשִׁיחַ פַּעַם אַחַת לְמַעַן שְׂאֵת חֲטָאֵי רַבִּים וּפַעַם שֵׁנִית יֵרָאֶה בְלִי־חֵטְא לִישׁוּעָה לַמְחַכִּים לוֹ	28 sic et Christus semel oblatus est ad multorum exhaurienda peccata : secundo sine peccato apparebit exspectantibus se, in salutem.