Prima lettera ai Tessalonicesi - (מכתב ראשון לסלוניקים) 15

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	EINHEITSUBERSETZUNG BIBEL
1 וְעָלֵינוּ הַחֲזָקִים לָשֵׂאת חֻלְשׁוֹת הַכּשְׁלִים וְאַל־נְבַקֵּשׁ הֲנָאַת עַצְמֵנוּ	1 Wir müssen als die Starken die Schwäche derer tragen, die schwach sind, und dürfen nicht für uns selbst leben.
2 כִּי כָל־אֶחָד מִמֶּנּוּ יְבַקֵּשׁ הֲנָאַת חֲבֵרוֹ לְטוֹב לוֹ לְמַעַן יִבָּנֶה	2 Jeder von uns soll Rücksicht auf den Nächsten nehmen, um Gutes zu tun und (die Gemeinde) aufzubauen.
3 כִּי גַם־הַמָּשִׁיחַ לֹא בִקֵּשׁ הֲנָאַת עַצְמוֹ אֶלָּא כַכָּתוּב חֶרְפּוֹת חוֹרְפֶיךָ נָפְלוּ עָלָי	3 Denn auch Christus hat nicht für sich selbst gelebt; in der Schrift heißt es vielmehr: Die Schmähungen derer, die dich schmähen, haben mich getroffen.
4 כִּי כָל־אֲשֶׁר נִכְתַּב מִלְּפָנִים לְלַמְּדֵנוּ נִכְתָּב לְמַעַן תִּהְיֶה־לָּנוּ תִקְוָה בְּסַבְלָנוּת וּבְתַנְחוּמוֹת הַכְּתוּבִים	4 Und alles, was einst geschrieben worden ist, ist zu unserer Belehrung geschrieben, damit wir durch Geduld und durch den Trost der Schrift Hoffnung haben.
5 וֵאלֹהֵי הַסַּבְלָנוּת וְהַנֶּחָמָה הוּא יִתֵּן לָכֶם לִהְיוֹת כֻּלְּכֶם לֵב אֶחָד עַל־פִּי הַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ	5 Der Gott der Geduld und des Trostes schenke euch die Einmütigkeit, die Christus Jesus entspricht,
6 אֲשֶׁר תְּכַבְּדוּ בְּנֶפֶשׁ אַחַת וּבְפֶה אֶחָד אֶת־הָאֱלֹהִים אֲבִי אֲדֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ	6 damit ihr Gott, den Vater unseres Herrn Jesus Christus, einträchtig und mit einem Munde preist.
7 עַל־כֵּן תְּקַבְּלוּ אִישׁ אֶת־אָחִיו כַּאֲשֶׁר גַּם־הַמָּשִׁיחַ קִבֵּל אֹתָנוּ לִכְבוֹד הָאֱלֹהִים	7 Darum nehmt einander an, wie auch Christus uns angenommen hat, zur Ehre Gottes.
8 וַאֲנִי אֹמֵר כִּי יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ הָיָה לִמְשָׁרֵת בְּנֵי הַמִּילָה לְמַעַן אֱמֶת הָאֱלֹהִים לְקַיֵּם אֶת־הַהַבְטָחוֹת אֲשֶׁר לָאָבוֹת	8 Denn, das sage ich, Christus ist um der Wahrhaftigkeit Gottes willen Diener der Beschnittenen geworden, damit die Verheißungen an die Väter bestätigt werden.
9 וְהַגּוֹיִם הֵמָּה יְכַבְּדוּ אֶת־הָאֱלֹהִים לְמַעַן רַחֲמָיו כַּכָּתוּב עַל־כֵּן אוֹדְךָ בַגּוֹיִם וּלְשִׁמְךָ אֲזַמֵּרָה	9 Die Heiden aber rühmen Gott um seines Erbarmens willen; es steht ja in der Schrift: Darum will ich dich bekennen unter den Heiden und deinem Namen lobsingen.
10 וְאוֹמֵר הַרְנִינוּ גוֹיִם עַמּוֹ	10 An anderer Stelle heißt es: Ihr Heiden, freut euch mit seinem Volk!
11 וְאוֹמֵר הַלְלוּ אֶת־יְהוָֹה כָּל־גּוֹיִם שַׁבְּחוּהוּ כָּל־הָאֻמִּים	11 Und es heißt auch: Lobt den Herrn, alle Heiden, preisen sollen ihn alle Völker.
12 וִישַׁעְיָהוּ אֹמֵר וְהָיָה שֹׁרֶשׁ יִשַׁי אֲשֶׁר עֹמֵד לְנֵס עַמִּים אֵלָיו גּוֹיִם יְקַוּוּ	12 Und Jesaja sagt: Kommen wird der Spross aus der Wurzel Isais; er wird sich erheben, um über die Heiden zu herrschen. Auf ihn werden die Heiden hoffen.
13 וֵאלֹהֵי הַתִּקְוָה הוּא יְמַלֵּא אֶתְכֶם כָּל־שִׂמְחָה וְשָׁלוֹם בָּאֱמוּנָה לְמַעַן תִּרְבֶּה תִּקְוַתְכֶם בִּגְבוּרַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ	13 Der Gott der Hoffnung aber erfülle euch mit aller Freude und mit allem Frieden im Glauben, damit ihr reich werdet an Hoffnung in der Kraft des Heiligen Geistes.
14 וְהִנֵּה אַחַי מֻבְטָח אֲנִי בָּכֶם כִּי גַם־אַתֶּם בְּעַצְמְכֶם מְלֵאֵי אַהֲבַת חֶסֶד מְלֵאִים כָּל־דַּעַת וְתוּכְלוּ לְהוֹכִיחַ אִישׁ אֶת־רֵעֵהוּ	14 Meine Brüder, ich bin fest davon überzeugt, dass ihr viel Gutes tut, dass ihr reiche Erkenntnis besitzt und selbst imstande seid, einander zurechtzuweisen.
15 אַךְ הֵעַזְתִּי מְעַט בְּכָתְבִי אֲלֵיכֶם הֵנָּה וָהֵנָּה כְּמַזְכִּיר אֶתְכֶם עַל־פִּי הַחֶסֶד הַנָּתוּן לִי מֵאֵת הָאֱלֹהִים	15 Um euch aber einiges in Erinnerung zu rufen, habe ich euch einen teilweise sehr deutlichen Brief geschrieben. Ich tat es kraft der Gnade, die mir von Gott gegeben ist,
16 לִהְיוֹתִי מְשָׁרֵת יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ לַגּוֹיִם וּלְכַהֵן בִּבְשׂוֹרַת הָאֱלֹהִים לְמַעַן יִהְיֶה קָרְבַּן הַגּוֹיִם רָצוּי וּמְקֻדָּשׁ בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ	16 damit ich als Diener Christi Jesu für die Heiden wirke und das Evangelium Gottes wie ein Priester verwalte; denn die Heiden sollen eine Opfergabe werden, die Gott gefällt, geheiligt im Heiligen Geist.
17 עַל־כֵּן יֶשׁ־לִי לְהִתְהַלֵּל בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ נֶגֶד הָאֱלֹהִים	17 In Christus Jesus kann ich mich also vor Gott rühmen.
18 כִּי לֹא־אָעֵז פָּנַי לְדַבֵּר דָּבָר זוּלָתִי אֲשֶׁר עָשָׂה הַמָּשִׁיחַ בְּיָדִי לְמַעַן הַטּוֹת בְּאֹמֶר וּבְמַעֲשֶׂה אֶת־לֵב הַגּוֹיִם לָסוּר לְמִשְׁמַעְתּוֹ	18 Denn ich wage nur von dem zu reden, was Christus, um die Heiden zum Gehorsam zu führen, durch mich in Wort und Tat bewirkt hat,
19 בִּגְבוּרַת אֹתוֹת וּמוֹפְתִים וּבִגְבוּרַת רוּחַ אֱלֹהִים עַד־כִּי מִלֵּאתִי מִירוּשָׁלַיִם וּסְבִיבוֹתֶיהָ וְעַד לְאִלּוּרִיקוֹן אֶת־בְּשׂוֹרַת הַמָּשִׁיחַ	19 in der Kraft von Zeichen und Wundern, in der Kraft des Geistes Gottes. So habe ich von Jerusalem aus in weitem Umkreis bis nach Illyrien überallhin das Evangelium Christi gebracht.
20 בְּהִשְׁתַּדְּלִי לְהַגִּיד אֶת־הַבְּשׂוֹרָה לֹא בִמְקֹמוֹת אֲשֶׁר־שָׁם כְּבָר נִקְרָא שֵׁם הַמָּשִׁיחַ לְבִלְתִּי בְנוֹת עַל־יְסוֹד אֲחֵרִים	20 Dabei habe ich darauf geachtet, das Evangelium nicht dort zu verkündigen, wo der Name Christi schon bekannt gemacht war, um nicht auf einem fremden Fundament zu bauen;
21 כִּי אִם־כַּכָּתוּב אֲשֶׁר לֹא־סֻפַּר לָהֶם רָאוּ וַאֲשֶׁר לֹא־שָׁמְעוּ הִתְבּוֹנָנוּ	21 denn es heißt in der Schrift: Sehen werden die, denen nichts über ihn verkündet wurde, und die werden verstehen, die nichts gehört haben.
22 וְזֶה הוּא הַדָּבָר אֲשֶׁר־נֶעֱצַרְתִּי בִגְלָלוֹ פַּעַם וּשְׁתַּיִם מִבּוֹא אֲלֵיכֶם	22 Das ist es auch, was mich immer wieder gehindert hat, zu euch zu kommen.
23 אֲבָל כָּעֵת אֲשֶׁר אֵין־עוֹד מָקוֹם לִי בַּגְּלִילוֹת הָאֵלֶּה וְנִכְסֹף נִכְסַפְתִּי לָבֹא אֲלֵיכֶם זֶה שָׁנִים רַבּוֹת	23 Jetzt aber habe ich in diesen Gegenden kein neues Arbeitsfeld mehr. Außerdem habe ich mich seit vielen Jahren danach gesehnt, zu euch zu kommen,
24 אָבוֹא אֲלֵיכֶם בְּלֶכְתִּי לְאִסְפַּמְיָא כִּי מְקַוֶּה אָנֹכִי לִרְאוֹתְכֶם בְּעָבְרִי וְאַתֶּם תְּשַׁלְּחוּנִי שָׁמָּה וְאֶשְׂבְּעָה מְעַט מִכֶּם בָּרִאשׁוֹנָה	24 wenn ich einmal nach Spanien reise; auf dem Weg dorthin hoffe ich euch zu sehen und dann von euch für die Weiterreise ausgerüstet zu werden, nachdem ich mich einige Zeit an euch erfreut habe.
25 אָמְנָם עַתָּה אֵלְכָה יְרוּשָׁלָיְמָה לַעֲזוֹר אֶת־הַקְּדוֹשִׁים	25 Doch jetzt gehe ich zuerst nach Jerusalem, um den Heiligen einen Dienst zu erweisen.
26 כִּי מַקְדּוֹנְיָא וַאֲכַיָּא הוֹאִילוּ לָתֵת מַשְׂאַת נְדָבָה לְאֶבְיוֹנֵי הַקְּדוֹשִׁים אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלָיִם	26 Denn Mazedonien und Achaia haben eine Sammlung beschlossen für die Armen unter den Heiligen in Jerusalem.
27 כִּי הוֹאִילוּ וְאַף־מְחֻיָּבִים הֵם לָהֶם כִּי אִם־הָיָה לַגּוֹיִם חֵלֶק בְּדִבְרֵי הָרוּחַ אֲשֶׁר לָהֶם הֲלֹא עֲלֵיהֶם לְעָזְרָם גַּם בְּדִבְרֵי הַגּוּף	27 Sie haben das beschlossen, weil sie ihre Schuldner sind. Denn wenn die Heiden an ihren geistlichen Gütern Anteil erhalten haben, so sind sie auch verpflichtet, ihnen mit irdischen Gütern zu dienen.
28 לָכֵן כְּשֶׁגָּמַרְתִּי אֶת־זֹאת וְחָתַמְתִּי לָהֶם הַפְּרִי הַזֶּה אָז אֶעְבְּרָה דֶּרֶךְ אַרְצְכֶם לְאִסְפַּמְיָא	28 Wenn ich diese Aufgabe erfüllt und ihnen den Ertrag der Sammlung ordnungsgemäß übergeben habe, will ich euch besuchen und dann nach Spanien weiterreisen.
29 וְיוֹדֵעַ אָנֹכִי כִּי בְּבֹאִי אֲלֵיכֶם אָבוֹא בִּמְלֹא בִרְכַּת בְּשׂוֹרַת הַמָּשִׁיחַ	29 Ich weiß aber, wenn ich zu euch komme, werde ich mit der Fülle des Segens Christi kommen.
30 וַאֲנִי מְעוֹרֵר אֶתְכֶם אַחַי בַּאֲדֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ וּבְאַהֲבַת הָרוּחַ לְהִתְאַמֵּץ אִתִּי בְּהַעְתִּיר בַּעֲדִי אֶל־הָאֱלֹהִים	30 Ich bitte euch, meine Brüder, im Namen Jesu Christi, unseres Herrn, und bei der Liebe des Geistes: Steht mir bei, und betet für mich zu Gott,
31 לְמַעַן אֲשֶׁר אֶנָּצֵל מֵהַסּוֹרְרִים בְּאֶרֶץ יְהוּדָה וְיֶעֱרַב עַל־הַקְּדשִׁים שִׁמּוּשִׁי לְשֵׁם יְרוּשָׁלָיִם	31 dass ich vor den Ungläubigen in Judäa gerettet werde, dass mein Dienst in Jerusalem von den Heiligen dankbar aufgenommen wird
32 וַאֲשֶׁר אָבוֹא אֲלֵיכֶם בְּשִׂמְחָה בִּרְצוֹן אֱלֹהִים וְאֶנָּפֵשׁ עִמָּכֶם	32 und dass ich, wenn es Gottes Wille ist, voll Freude zu euch kommen kann, um mit euch eine Zeit der Ruhe zu verbringen.
33 וֵאלֹהֵי הַשָּׁלוֹם עִם־כֻּלְּכֶם אָמֵן	33 Der Gott des Friedens sei mit euch allen! Amen.