Seconda lettera ai Corinzi (מכתב שני לקורינתים) 12

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	MODERN HEBREW BIBLE
1 בָּעֵת הַהִיא עָבַר יֵשׁוּעַ בֵּין הַקָּמָה בְּיוֹם הַשַּׁבָּת וְתַלְמִידָיו רָעֵבוּ וַיָּחֵלּוּ לִקְטֹף מְלִילֹת וַיֹּאכֵלוּ	1 בעת ההיא עבר ישוע בין הקמה ביום השבת ותלמידיו רעבו ויחלו לקטף מלילת ויאכלו
2 וַיִּרְאוּ הַפְּרוּשִׁים וַיֹּאמְרוּ לוֹ הִנֵּה תַּלְמִידֶיךָ עֹשִׂים אֵת אֲשֶׁר אָסוּר לַעֲשׂוֹת בַּשַּׁבָּת	2 ויראו הפרושים ויאמרו לו הנה תלמידיך עשים את אשר אסור לעשות בשבת
3 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הֲלֹא קְרָאתֶם אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה דָוִד בִּהְיֹתוֹ רָעֵב הוּא וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אִתּוֹ	3 ויאמר אליהם הלא קראתם את אשר עשה דוד בהיתו רעב הוא והאנשים אשר אתו
4 כִּי־בָא אֶל־בֵּית הָאֱלֹהִים וַיֹּאכַל אֶת־לֶחֶם הַפָּנִים אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ מֻתָּר לוֹ וְלַאֲנָשָׁיו לְאָכְלָה רַק לַכֹּהֲנִים לְבַדָּם	4 כי בא אל בית האלהים ויאכל את לחם הפנים אשר איננו מתר לו ולאנשיו לאכלה רק לכהנים לבדם
5 אוֹ הֲלֹא קְרָאתֶם בַּתּוֹרָה כִּי בַשַּׁבָּתוֹת יְחַלְּלוּ הַכֹּהֲנִים אֶת־הַשַּׁבָּת בַּמִּקְדָּשׁ וְאֵין לָהֶם עָוֺן	5 או הלא קראתם בתורה כי בשבתות יחללו הכהנים את השבת במקדש ואין להם עון
6 אֲבָל אֲנִי אֹמֵר לָכֶם כִּי יֶשׁ־פֹּה גָּדוֹל מִן־הַמִּקְדָּשׁ	6 אבל אני אמר לכם כי יש פה גדול מן המקדש
7 וְלוּ יְדַעְתֶּם מַה־הוּא חֶסֶד חָפַצְתִּי וְלֹא זָבַח לֹא הִרְשַׁעְתֶּם אֵת הַנְּקִיִּם	7 ולו ידעתם מה הוא חסד חפצתי ולא זבח לא הרשעתם את הנקים
8 כִּי בֶּן־הָאָדָם הוּא גַּם־אֲדוֹן הַשַּׁבָּת	8 כי בן האדם הוא גם אדון השבת
9 וַיַּעֲבֹר מִשָּׁם אֶל־בֵּית כְּנִסְתָּם	9 ויעבר משם אל בית כנסתם
10 וְהִנֵּה־שָׁם אִישׁ אֲשֶׁר יָדוֹ יְבֵשָׁה וַיִּשְׁאָלוּהוּ לֵאמֹר הֲמֻתָּר לִרְפֹּא בַּשַּׁבָּת לְמַעַן יִמְצְאוּ עָלָיו שִׂטְנָה	10 והנה שם איש אשר ידו יבשה וישאלוהו לאמר המתר לרפא בשבת למען ימצאו עליו שטנה
11 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם מִי הָאִישׁ בָּכֶם אֲשֶׁר־לוֹ כֶּבֶשׂ אֶחָד וְנָפַל בְּבוֹר בַּשַּׁבָּת וְלֹא־יַחֲזִיק בּוֹ וְיַעֲלֶנּוּ	11 ויאמר אליהם מי האיש בכם אשר לו כבש אחד ונפל בבור בשבת ולא יחזיק בו ויעלנו
12 וּמַה־יָּקָר אָדָם מִן־הַכֶּבֶשׂ לָכֵן מֻתָּר לְהֵיטִיב בַּשַּׁבָּת	12 ומה יקר אדם מן הכבש לכן מתר להיטיב בשבת
13 וַיֹּאמֶר אֶל־הָאִישׁ פְּשֹׁט אֶת־יָדְךָ וַיִּפְשֹׁט אֹתָהּ וַתֵּרָפֵא וַתָּשָׁב כְּיָדוֹ הָאַחֶרֶת	13 ויאמר אל האיש פשט את ידך ויפשט אתה ותרפא ותשב כידו האחרת
14 וַיֵּצְאוּ הַפְּרוּשִׁים וַיִּתְיָעֲצוּ עָלָיו לְאַבְּדוֹ	14 ויצא הפרושים ויתיעצו עליו לאבדו
15 וַיֵּדַע יֵשׁוּעַ וַיָּסַר מִשָּׁם וַיֵּלֶךְ אַחֲרָיו הֲמוֹן עַם רָב וַיִּרְפָּאֵם כֻּלָּם	15 וידע ישוע ויסר משם וילך אחריו המון עם רב וירפאם כלם
16 וַיְצַו אֹתָם בִּגְעָרָה שֶׁלֹּא יְגַלֻּהוּ	16 ויצו אתם בגערה שלא יגלהו
17 לְמַלֹּאת אֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא לֵאמֹר	17 למלאת את אשר דבר ישעיהו הנביא לאמר
18 הֵן עַבְדִּי בָּחַרְתִּי־בוֹ יְדִידִי רָצְתָה נַפְשִׁי נָתַתִּי רוּחִי עָלָיו וּמִשְׁפָּט לַגּוֹיִם יוֹצִיא	18 הן עבדי בחרתי בו ידידי רצתה נפשי נתתי רוחי עליו ומשפט לגוים יוציא
19 לֹא יִצְעַק וְלֹא יִשָּׂא וְלֹא־יִשָּׁמַע בַּחוּץ קוֹלוֹ	19 לא יצעק ולא ישא ולא ישמע בחוץ קולו
20 קָנֶה רָצוּץ לֹא יִשְׁבּוֹר וּפִשְׁתָּה כֵהָה לֹא יְכַבֶּנָּה עַד־יוֹצִיא לָנֶצַח מִשְׁפָּט	20 קנה רצוץ לא ישבור ופשתה כהה לא יכבנה עד יוציא לנצח משפט
21 וְלִשְׁמוֹ גּוֹיִם יְיַחֵלוּ	21 ולשמו גוים ייחלו
22 אָז הוּבָא אֵלָיו אִישׁ עִוֵּר וְאִלֵּם אֲשֶׁר אֲחָזוֹ שֵׁד וַיִּרְפָּאֵהוּ וַיְדַבֵּר הָאִלֵּם וְגַם רָאָה	22 אז הובא אליו איש עור ואלם אשר אחזו שד וירפאהו וידבר האלם וגם ראה
23 וַיִּשְׁתּוֹמְמוּ כָּל־הֲמוֹן הָעָם וַיֹּאמְרוּ הֲכִי זֶה הוּא בֶן־דָּוִד	23 וישתוממו כל המון העם ויאמרו הכי זה הוא בן דוד
24 וְהַפְּרוּשִׁים כְּשָׁמְעָם זֹאת אָמְרוּ זֶה אֵינֶנּוּ מְגָרֵשׁ אֶת־הַשֵּׁדִים כִּי אִם־עַל־יְדֵי בַעַל־זְבוּב שַׂר הַשֵּׁדִים	24 והפרושים כשמעם זאת אמרו זה איננו מגרש את השדים כי אם על ידי בעל זבוב שר השדים
25 וְיֵשׁוּעַ יָדַע אֶת־מַחְשְׁבוֹתָם וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם כָּל־מַמְלָכָה הַנֶּחֱלָקָה עַל־עַצְמָהּ תֵּחָרֵב וְכָל־עִיר וּבַיִת הַנֶּחֱלָקִים עַל־עַצְמָם לֹא יִכּוֹנוּ	25 וישוע ידע את מחשבותם ויאמר אליהם כל ממלכה הנחלקה על עצמה תחרב וכל עיר ובית הנחלקים על עצמם לא יכונו
26 וְהַשָּׂטָן אִם־יְגָרֵשׁ אֶת־הַשָּׂטָן נֶחֱלַק עַל־עַצְמוֹ וְאֵיכָכָה תִכּוֹן מַמְלַכְתּוֹ	26 והשטן אם יגרש את השטן נחלק על עצמו ואיככה תכון ממלכתו
27 וְאִם־אֲנִי מְגָרֵשׁ אֶת־הַשֵּׁדִים בְּבַעַל־זְבוּב בְּנֵיכֶם בְּמִי הֵם מְגָרְשִׁים אֹתָם עַל־כֵּן הֵמָּה יִהְיוּ שֹׁפְטֵיכֶם	27 ואם אני מגרש את השדים בבעל זבוב בניכם במי הם מגרשים אתם על כן המה יהיו שפטיכם
28 אַךְ אִם בְּרוּחַ אֱלֹהִים אֲנִי מְגָרֵשׁ אֶת־הַשֵּׁדִים הִנֵּה הִגִּיעָה אֲלֵיכֶם מַלְכוּת הָאֱלֹהִים	28 אך אם ברוח אלהים אני מגרש את השדים הנה הגיעה אליכם מלכות האלהים
29 אוֹ אֵיךְ יוּכַל אִישׁ לָבוֹא לְבֵית הַגִּבּוֹר וְלִגְזֹל אֶת־כֵּלָיו אִם־לֹא יֶאֱסֹר בָּרִאשׁוֹנָה אֶת־הַגִּבּוֹר וְאַחַר יִשְׁסֶה אֶת־בֵּיתוֹ	29 או איך יוכל איש לבוא לבית הגבור ולגזל את כליו אם לא יאסר בראשונה את הגבור ואחר ישסה את ביתו
30 כֹּל אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ אִתִּי הוּא נֶגְדִּי וַאֲשֶׁר אֵינֶנּוּ מְכַנֵּס אִתִּי הוּא מְפַזֵּר	30 כל אשר איננו אתי הוא לנגדי ואשר איננו מכנס אתי הוא מפזר
31 עַל־כֵּן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם כָּל־חֵטְא וְגִדּוּף יִסָּלַח לָאָדָם אַךְ־גִּדּוּף הָרוּחַ לֹא יִסָּלַח לָאָדָם	31 על כן אני אמר לכם כל חטא וגדוף יסלח לאדם אך גדוף הרוח לא יסלח לאדם
32 וְכֹל אֲשֶׁר יְדַבֵּר דְּבַר חֶרְפָּה עַל־בֶּן־הָאָדָם יִסָּלַח לוֹ וְהַמְחָרֵף אֶת־רוּחַ הַקֹּדֶשׁ לֹא יִסָּלַח לוֹ לֹא־בָעוֹלָם הַזֶּה וְלֹא בָעוֹלָם הַבָּא	32 וכל אשר ידבר דבר חרפה על בן האדם יסלח לו והמחרף את רוח הקדש לא יסלח לו לא בעולם הזה ולא בעולם הבא
33 אוֹ עֲשֹוּ אֶת־הָעֵץ טוֹב וּפִרְיוֹ טוֹב אוֹ עֲשֹוּ אֶת־הָעֵץ מָשְׁחָת וּפִרְיוֹ מָשְׁחָת כִּי בְּפִרְיוֹ נִכַּר הָעֵץ	33 או עשו את העץ טוב ופריו טוב או עשו את העץ משחת ופריו משחת כי בפריו נכר העץ
34 יַלְדֵי הַצִּפְעוֹנִים אֵיכָה תוּכְלוּ לְמַלֵּל טוֹב וְאַתֶּם רָעִים כִּי־מִשִּׁפְעַת הַלֵּב יְמַלֵּל הַפֶּה	34 ילדי הצפעונים איכה תוכלו למלל טוב ואתם רעים כי משפעת הלב ימלל הפה
35 הָאִישׁ הַטּוֹב מֵאוֹצַר לִבּוֹ הַטּוֹב מוֹצִיא אֶת־הַטּוֹב וְהָאִישׁ הָרָע מֵאוֹצַר הָרַע מוֹצִיא רָע	35 האיש הטוב מאוצר לבו הטוב מוציא את הטוב והאיש הרע מאוצר הרע מוציא רע
36 וַאֲנִי אֹמֵר לָכֶם כָּל־מִלָּה בְטֵלָה אֲשֶׁר יְדַבְּרוּ בְּנֵי הָאָדָם יִתְּנוּ עָלֶיהָ חֶשְׁבּוֹן בְּיוֹם הַדִּין	36 ואני אמר לכם כל מלה בטלה אשר ידברו בני האדם יתנו עליה חשבון ביום הדין
37 כִּי מִדְּבָרֶיךָ תִּצָּדֵק וּמִדְּבָרֶיךָ תְּחֻיָּב	37 כי מדבריך תצדק ומדבריך תחיב
38 וַיַּעֲנוּ מִן־הַסּוֹפְרִים וְהַפְּרוּשִׁים וַיֹּאמְרוּ רַבִּי חֶפְצֵנוּ לִרְאוֹת אוֹת מִיָּדֶךָ	38 ויענו מן הסופרים והפרושים ויאמרו רבי חפצנו לראות אות מידך
39 וַיַּעַן וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם דּוֹר רָע וּמְנָאֵף מְבַקֶּשׁ־לוֹ אוֹת וְאוֹת לֹא יִנָּתֶן־לוֹ בִּלְתִּי אִם־אוֹת יוֹנָה הַנָּבִיא	39 ויען ויאמר אליהם דור רע ומנאף מבקש לו אות ואות לא ינתן לו בלתי אם אות יונה הנביא
40 כִּי כַּאֲשֶׁר הָיָה יוֹנָה בִּמְעֵי הַדָּג שְׁלשָׁה יָמִים וּשְׁלשָׁה לֵילוֹת כֵּן יִהְיֶה בֶן־הָאָדָם בְּלֵב הָאֲדָמָה שְׁלשָׁה יָמִים וּשְׁלשָׁה לֵילוֹת	40 כי כאשר היה יונה במעי הדג שלשה ימים ושלשה לילות כן יהיה בן האדם בלב האדמה שלשה ימים ושלשה לילות
41 אַנְשֵׁי נִינְוֵה יָקוּמוּ בַמִּשְׁפָּט עִם־הַדּוֹר הַזֶּה וְיַרְשִׁיעוּהוּ כִּי הֵם שָׁבוּ בִּקְרִיאַת יוֹנָה וְהִנֵּה־פֹה גָּדוֹל מִיּוֹנָה	41 אנשי נינוה יקומו במשפט עם הדור הזה וירשיעוהו כי הם שבו בקריאת יונה והנה פה גדול מיונה
42 מַלְכַּת תֵּימָן תָּקוּם בַּמִּשְׁפָּט עִם־הַדּוֹר הַזֶּה וְתַרְשִׁיעֶנּוּ כִּי בָאָה מִקְּצוֹת הָאָרֶץ לִשְׁמֹעַ אֶת־חָכְמַת שְׁלֹמֹה וְהִנֵּה־פֹה גָּדוֹל מִשְּׁלֹמֹה	42 מלכת תימן תקום במשפט עם הדור הזה ותרשיענו כי באה מקצות הארץ לשמע את חכמה שלמה והנה פה גדול משלמה
43 וְהָרוּחַ הַטְּמֵאָה אַחֲרֵי צֵאתָהּ מִן־הָאָדָם תְּשֹׁטֵט בִּמְקֹמוֹת צִיָּה לְבַקֶּשׁ־לָהּ מְנוּחָה וְלֹא תִמְצָאֶנָּה	43 והרוח הטמאה אחרי צאתה מן האדם תשטט במקמות ציה לבקש לה מנוחה ולא תמצאנה
44 אָז תֹּאמַר אָשׁוּבָה אֶל־בֵּיתִי אֲשֶׁר יָצָאתִי מִשָּׁם וּבָאָה וּמָצְאָה אֹתוֹ מְפֻנֶּה וּמְטֻאטָא וּמְהֻדָּר	44 אז תאמר אשובה אל ביתי אשר יצאתי משם ובאה ומצאה אתו מפנה ומטאטא ומהדר
45 וְאַחַר תֵּלֵךְ וְלָקְחָה אֵלֶיהָ שֶׁבַע רוּחוֹת אֲחֵרוֹת רָעוֹת מִמֶּנָּה וּבָאוּ וְשָׁכְנוּ שָׁם וְהָיְתָה אַחֲרִית הָאָדָם הַהוּא רָעָה מֵרֵאשִׁיתוֹ כֵּן יִהְיֶה גַּם־לַדּוֹר הָרָע הַזֶּה	45 ואחר תלך ולקחה אליה שבע רוחות אחרות רעות ממנה ובאו ושכנו שם והיתה אחרית האדם ההוא רעה מראשיתו כן יהיה גם לדור הרע הזה
46 עוֹדֶנּוּ מְדַבֵּר אֶל־הֲמוֹן הָעָם וְהִנֵּה אִמּוֹ וְאֶחָיו עָמְדוּ בַּחוּץ מְבַקְשִׁים לְדַבֵּר אִתּוֹ	46 עודנו מדבר אל המון העם והנה אמו ואחיו עמדו בחוץ מבקשים לדבר אתו
47 וַיֻּגַּד אֵלָיו הִנֵּה אִמְּךָ וְאַחֶיךָ עֹמְדִים בַּחוּץ וּמְבַקְשִׁים לְדַבֵּר אִתָּךְ	47 ויגד אליו הנה אמך ואחיך עמדים בחוץ ומבקשים לדבר אתך
48 וַיַּעַן וַיֹּאמֶר אֶל־הָאִישׁ הַמַּגִּיד לוֹ מִי הִיא אִמִּי וּמִי הֵם אֶחָי	48 ויען ויאמר אל האיש המגיד לו מי היא אמי ומי הם אחי
49 וַיֵּט יָדוֹ עַל־תַּלְמִידָיו וַיֹּאמַר הִנֵּה אִמִּי וְאֶחָי	49 ויט ידו על תלמידיו ויאמר הנה אמי ואחי
50 כִּי כָּל־אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה רְצוֹן אָבִי שֶׁבַּשָּׁמָיִם הוּא אָחִי וַאֲחוֹתִי וְאִמִּי	50 כי כל אשר יעשה רצון אבי שבשמים הוא אחי ואחותי ואמי