Vangelo secondo Giovanni - הבשורה על פי יוחנן. 3

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	BIBBIA MARTINI
1 הֹוי מֹרְאָה וְנִגְאָלָה הָעִיר הַיֹּונָה	1 Guai a te, città, che provochi l'ira, e fosti riscattata, o colomba.
2 לֹא שָׁמְעָה בְּקֹול לֹא לָקְחָה מוּסָר בַּיהוָה לֹא בָטָחָה אֶל־אֱלֹהֶיהָ לֹא קָרֵבָה	2 Ella non ha ascoltato chi le parlava, e non ha abbracciate le ammonizioni; non pose sua fidanza nel Signore, e non si accostò al suo Dio.
3 שָׂרֶיהָ בְקִרְבָּהּ אֲרָיֹות שֹׁאֲגִים שֹׁפְטֶיהָ זְאֵבֵי עֶרֶב לֹא גָרְמוּ לַבֹּקֶר	3 I suoi principi in mezzo a lei come lioni, che mandan ruggiti: i suoi giudici lupi della sera, non lasciano nulla pel di dipoi.
4 נְבִיאֶיהָ פֹּחֲזִים אַנְשֵׁי בֹּגְדֹות כֹּהֲנֶיהָ חִלְּלוּ־קֹדֶשׁ חָמְסוּ תֹּורָה	4 I suoi profeti, uomini furiosi, e infedeli: i suoi sacerdoti hanno profanato il santuario, hanno fatto violenza alla legge.
5 יְהוָה צַדִּיק בְּקִרְבָּהּ לֹא יַעֲשֶׂה עַוְלָה בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר מִשְׁפָּטֹו יִתֵּן לָאֹור לֹא נֶעְדָּר וְלֹא־יֹודֵעַ עַוָּל בֹּשֶׁת	5 Il Signore giusto, che è in mezzo a lei, non farà cosa ingiusta: di buon mattino, di buon mattino egli metterà alla luce il suo giudizio, e questo non sarà ascoso; ma l'iniquo non sa, che sia aver rossore.
6 הִכְרַתִּי גֹויִם נָשַׁמּוּ פִּנֹּותָם הֶחֱרַבְתִּי חוּצֹותָם מִבְּלִי עֹובֵר נִצְדּוּ עָרֵיהֶם מִבְּלִי־אִישׁ מֵאֵין יֹושֵׁב	6 Io ho disperse le genti, e son rimase atterrate le loro fortezze: ho rendute deserte le loro contrade, né anima ormai vi passa, son desolate le loro città, non restandovi testa, né abitatore veruno.
7 אָמַרְתִּי אַךְ־תִּירְאִי אֹותִי תִּקְחִי מוּסָר וְלֹא־יִכָּרֵת מְעֹונָהּ כֹּל אֲשֶׁר־פָּקַדְתִּי עָלֶיהָ אָכֵן הִשְׁכִּימוּ הִשְׁחִיתוּ כֹּל עֲלִילֹותָם	7 E dissi: Tu pur mi temerai, e abbraccerai l'ammonizione, affinchè non vada in rovina la tua casa per ragion di tutte le colpe, per le quali ti visitai. Questi però ogni studio posero in corrompere tutti ì loro affetti.
8 לָכֵן חַכּוּ־לִי נְאֻם־יְהוָה לְיֹום קוּמִי לְעַד כִּי מִשְׁפָּטִי לֶאֱסֹף גֹּויִם לְקָבְצִי מַמְלָכֹות לִשְׁפֹּךְ עֲלֵיהֶם זַעְמִי כֹּל חֲרֹון אַפִּי כִּי בְּאֵשׁ קִנְאָתִי תֵּאָכֵל כָּל־הָאָרֶץ	8 Per la qual cosa, aspettami, dice il Signore, al giorno futuro di mia risurrezione; perocché mia volontà si è di congregare le genti, e di riunire i reami, e sopra costoro verserò il mio sdegno, e tutta l'ira, e il furor mio; perocché dal fuoco del mio zelo sarà divorata tutta la terra.
9 כִּי־אָז אֶהְפֹּךְ אֶל־עַמִּים שָׂפָה בְרוּרָה לִקְרֹא כֻלָּם בְּשֵׁם יְהוָה לְעָבְדֹו שְׁכֶם אֶחָד	9 Allora renderò a' popoli pure le labbra, affinchè tutti invochino il nome del Signore, e a lui servano sotto un sol giogo,
10 מֵעֵבֶר לְנַהֲרֵי־כוּשׁ עֲתָרַי בַּת־פּוּצַי יֹובִלוּן מִנְחָתִי	10 Di là dai fiumi dell'Etiopia verranno i miei adoratori, i figliuoli del disperso mio popolo porteranno a me i loro doni.
11 בַּיֹּום הַהוּא לֹא תֵבֹושִׁי מִכֹּל עֲלִילֹתַיִךְ אֲשֶׁר פָּשַׁעַתְּ בִּי כִּי־אָז ׀ אָסִיר מִקִּרְבֵּךְ עַלִּיזֵי גַּאֲוָתֵךְ וְלֹא־תֹוסִפִי לְגָבְהָה עֹוד בְּהַר קָדְשִׁי	11 In quel giorno tu non avrai da arrossirti per tutte le novità, colle quali oltraggiasti me; perocché allora io torre di mezzo a te color, che nudriscono il tuo orgoglio, e non anderai più superba per ragione del mio monte santo.
12 וְהִשְׁאַרְתִּי בְקִרְבֵּךְ עַם עָנִי וָדָל וְחָסוּ בְּשֵׁם יְהוָה	12 E in mezzo a te lascerò un popolo povero, ed umile, il quale porrà sua speranza nel nome del Signore.
13 שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל לֹא־יַעֲשׂוּ עַוְלָה וְלֹא־יְדַבְּרוּ כָזָב וְלֹא־יִמָּצֵא בְּפִיהֶם לְשֹׁון תַּרְמִית כִּי־הֵמָּה יִרְעוּ וְרָבְצוּ וְאֵין מַחֲרִיד׃ ס	13 Le reliquie d'Israele non faranno ingiustizia, e non diranno bugia, e non avranno in bocca una lingua ingannatrice; perocché elle avran buone pasture, e goderanno riposo, né alcuno farà ad essi paura.
14 רָנִּי בַּת־צִיֹּון הָרִיעוּ יִשְׂרָאֵל שִׂמְחִי וְעָלְזִי בְּכָל־לֵב בַּת יְרוּשָׁלִָם	14 Canta inni, o figliuola di Sion giubila, o Israele, rallegrati, ed esulta di tutto cuore, o figliuola di Gerusalemme.
15 הֵסִיר יְהוָה מִשְׁפָּטַיִךְ פִּנָּה אֹיְבֵךְ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל ׀ יְהוָה בְּקִרְבֵּךְ לֹא־תִירְאִי רָע עֹוד	15 Il Signore ha tolta via la tua dannagione, ha discacciati i tuoi nemici. Il Signore Re d'Israele sta in mezzo a te, tu non temerai più verun male.
16 בַּיֹּום הַהוּא יֵאָמֵר לִירוּשָׁלִַם אַל־תִּירָאִי צִיֹּון אַל־יִרְפּוּ יָדָיִךְ	16 In quel giorno si dirà a Gerusalemme: Non temere: non s'infiacchiscano le tue braccia, o Sionne.
17 יְהוָה אֱלֹהַיִךְ בְּקִרְבֵּך גִּבֹּור יֹושִׁיעַ יָשִׂישׂ עָלַיִךְ בְּשִׂמְחָה יַחֲרִישׁ בְּאַהֲבָתֹו יָגִיל עָלַיִךְ בְּרִנָּה	17 Il Signore, il Dio tuo forte sta in mezzo a te: egli ti salverà: in te egli troverà il suo gaudio, e la sua allegrezza: sarà fermo nella sua dilezione, esulterà, e celebrerà le tue lodi.
18 נוּגֵי מִמֹּועֵד אָסַפְתִּי מִמֵּךְ הָיוּ מַשְׂאֵת עָלֶיהָ חֶרְפָּה	18 Ragunerò que' vani uomini, che aveano abbandonata la legge, perche erano de' tuoi, affinchè tu non patisca più confusione per causa loro.
19 הִנְנִי עֹשֶׂה אֶת־כָּל־מְעַנַּיִךְ בָּעֵת הַהִיא וְהֹושַׁעְתִּי אֶת־הַצֹּלֵעָה וְהַנִּדָּחָה אֲקַבֵּץ וְשַׂמְתִּים לִתְהִלָּה וּלְשֵׁם בְּכָל־הָאָרֶץ בָּשְׁתָּם	19 Ecco, che io porrò a morte tutti quelli, che in quel tempo ti hanno data afflizione; e salverò quella, che zoppicava, e richiamerò quella, che fu ripudiata; e darò loro gloria, e nome in tutti que' luoghi, dove ebbero ignominia.
20 בָּעֵת הַהִיא אָבִיא אֶתְכֶם וּבָעֵת קַבְּצִי אֶתְכֶם כִּי־אֶתֵּן אֶתְכֶם לְשֵׁם וְלִתְהִלָּה בְּכֹל עַמֵּי הָאָרֶץ בְּשׁוּבִי אֶת־שְׁבוּתֵיכֶם לְעֵינֵיכֶם אָמַר יְהוָה	20 In quel tempo, quand' io vi avrò ricondotti, e quando vi avrò raunati, tarò che abbiate un nome, e abbiate laude da tutti i popoli della terra, allorche dalla schiavitudine vostra vi vedrete disciolti da me, dice il Signore.
21 אֲבָל עֹשֵׂה הָאֱמֶת יָבֹא לָאוֹר לְמַעַן יִגָּלוּ מַעֲשָׂיו כִּי נַעֲשֹוּ בֵּאלֹהִים
22 וַיְהִי אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיָּבֹא יֵשׁוּעַ וְתַלְמִידָיו אֶל־אֶרֶץ יְהוּדָה וַיָּגָר־שָׁם עִמָּהֶם וַיִּטְבֹּל
23 וְגַם יוֹחָנָן הָיָה טֹבֵל בְּעֵינוֹן קָרוֹב לְשָׁלֵם כִּי־שָׁמָּה מַיִם לָרֹב וַיָּבֹאוּ וַיִּטָּבֵלוּ
24 כִּי עוֹד לֹא־נִתַּן יוֹחָנָן אֶל־בֵּית הַסֹּהַר
25 וַיְהִי־רִיב בֵּין תַּלְמִידֵי יוֹחָנָן וּבֵין הַיְּהוּדִים עַל־דְּבַר הַטָּהֳרָה
26 וַיָּבֹאוּ אֶל־יוֹחָנָן וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו רַבִּי הָאִישׁ אֲשֶׁר הָיָה עִמְּךָ בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן וַאֲשֶׁר הַעִידֹתָ עָלָיו הִנּוֹ טֹבֵל וְכֻלָּם בָּאִים אֵלָיו
27 וַיַּעַן יוֹחָנָן לֹא־יוּכַל אִישׁ לָקַחַת דָּבָר בִּלְתִּי אִם־נִתַּן־לוֹ מִן־הַשָּׁמָיִם
28 וְאַתֶּם עֵדַי כִּי אָמַרְתִּי אָנֹכִי אֵינֶנִּי הַמָּשִׁיחַ רַק־שָׁלוּחַ אֲנִי לְפָנָיו
29 אֲשֶׁר־לוֹ הַכַּלָּה הוּא הֶחָתָן וְרֵעַ הֶחָתָן הָעֹמֵד וְשֹׁמֵעַ אֹתוֹ שָׂמוֹחַ יִשְׂמַח לְקוֹל הֶחָתָן הִנֵּה שִׂמְחָתִי זֹאת עַתָּה שְׁלֵמָה
30 הוּא יִגְדַּל הָלוֹךְ וְגָדֵל וַאֲנִי אֶחְסַר הָלוֹךְ וְחָסוֹר
31 הַבָּא מִמַּעַל נַעֲלֶה עַל־כֹּל וַאֲשֶׁר מֵאֶרֶץ מֵאֶרֶץ הוּא וּמֵאֶרֶץ יְדַבֵּר הַבָּא מִשָּׁמַיִם נַעֲלֶה עַל־כֹּל
32 וְאֵת אֲשֶׁר רָאָה וְשָׁמַע אֶת־זֹאת יָעִיד וְאֵין מְקַבֵּל עֵדוּתוֹ
33 וַאֲשֶׁר קִבֵּל עֵדוּתוֹ חָתוֹם חָתַם כִּי הָאֱלֹהִים אֱמֶת
34 כִּי אֶת־אֲשֶׁר שְׁלָחוֹ אֱלֹהִים דִּבְרֵי אֱלֹהִים יְדַבֵּר כִּי־לֹא בַמִּדָּה נֹתֵן אֱלֹהִים אֶת־הָרוּחַ
35 הָאָב אֹהֵב אֶת־בְּנוֹ וְאֶת־כֹּל נָתַן בְּיָדוֹ
36 כָּל־הַמַּאֲמִין בַּבֵּן יֶשׁ־לוֹ חַיֵּי עוֹלָמִים וַאֲשֶׁר לֹא יַאֲמִין בַּבֵּן לֹא יִרְאֶה חַיִּים כִּי אִם־חֲרוֹן אֱלֹהִים יִשְׁכֹּן עָלָיו