Lettera ai Colossesi - מכתב לקולוסים 5

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	MODERN HEBREW BIBLE
1 וְאִישׁ אֶחָד וּשְׁמוֹ חֲנַנְיָה עִם־אִשְׁתּוֹ שַׁפִּירָה מָכַר אֶת־אֲחֻזָּתוֹ	1 ואיש אחד ושמו חנניה עם אשתו שפירה מכר את אחזתו
2 וַיִּקַּח מִן־הַמְּחִיר וַיַּסְתִּירֵהוּ וְאִשְׁתּוֹ יֹדַעַת גַּם־הִיא וְחֵלֶק אֶחָד הֵבִיא וַיָּשֶׂם לְרַגְלֵי הַשְּׁלִיחִים	2 ויקח מן המחיר ויסתירהו ואשתו ידעת גם היא וחלק אחד הביא וישם לרגלי השליחים
3 וַיֹּאמֶר פֶּטְרוֹס חֲנַנְיָה לָמָּה זֶּה מִלֵּא הַשָּׂטָן אֶת־לְבָבְךָ לְשַׁקֵּר בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ וּלְהַסְתִּיר מִמְּחִיר הַשָּׂדֶה	3 ויאמר פטרוס חנניה למה זה מלא השטן את לבבך לשקר ברוח הקדש ולהסתיר ממחיר השדה
4 הֲלֹא שֶׁלְּךָ הָיָה טֶרֶם הִמָּכְרוֹ וְגַם־אַחֲרֵי נִמְכַּר הָיָה בְיָדֶךָ וְלָמָּה שַׂמְתָּ עַל־לְבָבְךָ הַדָּבָר הַזֶּה לֹא שִׁקַּרְתָּ בִּבְנֵי אָדָם כִּי אִם בֵּאלֹהִים	4 הלא שלך היה טרם המכרו וגם אחרי נמכר היה בידך ולמה שמת על לבבך הדבר הזה לא שקרת בבני אדם כי אם באלהים
5 וְכִשְׁמֹעַ חֲנַנְיָה אֶת־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה נָפַל אַרְצָה וַיִּגְוָע וַתְּהִי יִרְאָה גְדוֹלָה עַל כָּל־הַשֹּׁמְעִים	5 וכשמע חנניה את הדברים האלה נפל ארצה ויגוע ותהי יראה גדולה על כל השמעים
6 וַיָּקוּמוּ הַצְּעִירִים וַיַּאַסְפוּ אֹתוֹ וַיִּשָּׂאֻהוּ הַחוּצָה וַיִּקְבְּרֻהוּ	6 ויקומו הצעירים ויאספו אתו וישאהו החוצה ויקברהו
7 וַיְהִי כְּמִשְׁלשׁ שָׁעוֹת וַתָּבֹא אִשְׁתּוֹ וְהִיא לֹא יָדְעָה אֵת הַנַּעֲשָׂה	7 ויהי כמשלש שעות ותבא אשתו והיא לא ידעה את הנעשה
8 וַיַּעַן פֶּטְרוֹס וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ אִמְרִי־לִי הֲבַמְּחִיר הַזֶּה מְכַרְתֶּם אֶת־הַשָּׂדֶה וַתֹּאמֶר כֵּן בַּמְּחִיר הַזֶּה	8 ויען פטרוס ויאמר אליה אמרי לי הבמחיר הזה מכרתם את השדה ותאמר כן במחיר הזה
9 וַיֹּאמֶר פֶּטְרוֹס אֵלֶיהָ לָמָּה־זֶּה נוֹעַדְתֶּם לְנַסּוֹת אֶת־רוּחַ יְהוָֹה הִנֵּה בַפֶּתַח רַגְלֵי הַמְקַבְּרִים אֶת־אִישֵׁךְ וְנָשְׂאוּ אֹתָךְ הַחוּצָה	9 ויאמר פטרוס אליה למה זה נועדתם לנסות את רוח יהוה הנה בפתח רגלי המקברים את אישך ונשאו אתך החוצה
10 וַתִּפֹּל פִּתְאֹם לְרַגְלָיו וַתִּגְוָע וְהַבַּחוּרִים בָּאוּ וְהִנֵּה מֵתָה וַיִּשָּׂאוּהָ הַחוּצָה וַיִּקְבְּרוּהָ אֵצֶל אִישָׁהּ	10 ותפל פתאם לרגליו ותגוע והבחורים באו והנה מתה וישאוה החוצה ויקברוה אצל אישה
11 וַתְּהִי יִרְאָה גְדוֹלָה עַל כָּל־הַקָּהָל וְעַל כָּל־הַשֹּׁמְעִים אֶת־אֵלֶּה	11 ותהי יראה גדולה על כל הקהל ועל כל השמעים את אלה
12 וַיֵּעָשֹוּ אֹתוֹת וּמוֹפְתִים רַבִּים בְּקֶרֶב הָעָם עַל־יְדֵי הַשְּׁלִיחִים וְכֻלָּם נֶאֶסְפוּ לֵב אֶחָד בְּאוּלָם שֶׁל־שְׁלֹמֹה	12 ויעשו אתות ומופתים רבים בקרב העם על ידי השליחים וכלם נאספו לב אחד באולם של שלמה
13 וּמִן־הָאֲחֵרִים אֵין אִישׁ אֲשֶׁר מְלָאוֹ לִבּוֹ לְהִלָּוֺת עֲלֵיהֶם אַךְ־הוֹקִיר אֹתָם הָעָם	13 ומן האחרים אין איש אשר מלאו לבו לחלות עליהם אך הוקיר אתם העם
14 אֲבָל נִסְפְּחוּ עוֹד יֹתֵר מַאֲמִינִים אֶל־הָאָדוֹן אֲנָשִׁים וְנָשִׁים הַרְבֵּה מְאֹד	14 אבל נספחו עוד יתר מאמינים אל האדון אנשים ונשים הרבה מאד
15 עַד כִּי־נָשְׂאוּ אֶת־הַחוֹלִים אֶל־הָרְחֹבוֹת וַיְשִׂימוּם עַל־מִטּוֹת וּמִשְׁכָּבוֹת לְמַעַן אֲשֶׁר יֵלֵךְ פֶּטְרוֹס וְנָפַל אַךְ־צִלּוֹ עַל־אֶחָד מֵהֶם	15 עד כי נשאו את החולים אל הרחבות וישימום על מטות ומשכבות למען אשר ילך פטרוס ונפל אך צלו על אחד מהם
16 וְגַם־הֲמוֹן־עַם הֶעָרִים אֲשֶׁר מִסָּבִיב נִקְבְּצוּ יְרוּשָׁלָיִם מְבִיאִים אֶת־הַחוֹלִים וְאֶת־הַנִּלְחָצִים מֵרוּחוֹת טְמֵאוֹת וַיֵּרָפְאוּ כֻּלָּם	16 וגם המון עם הערים אשר מסביב נקבצו ירושלים מביאים את החולים ואת הנלחצים מרוחות טמאות וירפאו כלם
17 וַיָּקָם הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וְכֹל אֲשֶׁר אִתּוֹ וְהֵם אַנְשֵׁי כַּת הַצַּדּוּקִים וַיִּמָּלְאוּ קִנְאָה	17 ויקם הכהן הגדול וכל אשר אתו והם אנשי כת הצדוקים וימלאו קנאה
18 וַיִּשְׁלְחוּ־יָד בַּשְּׁלִיחִים וַיִּתְּנוּם בְּמִשְׁמַר הָעִיר	18 וישלחו יד בשליחים ויתנום במשמר העיר
19 וַיְהִי בַלַּיְלָה וַיִּפְתַּח מַלְאַךְ יְהוָֹה אֶת־דַּלְתֵי בֵית־הַכֶּלֶא וַיּוֹצִיאֵם לֵאמֹר	19 ויהי בלילה ויפתח מלאך יהוה את דלתי בית הכלא ויוציאם לאמר
20 לְכוּ וְהִתְיַצְּבוּ בַמִּקְדָּשׁ וְדַבְּרוּ אֶל־הָעָם אֶת־כָּל־דִּבְרֵי הַחַיִּים הָאֵלֶּה	20 לכו והתיצבו במקדש ודברו אל העם את כל דברי החיים האלה
21 וְהֵם כְּשָׁמְעָם אֶת־זֹאת בָּאוּ אֶל־הַמִּקְדָּשׁ בִּהְיוֹת הַבֹּקֶר וַיְלַמְּדוּ שָׁם וַיָּבֹא הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וַאֲשֶׁר אִתּוֹ וַיִּקְרְאוּ אֶל־הַסַּנְהֶדְרִין וְאֶל־כָּל־זִקְנֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּשְׁלְחוּ אֶל־בֵּית הָאֲסוּרִים לְהָבִיא אֹתָם	21 והם כשמעם את זאת באו אל המקדש בהית הבקר וילמדו שם ויבא הכהן הגדול ואשר אתו ויקראו אל הסנהדרין ואל כל זקני בני ישראל וישלחו אל בית האסורים להביא אתם
22 וַיֵּלְכוּ הַמְשָׁרְתִים וְלֹא מְצָאוּם בְּבֵית הַכֶּלֶא וַיָּשׁוּבוּ וַיַּגִּידוּ לֵאמֹר	22 וילכו המשרתים ולא מצאום בבית הכלא וישובו ויגידו לאמר
23 אֶת־בֵּית הָאֲסוּרִים מָצָאנוּ סָגוּר וּמְסֻגָּר וְהַשֹּׁמְרִים עֹמְדִים עַל־הַדְּלָתוֹת וְכַאֲשֶׁר פָּתַחְנוּ לֹא־נִמְצָא בוֹ אָדָם	23 את בית האסורים מצאנו סגור ומסגר והשמרים עמדים על הדלתות וכאשר פתחנו לא נמצא בו אדם
24 וַיְהִי כִשְׁמֹעַ הַכֹּהֵן וּנְגִיד הַמִּקְדָּשׁ וְרָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים אֶת־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיִּבָּהֲלוּ עֲלֵיהֶם וַיֹּאמְרוּ אֵיךְ יִפֹּל הַדָּבָר הַזֶּה	24 ויהי כשמע הכהן ונגיד המקדש וראשי הכהנים את הדברים האלה ויבהלו עליהם ויאמרו איך יפל הדבר הזה
25 וְאִישׁ אֶחָד בָּא וַיַּגֵּד לָהֶם לֵאמֹר הִנֵּה הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר שַׂמְתֶּם בַּמִּשְׁמָר עֹמְדִים הֵם בַּמִּקְדָּשׁ וּמְלַמְּדִים אֶת־הָעָם	25 ואיש אחד בא ויגד להם לאמר הנה האנשים אשר שמתם במשמר עמדים הם במקדש ומלמדים את העם
26 וַיֵּלֶךְ שָׁמָּה הַנָּגִיד עִם־מְשָׁרְתָיו וַיִּקָּחֵם אַךְ־לֹא בְחָזְקָה כִּי יָרְאוּ מִפְּנֵי הָעָם פֶּן יִסָּקֵלוּ	26 וילך שמה הנגיד עם משרתיו ויקחם אך לא בחזקה כי יראו מפני העם פן יסקלו
27 וַיָּבִיאוּ אֹתָם וַיַּעֲמִידוּם לִפְנֵי הַסַּנְהֶדְרִין וַיִּשְׁאָלֵם הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל לֵאמֹר	27 ויביאו אתם ויעמידום לפני הסנהדרין וישאלם הכהן הגדול לאמר
28 הֲלֹא צַוֹּה צִוִּינוּ עֲלֵיכֶם לְבִלְתִּי לַמֵּד בַּשֵּׁם הַזֶּה וְהִנֵּה מִלֵּאתֶם אֶת־יְרוּשָׁלַיִם תּוֹרַתְכֶם וְתַחְפְּצוּ לְהָבִיא עָלֵינוּ אֶת־דְּמֵי הָאִישׁ הַזֶּה	28 הלא צוה צוינו עליכם לבלתי למד בשם הזה והנה מלאתם את ירושלים תורתכם ותחפצו להביא עלינו את דמי האיש הזה
29 וַיַּעַן פֶּטְרוֹס וְהַשְּׁלִיחִים וַיֹּאמְרוּ הֲלֹא עָלֵינוּ לְהַקְשִׁיב בְּקוֹל אֱלֹהִים מֵהַקְשִׁיב בְּקוֹל בְּנֵי אָדָם	29 ויען פטרוס והשליחים ויאמרו הלא עלינו להקשיב בקול אלהים מהקשיב בקול בני אדם
30 אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ הֵקִים אֶת־יֵשׁוּעַ אֲשֶׁר שְׁלַחְתֶּם יֶדְכֶם בּוֹ וַתִּתְלוּ אוֹתוֹ עַל־הָעֵץ	30 אלהי אבותינו הקים את ישוע אשר שלחתם ידכם בו ותתלו אותו על העץ
31 אֶת־זֶה נִשֵּׂא הָאֱלֹהִים בִּימִינוֹ לְשַׂר וּלְמוֹשִׁיעַ לָתֵת תְּשׁוּבָה לְיִשְׂרָאֵל וּסְלִיחַת הַחֲטָאִים	31 את זה נשא האלהים בימינו לשר ולמושיע לתת תשובה לישראל וסליחת החטאים
32 וַאֲנַחְנוּ עֵדָיו עַל־אֵלֶּה וְגַם־רוּחַ הַקֹּדֶשׁ אֲשֶׁר נָתַן אוֹתוֹ הָאֱלֹהִים לַשֹּׁמְעִים בְּקוֹלוֹ	32 ואנחנו עדיו על אלה וגם רוח הקדש אשר נתן אותו האלהים לשמעים בקולו
33 וַיְהִי כְּשָׁמְעָם וַיִּתְרַגָּזוּ וַיִּתְיָעֲצוּ לַהֲרוֹג אֹתָם	33 ויהי כשמעם ויתרגזו ויתיעצו להרוג אתם
34 וַיָּקָם בְּתוֹךְ הַסַּנְהֶדְרִין אֶחָד מִן־הַפְּרוּשִׁים גַּמְלִיאֵל שְׁמוֹ וְהוּא מוֹרֵה הַתּוֹרָה מְכֻבָּד בְּעֵינֵי כָל־הָעָם וַיְצַו לְהוֹצִיא אֶת־הַשְּׁלִיחִים הַחוּצָה לִזְמַן מְעָט	34 ויקם בתוך הסנהדרין אחד מן הפרושים גמליאל שמו והוא מורה התורה מכבד בעיני כל העם ויצו להוציא את השליחים החוצה לזמן מעט
35 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל הִשָּׁמְרוּ לָכֶם מִפְּנֵי הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה בְּמַה־שֶּׁאַתֶּם עֹשִׂים לָהֶם	35 ויאמר אליהם אנשי ישראל השמרו לכם מפני האנשים האלה במה שאתם עשים להם
36 כִּי לִפְנֵי הַיָּמִים הָאֵלֶּה קָם תּוֹדָס וַיִּתֵּן אֶת־נַפְשׁוֹ כְּאַחַד הַגְּדוֹלִים וַיִּדְבְּקוּ־בוֹ כְּאַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ וַיֵּהָרֵג וְכֹל אֲשֶׁר־שָׁמְעוּ אֵלָיו הִתְפָּרְדוּ וַיִּהְיוּ לְאָיִן	36 כי לפני הימים האלה קם תודס ויתן את נפשו כאחד הגדולים וידבקו בו כארבע מאות איש ויהרג וכל אשר שמעו אליו התפרדו ויהיו לאין
37 וְאַחַר כֵּן קָם יְהוּדָה הַגְּלִילִי בִּימֵי הַמִּפְקָד וַיָּסֶת אַחֲרָיו עַם רָב וְגַם־הוּא נֶהֱרַג וְכֹל אֲשֶׁר־שָׁמְעוּ אֵלָיו נָפֹצוּ	37 ואחר כן קם יהודה הגלילי בימי הספר ויסת אחריו עם רב וגם הוא נהרג וכל אשר שמעו אליו נפצו
38 וְעַתָּה אֲנִי אֹמֵר אֲלֵיכֶם חִדְלוּ לָכֶם מִן־הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה וְהַנִּיחוּ לָהֶם כִּי הָעֵצָה וְהַפְּעֻלָּה הַזֹּאת אִם־מֵאֵת אָדָם הִיא תֻּפָר	38 ועתה אני אמר אליכם חדלו לכם מן האנשים האלה והניחו להם כי העצה והפעלה הזאת אם מאת אדם היא תפר
39 וְאִם־מֵאֵת הָאֱלֹהִים הִיא לֹא תוּכְלוּ לְהָפֵר אֹתָהּ פֶּן־תִּמָּצְאוּ נִלְחָמִים אֶת־הָאֱלֹהִים	39 ואם מאת האלהים היא לא תוכלו להפר אתה פן תמצאו נלחמים את האלהים
40 וַיִּשְׁמְעוּ אֵלָיו וַיִּקְרְאוּ אֶת־הַשְּׁלִיחִים וַיַּלְקוּ אֹתָם וַיְצַוּוּ אֲשֶׁר לֹא יְדַבְּרוּ בְּשֵׁם יֵשׁוּעַ וַיִּפְטְרוּ אוֹתָם	40 וישמעו אליו ויקראו את השליחים וילקו אתם ויצוו אשר לא ידברו בשם ישוע ויפטרו אותם
41 וַיֵּצְאוּ שְׂמֵחִים מִלִּפְנֵי הַסַּנְהֶדְרִין עַל־כִּי זָכוּ לָשֵׂאת עַל־שְׁמוֹ כְּלִמָּה	41 ויצאו שמחים מלפני הסנהדרין על כי זכו לשאת על שמו כלמה
42 וְכָל־הַיּוֹם לֹא חָדְלוּ לְלַמֵּד בַּמִּקְדָּשׁ וּבַבָּתִּים וּלְבַשֵּׂר אֶת־בְּשׂוֹרַת יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ	42 וכל היום לא חדלו ללמד במקדש ובבתים ולבשר את בשורת ישוע המשיח