Lettera ai Filippesi - מכתב לפיליפאים 8

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	LXX
1 וְיֵשׁוּעַ הָלַךְ אֶל־הַר הַזֵּיתִים	1 Ἰησοῦς δὲ ἐπορεύθη εἰς τὸ ὄρος τῶν ἐλαιῶν.
2 וַיְהִי בַבֹּקֶר וַיָּבֹא עוֹד אֶל־הַמִּקְדָּשׁ וְכָל־הָעָם בָּאוּ אֵלָיו וַיֵּשֶׁב וַיְלַמְּדֵם	2 Ὄρθρου δὲ πάλιν παρεγένετο εἰς τὸ ἱερὸν καὶ πᾶς ὁ λαὸς ἤρχετο πρὸς αὐτόν, καὶ καθίσας ἐδίδασκεν αὐτούς.
3 וַיָּבִיאוּ הַסּוֹפְרִים וְהַפְּרוּשִׁים אִשָּׁה לְפָנָיו אֲשֶׁר נִתְפְּשָׂה בִּשְׂטוֹתָהּ וַיַּעֲמִידוּהָ בַּתָּוֶךְ	3 Ἄγουσιν δὲ οἱ γραμματεῖς καὶ οἱ Φαρισαῖοι γυναῖκα ἐπὶ μοιχείᾳ κατειλημμένην καὶ στήσαντες αὐτὴν ἐν μέσῳ
4 וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו רַבִּי הָאִשָּׁה הַזֹּאת נִתְפְּשָׂה כְּשֶׁנִּטְמֵאת בְּנִאוּפֶיהָ	4 λέγουσιν αὐτῷ· διδάσκαλε, αὕτη ἡ γυνὴ κατείληπται ἐπ’ αὐτοφώρῳ μοιχευομένη·
5 וּמשֶׁה צִוָּנוּ בַתּוֹרָה לִסְקֹל נָשִׁים כָּאֵלֶּה וְאַתָּה מַה־תֹּאמֵר	5 ἐν δὲ τῷ νόμῳ ἡμῖν Μωϋσῆς ἐνετείλατο τὰς τοιαύτας λιθάζειν. σὺ οὖν τί λέγεις;
6 וְאַךְ לְנַסּוֹת אֹתוֹ דִּבְּרוּ־זֹאת לִמְצֹא עָלָיו שִׂטְנָה וַיִּכַּף יֵשׁוּעַ לְמַטָּה וַיְתָו בְּאֶצְבָּעוֹ עַל־הַקַּרְקַע כְּאֵינוֹ שֹׁמֵעַ	6 τοῦτο δὲ ἔλεγον πειράζοντες αὐτόν, ἵνα ἔχωσιν κατηγορεῖν αὐτοῦ. ὁ δὲ Ἰησοῦς κάτω κύψας τῷ δακτύλῳ κατέγραφεν εἰς τὴν γῆν.
7 וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הוֹסִיפוּ לִשְׁאֹל אֹתוֹ וַיִּשָׂא אֶת־עֵינָיו וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם מִי בָכֶם זַךְ בְּלִי־פֶשַׁע הוּא רִאשׁוֹנָה יַדֶּה־בָּהּ אָבֶן	7 ὡς δὲ ἐπέμενον ἐρωτῶντες αὐτόν, ἀνέκυψεν καὶ εἶπεν αὐτοῖς· ὁ ἀναμάρτητος ὑμῶν πρῶτος ἐπ’ αὐτὴν βαλέτω λίθον.
8 וַיִּכַּף שֵׁנִית לְמַטָּה וַיְתָו עַל־הַקַּרְקַע	8 καὶ πάλιν κατακύψας ἔγραφεν εἰς τὴν γῆν.
9 וַיְהִי כְשָׁמְעָם וַיַּךְ לִבָּם אֹתָם וַיֵּצְאוּ אֶחָד אֶחָד הַחוּצָה הָחֵל מִן־הַזְּקֵנִים וְעַד הָאַחֲרוֹנִים וַיִּוָּתֵר יֵשׁוּעַ לְבַדּוֹ וְהָאִשָּׁה נִצֶּבֶת בַּתָּוֶךְ	9 οἱ δὲ ἀκούσαντες ἐξήρχοντο εἷς καθ’ εἷς ἀρξάμενοι ἀπὸ τῶν πρεσβυτέρων καὶ κατελείφθη μόνος καὶ ἡ γυνὴ ἐν μέσῳ οὖσα.
10 וַיִּשָּׂא יֵשׁוּעַ אֶת־עֵינָיו וַיַּרְא כִּי־אֵין אִישׁ בִּלְתִּי הָאִשָּׁה לְבַדָּהּ וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ אִשָּׁה אֵיפֹה שׂטְנַיִךְ הֲכִי הִרְשִׁיעָךְ אִישׁ	10 ἀνακύψας δὲ ὁ Ἰησοῦς εἶπεν αὐτῇ· γύναι, ποῦ εἰσιν; οὐδείς σε κατέκρινεν;
11 וַתֹּאמֶר לֹא אֲדֹנִי וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ יֵשׁוּעַ לָכֵן גַּם־אֲנִי לֹא אַרְשִׁיעֵךְ לְכִי לְדַרְכֵּךְ וְאַל־תֶּחֶטְאִי עוֹד	11 ἡ δὲ εἶπεν· οὐδείς, κύριε. εἶπεν δὲ ὁ Ἰησοῦς· οὐδὲ ἐγώ σε κατακρίνω· πορεύου, [καὶ] ἀπὸ τοῦ νῦν μηκέτι ἁμάρτανε.⟧
12 וַיֹּסֶף יֵשׁוּעַ וַיְדַבֵּר אֲלֵיהֶם לֵאמֹר אֲנִי אוֹר הָעוֹלָם כָּל־הַהֹלֵךְ אַחֲרַי לֹא יִתְהַלֵּךְ בַּחֲשֵׁכָה כִּי־אוֹר הַחַיִּים יִהְיֶה־לּוֹ	12 Πάλιν οὖν αὐτοῖς ἐλάλησεν ὁ Ἰησοῦς λέγων· ἐγώ εἰμι τὸ φῶς τοῦ κόσμου· ὁ ἀκολουθῶν ἐμοὶ οὐ μὴ περιπατήσῃ ἐν τῇ σκοτίᾳ, ἀλλ’ ἕξει τὸ φῶς τῆς ζωῆς.
13 וַיֹּאמְרוּ הַפְּרוּשִׁים עַל־נַפְשְׁךָ מֵעִיד אָתָּה עֵדוּתְךָ אֵינֶנָּה נֶאֱמָנָה	13 Εἶπον οὖν αὐτῷ οἱ Φαρισαῖοι· σὺ περὶ σεαυτοῦ μαρτυρεῖς· ἡ μαρτυρία σου οὐκ ἔστιν ἀληθής.
14 וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אַף אִם־אָעִיד עַל־נַפְשִׁי עֵדוּתִי נֶאֱמָנָה יַעַן כִּי־יָדַעְתִּי מֵאַיִן בָּאתִי וְאָנָה אֲנִי הֹלֵךְ וְאַתֶּם לֹא יְדַעְתֶּם מֵאַיִן בָּאתִי וְאָנָה אֵלֵךְ	14 ἀπεκρίθη Ἰησοῦς καὶ εἶπεν αὐτοῖς· κἂν ἐγὼ μαρτυρῶ περὶ ἐμαυτοῦ, ἀληθής ἐστιν ἡ μαρτυρία μου, ὅτι οἶδα πόθεν ἦλθον καὶ ποῦ ὑπάγω· ὑμεῖς δὲ οὐκ οἴδατε πόθεν ἔρχομαι ἢ ποῦ ὑπάγω.
15 אַתֶּם לְפִי הַבָּשָׂר תִּשְׁפֹּטוּ וַאֲנִי לֹא אֶשְׁפֹּט אִישׁ	15 ὑμεῖς κατὰ τὴν σάρκα κρίνετε, ἐγὼ οὐ κρίνω οὐδένα.
16 וְאִם־אָנֹכִי אֶשְׁפֹּט מִשְׁפָּטִי אֱמֶת כִּי לֹא לְבַדִּי הִנֵּנִי כִּי אִם־אֲנִי וְהָאָב אֲשֶׁר שְׁלָחָנִי	16 καὶ ἐὰν κρίνω δὲ ἐγώ, ἡ κρίσις ἡ ἐμὴ ἀληθινή ἐστιν, ὅτι μόνος οὐκ εἰμί, ἀλλ’ ἐγὼ καὶ ὁ πέμψας με πατήρ.
17 וְגַם בְּתוֹרַתְכֶם כָּתוּב כִּי עֵדוּת שְׁנֵי אֲנָשִׁים נֶאֱמָנָה הִיא	17 καὶ ἐν τῷ νόμῳ δὲ τῷ ὑμετέρῳ γέγραπται ὅτι δύο ἀνθρώπων ἡ μαρτυρία ἀληθής ἐστιν.
18 אֲנִי הוּא הַמֵּעִיד עָלָי וְגַם־הָאָב אֲשֶׁר שְׁלָחַנִי יְעִידֵנִי	18 ἐγώ εἰμι ὁ μαρτυρῶν περὶ ἐμαυτοῦ καὶ μαρτυρεῖ περὶ ἐμοῦ ὁ πέμψας με πατήρ.
19 וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו אַיּוֹ אָבִיךָ וַיַּעַן יֵשׁוּעַ גַּם־אֹתִי גַּם אֶת־אָבִי לֹא יְדַעְתֶּם אִלּוּ אֹתִי יְדַעְתֶּם כִּי עַתָּה גַּם אֶת־אָבִי יְדַעְתֶּם	19 ἔλεγον οὖν αὐτῷ· ποῦ ἐστιν ὁ πατήρ σου; ἀπεκρίθη Ἰησοῦς· οὔτε ἐμὲ οἴδατε οὔτε τὸν πατέρα μου· εἰ ἐμὲ ᾔδειτε, καὶ τὸν πατέρα μου ἂν ᾔδειτε.
20 כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה דִּבֶּר יֵשׁוּעַ בְּבֵית הָאוֹצָר בְּלַמְּדוֹ בַּמִּקְדָּשׁ וְלֹא־תְפָשֹוֹ אִישׁ כִּי לֹא־בָא עִתּוֹ	20 Ταῦτα τὰ ῥήματα ἐλάλησεν ἐν τῷ γαζοφυλακίῳ διδάσκων ἐν τῷ ἱερῷ· καὶ οὐδεὶς ἐπίασεν αὐτόν, ὅτι οὔπω ἐληλύθει ἡ ὥρα αὐτοῦ.
21 וַיּוֹסֶף יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אֲנִי הֹלֵךְ מִזֶּה וּתְבַקְשׁוּנִי וּבְחַטַּאתְכֶם תָּמוּתוּ אֶל־אֲשֶׁר אֲנִי הֹלֵךְ שָׁמָּה אַתֶּם לֹא־תוּכְלוּ לָבוֹא	21 Εἶπεν οὖν πάλιν αὐτοῖς· ἐγὼ ὑπάγω καὶ ζητήσετέ με, καὶ ἐν τῇ ἁμαρτίᾳ ὑμῶν ἀποθανεῖσθε· ὅπου ἐγὼ ὑπάγω ὑμεῖς οὐ δύνασθε ἐλθεῖν.
22 וַיֹּאמְרוּ הַיְּהוּדִים הֶהָמֵת יָמִית אֶת־נַפְשׁוֹ כִּי אָמַר אֶל־אֲשֶׁר אֲנִי הוֹלֵךְ שָׁמָּה אַתֶּם לֹא־תוּכְלוּ לָבוֹא	22 ἔλεγον οὖν οἱ Ἰουδαῖοι· μήτι ἀποκτενεῖ ἑαυτόν, ὅτι λέγει· ὅπου ἐγὼ ὑπάγω ὑμεῖς οὐ δύνασθε ἐλθεῖν;
23 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אַתֶּם הִנְּכֶם מֵאֲשֶׁר לְמַטָּה וַאֲנִי מֵאֲשֶׁר לְמָעְלָה אַתֶּם מִן־הָעוֹלָם הַזֶּה וַאֲנִי אֵינֶנִּי מִן־הָעוֹלָם הַזֶּה	23 καὶ ἔλεγεν αὐτοῖς· ὑμεῖς ἐκ τῶν κάτω ἐστέ, ἐγὼ ἐκ τῶν ἄνω εἰμί· ὑμεῖς ἐκ τούτου τοῦ κόσμου ἐστέ, ἐγὼ οὐκ εἰμὶ ἐκ τοῦ κόσμου τούτου.
24 לָכֵן אָמַרְתִּי אֲלֵיכֶם כִּי תָמוּתוּ בַּחֲטָאֵיכֶם כִּי אִם־לֹא תַאֲמִינוּ כִּי־אֲנִי הוּא בַּחֲטָאֵיכֶם תָּמוּתוּ	24 εἶπον οὖν ὑμῖν ὅτι ἀποθανεῖσθε ἐν ταῖς ἁμαρτίαις ὑμῶν· ἐὰν γὰρ μὴ πιστεύσητε ὅτι ἐγώ εἰμι, ἀποθανεῖσθε ἐν ταῖς ἁμαρτίαις ὑμῶν.
25 וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו מִי־זֶה אָתָּה וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יֵשׁוּעַ מַה־שֶּׁגַּם מֵרֹאשׁ דִּבַּרְתִּי אֲלֵיכֶם	25 Ἔλεγον οὖν αὐτῷ· σὺ τίς εἶ; εἶπεν αὐτοῖς ὁ Ἰησοῦς· τὴν ἀρχὴν ὅ τι καὶ λαλῶ ὑμῖν;
26 רַבּוֹת עִמִּי לְדַבֵּר וְלִשְׁפֹּט עֲלֵיכֶם אָכֵן שֹׁלְחִי נֶאֱמָן הוּא וַאֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי מִמֶּנּוּ אֹתוֹ אֲנִי מְדַבֵּר אֶל־הָעוֹלָם	26 πολλὰ ἔχω περὶ ὑμῶν λαλεῖν καὶ κρίνειν, ἀλλ’ ὁ πέμψας με ἀληθής ἐστιν, κἀγὼ ἃ ἤκουσα παρ’ αὐτοῦ ταῦτα λαλῶ εἰς τὸν κόσμον.
27 וְהֵם לֹא הֵבִינוּ כִּי עַל־הָאָב אָמַר אֲלֵיהֶם	27 οὐκ ἔγνωσαν ὅτι τὸν πατέρα αὐτοῖς ἔλεγεν.
28 אָז אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ בְּעֵת תְּנַשְּׂאוּ אֶת־בֶּן־הָאָדָם וִידַעְתֶּם כִּי־אֲנִי הוּא וְכִי אֵינֶנִּי עֹשֶׂה דָבָר מִנַּפְשִׁי כִּי אִם־כַּאֲשֶׁר לִמְּדַנִי אָבִי אֵלֶּה אֲדַבֵּר	28 εἶπεν οὖν [αὐτοῖς] ὁ Ἰησοῦς· ὅταν ὑψώσητε τὸν υἱὸν τοῦ ἀνθρώπου, τότε γνώσεσθε ὅτι ἐγώ εἰμι, καὶ ἀπ’ ἐμαυτοῦ ποιῶ οὐδέν, ἀλλὰ καθὼς ἐδίδαξέν με ὁ πατὴρ ταῦτα λαλῶ.
29 וַאֲשֶׁר שָׁלַח אֹתִי הוּא עִמָּדִי הָאָב לֹא עֲזָבַנִי לְבָדָד כִּי אֶת־הַטּוֹב בְּעֵינָיו אֲנִי עֹשֶׂה תָּמִיד	29 καὶ ὁ πέμψας με μετ’ ἐμοῦ ἐστιν· οὐκ ἀφῆκέν με μόνον, ὅτι ἐγὼ τὰ ἀρεστὰ αὐτῷ ποιῶ πάντοτε.
30 וַיְהִי בְּדַבְּרוֹ זֹאת וַיַּאֲמִינוּ בוֹ רַבִּים	30 Ταῦτα αὐτοῦ λαλοῦντος πολλοὶ ἐπίστευσαν εἰς αὐτόν.
31 וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ אֶל־הַיְּהוּדִים הַמַּאֲמִינִים בּוֹ אִם־תַּעַמְדוּ בִּדְבָרִי בֶּאֱמֶת תַּלְמִידַי אַתֶּם	31 Ἔλεγεν οὖν ὁ Ἰησοῦς πρὸς τοὺς πεπιστευκότας αὐτῷ Ἰουδαίους· ἐὰν ὑμεῖς μείνητε ἐν τῷ λόγῳ τῷ ἐμῷ, ἀληθῶς μαθηταί μού ἐστε
32 וִידַעְתֶּם אֶת־הָאֱמֶת וְהָאֱמֶת תְּשִׂימְכֶם לִבְנֵי חוֹרִין	32 καὶ γνώσεσθε τὴν ἀλήθειαν, καὶ ἡ ἀλήθεια ἐλευθερώσει ὑμᾶς.
33 וַיַּעֲנוּ אֹתוֹ זֶרַע אַבְרָהָם אֲנַחְנוּ וּמֵעוֹלָם לֹא־הָיִינוּ לְאִישׁ לַעֲבָדִים אֵיכָה תֹאמַר בְּנֵי חוֹרִין תִּהְיוּ	33 ἀπεκρίθησαν πρὸς αὐτόν· σπέρμα Ἀβραάμ ἐσμεν καὶ οὐδενὶ δεδουλεύκαμεν πώποτε· πῶς σὺ λέγεις ὅτι ἐλεύθεροι γενήσεσθε;
34 וַיַּעַן אֹתָם יֵשׁוּעַ אָמֵן אָמֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם כָּל־עֹשֶׂה חֵטְא עֶבֶד הַחֵטְא הוּא	34 ἀπεκρίθη αὐτοῖς ὁ Ἰησοῦς· ἀμὴν ἀμὴν λέγω ὑμῖν ὅτι πᾶς ὁ ποιῶν τὴν ἁμαρτίαν δοῦλός ἐστιν τῆς ἁμαρτίας.
35 וְהָעֶבֶד לֹא־יִשְׁכֹּן בַּבַּיִת לְעוֹלָם הַבֵּן יִשְׁכֹּן לְעוֹלָם	35 ὁ δὲ δοῦλος οὐ μένει ἐν τῇ οἰκίᾳ εἰς τὸν αἰῶνα, ὁ υἱὸς μένει εἰς τὸν αἰῶνα.
36 לָכֵן אִם־הַבֵּן יַעֲשֶׂה אֶתְכֶם בְּנֵי חוֹרִין חָפְשִׁים בֶּאֱמֶת תִּהְיוּ	36 ἐὰν οὖν ὁ υἱὸς ὑμᾶς ἐλευθερώσῃ, ὄντως ἐλεύθεροι ἔσεσθε.
37 יָדַעְתִּי כִּי־זֶרַע אַבְרָהָם אַתֶּם אֲבָל אַתֶּם מְבַקְשִׁים לַהֲמִיתֵנִי כִּי דְבָרִי לֹא־יִכֹּן בְּתוֹכְכֶם	37 Οἶδα ὅτι σπέρμα Ἀβραάμ ἐστε· ἀλλὰ ζητεῖτέ με ἀποκτεῖναι, ὅτι ὁ λόγος ὁ ἐμὸς οὐ χωρεῖ ἐν ὑμῖν.
38 אֲנִי מְדַבֵּר אֵת אֲשֶׁר רָאִיתִי אֵצֶל אָבִי וְאַתֶּם עֹשִׂים אֵת אֲשֶׁר רְאִיתֶם אֵצֶל אֲבִיכֶם	38 ἃ ἐγὼ ἑώρακα παρὰ τῷ πατρὶ λαλῶ· καὶ ὑμεῖς οὖν ἃ ἠκούσατε παρὰ τοῦ πατρὸς ποιεῖτε.
39 וַיַּעֲנוּ וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו אָבִינוּ הוּא אַבְרָהָם וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יֵשׁוּעַ אִלּוּ הֱיִיתֶם בְּנֵי אַבְרָהָם כְּמַעֲשֵׂי אַבְרָהָם עֲשִׂיתֶם	39 Ἀπεκρίθησαν καὶ εἶπαν αὐτῷ· ὁ πατὴρ ἡμῶν Ἀβραάμ ἐστιν. λέγει αὐτοῖς ὁ Ἰησοῦς· εἰ τέκνα τοῦ Ἀβραάμ ἐστε, τὰ ἔργα τοῦ Ἀβραὰμ ἐποιεῖτε·
40 וְעַתָּה אַתֶּם מְבַקְשִׁים לַהֲמִיתֵנִי אִישׁ דֹּבֵר אֲלֵיכֶם הָאֱמֶת אֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי מֵעִם הָאֱלֹהִים אַבְרָהָם לֹא עָשָׂה כָּזֹאת	40 νῦν δὲ ζητεῖτέ με ἀποκτεῖναι ἄνθρωπον ὃς τὴν ἀλήθειαν ὑμῖν λελάληκα ἣν ἤκουσα παρὰ τοῦ θεοῦ· τοῦτο Ἀβραὰμ οὐκ ἐποίησεν.
41 אֶת־מַעֲשֵׂי אֲבִיכֶם אַתֶּם עֹשִׂים וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו לֹא יַלְדֵי זְנוּנִים אֲנַחְנוּ יֵשׁ־לָנוּ אָב אֶחָד הוּא הָאֱלֹהִים	41 ὑμεῖς ποιεῖτε τὰ ἔργα τοῦ πατρὸς ὑμῶν. Εἶπαν [οὖν] αὐτῷ· ἡμεῖς ἐκ πορνείας οὐ γεγεννήμεθα, ἕνα πατέρα ἔχομεν τὸν θεόν.
42 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יֵשׁוּעַ אִלּוּ אֱלֹהִים הוּא אֲבִיכֶם כִּי־עַתָּה אֲהַבְתֶּם אֹתִי כִּי אָנֹכִי יָצָאתִי וּבָאתִי מֵאֵת הָאֱלֹהִים הֵן לֹא־מִמֶּנִּי בָאתִי אַךְ־הוּא שְׁלָחָנִי	42 εἶπεν αὐτοῖς ὁ Ἰησοῦς· εἰ ὁ θεὸς πατὴρ ὑμῶν ἦν ἠγαπᾶτε ἂν ἐμέ, ἐγὼ γὰρ ἐκ τοῦ θεοῦ ἐξῆλθον καὶ ἥκω· οὐδὲ γὰρ ἀπ’ ἐμαυτοῦ ἐλήλυθα, ἀλλ’ ἐκεῖνός με ἀπέστειλεν.
43 מַדּוּעַ לֹא תָבִינוּ לְשׁוֹנִי יַעַן לֹא־תוּכְלוּ לִשְׁמֹעַ אֶת־דְּבָרִי	43 διὰ τί τὴν λαλιὰν τὴν ἐμὴν οὐ γινώσκετε; ὅτι οὐ δύνασθε ἀκούειν τὸν λόγον τὸν ἐμόν.
44 אַתֶּם מִן־אֲבִיכֶם הַשָּׂטָן וְלַעֲשֹוֹת אֶת־תַּאֲוֹת אֲבִיכֶם חֲפַצְתֶּם הוּא רוֹצֵחַ־נֶפֶשׁ הָיָה מֵרֹאשׁ וּבָאֱמֶת לֹא עָמָד כִּי אֱמֶת אֵין־בּוֹ מִדֵּי דַבְּרוֹ כָזָב מִשֶּׁלּוֹ יְדַבֵּר כִּי־כֹזֵב הוּא וַאֲבִי הַכָּזָב	44 ὑμεῖς ἐκ τοῦ πατρὸς τοῦ διαβόλου ἐστὲ καὶ τὰς ἐπιθυμίας τοῦ πατρὸς ὑμῶν θέλετε ποιεῖν. ἐκεῖνος ἀνθρωποκτόνος ἦν ἀπ’ ἀρχῆς καὶ ἐν τῇ ἀληθείᾳ οὐκ ἔστηκεν, ὅτι οὐκ ἔστιν ἀλήθεια ἐν αὐτῷ. ὅταν λαλῇ τὸ ψεῦδος, ἐκ τῶν ἰδίων λαλεῖ, ὅτι ψεύστης ἐστὶν καὶ ὁ πατὴρ αὐτοῦ.
45 וַאֲנִי יַעַן דַּבְּרִי הָאֱמֶת לֹא תַאֲמִינוּ לִי	45 ἐγὼ δὲ ὅτι τὴν ἀλήθειαν λέγω, οὐ πιστεύετέ μοι.
46 מִי בָכֶם עַל־עָוֺן יוֹכִיחֵנִי וְאִם־אֱמֶת דִּבַּרְתִּי מַדּוּעַ לֹא־תַאֲמִינוּ לִי	46 τίς ἐξ ὑμῶν ἐλέγχει με περὶ ἁμαρτίας; εἰ ἀλήθειαν λέγω, διὰ τί ὑμεῖς οὐ πιστεύετέ μοι;
47 אֲשֶׁר מֵאֵת הָאֱלֹהִים הוּא יִשְׁמַע אֶת־דִּבְרֵי הָאֱלֹהִים עַל־כֵּן אַתֶּם לֹא שְׁמַעְתֶּם כִּי אֵינְכֶם מֵאֵת הָאֱלֹהִים	47 ὁ ὢν ἐκ τοῦ θεοῦ τὰ ῥήματα τοῦ θεοῦ ἀκούει· διὰ τοῦτο ὑμεῖς οὐκ ἀκούετε, ὅτι ἐκ τοῦ θεοῦ οὐκ ἐστέ.
48 אָז יַעֲנוּ הַיְּהוּדִים וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו הֲלֹא הֵטַבְנוּ אֲשֶׁר דִּבַּרְנוּ כִּי שֹׁמְרוֹנִי אַתָּה וְשֵׁד בָּךְ	48 Ἀπεκρίθησαν οἱ Ἰουδαῖοι καὶ εἶπαν αὐτῷ· οὐ καλῶς λέγομεν ἡμεῖς ὅτι Σαμαρίτης εἶ σὺ καὶ δαιμόνιον ἔχεις;
49 וַיַּעַן יֵשׁוּעַ שֵׁד אֵין־בִּי רַק אֶת־אָבִי אֲנִי מְכַבֵּד וְאַתֶּם תִּבְזוּנִי	49 ἀπεκρίθη Ἰησοῦς· ἐγὼ δαιμόνιον οὐκ ἔχω, ἀλλὰ τιμῶ τὸν πατέρα μου, καὶ ὑμεῖς ἀτιμάζετέ με.
50 אָכֵן לֹא אֲבַקֵּשׁ אֶת־כְּבוֹדִי יֵשׁ אֶחָד אֲשֶׁר יְבַקֵּשׁ וְיִשְׁפֹּט	50 ἐγὼ δὲ οὐ ζητῶ τὴν δόξαν μου· ἔστιν ὁ ζητῶν καὶ κρίνων.
51 אָמֵן אָמֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם אִם־יִשְׁמֹר אִישׁ אֶת־דְּבָרִי לֹא יִרְאֶה־מָּוֶת לָנֶצַח	51 ἀμὴν ἀμὴν λέγω ὑμῖν, ἐάν τις τὸν ἐμὸν λόγον τηρήσῃ, θάνατον οὐ μὴ θεωρήσῃ εἰς τὸν αἰῶνα.
52 וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו הַיְּהוּדִים עַתָּה יָדַעְנוּ כִּי־שֵׁד בָּךְ הֵן אַבְרָהָם וְהַנְּבִיאִים מֵתוּ וְאַתָּה אָמַרְתָּ אִם־יִשְׁמֹר אִישׁ אֶת־דְּבָרִי לֹא יִטְעַם־מָוֶת לָנֶצַח	52 Εἶπον [οὖν] αὐτῷ οἱ Ἰουδαῖοι· νῦν ἐγνώκαμεν ὅτι δαιμόνιον ἔχεις. Ἀβραὰμ ἀπέθανεν καὶ οἱ προφῆται, καὶ σὺ λέγεις· ἐάν τις τὸν λόγον μου τηρήσῃ, οὐ μὴ γεύσηται θανάτου εἰς τὸν αἰῶνα.
53 הַאַתָּה גָדוֹל מֵאַבְרָהָם אָבִינוּ אֲשֶׁר מֵת גַּם־הַנְּבִיאִים מֵתוּ מַה־תַּעֲשֶׂה אֶת־עַצְמֶךָ	53 μὴ σὺ μείζων εἶ τοῦ πατρὸς ἡμῶν Ἀβραάμ, ὅστις ἀπέθανεν; καὶ οἱ προφῆται ἀπέθανον. τίνα σεαυτὸν ποιεῖς;
54 וַיַּעַן יֵשׁוּעַ אִם־אֲנִי מְכַבֵּד אֶת־נַפְשִׁי כְּבוֹדִי מֵאָיִן אָבִי הוּא הַמְכַבֵּד אֹתִי אֲשֶׁר תֹּאמְרוּ עָלָיו כִּי הוּא אֱלֹהֵיכֶם	54 ἀπεκρίθη Ἰησοῦς· ἐὰν ἐγὼ δοξάσω ἐμαυτόν, ἡ δόξα μου οὐδέν ἐστιν· ἔστιν ὁ πατήρ μου ὁ δοξάζων με, ὃν ὑμεῖς λέγετε ὅτι θεὸς ἡμῶν ἐστιν,
55 וְלֹא יְדַעְתֶּם אֹתוֹ וַאֲנִי יְדַעְתִּיו וְאִם־אֹמַר לֹא יָדַעְתִּי אֹתוֹ אֶהְיֶה כֹזֵב כְּמוֹכֶם אֲבָל יְדַעְתִּיו וְאֶת־דְּבָרוֹ שָׁמָרְתִּי	55 καὶ οὐκ ἐγνώκατε αὐτόν, ἐγὼ δὲ οἶδα αὐτόν. κἂν εἴπω ὅτι οὐκ οἶδα αὐτόν, ἔσομαι ὅμοιος ὑμῖν ψεύστης· ἀλλ’ οἶδα αὐτὸν καὶ τὸν λόγον αὐτοῦ τηρῶ.
56 אַבְרָהָם אֲבִיכֶם שָׂשׂ לִרְאוֹת אֶת־יוֹמִי וַיַּרְא וַיִּשְׂמָח	56 Ἀβραὰμ ὁ πατὴρ ὑμῶν ἠγαλλιάσατο ἵνα ἴδῃ τὴν ἡμέραν τὴν ἐμήν, καὶ εἶδεν καὶ ἐχάρη.
57 וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו הַיְּהוּדִים הִנֵּה אֵינְךָ בֶּן־חֲמִשִּׁים שָׁנָה וְאֶת־אַבְרָהָם רָאִיתָ	57 εἶπον οὖν οἱ Ἰουδαῖοι πρὸς αὐτόν· πεντήκοντα ἔτη οὔπω ἔχεις καὶ Ἀβραὰμ ἑώρακας;
58 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יֵשׁוּעַ אָמֵן אָמֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם בְּטֶרֶם הֱיוֹת אַבְרָהָם אֲנִי הוּא	58 εἶπεν αὐτοῖς Ἰησοῦς· ἀμὴν ἀμὴν λέγω ὑμῖν, πρὶν Ἀβραὰμ γενέσθαι ἐγὼ εἰμί.
59 אָז יָרִימוּ אֲבָנִים לִרְגֹּם אֹתוֹ וְיֵשׁוּעַ הִסְתַּתֵּר מִפְּנֵיהֶם וַיֵּצֵא מִן־הַמִּקְדָּשׁ וַיַּעֲבֹר בְּתוֹכָם עָבוֹר וְחָלוֹף	59 Ἦραν οὖν λίθους ἵνα βάλωσιν ἐπ’ αὐτόν. Ἰησοῦς δὲ ἐκρύβη καὶ ἐξῆλθεν ἐκ τοῦ ἱεροῦ.