1 כִּי הָאֱמוּנָה הִיא חֹסֶן הַבִּטָּחוֹן בַּמְקֻוֶּה וְהוֹכָחַת דְּבָרִים לֹא נִרְאִים | 1 כי האמונה היא חסן הבטחון במקוה והוכחת דברים לא נראים |
2 וּבָהּ נָחֲלוּ הָאָבוֹת עֵדוּת | 2 ובה נחלו האבות עדות |
3 בָּאֱמוּנָה נָבִין כִּי־הָעוֹלָמוֹת נַעֲשֹוּ בִּדְבַר הָאֱלֹהִים לְמַעַן אֲשֶׁר יֵצֵא הַנִּרְאֶה מִן־הַנֶּעְלָם | 3 באמונה נבין כי העולמות נעשו בדבר האלהים למען אשר יצא הנראה מן הנעלם |
4 בָּאֱמוּנָה הִקְרִיב הֶבֶל לֵאלֹהִים זֶבַח טוֹב מִקָּיִן אֲשֶׁר הָיָה־לוֹ לְעֵדוּת כִּי צַדִּיק הוּא בְּהָעִיד אֱלֹהִים עַל־מִנְחֹתָיו וּבָהּ עוֹדֶנּוּ מְדַבֵּר אַחֲרֵי מוֹתוֹ | 4 באמונה הקריב הבל לאלהים זבח טוב מקין אשר היה לו לעדות כי צדיק הוא בהעיד אלהים על מנחתיו ובה עודנו מדבר אחרי מותו |
5 בָּאֱמוּנָה לֻקַּח חֲנוֹךְ לְבִלְתִּי רְאוֹתוֹ הַמָּוֶת וְאֵינֶנּוּ כִּי־לָקַח אֹתוֹ אֱלֹהִים וְהוּעַד עָלָיו לִפְנֵי הִלָּקְחוֹ כִּי אֶת־הָאֱלֹהִים הִתְהַלָּךְ | 5 באמונה לקח חנוך לבלתי ראותו המות ואיננו כי לקח אתו אלהים והועד עליו לפני הלקחו כי את האלהים התהלך |
6 וּבְלִי אֱמוּנָה לֹא־יוּכַל אִישׁ לִהְיוֹת רָצוּי אֶל־הָאֱלֹהִים כִּי כָל־הַקָּרֵב אֵלָיו צָרִיךְ לְהַאֲמִין כִּי־יֵשׁ אֱלֹהִים וּגְמוּל הוּא מֵשִׁיב לְדֹרְשָׁיו | 6 ובלי אמונה לא יוכל איש להיות רצוי אל האלהים כי כל הקרב אליו צריך להאמין כי יש אלהים וגמול הוא משיב לדרשיו |
7 בָּאֱמוּנָה בָּנָה נֹחַ בְּיִרְאַת יְהוָֹה אֶת־הַתֵּבָה לְהַצָּלַת בֵּיתוֹ אַחֲרֵי אֲשֶׁר־צֻוָּה עַל־דְּבָרִים לֹא־נִרְאִים עֲדַיִן וַיַּרְשַׁע בָּהּ אֶת־הָעוֹלָם וַיְהִי לְיֹרֵשׁ הַצְּדָקָה עֵקֶב הָאֱמוּנָה | 7 באמונה בנה נח ביראת יהוה את התבה להצלת ביתו אתרי אשר צוה על דברים לא נראים עדין וירשע בה את העולם ויהי לירש הצדקה עקב האמונה |
8 בָּאֱמוּנָה שָׁמַע אַבְרָהָם כַּאֲשֶׁר נִקְרָא לָלֶכֶת אֶל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר יִירָשֶׁנָּה וַיֵּצֵא וְלֹא־יָדַע אָנָה יָבוֹא | 8 באמונה שמע אברהם כאשר נקרא ללכת אל הארץ אשר יירשנה ויצא ולא ידע אנה יבוא |
9 בָּאֱמוּנָה הָיָה גֵר בְּאֶרֶץ הַהַבְטָחָה כְּמוֹ בְנָכְרִיָּה וַיֵּשֶׁב בְּאֹהָלִים הוּא וְיִצְחָק וְיַעֲקֹב אֲשֶׁר־יָרְשׁוּ עִמּוֹ הַהַבְטָחָה הַהִיא | 9 באמונה היה גר בארץ ההבטחה כמו בנכריה וישב באהלים הוא ויצחק ויעקב אשר ירשו עמו ההבטחה ההיא |
10 כִּי־חִכָּה לָעִיר אֲשֶׁר יְסוֹדָהּ נֶאֱמָן וּבוֹנָהּ וּמְכוֹנְנָהּ הָאֱלֹהִים | 10 כי חכה לעיר אשר יסודתה נאמנה ובונה ומכוננה האלהים |
11 בָּאֱמוּנָה שָׂרָה גַם־הִיא קִבְּלָה הַכֹּחַ לְהַזְרִיעַ וַתֵּלֶד אַחֲרֵי בְלֹתָהּ כִּי־חָשְׁבָה לְנֶאֱמָן אֶת־הַמַּבְטִיחַ | 11 באמונה שרה גם היא קבלה הכח להזריע ותלד אחרי בלתה כי חשבה לנאמן את המבטיח |
12 עַל־כֵּן מֵאֶחָד אֲשֶׁר כִּמְעַט מֵת גּוּפוֹ יָצְאוּ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם לָרֹב וְכַחוֹל אֲשֶׁר עַל־שְׂפַת הַיָּם אֲשֶׁר לֹא יִסָּפֵר | 12 על כן מאחד אשר כמעט מת גופו יצאו ככוכבי השמים לרב וכחול על שפת הים אשר לא יספר |
13 כְּפִי אֱמוּנָה מֵתוּ כָל־אֵלֶּה וְלֹא הִשִּׂיגוּ אֶת־הַהַבְטָחוֹת רַק מֵרָחוֹק רָאוּ אוֹתָן וַיִּבְטְחוּ וַיִּשְׂמְחוּ לִקְרָאתָן וַיּוֹדוּ כִּי־גֵרִים הֵם וְתוֹשָׁבִים בָּאָרֶץ | 13 כפי אמונה מתו כל אלה ולא השיגו את ההבטחות רק מרחוק ראו אותן ויבטחו וישמחו לקראתן ויודו כי גרים הם ותושבים בארץ |
14 הֲלֹא הַמְדַבְּרִים כָּזֹאת יוֹדִיעוּ כִּי־הֵם מְבַקְשֵׁי אֶרֶץ מוֹשָׁב | 14 הלא המדברים כזאת יודיעו כי הם מבקשי ארץ מושב |
15 וְאִם־הָיְתָה דַעְתָּם עַל־הָאָרֶץ הַהִיא אֲשֶׁר יָצְאוּ מִמֶּנָּה הֲלֹא־הָיָה בְיָדָם לָשׁוּב אֵלֶיהָ | 15 ואם היתה דעתם על הארץ ההיא אשר יצאו ממנה הלא היה בידם לשוב אליה |
16 אָכֵן נִכְסְפוּ לְמוֹשָׁב טוֹב מִמֶּנּוּ וְהוּא בַּשָּׁמָיִם וְעַל־כֵּן לֹא בוֹשׁ הָאֱלֹהִים לְהִקָּרֵא אֱלֹהֵיהֶם כִּי־הֵכִין לָהֶם עִיר | 16 אכן נכספו למושב טוב ממנו והוא בשמים ועל כן לא בוש האלהים להקרא אלהיהם כי הכין להם עיר |
17 בָּאֱמוּנָה הֶעֱלָה אַבְרָהָם אֶת־יִצְחָק כַּאֲשֶׁר נֻסָּה וְאֶת־יְחִידוֹ הִקְרִיב הַמְקַבֵּל אֶת־הַהַבְטָחוֹת | 17 באמונה העלה אברהם את יצחק כאשר נסה ואת יחידו הקריב המקבל את ההבטחות |
18 אֲשֶׁר נֶאֱמַר־לוֹ כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע | 18 אשר נאמר לו כי ביצחק יקרא לך זרע |
19 וַיַּחֲשֹׁב בְּלִבּוֹ כִּי יָכוֹל יוּכַל אֱלֹהִים לְהַחֲיוֹת גַּם אֶת־הַמֵּתִים עַל־כֵּן גַּם־הוּשַׁב אֵלָיו לִהְיוֹת לְמָשָׁל | 19 ויחשב בלבו כי יכול יוכל אלהים להחיות גם את המתים על כן גם הושב אליו להיות למשל |
20 בָּאֱמוּנָה בֵּרַךְ יִצְחָק אֶת־יַעֲקֹב וְאֶת־עֵשָׂו וַיְדַבֵּר עַל־הָעֲתִידוֹת | 20 באמונה ברך יצחק את יעקב ואת עשו וידבר על העתידות |
21 בָּאֱמוּנָה בֵּרַךְ יַעֲקֹב אֶת־שְׁנֵי בְנֵי־יוֹסֵף לִפְנֵי מוֹתוֹ וַיִּשְׁתַּחוּ עַל־רֹאשׁ הַמַּטֶּה | 21 באמונה ברך יעקב את שני בני יוסף לפני מותו וישתחו על ראש המטה |
22 בָּאֱמוּנָה הִזְכִּיר יוֹסֵף בִּקְרָב־קִצּוֹ אֶת־יְצִיאַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיְצַו עַל־אֹדוֹת עַצְמוֹתָיו | 22 באמונה הזכיר יוסף בקרב קצו את יציאת בני ישראל ויצו על אדות עצמותיו |
23 בָּאֱמוּנָה הִצְפִּינוּ אֶת־משֶׁה אֲבוֹתָיו שְׁלשָׁה יְרָחִים אַחֲרֵי הִוָּלְדוֹ כִּרְאֹתָם אֶת־הַיֶּלֶד כִּי־טוֹב הוּא וְלֹא יָרְאוּ אֶת־מִצְוַת הַמֶּלֶךְ | 23 באמונה הצפינו את משה אבותיו שלשה ירחים אהרי הולדו כראתם את הילד כי טוב הוא ולא יראו את מצות המלך |
24 בָּאֱמוּנָה מֵאֵן משֶׁה כַּאֲשֶׁר גָּדֵל לְהִקָּרֵא בֵן לְבַת־פַּרְעֹה | 24 באמונה מאן משה כאשר גדל להקרא בן לבת פרעה |
25 וַיִּבְחַר לִסְבֹּל אֶת־עֳנִי עַם־אֱלֹהִים מִלְּהִתְעַנֵּג לְשָׁעָה בְּתַעֲנוּגֵי הַחֵטְא | 25 ויבחר לסבל את עני עם אלהים מלהתענג לשעה בתענוגי החטא |
26 בְּחָשְׁבוֹ אֶת־חֶרְפַּת הַמָּשִׁיחַ לְעשֶׁר גָּדוֹל מֵאֹצְרוֹת מִצְרָיִם כִּי הִבִּיט אֶל־הַגְּמוּל | 26 בחשבו את חרפת המשיח לעשר גדול מאצרות מצרים כי הביט אל הגמול |
27 בָּאֱמוּנָה עָזַב אֶת־אֶרֶץ מִצְרַיִם וְלֹא יָרֵא מֵחֲמַת הַמֶּלֶךְ כִּי הָיָה כְּרֹאֶה אֲשֶׁר־אֵינֶנּוּ נִרְאֶה וַיִּתְחַזָּק | 27 באמונה עזב את ארץ מצרים ולא ירא מחמת המלך כי היה כראה אשר איננו נראה ויתחזק |
28 בָּאֱמוּנָה עָשָׂה אֶת־הַפֶּסַח וּנְתִינַת הַדָּם לְמַעַן אֲשֶׁר לֹא־יִגַּע הַמַּשְׁחִית בִּבְכוֹרֵיהֶם | 28 באמונה עשה את הפסח ונתינת הדם למען אשר לא יגע המשחית בבכוריהם |
29 בָּאֱמוּנָה עָבְרוּ אֶת־יַם־סוּף בַּיַּבָּשָׁה אֲשֶׁר נִסּוּ מִצְרַיִם גַּם־הֵמָּה לַעֲבָר־בּוֹ וַיְטֻבָּעוּ | 29 באמונה עברו את ים סוף ביבשה אשר נסו מצרים גם המה לעבר בו ויטבעו |
30 בָּאֱמוּנָה נָפְלוּ חוֹמוֹת יְרִיחוֹ אַחֲרֵי הִקִּיפוּ אוֹתָן שִׁבְעַת יָמִים | 30 באמונה נפלו חומות יריחו אחרי הקיפו אותן שבעת ימים |
31 בָּאֱמוּנָה לֹא אָבְדָה רָחָב הַזּוֹנָה עִם־הַסּוֹרְרִים כִּי־אָסְפָה אֶת־הַמְרַגְּלִים אֶל־בֵּיתָהּ בְּשָׁלוֹם | 31 באמונה לא אבדה רחב הזונה עם הסוררים כי אספה את המרגלים אל ביתה בשלום |
32 וּמָה אֹמַר עוֹד הֵן תִּקְצַר־לִי הָעֵת אִם־אֲסַפֵּר מַעֲשֵׂי גִדְעוֹן וּבָרָק וְשִׁמְשׁוֹן וְיִפְתָּח וְדָוִד וּשְׁמוּאֵל וְהַנְּבִיאִים | 32 ומה אמר עוד הן תקצר לי העת אם אספר מעשי גדעון וברק ושמשון ויפתח ודוד ושמואל והנביאים |
33 אֲשֶׁר בָּאֱמוּנָה כִּבְּשׁוּ מַמְלָכוֹת וּפָעֲלוּ צֶדֶק וְהִשִּׂיגוּ הַבְטָחוֹת וְסָכְרוּ פִּי אֲרָיוֹת | 33 אשר באמונה כבשו ממלכות ופעלו צדק והשגו הבטחות וסכרו פי אריות |
34 וְכִבּוּ גְּבוּרַת הָאֵשׁ וְנִמְלְטוּ מִפִּי הַחֶרֶב וְהִתְחַזְּקוּ מֵחָלְיָם וְעָשֹוּ חַיִל בַּמִּלְחָמָה וְהִפִּילוּ מַחֲנוֹת זָרִים | 34 וכבו גבורת האש ונמלטו מפי החרב והתחזקו מחלים ועשו חיל במלחמה והפילו מחנות זרים |
35 נָשִׁים לָקְחוּ אֶת־מֵתֵיהֶן כִּי קָמוּ מִן הַמֵּתִים וַאֲחֵרִים רֻטְּשׁוּ בְעִנּוּיִם וְלֹא אָבוּ לְהִנָּצֵל לְמַעַן יִזְכּוּ לִתְחִיָּה טוֹבָה מִמֶּנָּה | 35 נשים לקחו מתחיה את מתיהן ואחרים רטשו בענוים ולא אבו להנצל למען יזכו לתחיה טובה ממנה |
36 מֵהֶם נֻסּוּ בְּלַעַג וָקֶלֶס וּבְמַכּוֹת וְגַם־נִמְסְרוּ לְכֶבֶל וּמַסְגֵּר | 36 מהם נסו בתעלולים ובמכות וגם נמסרו לכבל ומסגר |
37 נִסְקְלוּ בָאֲבָנִים נֻסְּרוּ בַמְּגֵרָה נִבְחֲנוּ בְיִסּוּרִים מֵתוּ לְפִי־חָרֶב וַיָּנֻעוּ עֲטוּפֵי עוֹרֹת כְּבָשִׂים וְעִזִּים בְּחֹסֶר וּבְעֹצֶר רָעָה וְיָגוֹן | 37 נסקלו באבנים נסרו במגרה נבחנו ביסורים מתו לפי חרב וינעו עטופי עורת כבשים ועזים בחסר ובעצר רעה ויגון |
38 אֲשֶׁר הָעוֹלָם לֹא־הָיָה כְדַאי לָהֶם הֵם תָּעוּ בַּמִּדְבָּר וּבֶהָרִים וּבַמְּעָרוֹת וּבִנְקִיקֵי הָאָרֶץ | 38 אשר העולם לא היה כדי להם הם תעו במדבר ובהרים ובמערות ובנקיקי הארץ |
39 וְכָל־אֵלֶּה אַף כִּי־הָיְתָה לָהֶם הָעֵדוּת בִּגְלַל אֱמוּנָתָם לֹא קִבְּלוּ אֶת־הַהַבְטָחָה | 39 וכל אלה אף היתה להם העדות בגלל אמונתם לא קבלו את ההבטחה |
40 לְמַעַן אֲשֶׁר לֹא־יֻשְׁלְמוּ בִּלְעָדֵינוּ כִּי צָפָה לָנוּ אֱלֹהִים מִקֶּדֶם טוֹבָה יְתֵרָה | 40 למען אשר לא ישלמו בלעדינו כי צפה לנו אלהים מקדם טובה יתרה |