Lettera ai Colossesi - מכתב לקולוסים 18

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	BIBLES DES PEUPLES
1 אַחַר כֵּן סָר פּוֹלוֹס מֵאַתִּינַס וַיָּבֹא אֶל־קוֹרִנְתּוֹס	1 Plus tard, Paul quitta Athènes et vint à Corinthe.
2 וַיִּמְצָא יְהוּדִי נוֹלָד בְּפוֹנְטוֹס וּשְׁמוֹ עֲקִילַס אֲשֶׁר זֶה מִקָּרוֹב בָּא מִן־אִיטַלְיָא הוּא וְאִשְׁתּוֹ פְּרִיסְקִילָה מִפְּנֵי אֲשֶׁר צִוָּה קְלוֹדְיוֹס אֶת־כָּל־הַיְּהוּדִים לָסוּר מֵעִיר רוֹמִי	2 Il trouva là un Juif du nom d’Aquilas, originaire du Pont, qui arrivait juste d’Italie avec sa femme Priscille à la suite d’un décret de Claude; en effet, tous les Juifs avaient reçu l’ordre de quitter Rome. Paul s’attacha à eux;
3 וַיָּבֹא אֲלֵיהֶם וַיְהִי בִּהְיֹתָם בְּנֵי אָמָּנוּת אַחַת וַיֵּשֶׁב אִתָּם וַיַּעַשׂ מְלַאכְתּוֹ וְאָמָּנוּתָם עֲשׂוֹת יְרִיעוֹת אֹהָלִים	3 ils avaient le même métier et fabriquaient des tentes, aussi demeurait-il et travaillait-il avec eux.
4 וַיְדַבֵּר בְּבֵית הַכְּנֵסֶת בְּכָל־שַׁבָּת וְשַׁבָּת וַיּוֹכַח אֶת־הַיְּהוּדִים וְאֶת־הַיְּוָנִים	4 Chaque sabbat il avait des entretiens à la synagogue, tâchant de convaincre les Juifs comme les Grecs.
5 וּכְבוֹא סִילָא וְטִימוֹתִיּוֹס מִמַּקְדּוֹנְיָא הָיָה פוֹלוֹס מִתְאַמֵּץ בָּרוּחַ לְהָעִיד אֶל־הַיְּהוּדִים כִּי יֵשׁוּעַ הוּא הַמָּשִׁיחַ	5 Lorsque Silas et Timothée arrivèrent de Macédoine, Paul commença à se consacrer à la Parole, affirmant aux Juifs que Jésus était le Messie.
6 וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִתְקוֹמְמוּ וְגִדְּפוּ וַיְנַעֵר אֶת־בְּגָדָיו וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם דַּמְכֶם בְּרָאשֵׁיכֶם וְאָנֹכִי נָקִי מֵעַתָּה אֵלְכָה־לִּי אֶל־הַגּוֹיִם	6 Eux lui répondirent avec des insultes; alors il secoua devant eux ses vêtements et leur dit: "Vous serez responsables de ce qui vous arrivera, moi je n’y serai pour rien. Désormais je vais vers les non-Juifs.”
7 וַיֵּלֶךְ מִשָּׁם וַיָּבֹא אֶל־בֵּית אִישׁ וּשְׁמוֹ יוּסְטוֹס אִישׁ יְרֵא אֱלֹהִים וּבֵיתוֹ סָמוּךְ לְבֵית הַכְּנֵסֶת	7 Paul changea d’endroit; il alla vivre chez Titus Justus, un adorateur de Dieu dont la maison était juste à côté de la synagogue.
8 וּקְרִיסְפּוֹס רֹאשׁ הַכְּנֵסֶת הֶאֱמִין בָּאָדוֹן הוּא וְכָל־בֵּיתוֹ וְגַם קוֹרִנְתִּים רַבִּים בְּשָׁמְעָם הֶאֱמִינוּ וַיִּטָּבֵלוּ	8 Un chef de la synagogue, Crispus, crut au Seigneur ainsi que toute sa maison; de même, parmi les Corinthiens qui l’écoutaient, beaucoup croyaient et se faisaient baptiser.
9 וּדְבַר הָאָדוֹן הָיָה אֶל־פּוֹלוֹס בַּמַּחֲזֶה בַלַּיְלָה לֵאמֹר אַל־תִּירָא כִּי אִם־דַּבֵּר וְאַל־תֶּחֱשֶׁה	9 Une nuit le Seigneur dit à Paul dans une vision: "Ne crains pas, continue de parler, ne te tais pas.
10 כִּי־עִמְּךָ אָנֹכִי וְאִישׁ אַל־יִגַּע בְּךָ לְהָרַע לָךְ כִּי־גוֹי גָּדוֹל לִי בָּעִיר הַזֹּאת	10 Je suis avec toi et personne ne te fera de mal; sache que j’ai ici dans cette ville un peuple nombreux.”
11 וַיֵּשֶׁב שָׁם שָׁנָה וְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים וַיְלַמֵּד בָּהֶם אֵת דְּבַר הָאֱלֹהִים	11 Paul continua donc de leur enseigner la parole de Dieu; il demeura là un an et six mois.
12 וַיְהִי בִּהְיוֹת גַּלִּיּוֹן שַׂר מְדִינַת אֲכַיָּא וַיָּקוּמוּ הַיְּהוּדִים כֻּלָּם יַחְדָּו עַל־פּוֹלוֹס וַיְבִיאֻהוּ אֶל־כִּסֵּא הַמִּשְׁפָּט	12 Dans le temps où le gouverneur de l’Achaïe était Gallion, les Juifs se mirent d’accord pour manifester contre Paul. Ils le traînèrent au tribunal
13 וַיֹּאמְרוּ הָאִישׁ הַזֶּה מְפַתֶּה אֶת־בְּנֵי הָאָדָם לַעֲבֹד אֶת־אֱלֹהִים בְּלֹא כַתּוֹרָה	13 en disant: "Cet homme veut amener les gens à servir Dieu d’une manière qui contredit la Loi.”
14 וַיְהִי אַךְ־בִּקֵּשׁ פּוֹלוֹס לִפְתֹּחַ אֶת־פִּיו וְגַלִּיּוֹן אָמַר אֶל־הַיְּהוּדִים לֵאמֹר אִם־הָיָה דְבַר־פֶּשַׁע אוֹ־מַעֲשֵׂה נְבָלָה כִּי־עַתָּה נָשָׂאתִי וְשָׁמַעְתִּי אֶתְכֶם הַיְּהוּדִים כַּמִּשְׁפָּט	14 Paul allait prendre la parole lorsque Gallion dit aux Juifs: "S’il s’agissait d’un délit ou d’une action malintentionnée, j’aurais le devoir de vous écouter, messieurs les Juifs.
15 אֲבָל אִם־הִיא שְׁאֵלָה עַל־מִלִּין וְשֵׁמוֹת וְהַדָּת שֶׁלָּכֶם רְאוּ אַתֶּם וַאֲנִי אֵין רְצוֹנִי לִהְיוֹת שֹׁפֵט עַל־דְּבָרִים כָּאֵלֶּה	15 Mais si ce sont des discussions à propos de messages, de puissances supérieures ou de votre loi, voyez vous-mêmes, je ne veux pas me faire votre juge pour ces affaires-là.”
16 וַיְגָרֶשׁ אֹתָם מִלִּפְנֵי כִּסֵּא הַמִּשְׁפָּט	16 Là-dessus il leur fit dégager le tribunal.
17 וַיֹּאחֲזוּ כָל־הַיְּוָנִים אֶת־סוֹסְתְּנִיס רֹאשׁ הַכְּנֵסֶת וַיַּכּוּהוּ לִפְנֵי־כִסֵּא הַמִּשְׁפָּט וְגַלִּיּוֹן לֹא־שָׁת לִבּוֹ גַּם־לָזֹאת	17 Mais en face du tribunal tous se mirent à frapper Sosthène, qui était chef de synagogue, et Gallion ne fit rien pour l’empêcher.
18 וּפוֹלוֹס יָשַׁב שָׁם עוֹד יָמִים רַבִּים וַיִּפָּרֵד מִן־הָאַחִים וַיֵּרֶד בָּאֳנִיָּה לָלֶכֶת אֶל־סוּרְיָא וְאִתּוֹ פְּרִיסְקִילָה וַעֲקִילַס וַיְגַלַּח אֶת־רֹאשׁוֹ בְּקַנְכְּרַי כִּי נֶדֶר עָלָיו	18 Paul resta encore un bon bout de temps, puis il prit congé des frères et s’embarqua pour la Syrie; Priscille et Aquilas l’accompagnaient. Il avait fait un vœu et seulement quand il fut au port, à Cenchrées, il se rasa la tête.
19 וַיָּבֹאוּ אֶל־אֶפְסוֹס וַיַּעֲזֹב אֹתָם שָׁם וְהוּא הָלַךְ לְבֵית הַכְּנֵסֶת וַיְדַבֵּר עִם־הַיְּהוּדִים	19 Arrivé à Éphèse il se sépara d’eux. Il était entré à la synagogue et il avait commencé à parler aux Juifs.
20 וַיְבַקְשׁוּ מִמֶּנּוּ לְהַאֲרִיךְ יְמֵי שִׁבְתּוֹ אִתָּם וְלֹא אָבָה	20 Eux lui demandaient de s’attarder plus longtemps, mais il ne voulut pas.
21 כִּי אִם־נִפְרַד מֵהֶם בְּאָמְרוֹ מְחֻיָּב אֲנִי לָחֹג אֶת־הֶחָג הַבָּא בִּירוּשָׁלַיִם וְאַחֲרֵי־כֵן אָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם אִם־יִרְצֶה יְהוָֹה וַיֵּלֶךְ־לוֹ בָאֳנִיָּה מִן־אֶפְסוֹס	21 Il prit congé d’eux avec ces mots: "Je reviendrai chez vous si Dieu le veut.” Puis il quitta Éphèse avec le voilier.
22 וַיָּבֹא אֶל־קִסְרִין וַיַּעַל וַיִּשְׁאַל לִשְׁלוֹם הַקְּהִלָּה וַיֵּרֶד אֶל־אַנְטְיוֹכְיָא	22 Paul débarqua à Césarée; il monta saluer l’Église, puis il descendit à Antioche.
23 וַיֵּשֶׁב שָׁם יָמִים אֲחָדִים וַיֵּלֶךְ לְמַסָּעָיו וַיַּעֲבֹר בְּאֶרֶץ גָּלַטְיָא וּפְרוּגְיָא וַיְחַזֵּק אֶת־כָּל־הַתַּלְמִידִים	23 Il y resta un certain temps, puis il repartit. Il parcourut successivement la région des Galates ou, si l’on veut, la Phrygie, en vue d’affermir les disciples.
24 וְאִישׁ יְהוּדִי בָּא אֶל־אֶפְסוֹס וְעִיר מוֹלַדְתּוֹ אֲלֶכְסַנְדְּרִיָּא וּשְׁמוֹ אַפּוֹלוֹס אִישׁ דְּבָרִים וְנִמְרָץ בַּכְּתוּבִים	24 Un Juif du nom d’Apollos était arrivé à Éphèse. Il était originaire d’Alexandrie et très fort sur les Écritures; c’était un vrai orateur.
25 הוּא הָיָה מְלֻמָּד דֶּרֶךְ הָאָדוֹן וְהוּא מְדַבֵּר כְּחֹם רוּחוֹ וּמְלַמֵּד הֵיטֵב עַל־אֹדוֹת יֵשׁוּעַ וְלֹא יָדַע כִּי אִם־טְבִילַת יוֹחָנָן לְבַדָּהּ	25 On lui avait enseigné le chemin du Seigneur et il parlait avec beaucoup d’enthousiasme. Il enseignait de façon correcte ce qui se rapportait à Jésus, mais il ne savait pas plus loin que le baptême de Jean.
26 וְהוּא הֵחֵל לִקְרֹא בְּבֵית הַכְּנֵסֶת בְּבִטְחוֹן לֵבָב וַיִּשְׁמְעוּ אֹתוֹ עֲקִילַס וּפְרִיסְקִילָה וַיִּקָּחֻהוּ אֲלֵיהֶם וַיּוֹסִיפוּ לְהַגִּיד לוֹ אֶת־דֶּרֶךְ הָאֱלֹהִים בַּאֵר הֵיטֵב	26 Il parlait donc très librement dans la synagogue. Priscille et Aquilas l’entendirent, ils le prirent à part et lui exposèrent le Chemin plus en détail.
27 וַיַּחְפֹּץ לָלֶכֶת לַאֲכַיָּא וַיִּכְתְּבוּ הָאַחִים אֶל־הַתַּלְמִידִים וַיְעֹרְרוּ אֹתָם לְקַבְּלוֹ וַיָּבֹא שָׁמָּה וַיַּעֲזֹר הַרְבֵּה אֶת־הַמַּאֲמִינִים עַל־יְדֵי הֶחָסֶד	27 Comme il avait l’intention de passer en Achaïe, les frères l’y encouragèrent, écrivant aux disciples de là-bas de l’accueillir. De fait, quand il arriva, il aida beaucoup ceux qui avaient cru par grâce de Dieu,
28 כִּי־בְחָזְקָה הִתְוַכַּח עִם־הַיְּהוּדִים לִפְנֵי כָּל־הָעָם וַיַּרְאֵם מִן־הַמִּקְרָאוֹת כִּי יֵשׁוּעַ הוּא הַמָּשִׁיחַ	28 car il discutait fermement en public avec les Juifs, prouvant par les Écritures que Jésus est le Messie.