Lettera ai Colossesi - מכתב לקולוסים 8

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	JERUSALEM
1 וְשָׁאוּל גַּם־הוּא הָיָה רֹצֶה בַהֲרֵגָתוֹ וַתְּהִי בַּיּוֹם הַהוּא רְדִיפָה גְדוֹלָה עַל־הַקְּהִלָּה אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלָיִם וַיָּפֻצוּ כֻלָּם בְּעָרֵי יְהוּדָה וְשֹׁמְרוֹן לְבַד מִן־הַשְּׁלִיחִים	1 Saul, lui, approuvait ce meurtre. En ce jour-là, une violente persécution se déchaîna contre l'Eglise deJérusalem. Tous, à l'exception des apôtres, se dispersèrent dans les campagnes de Judée et de Samarie.
2 וַיִּשְׂאוּ אֲנָשִׁים חֲסִידִים אֶת־אִסְטְפָנוֹס וַיִּקְבְּרֻהוּ וַיִּסְפְּדוּ עָלָיו מִסְפֵּד גָּדוֹל	2 Cependant des hommes dévots ensevelirent Etienne et firent sur lui de grandes lamentations.
3 וְשָׁאוּל הֶחֱרִיב אֶת־הַקְּהִלָּה וַיְשׁוֹטֵט בַּבָּתִּים וַיִּסְחַב מִשָּׁם אֲנָשִׁים וְנָשִׁים וַיַּסְגִּירֵם לַכֶּלֶא	3 Quant à Saul, il ravageait l'Eglise; allant de maison en maison, il en arrachait hommes et femmes etles jetait en prison.
4 וְהַנְּפוֹצִים עָבְרוּ בָאָרֶץ וַיְבַשְּׂרוּ אֶת־הַדָּבָר	4 Ceux-là donc qui avaient été dispersés s'en allèrent de lieu en lieu en annonçant la parole de la BonneNouvelle.
5 וּפִילִפּוֹס יָרַד אֶל־עִיר שֹׁמְרוֹן וַיַּכְרֵז לָהֶם אֶת־הַמָּשִׁיחַ	5 C'est ainsi que Philippe, qui était descendu dans une ville de la Samarie, y proclamait le Christ.
6 וַיַּקְשֵׁב הֲמוֹן הָעָם בְּלֵב אֶחָד אֶל־אִמְרֵי פִילִפּוֹס בְּשָׁמְעָם וּבִרְאוֹתָם אֶת־הָאֹתוֹת אֲשֶׁר עָשָׂה	6 Les foules unanimes s'attachaient à ses enseignements, car tous entendaient parler des signes qu'ilopérait, ou les voyaient.
7 כִּי רַבִּים הָיוּ אֲחוּזֵי רוּחוֹת הַטֻּמְאָה וְהָרוּחוֹת יָצְאוּ מֵהֶם צֹעֲקוֹת בְּקוֹל גָּדוֹל וְרַבִּים נְכֵי אֵבָרִים וּפִסְחִים וַיֵּרָפֵאוּ	7 De beaucoup de possédés, en effet, les esprits impurs sortaient en poussant de grands cris. Nombre deparalytiques et d'impotents furent également guéris.
8 וַתְּהִי שִׂמְחָה גְדוֹלָה בָּעִיר הַהִיא	8 Et la joie fut vive en cette ville.
9 וְאִישׁ אֶחָד וּשְׁמוֹ שִׁמְעוֹן הָיָה מִלְּפָנִים בָּעִיר מְכַשֵּׁף וּמַשְׁמִים אֶת־עַם שֹׁמְרוֹן בְּאָמְרוֹ עַל־נַפְשׁוֹ כִּי־גָדוֹל הוּא	9 Or il y avait déjà auparavant dans la ville un homme appelé Simon, qui exerçait la magie et jetait lepeuple de Samarie dans l'émerveillement. Il se disait quelqu'un de grand,
10 וַיַּקְשִׁיבוּ אֵלָיו מִקְּטַנָּם וְעַד־גְּדוֹלָם לֵאמֹר זֶה הוּא גְּבוּרַת הָאֱלֹהִים הַגְּדוֹלָה	10 et tous, du plus petit au plus grand, s'attachaient à lui. "Cet homme, disait-on, est la Puissance deDieu, celle qu'on appelle la Grande."
11 וַיַּקְשִׁיבוּ אֵלָיו עַל־הֱיוֹתוֹ מַשְׁמִים אוֹתָם בִּכְשָׁפָיו יָמִים רַבִּים	11 Ils s'attachaient donc à lui, parce qu'il y avait longtemps qu'il les tenait émerveillés par ses sortilèges.
12 וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הֶאֱמִינוּ לְפִילִפּוֹס בְּבַשְּׂרוֹ אֶת־מַלְכוּת הָאֱלֹהִים וְאֶת־שֵׁם יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ וַיִּטָּבְלוּ אֲנָשִׁים וְנָשִׁים	12 Mais quand ils eurent cru à Philippe qui leur annonçait la Bonne Nouvelle du Royaume de Dieu etdu nom de Jésus Christ, ils se firent baptiser, hommes et femmes.
13 וַיַּאֲמֵן שִׁמְעוֹן גַּם־הוּא וַיִּטָּבֵל וַיִּדְבַּק בְּפִילִפּוֹס וַיַּרְא אֶת־הָאֹתוֹת וְהַמֹּפְתִים הַגְּדֹלִים אֲשֶׁר נַעֲשֹוּ וַיִּשְׁתּוֹמֵם	13 Simon lui-même crut à son tour; ayant reçu le baptême, il ne lâchait plus Philippe, et il était dansl'émerveillement à la vue des signes et des grands miracles qui s'opéraient sous ses yeux.
14 וַיִּשְׁמְעוּ הַשְּׁלִיחִים אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלַיִם כִּי־קִבְּלָה שֹׁמְרוֹן אֶת־דְּבַר הָאֱלֹהִים וַיִּשְׁלְחוּ אֲלֵיהֶם אֶת־פֶּטְרוֹס וְאֶת־יוֹחָנָן	14 Apprenant que la Samarie avait accueilli la parole de Dieu, les apôtres qui étaient à Jérusalem yenvoyèrent Pierre et Jean.
15 וַיֵּרְדוּ שָׁמָּה וַיִּתְפַּלְלוּ בַעֲדָם אֲשֶׁר יְקַבְּלוּ אֶת־רוּחַ הַקֹּדֶשׁ	15 Ceux-ci descendirent donc chez les Samaritains et prièrent pour eux, afin que l'Esprit Saint leur fûtdonné.
16 כִּי הָרוּחַ לֹא־צָלְחָה עַד־עַתָּה עַל־אֶחָד מֵהֶם וְהֵם רַק־נִטְבָּלִים בְּשֵׁם הָאָדוֹן יֵשׁוּעַ	16 Car il n'était encore tombé sur aucun d'eux; ils avaient seulement été baptisés au nom du SeigneurJésus.
17 וַיִּסְמְכוּ אֶת־יְדֵיהֶם עֲלֵיהֶם וַיְקַבְּלוּ אֶת־רוּחַ הַקֹּדֶשׁ	17 Alors Pierre et Jean se mirent à leur imposer les mains, et ils recevaient l'Esprit Saint.
18 וַיְהִי בִּרְאוֹת שִׁמְעוֹן כִּי בִסְמִיכוּת יְדֵי הַשְּׁלִיחִים נִתַּן רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וַיָּבֵא לִפְנֵיהֶם כָּסֶף	18 Mais quand Simon vit que l'Esprit Saint était donné par l'imposition des mains des apôtres, il leuroffrit de l'argent.
19 וַיֹּאמַר תְּנוּ־נָא גַם־לִי אֶת־הַיְכֹלֶת הַזֹּאת אֲשֶׁר־יְקַבֵּל אֶת־רוּחַ הַקֹּדֶשׁ כֹּל אֲשֶׁר־אָשִׂים עָלָיו אֶת־יָדָי	19 "Donnez-moi, dit-il, ce pouvoir à moi aussi: que celui à qui j'imposerai les mains reçoive l'EspritSaint."
20 וַיֹּאמֶר אֵלָיו פֶּטְרוֹס כַּסְפְּךָ יְהִי אִתְּךָ לַאֲבַדּוֹן יַעַן חָשַׁבְתָּ לִקְנוֹת בִּמְחִיר אֶת־מַתַּת הָאֱלֹהִים	20 Mais Pierre lui répliqua: "Périsse ton argent, et toi avec lui, puisque tu as cru acheter le don de Dieuà prix d'argent!
21 אֵין־לְךָ חֵלֶק וְגוֹרָל בַּדָּבָר הַזֶּה כִּי לְבָבְךָ אֵינֶנּוּ יָשָׁר לִפְנֵי הָאֱלֹהִים	21 Dans cette affaire il n'y a pour toi ni part ni héritage, car ton coeur n'est pas droit devant Dieu.
22 וְעַתָּה שׁוּב מֵרָעָתְךָ זֹאת וְהִתְחַנֵּן אֶל־הָאֱלֹהִים אוּלַי תִּסָּלַח לְךָ מְזִמַּת לְבָבֶךָ	22 Repens-toi donc de ton mauvais dessein et prie le Seigneur: peut-être cette pensée de ton coeur tesera-t-elle pardonnée;
23 כִּי־רֹאֶה אָנֹכִי כִּי־בָאתָ לִידֵי מְרוֹרַת רוֹשׁ וְחַרְצֻבּוֹת רֶשַׁע	23 car tu es, je le vois, dans l'amertume du fiel et les liens de l'iniquité."
24 וַיַּעַן שִׁמְעוֹן וַיֹּאמַר הַעְתִּירוּ אַתֶּם בַּעֲדִי אֶל־יְהוָֹה לְבִלְתִּי־בוֹא עָלַי דָּבָר מִכֹּל אֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם	24 Simon répondit: "Intercédez vous-mêmes pour moi auprès du Seigneur, afin que rien ne m'arrive dece que vous venez de dire."
25 וְהֵמָּה אַחֲרֵי אֲשֶׁר־הֵעִידוּ וְדִבְּרוּ אֶת־דְּבַר יְהוָֹה שָׁבוּ יְרוּשָׁלָיִם וַיְבַשְּׂרוּ אֶת־הַבְּשֹוֹרָה בִּכְפָרִים רַבִּים אֲשֶׁר לַשֹּׁמְרוֹנִים	25 Pour eux, après avoir rendu témoignage et annoncé la parole du Seigneur, ils retournèrent àJérusalem en évangélisant de nombreux villages samaritains.
26 וַיְדַבֵּר מַלְאַךְ־יְהוָֹה אֶל־פִילִפּוֹס לֵאמֹר קוּם לֵךְ הַנֶּגְבָּה עַל־הַדֶּרֶךְ הַיֹּרֶדֶת מִירוּשָׁלַיִם עַזָּתָה וְהִיא חֲרֵבָה	26 L'Ange du Seigneur s'adressa à Philippe et lui dit: "Pars et va-t'en, à l'heure de midi, sur la route quidescend de Jérusalem à Gaza; elle est déserte."
27 וַיָּקָם וַיֵּלַךְ וְהִנֵּה אִישׁ כּוּשִׁי וְהוּא סָרִיס וְשַׁלִּיט לְקַנְדַּק מַלְכַּת־כּוּשׁ וּמְמֻנֶּה עַל־כָּל־גְּנָזֶיהָ אֲשֶׁר עָלָה אֶל־יְרוּשָׁלַיִם לְהִשְׁתַּחֲוֺת	27 Il partit donc et s'y rendit. Justement un Ethiopien, un eunuque, haut fonctionnaire de Candace, reined'Ethiopie, et surintendant de tous ses trésors, qui était venu en pèlerinage à Jérusalem,
28 וַיְהִי בְשׁוּבוֹ וְהוּא ישֵׁב עַל־מֶרְכַּבְתּוֹ וְקֹרֵא בְּסֵפֶר יְשַׁעְיָה הַנָּבִיא	28 s'en retournait, assis sur son char, en lisant le prophète Isaïe.
29 וַיֹּאמֶר הָרוּחַ אֶל־פִילִפּוֹס גְּשָׁה וְהִלָּוֵה עַל־הַמֶּרְכָּבָה הַזֹּאת	29 L'Esprit dit à Philippe: "Avance et rattrape ce char."
30 וַיָּרָץ פִילִפּוֹס אֵלֶיהָ וַיִּשְׁמַע אֹתוֹ קֹרֵא בְּסֵפֶר יְשַׁעְיָה הַנָּבִיא וַיֹּאמֶר הֲגַם תָּבִין אֶת־אֲשֶׁר אַתָּה קוֹרֵא	30 Philippe y courut, et il entendit que l'eunuque lisait le prophète Isaïe. Il lui demanda: "Comprends-tudonc ce que tu lis" --
31 וַיֹּאמֶר וְאֵיכָכָה אוּכַל אִם־אֵין אִישׁ אֲשֶׁר יוֹרֵנִי וַיְבַקֵּשׁ מֵאֵת פִילִפּוֹס לַעֲלוֹת וְלָשֶׁבֶת אֶצְלוֹ	31 "Et comment le pourrais-je, dit-il, si personne ne me guide?" Et il invita Philippe à monter et às'asseoir près de lui.
32 וְעִנְיַן הַכָּתוּב אֲשֶׁר קָרָא זֶה הוּא כַּשֶּׂה לַטֶּבַח יוּבָל וּכְרָחֵל לִפְנֵי גוֹזְזֶיהָ נֶאֱלָמָה וְלֹא־יִפְתַּח־פִּיו	32 Le passage de l'Ecriture qu'il lisait était le suivant: Comme une brebis il a été conduit à la boucherie;comme un agneau muet devant celui qui le tond, ainsi il n'ouvre pas la bouche.
33 בְּעֹצֶר מִשְׁפָּטוֹ לֻקָּח וְאֶת־דּוֹרוֹ מִי יְשׂוֹחֵחַ כִּי נִגְזְרוּ מֵאֶרֶץ חַיָּיו	33 Dans son abaissement la justice lui a été déniée. Sa postérité, qui la racontera? Car sa vie estretranchée de la terre.
34 וַיַּעַן הַסָּרִיס וַיֹּאמֶר אֶל־פִילִפּוֹס אֶשְׁאֲלָה מִמְּךָ עַל־מִי הַנָּבִיא מְדַבֵּר אֶת־זֹאת עַל־נַפְשׁוֹ אוֹ עַל־אִישׁ אַחֵר	34 S'adressant à Philippe, l'eunuque lui dit: "Je t'en prie, de qui le prophète dit-il cela? De lui-même oude quelqu'un d'autre?"
35 וַיִּפְתַּח פִילִפּוֹס אֶת־פִּיו וַיָּחֶל מִן־הַכָּתוּב הַזֶּה וַיְבַשֵּׂר אוֹתוֹ אֶת־יֵשׁוּעַ	35 Philippe prit alors la parole et, partant de ce texte de l'Ecriture, lui annonça la Bonne Nouvelle deJésus.
36 וַיְהִי בְּעָבְרָם בַּדֶּרֶךְ וַיָּבֹאוּ אֶל־מְקוֹם מָיִם וַיֹּאמֶר הַסָּרִיס הִנֵּה־מַיִם מַה־יִּמְנָעֵנִי מֵהִטָּבֵל	36 Chemin faisant, ils arrivèrent à un point d'eau, et l'eunuque dit: "Voici de l'eau. Qu'est-ce quiempêche que je sois baptisé?"
37 וַיֹּאמֶר פִילִפּוֹס אִם־מַאֲמִין אַתָּה בְּכָל־לְבָבְךָ מֻתָּר־לָךְ וַיַּעַן וַיֹּאמֶר אֲנִי מַאֲמִין כִּי יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ בֶּן־הָאֱלֹהִים הוּא
38 וַיְצַו לְהַעֲמִיד אֶת־הַמֶּרְכָּבָה וַיֵּרְדוּ שְׁנֵיהֶם אֶל־תּוֹךְ הַמַּיִם פִילִפּוֹס וְהַסָּרִיס וַיַּטְבֵּל אוֹתוֹ	38 Et il fit arrêter le char. Ils descendirent tous deux dans l'eau, Philippe avec l'eunuque, et il le baptisa.
39 וַיְהִי כִּי עָלוּ מִן־הַמַּיִם וַיִּשָּׂא רוּחַ יְהוָֹה אֶת פִילִפּוֹס וְלֹא יָסַף הַסָּרִיס לִרְאוֹתוֹ כִּי־הָלַךְ לְדַרְכּוֹ שָׂמֵחַ	39 Mais, quand ils furent remontés de l'eau, l'Esprit du Seigneur enleva Philippe, et l'eunuque ne le vitplus. Et il poursuivit son chemin tout joyeux.
40 וּפִילִפּוֹס נִמְצָא בְאַשְׁדּוֹד וַיַּעֲבֹר וַיְבַשֵּׂר בְּכָל הֶעָרִים עַד־בֹּאוֹ לְקִסְרִין	40 Quant à Philippe, il se trouva à Azot; continuant sa route, il annonçait la Bonne Nouvelle dans toutesles villes qu'il traversait, jusqu'à ce qu'il arrivât à Césarée.