Prima lettera ai Tessalonicesi - (מכתב ראשון לסלוניקים) 1

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	EINHEITSUBERSETZUNG BIBEL
1 פּוֹלוֹס עֶבֶד יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ מְקֹרָא לִהְיוֹת שָׁלִיחַ וְנִבְדָּל לִבְשׂוֹרַת אֱלֹהִים	1 Paulus, Knecht Christi Jesu, berufen zum Apostel, auserwählt, das Evangelium Gottes zu verkündigen,
2 אֲשֶׁר הִבְטִיחָהּ מִלְּפָנִים בְּיַד נְבִיאָיו בְּכִתְבֵי הַקֹּדֶשׁ	2 das er durch seine Propheten im voraus verheißen hat in den heiligen Schriften:
3 עַל־דְּבַר בְּנוֹ הַנּוֹלָד מִזֶּרַע דָּוִד לְפִי הַבָּשָׂר	3 das Evangelium von seinem Sohn, der dem Fleisch nach geboren ist als Nachkomme Davids,
4 אֲשֶׁר הוּכַן לְבֶן־הָאֱלֹהִים בִּגְבוּרָה לְפִי רוּחַ הַקְּדֻשָּׁה בִּתְחִיָּתוֹ מִבֵּין הַמֵּתִים הוּא יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲדֹנֵינוּ	4 der dem Geist der Heiligkeit nach eingesetzt ist als Sohn Gottes in Macht seit der Auferstehung von den Toten, das Evangelium von Jesus Christus, unserem Herrn.
5 אֲשֶׁר־בְּיָדוֹ קִבַּלְנוּ חֵן וּשְׁלִיחוּת לְהָקִים מִשְׁמַעַת הָאֱמוּנָה בְּכָל־הַגּוֹיִם לְמַעַן שְׁמוֹ	5 Durch ihn haben wir Gnade und Apostelamt empfangen, um in seinem Namen alle Heiden zum Gehorsam des Glaubens zu führen;
6 אֲשֶׁר בְּתוֹכָם הִנְּכֶם גַּם־אַתֶּם קְרוּאֵי יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ	6 zu ihnen gehört auch ihr, die ihr von Jesus Christus berufen seid.
7 לְכֹל אֲשֶׁר בְּרוֹמִי יְדִידֵי אֱלֹהִים וּקְרוּאִים לִהְיוֹת קְדוֹשִׁים חֶסֶד וְשָׁלוֹם לָכֶם מֵאֵת הָאֱלֹהִים אָבִינוּ וַאֲדֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ	7 An alle in Rom, die von Gott geliebt sind, die berufenen Heiligen: Gnade sei mit euch und Friede von Gott, unserem Vater, und dem Herrn Jesus Christus.
8 בָּרִאשׁוֹנָה אוֹדֶה לֵאלֹהַי בְּיֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ עַל־כֻּלְּכֶם אֲשֶׁר סֻפַּר אֱמוּנַתְכֶם בְּכָל־הָעוֹלָם	8 Zunächst danke ich meinem Gott durch Jesus Christus für euch alle, weil euer Glaube in der ganzen Welt verkündet wird.
9 כִּי הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר אֲנִי עֹבֵד אֹתוֹ בְּרוּחִי בִּבְשׂוֹרַת בְּנוֹ לְעֵד לִי כִּי תָמִיד אֲנִי מַזְכִּיר אֶתְכֶם	9 Denn Gott, den ich im Dienst des Evangeliums von seinem Sohn mit ganzem Herzen ehre, ist mein Zeuge: Unablässig denke ich an euch
10 בְּהַעְתִּירִי בִתְפִלּוֹתַי בְּכָל־עֵת לְמַעַן אֲשֶׁר רַק־הַפַּעַם אַצְלִיחַ בִּרְצוֹן אֱלֹהִים לָבוֹא אֲלֵיכֶם	10 in allen meinen Gebeten und bitte darum, es möge mir durch Gottes Willen endlich gelingen, zu euch zu kommen.
11 כִּי־נִכְסֹף נִכְסַפְתִּי לִרְאוֹתְכֶם וְלַחֲלֹק לָכֶם אֵי־זוֹ מַתַּת רוּחַ לְמַעַן תִּתְחַזָּקוּ	11 Denn ich sehne mich danach, euch zu sehen; ich möchte euch geistliche Gaben vermitteln, damit ihr dadurch gestärkt werdet,
12 וְהוּא לְהִתְנַחֵם עִמָּכֶם זֶה בָזֶה בָּאֱמוּנָה אֲשֶׁר לָכֶם וְגַם־לִי	12 oder besser: damit wir, wenn ich bei euch bin, miteinander Zuspruch empfangen durch euren und meinen Glauben.
13 וְלֹא־אֲכַחֵד מִכֶּם אַחַי כִּי־פְעָמִים רַבּוֹת שַׂמְתִּי עַל־לִבִּי לָבוֹא אֲלֵיכֶם אַךְ נִמְנַע מִמֶּנִּי עַד־הֵנָּה לְמַעַן אֶמְצָא פְרִי גַּם־בָּכֶם כְּמוֹ בְּיֶתֶר הַגּוֹיִם	13 Ihr sollt wissen, Brüder, dass ich mir schon oft vorgenommen habe, zu euch zu kommen, aber bis heute daran gehindert wurde; denn wie bei den anderen Heiden soll meine Arbeit auch bei euch Frucht bringen.
14 מְחֻיָּב אָנֹכִי לַיְּוָנִים וְגַם לַלֹּעֲזִים לַחֲכָמִים וְגַם לַפְּתָאִים	14 Griechen und Nichtgriechen, Gebildeten und Ungebildeten bin ich verpflichtet;
15 לָכֵן נְדָבַנִי לִבִּי לְהַשְׁמִיעַ אֶת־הַבְּשׂוֹרָה גַּם־אֶתְכֶם אֲשֶׁר בְּרוֹמִי	15 so liegt mir alles daran, auch euch in Rom das Evangelium zu verkündigen.
16 כִּי אֵינֶנִּי בּוֹשׁ מִבְּשׂוֹרַת הַמָּשִׁיחַ בַּאֲשֶׁר גְּבוּרַת אֱלֹהִים הִיא לִתְשׁוּעַת כָּל־הַמַּאֲמִין לַיְּהוּדִי בָרִאשׁוֹנָה וְכֵן גַּם־לַיְּוָנִי	16 Denn ich schäme mich des Evangeliums nicht: Es ist eine Kraft Gottes, die jeden rettet, der glaubt, zuerst den Juden, aber ebenso den Griechen.
17 כִּי־תִגָּלֶה בָהּ צִדְקַת אֱלֹהִים מֵאֱמוּנָה אֶל־אֱמוּנָה כַּכָּתוּב וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה	17 Denn im Evangelium wird die Gerechtigkeit Gottes offenbart aus Glauben zum Glauben, wie es in der Schrift heißt: Der aus Glauben Gerechte wird leben.
18 כִּי נִגְלָה חֲרוֹן אֱלֹהִים מִן־הַשָּׁמַיִם עַל כָּל־רִשְׁעַת בְּנֵי אָדָם וְעַוְלָתָם אֲשֶׁר יַעַצְרוּ אֶת־הָאֱמֶת בְּעַוְלָה	18 Der Zorn Gottes wird vom Himmel herab offenbart wider alle Gottlosigkeit und Ungerechtigkeit der Menschen, die die Wahrheit durch Ungerechtigkeit niederhalten.
19 יַעַן אֲשֶׁר דַּעַת הָאֱלֹהִים גְּלוּיָה בְקִרְבָּם כִּי הָאֱלֹהִים הוֹדִיעָם אוֹתָהּ	19 Denn was man von Gott erkennen kann, ist ihnen offenbar; Gott hat es ihnen offenbart.
20 כִּי מַהוּתוֹ הַנֶּעֱלָמָה הִיא כֹּחוֹ הַנִּצְחִי וֵאלָהוּתוֹ מֵעֵת נִבְרָא הָעוֹלָם תִּוָּדַע בְּמַעֲשָׂיו וְתֵרָאֶה לְבִלְתִּי הֱיוֹת־לָהֶם לְהִתְנַצֵּל	20 Seit Erschaffung der Welt wird seine unsichtbare Wirklichkeit an den Werken der Schöpfung mit der Vernunft wahrgenommen, seine ewige Macht und Gottheit. Daher sind sie unentschuldbar.
21 יַעַן בְּדַעְתָּם אֶת־הָאֱלֹהִים לֹא־כִבְּדֻהוּ כֵאלֹהִים וְגַם־לֹא הוֹדוּ לוֹ כִּי אִם־הָלְכוּ אַחֲרֵי הַהֶבֶל בְּמוֹעֲצוֹתֵיהֶם וַיֶּחְשַׁךְ לִבָּם הַנִּבְעָר	21 Denn sie haben Gott erkannt, ihn aber nicht als Gott geehrt und ihm nicht gedankt. Sie verfielen in ihrem Denken der Nichtigkeit und ihr unverständiges Herz wurde verfinstert.
22 וּבְאָמְרָם חֲכָמִים אֲנַחְנוּ הָיוּ לִכְסִילִים	22 Sie behaupteten, weise zu sein, und wurden zu Toren.
23 וַיָּמִירוּ אֶת־כְּבוֹד הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ נִפְסָד בִּדְמוּת צֶלֶם אָדָם הַנִּפְסָד צֶלֶם כָּל־עוֹף וְהוֹלֵךְ עַל־אַרְבַּע וְרֶמֶשׂ הָאֲדָמָה	23 Sie vertauschten die Herrlichkeit des unvergänglichen Gottes mit Bildern, die einen vergänglichen Menschen und fliegende, vierfüßige und kriechende Tiere darstellen.
24 עַל־כֵּן גַּם־נְתָנָם הָאֱלֹהִים לַטֻּמְאָה בְּתַאֲוֺת לִבָּם לְנַבֵּל גְּוִיּוֹתֵיהֶם אִישׁ אֶת־רֵעֵהוּ	24 Darum lieferte Gott sie durch die Begierden ihres Herzens der Unreinheit aus, sodass sie ihren Leib durch ihr eigenes Tun entehrten.
25 אֲשֶׁר הֵמִירוּ אֱמֶת הָאֱלֹהִים בְּכָזָב וַיְכַבְּדוּ וַיַּעַבְדוּ אֶת־הַבְּרִיָּה תַּחַת בֹּרְאָהּ הַמְבֹרָךְ לְעוֹלָמִים אָמֵן	25 Sie vertauschten die Wahrheit Gottes mit der Lüge, sie beteten das Geschöpf an und verehrten es anstelle des Schöpfers - gepriesen ist er in Ewigkeit. Amen.
26 בַּעֲבוּר זֹאת נְתָנָם הָאֱלֹהִים לְתַאֲוֺת בּוּשָׁה כִּי־נְשֵׁיהֶם הֶחֱלִיפוּ אֶת־הַתַּשְׁמִישׁ כְּדַרְכָּן בְּשֶׁלֹּא כְדַרְכָּן	26 Darum lieferte Gott sie entehrenden Leidenschaften aus: Ihre Frauen vertauschten den natürlichen Verkehr mit dem widernatürlichen;
27 וְכֵן גַּם־הַזְּכָרִים עָזְבוּ אֶת־תַּשְׁמִישׁ הָאִשָּׁה כְּדַרְכָּהּ וַיֵּחַמּוּ זֶה בָזֶה בִּתְשׁוּקָתָם וַיַּעֲשֹוּ תוֹעֵבָה זָכָר עִם־זָכָר וַיִּקְחוּ שְׂכַר מְשׁוּבָתָם הָרָאוּי לָהֶם בְּעֶצֶם גּוּפָם	27 ebenso gaben die Männer den natürlichen Verkehr mit der Frau auf und entbrannten in Begierde zueinander; Männer trieben mit Männern Unzucht und erhielten den ihnen gebührenden Lohn für ihre Verirrung.
28 וְכַאֲשֶׁר מָאֲסוּ לְהַשִּׂיג הָאֱלֹהִים בְּדַעַת נְתָנָם הָאֱלֹהִים בִּידֵי דֵעָה נִמְאָסָה לַעֲשׂוֹת אֵת אֲשֶׁר־לֹא יִתָּכֵן	28 Und da sie sich weigerten, Gott anzuerkennen, lieferte Gott sie einem verworfenen Denken aus, sodass sie tun, was sich nicht gehört:
29 וַיִּרֶב בְּקִרְבָּם כָּל־חָמָס זְנוּת וָרֶשַׁע בֶּצַע וָאָוֶן וַיִּמָּלְאוּ קִנְאָה וָרֶצַח וּמְרִיבָה וּמִרְמָה וְתַהְפֻּכוֹת	29 Sie sind voll Ungerechtigkeit, Schlechtigkeit, Habgier und Bosheit, voll Neid, Mord, Streit, List und Tücke, sie verleumden
30 הֹלְכֵי רָכִיל וּמַלְשִׁינִים שׂנְאֵי אֱלֹהִים וְגֵאִים וְזֵדִים וְהוֹלְלִים וְחשְׁבֵי אָוֶן וְאֵינָם שֹׁמְעִים בְּקוֹל אֲבוֹתָם	30 und treiben üble Nachrede, sie hassen Gott, sind überheblich, hochmütig und prahlerisch, erfinderisch im Bösen und ungehorsam gegen die Eltern,
31 נִבְעָרִים מִדַּעַת וּבֹגְדִים אַכְזָרִים נֹטְרֵי שִׂנְאָה וְלֹא רַחֲמָנִים	31 sie sind unverständig und haltlos, ohne Liebe und Erbarmen.
32 יוֹדְעִים הֵמָּה אֶת־מִשְׁפַּט אֱלֹהִים כִּי־עֹשֵׂי אֵלֶּה בְּנֵי־מָוֶת הֵם וְלֹא לְבַד שֶׁיַּעֲשֹוּ אֶת־אֵלֶּה כִּי גַם־רָצְתָה נַפְשָׁם בְּעֹשֵׂיהֶם	32 Sie erkennen, dass Gottes Rechtsordnung bestimmt: Wer so handelt, verdient den Tod. Trotzdem tun sie es nicht nur selber, sondern stimmen bereitwillig auch denen zu, die so handeln.