Prima lettera di Giovanni - (מכתב ראשון של יוחנן) 1

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	NOVA VULGATA
1 פּוֹלוֹס שְׁלִיחַ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ בִּרְצוֹן הָאֱלֹהִים לְפִי הַבְטָחַת הַחַיִּים אֲשֶׁר בְּיֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ	1 Paulus, apostolus Christi Iesu per voluntatem Dei secundum promissionem vitae, quae est in Christo Iesu,
2 אֶל־טִימוֹתִיּוֹס בְּנוֹ הֶחָבִיב חֶסֶד וְרַחֲמִים וְשָׁלוֹם מֵאֵת אֱלֹהִים אָבִינוּ וּמֵאֵת הַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ אֲדֹנֵינוּ	2 Timotheo carissimo filio: gratia, misericordia, pax a Deo Patre et Christo Iesu Domino nostro.
3 מוֹדֶה אֲנִי לֵאלֹהִים אֲשֶׁר אֲנִי עֹבֵד אוֹתוֹ מִימֵי אֲבוֹתַי בְּרוּחַ טְהוֹרָה כִּי־תָמִיד אֶזְכָּרְךָ בִּתְפִלּוֹתַי לַיְלָה וְיוֹמָם	3 Gratias ago Deo, cui servio a progenitoribus in conscientia pura, quod sine intermissione habeo tui memoriam in orationibus meis nocte ac die
4 וְנִכְסַפְתִּי לִרְאוֹתְךָ בְּזָכְרִי אֶת־דִּמְעוֹתֶיךָ לְמַעַן אֶמָּלֵא שִׂמְחָה	4 desiderans te videre, memor lacrimarum tuarum, ut gaudio implear,
5 כִּי־בָאתִי לִזְכֹּר אֶת־אֱמוּנָתְךָ בִּלְתִּי־צְבוּעָה שֶׁשָּׁכְנָה כְבָר בְּלוֹאִיס זְקֵנָתְךָ וּבְאַבְנִיקָה אִמֶּךָ וּמֻבְטָח אֲנִי כִּי תִשְׁכֹּן גַּם־בָּךְ	5 recordationem accipiens eius fidei, quae est in te non ficta, quae et habitavit primum in avia tua Loide et matre tua Eunice, certus sum autem quod et in te.
6 עַל־כֵּן אַזְכִּירְךָ שֶׁתְּעוֹרֵר אֶת־מַתְּנַת הָאֱלֹהִים הַנְּתוּנָה לְךָ בִּסְמִיכַת יָדִי	6 Propter quam causam admoneo te, ut resuscites donationem Dei, quae est in te per impositionem manuum mearum;
7 כִּי הָאֱלֹהִים לֹא־נָתַן לָנוּ רוּחַ אֵימָה כִּי אִם־רוּחַ גְּבוּרָה וְאַהֲבָה וּמוּסָר	7 non enim dedit nobis Deus Spiritum timoris sed virtutis et dilectionis et sobrietatis.
8 לָכֵן אַל־תֵּבוֹשׁ לֹא מֵעֵדוּת אֲדֹנֵינוּ וְלֹא מִמֶּנִּי אֲסִירוֹ כִּי אִם־תִּסְבֹּל הָרָעוֹת גַּם־אַתָּה כָמוֹנִי עַל־הַבְּשׂוֹרָה כְּפִי־כֹחַ הָאֱלֹהִים	8 Noli itaque erubescere testimonium Domini nostri neque me vinctum eius, sed collabora evangelio secundum virtutem Dei,
9 אֲשֶׁר־הוּא הוֹשִׁיעָנוּ וּקְרָאָנוּ בִּקְרִיאָה קְדוֹשָׁה לֹא לְפִי מַעֲשֵׂינוּ כִּי אִם־לְפִי עֲצָתוֹ וְחַסְדּוֹ הַנִּתָּן לָנוּ בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ לִפְנֵי יְמוֹת עוֹלָם	9 qui nos salvos fecit et vocavit vocatione sancta, non secundum opera nostra sed secundum propositum suum et gratiam, quae data est nobis in Christo Iesu ante tempora saecularia;
10 וְעַתָּה נִגְלָה בְּהֵרָאוֹת מוֹשִׁיעֵנוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲשֶׁר בִּטֵּל אֶת־הַמָּוֶת וַיּוֹצֵא לָאוֹר עַל־יְדֵי הַבְּשׂוֹרָה אֶת־הַחַיִּים וְאֵת אֲשֶׁר־אֵינֶנּוּ עוֹבֵר	10 manifestata autem nunc per illustrationem salvatoris nostri Iesu Christi, qui destruxit quidem mortem, illuminavit autem vitam et incorruptionem per evangelium,
11 אֲשֶׁר הָפְקַדְתִּי לִהְיוֹת לָהּ כָּרוֹז וְשָׁלִיחַ וּמוֹרֵה הַגּוֹיִם	11 in quo positus sum ego praedicator et apostolus et doctor.
12 וּבַעֲבוּר זֹאת אֶסְבֹּל כָּאֵלֶּה וְלֹא אֵבוֹשׁ כִּי־יוֹדֵעַ אָנֹכִי בְּמִי הֶאֱמַנְתִּי וּמֻבְטָח אָנֹכִי כִּי־הַיְכֹלֶת לוֹ לִשְׁמֹר אֶת־פִּקְדוֹנִי עַד־הַיּוֹם הַהוּא	12 Ob quam causam etiam haec patior, sed non confundor; scio enim, cui credidi, et certus sum quia potens est depositum meum servare in illum diem.
13 הַחֲזֵק בִּתְכוּנַת הַדְּבָרִים הַבְּרִיאִים אֲשֶׁר שָׁמַעְתָּ מִמֶּנִּי בָּאֱמוּנָה וּבָאַהֲבָה אֲשֶׁר בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ	13 Formam habe sanorum verborum, quae a me audisti, in fide et dilectione, quae sunt in Christo Iesu;
14 שְׁמֹר אֶת־הַפִּקָּדוֹן הַטּוֹב בְּעֶזְרַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ הַשֹּׁכֵן בָּנוּ	14 bonum depositum custodi per Spiritum Sanctum, qui habitat in nobis.
15 זֹאת אַתָּה יוֹדֵעַ כִּי־פָנוּ מִמֶּנִּי כֹּל אֲשֶׁר בְּאַסְיָא וּבְתוֹכָם פּוּגְלוֹס וְהַרְמוֹגְנִיס	15 Scis hoc, quod aversi sunt a me omnes, qui in Asia sunt, ex quibus est Phygelus et Hermogenes.
16 יִתֵּן הָאָדוֹן רַחֲמִים לְבֵית אֳנִיסִיפוֹרוֹס כִּי־פְעָמִים רַבּוֹת הֵשִׁיב אֶת־נַפְשִׁי וְלֹא־בוֹשׁ מִמּוֹסֵרָי	16 Det misericordiam Dominus Onesiphori domui, quia saepe me refrigeravit et catenam meam non erubuit;
17 כִּי אִם־בִּהְיוֹתוֹ בְרוֹמִי יָגַע לְבַקְּשֵׁנִי עַד כִּי־מְצָאָנִי	17 sed cum Romam venisset, sollicite me quaesivit et invenit
18 יִתֶּן־לוֹ הָאָדוֹן לִמְצֹא רַחֲמִים מִלִּפְנֵי יְהוָֹה בַּיּוֹם הַהוּא וְרֹב שֵׁרוּתוֹ אֲשֶׁר שֵׁרֵת בְּאֶפְסוֹס אַתָּה יָדַעְתָּ הֵיטֵב	18 — det illi Dominus invenire misericordiam a Domino in illa die — et quanta Ephesi ministravit, melius tu nosti.