Lettera a Filemone - מכתב לפילמון 2

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	KING JAMES BIBLE
1 לָכֵן אִם־יֵשׁ תּוֹכֵחָה בַּמָּשִׁיחַ אִם־תַּנְחוּמוֹת הָאַהֲבָה אִם־הִתְחַבְּרוּת הָרוּחַ אִם־רַחֲמִים וְחֶמְלָה	1 If there be therefore any consolation in Christ, if any comfort of love, if any fellowship of the Spirit, if any bowels and mercies,
2 הַשְׁלִימוּ־נָא אֶת־שִׂמְחָתִי בִּהְיוֹת לָכֶם לֵב אֶחָד וְאַהֲבָה אַחַת וְנֶפֶשׁ אַחַת וְרָצוֹן אֶחָד	2 Fulfil ye my joy, that ye be likeminded, having the same love, being of one accord, of one mind.
3 וְאַל־תַּעֲשֹוּ דָבָר בְּדֶרֶךְ מְרִיבָה אוֹ כְּבוֹד שָׁוְא כִּי אִם־בְּשִׁפְלוּת רוּחַ תַּחְשְׁבוּ אִישׁ אֶת־רֵעֵהוּ יוֹתֵר מֵעַצְמוֹ	3 Let nothing be done through strife or vainglory; but in lowliness of mind let each esteem other better than themselves.
4 כָּל־אֶחָד אַל־יִדְאַג לַאֲשֶׁר־לוֹ לְבַדּוֹ כִּי אִם־גַּם לַאֲשֶׁר לַחֲבֵרוֹ	4 Look not every man on his own things, but every man also on the things of others.
5 כִּי הָרוּחַ הַהִיא אֲשֶׁר הָיְתָה בַּמָּשִׁיחַ תְּהִי גַּם־בָּכֶם	5 Let this mind be in you, which was also in Christ Jesus:
6 אֲשֶׁר אַף כִּי־הָיָה בִּדְמוּת הָאֱלֹהִים לֹא־חָשַׁב לוֹ לְשָׁלָל הֱיוֹתוֹ שָׁוֶה לֵאלֹהִים	6 Who, being in the form of God, thought it not robbery to be equal with God:
7 כִּי אִם־הִפְשִׁיט אֶת־עַצְמוֹ וַיִּלְבַּשׁ דְּמוּת עֶבֶד וַיִּדְמֶה לִבְנֵי אָדָם וַיִּמָּצֵא בִתְכוּנָתוֹ כְּבֶן אָדָם	7 But made himself of no reputation, and took upon him the form of a servant, and was made in the likeness of men:
8 וַיַּשְׁפֵּל אֶת־נַפְשׁוֹ וַיִּכָּנַע עַד־מָוֶת עַד־מִיתַת הַצְּלִיבָה	8 And being found in fashion as a man, he humbled himself, and became obedient unto death, even the death of the cross.
9 עַל־כֵּן גַּם־הָאֱלֹהִים הִגְבִּיהוֹ מְאֹד וַיִּתֶּן־לוֹ שֵׁם נַעֲלֶה עַל־כָּל־שֵׁם	9 Wherefore God also hath highly exalted him, and given him a name which is above every name:
10 לְמַעַן אֲשֶׁר בְּשֵׁם יֵשׁוּעַ תִּכְרַע כָּל־בֶּרֶךְ אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ וּמִתַּחַת לָאָרֶץ	10 That at the name of Jesus every knee should bow, of things in heaven, and things in earth, and things under the earth;
11 וְכָל־לָשׁוֹן תּוֹדֶה כִּי אָדוֹן הוּא יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ לִכְבוֹד אֱלֹהִים הָאָב	11 And that every tongue should confess that Jesus Christ is Lord, to the glory of God the Father.
12 לָכֵן חֲבִיבַי כַּאֲשֶׁר שְׁמַעְתֶּם לִי בְּכָל־עֵת כֵּן לֹא לְבַד בִּהְיוֹתִי עִמָּכֶם כִּי־עוֹד יֹתֵר עַתָּה אֲשֶׁר אֲנִי רָחוֹק מִכֶּם תִּיגְעוּ בִּתְשׁוּעַת נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּיִרְאָה וּבִרְעָדָה	12 Wherefore, my beloved, as ye have always obeyed, not as in my presence only, but now much more in my absence, work out your own salvation with fear and trembling.
13 כִּי הָאֱלֹהִים הוּא הַפֹּעֵל בָּכֶם גַּם־לַחְפֹּץ גַּם־לִפְעֹל כְּפִי רְצוֹנוֹ	13 For it is God which worketh in you both to will and to do of his good pleasure.
14 עֲשֹוּ כָּל־דָּבָר בְּלֹא תְלֻנּוֹת וּבְלֹא מְזִמּוֹת	14 Do all things without murmurings and disputings:
15 לְמַעַן תִּהְיוּ נְקִיִּים וּטְהוֹרִים בְּנֵי אֱלֹהִים לֹא־מוּם בָּם בְּתוֹךְ דּוֹר עִקֵּשׁ וּפְתַלְתֹּל אֲשֶׁר־תָּאִירוּ בֵינֵיהֶם כִּמְאוֹרוֹת בָּעוֹלָם	15 That ye may be blameless and harmless, the sons of God, without rebuke, in the midst of a crooked and perverse nation, among whom ye shine as lights in the world;
16 מַחֲזִיקִים בִּדְבַר הַחַיִּים לִתְהִלָּה לִי בְּיוֹם הַמָּשִׁיחַ אֲשֶׁר לֹא לְחִנָּם רַצְתִּי וְלֹא לָרִיק יָגָעְתִּי	16 Holding forth the word of life; that I may rejoice in the day of Christ, that I have not run in vain, neither laboured in vain.
17 אֲבָל אִם גַּם־אֻסַּךְ עַל־זֶבַח אֱמוּנַתְכֶם וַעֲבוֹדָתָהּ הִנְנִי שָׂמֵחַ וְגַם־שָׂשֹ עִם־כֻּלְּכֶם	17 Yea, and if I be offered upon the sacrifice and service of your faith, I joy, and rejoice with you all.
18 וְכָכָה שִׂמְחוּ אַף־אַתֶּם וְשִׂישֹוּ עִמָּדִי	18 For the same cause also do ye joy, and rejoice with me.
19 וְקִוֵּיתִי בְּיֵשׁוּעַ אֲדֹנֵינוּ לִשְׁלֹחַ בִּמְהֵרָה אֲלֵיכֶם אֶת־טִימוֹתִיּוֹס לְמַעַן תָּנוּחַ דַּעְתִּי בְּהִוָּדַע לִי דְּבַר־מַעֲמַדְכֶם	19 But I trust in the Lord Jesus to send Timotheus shortly unto you, that I also may be of good comfort, when I know your state.
20 כִּי זוּלָתוֹ אֵין־אִתִּי אִישׁ כִּלְבָבִי אֲשֶׁר בְּלֵב שָׁלֵם יִדְאַג לָכֶם	20 For I have no man likeminded, who will naturally care for your state.
21 כִּי כֻלָּם אֵת אֲשֶׁר־לָהֶם יִדְרשׁוּ וְלֹא אֶת־אֲשֶׁר לְיֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ	21 For all seek their own, not the things which are Jesus Christ's.
22 וְאוֹתוֹ יְדַעְתֶּם כִּי בָחוּן הוּא אֲשֶׁר כַּבֵּן הָעֹבֵד אֶת־אָבִיו כֵּן הָיָה אִתִּי בַּעֲבוֹדַת הַבְּשׂוֹרָה	22 But ye know the proof of him, that, as a son with the father, he hath served with me in the gospel.
23 וְאֹתוֹ אֲקַוֶּה לִשְׁלֹחַ אֲלֵיכֶם מַהֵר כַּאֲשֶׁר אֶרְאֶה מַה־יִּהְיֶה לִי	23 Him therefore I hope to send presently, so soon as I shall see how it will go with me.
24 וּבָטַחְתִּי בַאֲדֹנֵינוּ אֲשֶׁר גַּם־אָנֹכִי אָבוֹא אֲלֵיכֶם בִּמְהֵרָה	24 But I trust in the Lord that I also myself shall come shortly.
25 וָאֶחְשֹׁב מִן־הַצֹּרֶךְ לִשְׁלֹחַ אֲלֵיכֶם אֶת־אֶפַּפְרוֹדִיטוֹס אָחִי וְעֹזְרִי וַחֲבֵרִי בַצָּבָא וְהוּא שְׁלִיחֲכֶם וּמְשָׁרְתִי בִּצְרָכָי	25 Yet I supposed it necessary to send to you Epaphroditus, my brother, and companion in labour, and fellowsoldier, but your messenger, and he that ministered to my wants.
26 יַעַן הֱיוֹתוֹ נִכְסָף לְכֻלְּכֶם וְנֶעְצָב מְאֹד עַל־אֲשֶׁר שְׁמַעְתֶּם כִּי חָלָה	26 For he longed after you all, and was full of heaviness, because that ye had heard that he had been sick.
27 אָמְנָם חָלֹה חָלָה וְגַם־נָטָה לָמוּת אֲבָל הָאֱלֹהִים רִחַם עָלָיו וְלֹא עָלָיו בִּלְבַד כִּי גַם־עָלַי רִחַם שֶׁלֹּא־יָבוֹא עָלַי יָגוֹן עַל־יָגוֹן	27 For indeed he was sick nigh unto death: but God had mercy on him; and not on him only, but on me also, lest I should have sorrow upon sorrow.
28 לָכֵן מִהַרְתִּי לְשָׁלְחוֹ אֲלֵיכֶם לְמַעַן תִּרְאֻהוּ וְתָשׁוּבוּ לִשְׂמוֹחַ וְגַם־יִמְעַט יְגוֹנִי	28 I sent him therefore the more carefully, that, when ye see him again, ye may rejoice, and that I may be the less sorrowful.
29 עַל־כֵּן קַבְּלֻהוּ בַאֲדֹנֵינוּ בְּכָל־שִׂמְחָה וְהוֹקִירוּ אֲנָשִׁים כָּמֹהוּ	29 Receive him therefore in the Lord with all gladness; and hold such in reputation:
30 כִּי בַעֲבוּר עֲבוֹדַת הַמָּשִׁיחַ הִגִּיעַ עַד־מָוֶת וַתֵּקַל נַפְשׁוֹ בְּעֵינָיו לְמַעַן יְמַלֵּא אֶת־אֲשֶׁר חֲסַרְתֶּם בְּשָׁרֶתְכֶם אוֹתִי	30 Because for the work of Christ he was nigh unto death, not regarding his life, to supply your lack of service toward me.