Prima lettera ai Tessalonicesi - (מכתב ראשון לסלוניקים) 3

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	BIBLES DES PEUPLES
1 וְעַתָּה מַה־הוּא יִתְרוֹן הַיְּהוּדִי וּמַה־הִיא תּוֹעֶלֶת הַמִּילָה	1 Quel est donc l’avantage du Juif, et à quoi sert la circoncision?
2 הַרְבֵּה מִכָּל־פָּנִים בָּרִאשׁוֹן כִּי־הָפְקְדוּ בְיָדָם דִּבְרֵי אֱלֹהִים	2 C’est important sur tous les plans. D’abord, c’est à eux que Dieu a confié ses paroles.
3 כִּי מַה־הוּא אִם־מִקְצָתָם לֹא הֶאֱמִינוּ הַיְבַטֵּל חֶסְרוֹן אֱמוּנָתָם אֶת־אֱמוּנַת אֱלֹהִים	3 C’est vrai que certains ne lui ont pas répondu, mais leur infidélité va-t-elle faire que Dieu ne soit pas fidèle?
4 חָלִילָה אֲבָל יְהִי הָאֵל הוּא הַנֶּאֱמָן וְכָל־הָאָדָם כֹּזֵב כַּכָּתוּב לְמַעַן־תִּצְדַּק בִּדְבָרֶךָ תִּזְכֶּה בְשָׁפְטֶךָ	4 C’est impossible! On verra que Dieu est fidèle alors que tout homme est menteur. Comme dit l’Écriture: Tes paroles suffiront pour Te justifier, et s’ils veulent Te juger, Tu auras le dernier mot.
5 וְאִם־עַוְלָתֵנוּ תְּרוֹמֵם אֶת־צִדְקַת הָאֱלֹהִים מַה־נֹּאמַר הֲכִי יֶשׁ־עָוֶל בֵּאלֹהִים הַמְשַׁלֵּחַ חֲרוֹן אַפּוֹ לְפִי דֶרֶךְ בְּנֵי־אָדָם אָנֹכִי מְדַבֵּר	5 Mais si notre mauvaise conduite met en relief la justice de Dieu, ne faut-il pas dire, si l’on raisonne à la façon des hommes: “Dieu ne doit pas nous punir, ce serait injuste”? -
6 חָלִילָה שֶׁאִם־כֵּן אֵיךְ־יִשְׁפֹּט הָאֱלֹהִים אֶת־הָעוֹלָם	6 Mais non, car alors Dieu ne pourrait pas juger le monde.
7 כִּי אִם־עַל־יְדֵי כְזָבִי תִּרְבֶּה וְתִפְרֹץ אֱמֶת אֱלֹהִים לִתְהִלָּתוֹ לָמָּה זֶּה אֲנִי אֶשָּׁפֵט עוֹד כְּחוֹטֵא	7 On pourra dire encore: “Si la fidélité de Dieu devient plus évidente quand je passe à côté de la vérité, peut-on vraiment parler d’un péché et me condamner?” - Comment donc!
8 וְלֹא נַעֲשֶׂה כִּדְבַר מְחָרֲפֵינוּ וּמִקְצָת מוֹצִיאֵי דִבָּה עָלֵינוּ לֵאמֹר הִנֵּה אֹמְרִים נַעֲשֶׂה הָרַע לְמַעַן יֵצֵא הַטּוֹב אֲשֶׁר דִּינָם יָבֹא עֲלֵיהֶם בְּצֶדֶק	8 Alors faisons le mal pour qu’il en sorte du bien! Je sais qu’il y a des gens qui nous calomnient et prétendent que nous disons cela, mais ils devront en répondre.
9 וְעַתָּה מַה־הוּא הֲיֶשׁ־לָנוּ מַעֲלָה יְתֵרָה לֹא בִמְאוּמָה כְּבָר הוֹכַחְנוּ כִּי גַם־הַיְּהוּדִים גַּם־הַיְּוָנִים כֻּלָּם הֵם תַּחַת הַחֵטְא	9 Alors donc, sommes-nous supérieurs? Oui et non, car nous avons démontré que tous sont soumis au péché, qu’ils soient Juifs ou Grecs,
10 כַּכָּתוּב אֵין צַדִּיק אֵין גַּם־אֶחָד	10 comme dit l’Écriture: Pas un n’est juste, pas un seul,
11 אֵין מַשְׂכִּיל אֵין־דֹּרֵשׁ אֶת־אֱלֹהִים	11 pas un qui soit intelligent et qui cherche Dieu,
12 הַכֹּל סָר יַחְדָּו נֶאֱלָחוּ אֵין עֹשֵׂה־טוֹב אֵין גַּם־אֶחָד	12 tous ont dévié, on ne peut compter sur eux. Pas un ne fait le bien, pas même un seul,
13 קֶבֶר פָּתוּחַ גְּרוֹנָם לְשׁוֹנָם יַחֲלִיקוּן חֲמַת עַכְשׁוּב תַּחַת שְׂפָתֵימוֹ	13 leur bouche est un tombeau ouvert, leurs langues sont bonnes pour mentir, leurs lèvres sont celles d’un serpent venimeux,
14 אֲשֶׁר אָלָה פִּיהֶם מָלֵא וּמְרֹרוֹת	14 leur bouche est pleine de fiel et d’amertume,
15 רַגְלֵיהֶם יְמַהֲרוּ לִשְׁפָּךְ־דָּם	15 leurs pieds sont rapides pour aller verser le sang,
16 שֹׁד וָשֶׁבֶר בִּמְסִלֹּתָם	16 et là où ils passent, ils sèment la ruine et le malheur.
17 וְדֶרֶךְ שָׁלוֹם לֹא יָדָעוּ	17 Ils ne connaissent pas le chemin de la paix,
18 אֵין־פַּחַד אֱלֹהִים לְנֶגֶד עֵינֵיהֶם	18 la crainte de Dieu n’est jamais présente à leurs yeux.
19 וַאֲנַחְנוּ יָדַעְנוּ כִּי כָל־מַה־שֶּׁאָמְרָה הַתּוֹרָה מְדַבֶּרֶת אֶל־אֵלֶּה אֲשֶׁר תַּחַת הַתּוֹרָה לְמַעַן יִסָּכֵר כָּל־פֶּה וְהָיָה כָל־הָעוֹלָם מְחֻיָּב לִפְנֵי אֱלֹהִים	19 Et nous savons que si la Loi dit quelque chose, elle le dit pour le peuple de la Loi. Donc, finalement, tous devront se taire, car le monde entier est coupable devant Dieu.
20 יַעַן אֲשֶׁר מִמַּעֲשֵׂי הַתּוֹרָה לֹא־יִצְדַּק לְפָנָיו כָּל־בָּשָׂר כִּי עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה דַּעַת הַחֵטְא	20 C’est que pas un mortel ne sera juste devant lui si on en reste à la pratique de la Loi. La Loi, c’est la découverte du péché.
21 וְעַתָּה בִּבְלִי תוֹרָה צִדְקַת אֱלֹהִים לָאוֹר יָצָאָה אֲשֶׁר הֵעִידוּ עָלֶיהָ הַתּוֹרָה וְהַנְּבִיאִים	21 Mais maintenant, sans parler de Loi, Dieu nous a fait connaître comment il nous fait “justes”, et c’était déjà dit dans la Loi et les Prophètes.
22 וְהִיא צִדְקַת אֱלֹהִים בֶּאֱמוּנַת יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֶל־כֹּל וְעַל־כֹּל אֲשֶׁר הֶאֱמִינוּ בוֹ כִּי אֵין הַבְדֵּל	22 Dieu fait “justes” par la foi du Christ Jésus, tous ceux qui viennent à la foi. Il n’y a pas de différence,
23 כִּי־כֻלָּם חָטָאוּ וְחַסְרֵי־כְבוֹד אֱלֹהִים הֵמָּה	23 car tous ont péché et sont privés de la Gloire de Dieu.
24 וְנִצְדְּקוּ חִנָּם בְּחַסְדּוֹ עַל־יְדֵי הַפְּדוּת אֲשֶׁר הָיְתָה בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ	24 Ils sont faits “justes” par pure bonté de Dieu, grâce à la délivrance que nous recevons dans le Christ Jésus.
25 אֲשֶׁר שָׂמוֹ הָאֱלֹהִים לְפָנֵינוּ לְכַפֹּרֶת עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה בְּדָמוֹ לְהַרְאוֹת אֶת־צִדְקָתוֹ אַחֲרֵי אֲשֶׁר־הֶעֱבִיר אֶת־הַחֲטָאִים שֶׁנַּעֲשֹוּ לְפָנִים בְּעֵת חֶמְלַת אֱלֹהִים	25 Dieu a fait de lui la victime dont le sang nous obtient le pardon grâce à la foi. Il a montré ainsi comment il nous fait “justes”: il pardonne les péchés du temps passé,
26 לְהַרְאוֹת אֶת־צִדְקָתוֹ בָּעֵת הַזֹּאת לִהְיוֹתוֹ צַדִּיק וּמַצְדִּיק אֶת־בֶּן־אֱמוּנַת יֵשׁוּעַ	26 que Dieu supportait jusqu’ici. Car maintenant il veut montrer comment il nous fait “justes”: lui, qui est juste, nous fait “justes” par la foi qui vient de Jésus.
27 וְעַתָּה אַיֵּה הַהִתְהַלְלוּת הֲלֹא נִשְׁבָּתָה וְעַל־יְדֵי תוֹרַת־מָה הַעַל־יְדֵי־תוֹרַת הַמַּעֲשִׂים לֹא כִּי עַל־יְדֵי תּוֹרַת הָאֱמוּנָה	27 Alors, où sont nos mérites? On les a mis dehors. Qui les a mis dehors, la loi qui demandait des pratiques? Non, mais une autre loi qui s’appelle la foi.
28 לָכֵן נַחֲשֹׁב כִּי בֶאֱמוּנָה יִצְדַּק הָאָדָם בִּבְלִי מַעֲשֵׂי תוֹרָה	28 Voilà ce que nous affirmons: on devient “juste” par la foi, sans passer par la Loi et les commandements.
29 אוֹ הַאֱלֹהִים רַק אֱלֹהֵי הַיְּהוּדִים הֲלֹא גַם אֱלֹהֵי הַגּוֹיִם אָכֵן גַּם־אֱלֹהֵי הַגּוֹיִם הוּא	29 Sans cela, Dieu serait seulement Dieu des Juifs. Alors, et les païens? Bien sûr, il est aussi Dieu pour les païens,
30 כִּי אֶחָד הָאֱלֹהִים הַמַּצְדִּיק אֶת־הַמּוּלִים מִתּוֹךְ הָאֱמוּנָה וְאֶת־הָעֲרֵלִים עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה	30 puisque lui seul est Dieu, et il nous fait “justes”: le peuple de la circoncision à cause de sa foi, et les autres peuples par le moyen de la foi.
31 וְעַתָּה הַמְבַטְּלִים אֲנַחְנוּ אֶת־הַתּוֹרָה עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה חָלִילָה אַךְ מְקַיְּמִים אֲנַחְנוּ אֶת־הַתּוֹרָה	31 Croyez-vous qu’avec la foi nous éliminons la Loi? Pas du tout: nous la mettons à sa place.