1 וַיָּבוֹא וַיַּעֲבֹר בִּירִיחוֹ | 1 ויבוא ויעבר ביריחו |
2 וְהִנֵּה־אִישׁ וּשְׁמוֹ זַכַּי מֵרָאשֵׁי הַמּוֹכְסִים וְהוּא עָשִׁיר | 2 והנה איש ושמו זכי מראשי המוכסים והוא עשיר |
3 וַיְבַקֵּשׁ לִרְאוֹת אֶת־יֵשׁוּעַ מִי הוּא וְלֹא יָכֹל מִפְּנֵי הָעָם כִּי־שְׁפַל קוֹמָה הָיָה | 3 ויבקש לראות את ישוע מי הוא ולא יכל מפני העם כי שפל קומה היה |
4 וַיְקַדֵּם וַיָּרָץ וַיַּעַל עַל־שִׁקְמָה לִרְאוֹתוֹ כִּי־שָׁם הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר יַעֲבָר־בָּהּ | 4 ויקדם וירץ ויעל על שקמה לראותו כי שם הדרך אשר יעבר בה |
5 וַיְהִי בְּבֹאוֹ אֶל־הַמָּקוֹם הַהוּא וַיַּבֵּט יֵשׁוּעַ וַיִּרְאֵהוּ וַיֹּאמֶר אֵלָיו זַכַּי רֵד מַהֵר כִּי־צָרִיךְ אֲנִי לָשֶׁבֶת הַיּוֹם בְּבֵיתֶךָ | 5 ויהי בבאו אל המקום ההוא ויבט ישוע ויראהו ויאמר אליו זכי רד מהר כי צריך אני לשבת היום בביתך |
6 וַיְמַהֵר וַיֵּרַד וַיַּאַסְפֵהוּ בְּשִׂמְחָה | 6 וימהר וירד ויאספהו בשמחה |
7 וַיִּלּוֹנוּ כָל־הָרוֹאִים לֵאמֹר בָּא לָלוּן בְּבֵית אִישׁ חוֹטֵא | 7 וילונו כל הראים לאמר בא ללון בבית איש חוטא |
8 וַיַּעֲמֹד זַכַּי וַיֹּאמֶר אֶל־הָאָדוֹן הִנֵּה אֲדֹנִי אֶת־מַחֲצִית נְכָסַי אֲנִי נֹתֵן לָעֲנִיִּים וְאִם־עָשַׁקְתִּי אִישׁ אָשִׁיב לוֹ אַרְבַּעְתָּיִם | 8 ויעמד זכי ויאמר אל האדון הנה אדני את מחצית נכסי אני נתן לעניים ואם עשקתי איש אשיב לו ארבעתים |
9 וַיֹּאמֶר אֵלָיו יֵשׁוּעַ הַיּוֹם הָיְתָה תְשׁוּעָה לַבַּיִת הַזֶּה בַּאֲשֶׁר בֶּן־אַבְרָהָם גַּם־הוּא | 9 ויאמר אליו ישוע היום היתה תשועה לבית הזה באשר בן אברהם גם הוא |
10 כִּי בָא בֶּן־הָאָדָם לְבַקֵּשׁ וּלְהוֹשִׁיעַ אֶת־הָאֹבֵד | 10 כי בא בן האדם לבקש ולהושיע את האבד |
11 וַיְהִי הֵם שֹׁמְעִים אֶת־זֹאת וַיֹּסֵף שְׂאֵת מָשָׁל עַל־אֲשֶׁר קָרַב לִירוּשָׁלַיִם וְהֵמָּה חשְׁבִים כִּי־מְהֵרָה תִגָּלֶה מַלְכוּת הָאֱלֹהִים | 11 ויהי הם שמעים את זאת ויסף שאת משל על אשר קרב לירושלים והמה חשבים כי מהרה תגלה מלכות האלהים |
12 עַל־כֵּן אָמָר אִישׁ אֶחָד מִן־הַנִּכְבָּדִים הָלַךְ אֶל־אֶרֶץ רְחוֹקָה לָקַחַת־לוֹ מַמְלָכָה וְלָשׁוּב | 12 על כן אמר איש אחד מן האדירים הלך אל ארץ רחוקה לקחת לו ממלכה ולשוב |
13 וַיִּקְרָא אֶל־עֲשָׂרָה מֵעֲבָדָיו וַיִּתֵּן לָהֶם עֲשָׂרָה מָנִים וַיֹּאמֶר לָהֶם סַחֲרוּ בָהֶם עַד בֹּאִי | 13 ויקרא אל עשרה מעבדיו ויתן להם עשרה מנים ויאמר להם סחרו בהם עד באי |
14 וּבְנֵי עִירוֹ שׂנְאִים אוֹתוֹ וַיִּשְׁלְחוּ מַלְאָכִים אַחֲרָיו לֵאמֹר לֹא־נַחְפֹּץ בָּזֶה כִּי־יִמְלֹךְ עָלֵינוּ | 14 ובני עירו שנאים אותו וישלחו מלאכים אחריו לאמר לא נחפץ בזה כי ימלך עלינו |
15 וַיְהִי אַחֲרֵי קַחְתּוֹ אֶת־הַמַּמְלָכָה וַיָּשֹׁב וַיֹּאמֶר לִקְרֹא אֶת־הָעֲבָדִים הָהֵם אֲשֶׁר נָתַן לָהֶם אֶת־הַכֶּסֶף לְמַעַן יֵדַע מָה־הִרְוִיחַ כָּל־אֶחָד בְּמִסְחָרוֹ | 15 ויהי אחרי קחתו את הממלכה וישב ויאמר לקרא את העבדים ההם אשר נתן להם את הכסף למען ידע מה הרויח כל אחד במסחרו |
16 וַיָּבֹא הָרִאשׁוֹן וַיֹּאמַר אֲדֹנִי מָנֶה שֶׁלְּךָ הֵבִיא עֲשֶׂרֶת מָנִים | 16 ויבא הראשון ויאמר אדני מנה שלך הביא עשרת מנים |
17 וַיֹּאמֶר אֵלָיו כֵּן הָעֶבֶד הַטּוֹב תַּחַת אֲשֶׁר הָיִיתָ נֶאֱמָן בִּמְעַט מִזְעָר הֱיֵה שַׁלִּיט עַל־עֶשֶׂר עָרִים | 17 ויאמר אליו כן העבד הטוב תחת אשר היית נאמן במעט מזער היה שליט על עשר ערים |
18 וַיָּבֹא הַשֵּׁנִי וַיֹּאמַר אֲדֹנִי מָנֶה שֶׁלְּךָ עָשָׂה חֲמֵשֶׁת מָנִים | 18 ויבא השני ויאמר אדני מנה שלך עשה חמשת מנים |
19 וַיֹּאמֶר גַּם־לָזֶה אַף־אַתָּה הֱיֵה עַל־חָמֵשׁ עָרִים | 19 ויאמר גם לזה אף אתה היה על חמש ערים |
20 וַיָּבֹא הָאַחֵר וַיֹּאמַר הֵא־לְךָ מָנֶה שֶׁלְּךָ אֲשֶׁר־הָיָה אֶצְלִי צָרוּר בְּמִטְפָּחַת | 20 ויבא האחר ויאמר הא לך מנה שלך אשר היה אצלי צרור בסודר |
21 מִפְּנֵי יִרְאָתִי אֹתְךָ כִּי אַתָּה אִישׁ קָשֶׁה לֹקֵחַ אֶת־אֲשֶׁר לֹא הִנַּחְתָּ וְקֹצֵר אֶת־אֲשֶׁר לֹא זָרָעְתָּ | 21 מפני יראתי אתך כי אתה איש קשה לקח את אשר לא הנחת וקצר את אשר לא זרעת |
22 וַיֹּאמֶר אֵלָיו מִפִּיךָ אֶשְׁפָּטְךָ הָעֶבֶד הָרָע אַתָּה יָדַעְתָּ כִּי־אֲנִי אִישׁ קָשֶׁה לֹקֵחַ אֶת־אֲשֶׁר לֹא הִנַּחְתִּי וְקוֹצֵר אֶת־אֲשֶׁר לֹא זָרָעְתִּי | 22 ויאמר אליו מפיך אשפטך העבד הרע אתה ידעת כי אני איש קשה לקח את אשר לא הנחתי וקוצר את אשר לא זרעתי |
23 וְלָמָּה לֹא־נָתַתָּ אֶת־כַּסְפִּי לַשֻּׁלְחָנִי וַאֲנִי בְּבוֹאִי הָיִיתִי תוֹבֵעַ אוֹתוֹ בְּרִבִּית | 23 ולמה לא נתת את כספי לשלחני ואני בבואי הייתי תובע אותו במרבית |
24 וַיֹּאמֶר אֶל־הָעֹמְדִים שָׁם שְׂאוּ מִמֶּנּוּ אֶת־הַמָּנֶה וּתְנוּהוּ אֶל־אֲשֶׁר־לוֹ עֲשֶׂרֶת הַמָּנִים | 24 ויאמר אל העמדים שם שאו ממנו את המנה ותנוהו אל אשר לו עשרת המנים |
25 וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו אֲדֹנֵינוּ יֶשׁ־לוֹ עֲשֶׂרֶת מָנִים | 25 ויאמרו אליו אדנינו יש לו עשרת מנים |
26 הֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם כִּי כָל־אִישׁ שֶׁיֶּשׁ־לוֹ יִנָּתֵן לוֹ וַאֲשֶׁר אֵין לוֹ יֻקַּח מִמֶּנּוּ גַּם אֶת־אֲשֶׁר־לוֹ | 26 הן אני אמר לכם כי כל איש שיש לו ינתן לו ואשר אין לו יקח ממנו גם את אשר לו |
27 אֲבָל אֶת־אוֹיְבַי הָהֵם אֲשֶׁר לֹא־חָפְצוּ מָלְכִי עֲלֵיהֶם הָבִיאוּ אֹתָם הֵנָּה וְהִרְגוּ אֹתָם לְפָנָי | 27 אבל את איבי ההם אשר לא חפצו מלכי עליהם הביאו אתם הנה והרגו אתם לפני |
28 וַיְכַל לְדַבֵּר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיַּעֲבֹר לִפְנֵיהֶם וַיַּעַל יְרוּשָׁלָיִם | 28 ויכל לדבר הדברים האלה ויעבר לפניהם ויעל ירושלים |
29 וַיְהִי בְקָרְבוֹ אֶל־בֵּית פַּגֵּי וּבֵית הִינִי בָּהָר הַנִּקְרָא הַר הַזֵּיתִים וַיִּשְׁלַח שְׁנַיִם מִתַּלְמִידָיו לֵאמֹר | 29 ויהי בקרבו אל בית פגי ובית היני בהר הנקרא הר הזיתים וישלח שנים מתלמידיו לאמר |
30 לְכוּ אֶל־הַכְּפָר אֲשֶׁר מִמּוּלֵנוּ וְהָיָה בְּבוֹאֲכֶם שָׁמָּה תִּמְצְאוּ עַיִר אָסוּר אֲשֶׁר לֹא־יָשַׁב עָלָיו אָדָם עַד־עָתָּה הַתִּירוּ אֹתוֹ וְהָבִיאוּ | 30 לכו אל הכפר אשר ממולנו והיה בבואכם שמה תמצאו עיר אסור אשר לא ישב עליו אדם עד עתה התירו אתו והביאו |
31 וְכִי־יִשְׁאַל אֶתְכֶם אִישׁ לָמָּה תַתִּירֻהוּ כֹּה תֹאמְרוּ אֵלָיו יַעַן כִּי הָאָדוֹן צָרִיךְ לוֹ | 31 וכי ישאל אתכם איש למה תתירהו כה תאמרו אליו יען כי האדון צריך לו |
32 וַיֵּלְכוּ הַשְּׁלוּחִים וַיִּמְצְאוּ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵיהֶם | 32 וילכו השלוחים וימצאו כאשר דבר אליהם |
33 וַיַּתִּירוּ אֶת־הָעָיִר וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם בְּעָלָיו לָמָּה זֶּה אַתֶּם מַתִּירִים אֶת־הָעָיִר | 33 ויתירו את העיר ויאמר אליהם בעליו למה זה אתם מתירים את העיר |
34 וַיֹּאמְרוּ הָאָדוֹן צָרִיךְ לוֹ | 34 ויאמרו האדון צריך לו |
35 וַיְבִיאֻהוּ אֶל־יֵשׁוּעַ וַיַּשְׁלִיכוּ אֶת־בִּגְדֵיהֶם עַל־הָעַיִר וַיַּרְכִּיבוּ עָלָיו אֶת־יֵשׁוּעַ | 35 ויביאהו אל ישוע וישליכו את בגדיהם על העיר וירכיבו עליו את ישוע |
36 וּבְנָסְעוֹ הִצִּיעוּ אֶת־בִּגְדֵיהֶם עַל־הַדָּרֶךְ | 36 ובנסעו הציעו את בגדיהם על הדרך |
37 וַיִּקְרַב אֶל־מוֹרַד הַר הַזֵּיתִים וַיָּחֵלּוּ כָּל־הֲמוֹן הַתַּלְמִידִים לְשַׁבֵּחַ אֶת־הָאֱלֹהִים בְּשִׂמְחָה וּבְקוֹל גָּדוֹל עַל כָּל־הַגְּבוּרוֹת אֲשֶׁר רָאוּ לֵאמֹר | 37 ויקרב אל מורד הר הזיתים ויחלו כל המון התלמידים לשבח את האלהים בשמחה ובקול גדול על כל הגבורות אשר ראו לאמר |
38 בָּרוּךְ הַמֶּלֶךְ הַבָּא בְּשֵׁם יְהוָֹה שָׁלוֹם בַּשָּׁמַיִם וְכָבוֹד בַּמְּרוֹמִים | 38 ברוך המלך הבא בשם יהוה שלום בשמים וכבוד במרומים |
39 וּמִקְצָת פְּרוּשִׁים אֲשֶׁר בְּתוֹךְ הָעָם אָמְרוּ אֵלָיו רַבִּי גְּעַר בְּתַלְמִידֶיךָ | 39 ומקצת פרושים אשר בתוך העם אמרו אליו רבי גער בתלמידיך |
40 וַיַּעַן וַיֹּאמַר אֲנִי אֹמֵר לָכֶם כִּי־אִם־יֶחֱשׁוּ אֵלֶּה תִּזְעַקְנָה הָאֲבָנִים | 40 ויען ויאמר אני אמר לכם כי אם יחשו אלה תזעקנה האבנים |
41 וַיְהִי כַּאֲשֶׁר קָרַב וַיַּרְא אֶת־הָעִיר וַיֵּבְךְ עָלֶיהָ לֵאמֹר | 41 ויהי כאשר קרב וירא את העיר ויבך עליה לאמר |
42 לוּ יָדַעַתְּ אַף־אַתְּ בְּעוֹד יוֹמֵךְ הַזֶּה אֶת־דְּבַר שְׁלוֹמֵךְ וְעַתָּה נֶעְלַ ם מֵעֵינָיִךְ | 42 לו ידעת אף את בעוד יומך הזה את דבר שלומך ועתה נעלם מעיניך |
43 כִּי יָמִים בָּאִים עָלַיִךְ וְשָׁפְכוּ אוֹיְבַיִךְ סוֹלְלָה סְבִיבָיִךְ וְהִקִּיפוּךְ וְצָרוּ עָלַיִךְ מִכָּל־עֲבָרָיִךְ | 43 כי ימים באים עליך ושפכו איביך סוללה סביביך והקיפוך וצרו עליך מכל עבריך |
44 וְסָחֲבוּ אוֹתָךְ וְאֶת־בָּנַיִךְ בְּקִרְבֵּךְ וְלֹא־יַשְׁאִירוּ בָךְ אֶבֶן עַל־אָבֶן עֵקֶב כִּי־לֹא יָדַעַתְּ אֶת־עֵת פְּקֻדָּתֵךְ | 44 וסחבו אותך ואת בניך בקרבך ולא ישאירו בך אבן על אבן עקב כי לא ידעת את עת פקדתך |
45 וַיָּבֹא אֶל־הַמִּקְדָּשׁ וַיָּחֶל לְגָרֵשׁ מִשָּׁם אֵת הַמֹּכְרִים וְאֵת הַקּוֹנִים בּוֹ | 45 ויבא אל המקדש ויחל לגרש משם את המכרים ואת הקונים בו |
46 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הֵן כָּתוּב בֵּיתִי בֵּית־תְּפִלָּה הוּא וְאַתֶּם עֲשִׂיתֶם אוֹתוֹ לִמְעָרַת פָּרִיצִים | 46 ויאמר אליהם הן כתוב ביתי בית תפלה הוא ואתם עשתים אותו למערת פריצים |
47 וַיְהִי מְלַמֵּד יוֹם יוֹם בַּמִּקְדָּשׁ וְהַכֹּהֲנִים הַגְּדוֹלִים וְהַסּוֹפְרִים וְגַם־רָאשֵׁי הָעָם מְבַקְשִׁים לְאַבְּדוֹ | 47 ויהי מלמד יום יום במקדש והכהנים הגדולים והסופרים וגם ראשי העם מבקשים לאבדו |
48 וְלֹא מָצְאוּ מַה־לַּעֲשׂוֹת כִּי כָל־הָעָם דָּבְקוּ אַחֲרָיו לִשְׁמֹעַ אֹתוֹ | 48 ולא מצאו מה לעשות כי כל העם דבקו אחריו לשמע אתו |