Prima lettera a Timoteo (מכתב ראשון לטימותי) 9

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	BIBLES DES PEUPLES
1 אָמְנָם אֵין־צֹרֶךְ לִכְתֹּב אֲלֵיכֶם עַל־דְּבַר הַשֵּׁרוּת אֲשֶׁר לְעֶזְרַת הַקְּדשִׁים	1 Je n’ai pas besoin de vous écrire longuement au sujet du service d’aide aux saints, à nos frères.
2 כִּי יָדַעְתִּי אֶת־נְדִיבַתְכֶם אֲשֶׁר עָלֶיהָ אֲנִי מִתְהַלֵּל בָּכֶם לִפְנֵי אַנְשֵׁי מַקְדּוֹנְיָא לֵאמֹר אֲכַיָּא מוּכָנָה הִיא מִשָּׁנָה שֶׁעָבְרָה וַתָּעַר הַקִּנְאָה הַיּוֹצֵאת מִכֶּם אֶת־רוּחַ רֻבָּם	2 Je sais vos bonnes dispositions et j’ai fait votre éloge chez les Macédoniens, disant que ceux d’Achaïe étaient prêts depuis longtemps. Et votre élan a stimulé beaucoup d’entre eux.
3 אֲבָל שָׁלַחְתִּי אֶת־הָאַחִים פֶּן־תִּהְיֶה לָרִיק תְּהִלָּתֵנוּ עֲלֵיכֶם בַּדָּבָר הַזֶּה וּלְמַעַן תִּהְיוּ מוּכָנִים כַּאֲשֶׁר אָמָרְתִּי	3 Maintenant j’ai envoyé ces frères pour qu’on vous trouve prêts comme je l’ai affirmé; il ne faudrait pas démentir le bien que j’ai dit de vous sur ce point.
4 פֶּן־בְּבוֹא אִתִּי אֲנָשִׁים מִמַּקְדּוֹנְיָא יִמְצְאוּ אֶתְכֶם לֹא־מוּכָנִים וְנֵבוֹשׁ אֲנַחְנוּ וְאֵינֶנִּי אֹמֵר אַתֶּם בַּבִּטָּחוֹן הַזֶּה אֲשֶׁר הִתְהַלַּלְנוּ בוֹ	4 Imaginez que les Macédoniens viennent avec moi et ne vous trouvent pas prêts: quelle honte pour moi et aussi pour vous!
5 עַל־כֵּן הָיָה נָכוֹן בְּעֵינַי לְבַקֵּשׁ מִן־הָאַחִים כִּי־יְקַדְּמוּ לָלֶכֶת אֲלֵיכֶם וְיָכִינוּ אֶת־בִּרְכַתְכֶם הַמְיוּעָדָה מִלְּפָנִים לְמַעַן תִּהְיֶה מוּכֶנֶת כְּעֵין בְּרָכָה וְלֹא כְּעֵין כִּילוּת	5 Il m’a donc paru nécessaire de dire à ces frères qu’ils me précèdent chez vous pour organiser cette œuvre bénie dont nous avons parlé. Car il faut la préparer comme une largesse et non comme une aumône.
6 כִּי הִנֵּה הַזֹּרֵעַ בְּצִמְצוּם גַּם־יִקְצֹר בְּצִמְצוּם וְהַזֹּרֵעַ בִּבְרָכוֹת גַּם־יִקְצֹר בִּבְרָכוֹת	6 Une chose est sûre: celui qui sème pauvrement fera une pauvre récolte. Celui qui sème largement fera une grande récolte.
7 וְכָל־אִישׁ כַּאֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ לֹא מִצַּעַר וְלֹא מֵאֹנֶס כִּי הַנֹּתֵן בְּלֵב שָׂמֵחַ יֶאֱהָבֶנּוּ אֱלֹהִים	7 Que chacun donc décide personnellement, sans contrainte et sans regret, car Dieu aime celui qui donne joyeusement.
8 וֵאלֹהִים יָכֹל לְהַרְעִיף עֲלֵיכֶם בְּשֶׁפַע כָּל־חֶסֶד עַד־כִּי יִהְיֶה לָכֶם בְּכָל־עֵת דֵּי סִפּוּקְכֶם בַּכֹּל וְתוֹתִירוּ בְּכָל־מַעֲשֶׂה טוֹב	8 Et Dieu est capable de vous bénir de mille manières, de sorte que vous ne manquiez jamais de rien et puissiez multiplier vos bonnes œuvres,
9 כַּכָּתוּב פִּזַּר נָתַן לָאֶבְיוֹנִים צִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד	9 comme dit l’Écriture: Il a donné de tous les côtés à ceux qui avaient faim; ses mérites sont là pour toujours.
10 וְהַנֹּתֵן זֶרַע לַזֹּרֵעַ וְלֶחֶם לָאֹכֵל יִתֵּן וְיַרְבֶּה אֶת־זַרְעֲכֶם וְיַפְרִיא תְּנוּבוֹת צִדְקַתְכֶם	10 Celui qui procure au semeur la semence, et ensuite le pain qu’il mange, vous procurera la semence et la multipliera; et il fera croître ces rejetons de vos vertus.
11 לְמַעַן תַּעֲשִׁירוּ בַכֹּל לְכָל־הַתְּמִימוּת הַפֹּעֶלֶת תּוֹדָה לֵאלֹהִים עַל־יָדֵינוּ	11 Soyez riches de tout pour donner sans compter, et nous en ferons une action de grâces à Dieu.
12 כִּי־שֵׁרוּת הָעֲבוֹדָה הַזֹּאת לֹא לְבַד יְמַלֵּא אֶת־מַחְסֹרֵי הַקְּדשִׁים כִּי גַם־יוֹדוּ רַבִּים לֵאלֹהִים בְּשֵׁרוּתְכֶם הַנֶּאֱמָן הַזֶּה	12 Car ce service d’entraide fera plus que soulager la pauvreté des saints: il fera monter vers Dieu de nombreuses actions de grâces.
13 וִיכַבְּדוּ אֶת־הָאֱלֹהִים עַל־מִשְׁמַעַת הוֹדָאַתְכֶם לִבְשׂוֹרַת הַמָּשִׁיחַ וְעַל־תֻּמַּת הִתְחַבְּרוּתְכֶם אֲלֵיהֶם וְאֶל־כֻּלָּם	13 Ce service leur sera une preuve: ils rendront grâces à Dieu parce que vous obéissez à la foi selon l’Évangile du Christ et parce que vous partagez sans compter avec eux et avec tous.
14 וְהֵם בְּהִתְחַנְנָם בַּעַדְכֶם נִכְסָפִים לָכֶם בַּעֲבוּר חֶסֶד הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר גָּבַר עֲלֵיכֶם	14 Ils vous sauront gré de ce que la grâce de Dieu a agi en vous, et ils prieront pour vous.
15 וְתוֹדָה לֵאלֹהִים עַל־מַתְּנָתוֹ הָעֲצוּמָה מִסַּפֵּר	15 Que Dieu soit béni pour ce don plus grand qu’on ne saurait dire.