Prima lettera di Giovanni - (מכתב ראשון של יוחנן) 3

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	KÁLDI-NEOVULGÁTA
1 וְזֹאת תֵּדַע כִּי בְּאַחֲרִית הַיָּמִים יָבֹאוּ עִתִּים קָשׁוֹת	1 Azt pedig tudnod kell, hogy az utolsó napokban veszedelmes idők következnek.
2 כִּי־יִהְיוּ הָאֲנָשִׁים אֹהֲבֵי עַצְמָם וְאֹהֲבֵי בֶצַע וְהוֹלְלִים וְגֵאִים וּמְגַדְּפִים וּמַמְרִים בַּאֲבוֹתָם וּכְפוּיֵי טוֹבָה וְלֹא חֲסִידִים	2 Az emberek önzők lesznek, kapzsik, kérkedők, kevélyek, káromlók, szüleik iránt engedetlenek, hálátlanok, gonoszok,
3 חַסְרֵי אַהֲבָה וּבוֹגְדִים וּמַלְשִׁינִים וְזוֹלְלִים וְאַכְזָרִים וְשׂנְאֵי טוֹב	3 szeretetlenek, békétlenkedők, rágalmazók, mértéktelenek, kegyetlenek, rosszakarók,
4 וּמֹסְרִים וּפֹחֲזִים וּגְבֹהֵי רוּחַ וְהֹלְכִים אַחֲרֵי תַעֲנוּגִים יוֹתֵר מֵאַחֲרֵי הָאֱלֹהִים	4 árulók, vakmerők, felfuvalkodottak; inkább fogják szeretni a gyönyört, mint Istent.
5 וַאֲשֶׁר דִּמְיוֹן חֲסִידוּת לָהֶם וּמְכַחֲשִׁים בְּכֹחָהּ וְאַתָּה סוּר מֵאֵלֶּה	5 A vallásosság látszatát viselni fogják ugyan magukon, de megtagadják annak erejét. Az ilyeneket kerüld!
6 כִּי־יֵשׁ בָּהֶם הַבָּאִים בַּלָּאט אֶל־הַבָּתִּים וְשֹׁבִים נָשִׁים טְעוּנוֹת חֲטָאִים וְנִתְעוֹת בְּתַאֲוֺת שֹׁנוֹת	6 Ezek közül valók ugyanis azok, akik beosonnak a házakba, és rabul ejtenek bűnökkel terhelt, különböző vágyaktól hajtott asszonyokat, azokat,
7 הַלֹּמְדוֹת תָּמִיד וּלְעוֹלָם אֵינָן יְכֹלוֹת לָבוֹא לִידִיעַת הָאֱמֶת	7 akik mindig tanulnak, de az igazság ismeretére soha el nem jutnak.
8 כִּי־כְמוֹ יַנִּיס וְיַמְבְּרִיס אֲשֶׁר־קָמוּ עַל־משֶׁה כֵּן גַּם־אֵלֶּה מִתְקוֹמְמִים אֶל־הָאֱמֶת אֲנָשִׁים אֲשֶׁר נִשְׁחֲתָה דַעְתָּם וְנִמְאָסִים בִּדְבַר הָאֱמוּנָה	8 Ahogy Jannész és Jambrész ellene szegültek Mózesnek, úgy szegülnek ellene ezek is az igazságnak, mert bomlott elméjű, megbízhatatlan hitű emberek.
9 אָכֵן לֹא־יוֹסִיפוּ לְהַצְלִיחַ כִּי שִׁגְעוֹנָם יִגָּלֶה לַכֹּל כַּאֲשֶׁר קָרָה גַּם־אֶת־הָאֲנָשִׁים הָהֵם	9 De sokra nem jutnak ezzel: ostobaságuk éppúgy nyilvánvalóvá lesz mindenki előtt, mint ahogy azoké is az lett.
10 אֲבָל אַתָּה הָלַכְתָּ אַחֲרַי בַּהוֹרָאָה וּבַהַנְהָגָה וּבָרָצוֹן וּבָאֱמוּנָה וּבְאֹרֶךְ הָרוּחַ וּבָאַהֲבָה וּבַסַּבְלָנוּת	10 Te követted tanításomat, életmódomat, elhatározásomat, hitemet, béketűrésemet, szeretetemet, türelmemet,
11 וּבָרְדִיפוֹת וּבָעִנּוּיִם אֲשֶׁר מְצָאוּנִי בְּאַנְטְיוֹכְיָא וּבְאִקּוֹנְיָא וּבְלוּסְטְרָא וְאֵלֶּה הָרְדִיפוֹת סָבַלְתִּי וּמִכֻּלָּן הִצִּילַנִי הָאָדוֹן	11 üldöztetéseimet, szenvedéseimet. Mi minden történt velem Antióchiában, Ikóniumban és Lisztrában, milyen üldözéseket álltam ki! És mindezekből kiszabadított engem az Úr!
12 וְגַם כָּל־הַחֲפֵצִים לִחְיוֹת חַיֵּי חֲסִידוּת בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ הֵמָּה יֵרָדֵפוּ	12 De hiszen mindazok, akik buzgón akarnak élni Krisztus Jézusban, üldözést fognak szenvedni!
13 וַאֲנָשִׁים רָעִים וְקֹסְמִים יוֹסִיפוּ סָרָה מַתְעִים וְנִתְעִים	13 A gonosz emberek és a csalók viszont a gonoszságban haladnak előre: tévelygésbe vezetnek és tévelyegnek.
14 אֲבָל אַתָּה עֲמֹד בְּמַה־שֶּׁלָּמַדְתָּ וְהָבְטַחְתָּ כִּי יוֹדֵעַ אַתָּה מִי־הוּא אֲשֶׁר לָמַדְתָּ מִמֶּנּוּ	14 Te azonban tarts ki abban, amit tanultál, és amiről meggyőződtél! Hiszen tudod, kiktől tanultad,
15 וּמִנְּעוּרֶיךָ יָדַעְתָּ אֶת־כִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ הַיְכֹלִים לְהַחְכִּימְךָ אֶל־הַיְשׁוּעָה עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ	15 és gyermekkorod óta ismered a szent Írásokat, amelyek a Krisztus Jézusban való hit révén üdvösségre szolgáló bölcsességet adhatnak neked.
16 כִּי כָּל־הַכָּתוּב נִכְתַּב בְּרוּחַ אֱלֹהִים גַּם־מוֹעִיל לְהוֹרֹת וּלְהוֹכִיחַ וּלְיַשֵּׁר וּלְיַסֵּר בַּצֶּדֶק	16 Minden Istentől sugalmazott írás hasznos a tanításra, az intésre, a feddésre, az igazságosság oktatására,
17 לְמַעַן אֲשֶׁר־יִהְיֶה אִישׁ הָאֱלֹהִים תָּמִים וּמָהִיר לְכָל־מַעֲשֶׂה טוֹב	17 hogy Isten embere tökéletes és minden jótettre kész legyen.
18 בָּנַי אַל־נָא נֶאֱהַב בְּמִלִּין וּבַלָּשׁוֹן כִּי אִם־בְּפֹעַל וּבֶאֱמֶת
19 וּבָזֹאת נֵדְעָה כִּי מִן־הָאֱמֶת אֲנַחְנוּ וּלְפָנָיו נַשְׁקִיט אֶת־לִבּוֹתֵינוּ
20 כִּי אִם־לְבָבֵנוּ יַרְשִׁיעַ אֹתָנוּ הָאֱלֹהִים נִשְׂגָּב הוּא מִלְּבָבֵנוּ וְיֹדֵעַ אֶת־כֹּל
21 אֲהוּבַי אִם־לְבָבֵנוּ לֹא־יַרְשִׁיעֵנוּ בִּטָּחוֹן לָנוּ בֵּאלֹהִים
22 וְכָל־אֲשֶׁר נִשְׁאַל מֵאִתּוֹ נְקַבֵּל כִּי־נִשְׁמֹר אֶת־מִצְוֺתָיו וְנַעֲשֶׂה אֶת־הָרָצוּי לְפָנָיו
23 וְזֹאת הִיא מִצְוָתוֹ לְהַאֲמִין בְּשֶׁם־בְּנוֹ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ וּלְאַהֲבָה אִישׁ אֶת־רֵעֵהוּ כַּאֲשֶׁר צִוָּנוּ
24 וְהַשֹּׁמֵר אֶת־מִצְוֺתָיו יָקוּם בּוֹ וְהוּא בוֹ וּבָזֹאת נֵדַע כִּי־הוּא שֹׁכֵן בָּנוּ בָּרוּחַ אֲשֶׁר־נָתַן לָנוּ