Vangelo secondo Matteo - הבשורה על-פי מתי 1

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	EINHEITSUBERSETZUNG BIBEL
1 דְּבַר־יְהוָה ׀ אֲשֶׁר הָיָה אֶל־מִיכָה הַמֹּרַשְׁתִּי בִּימֵי יֹותָם אָחָז יְחִזְקִיָּה מַלְכֵי יְהוּדָה אֲשֶׁר־חָזָה עַל־שֹׁמְרֹון וִירוּשָׁלִָם	1 Das Wort des Herrn, das an Micha aus Moreschet erging in der Zeit, als Jotam, Ahas und Hiskija Könige von Juda waren; er hörte es in Visionen über Samaria und Jerusalem.
2 שִׁמְעוּ עַמִּים כֻּלָּם הַקְשִׁיבִי אֶרֶץ וּמְלֹאָהּ וִיהִי אֲדֹנָי יְהוִה בָּכֶם לְעֵד אֲדֹנָי מֵהֵיכַל קָדְשֹׁו	2 Hört, alle ihr Völker, horch auf, Erde, und alles, was sie erfüllt: Gott, der Herr, tritt als Zeuge gegen euch auf, der Herr tritt heraus aus seinem heiligen Palast.
3 כִּי־הִנֵּה יְהוָה יֹצֵא מִמְּקֹומֹו וְיָרַד וְדָרַךְ עַל־ [בָּמֹותֵי כ] (בָּמֳתֵי ק) אָרֶץ	3 Seht, der Herr verlässt seinen erhabenen Ort, er steigt herab und schreitet dahin über die Höhen der Erde.
4 וְנָמַסּוּ הֶהָרִים תַּחְתָּיו וְהָעֲמָקִים יִתְבַּקָּעוּ כַּדֹּונַג מִפְּנֵי הָאֵשׁ כְּמַיִם מֻגָּרִים בְּמֹורָד	4 Die Berge zerschmelzen unter ihm wie Wachs in der Hitze des Feuers; die Talgründe werden aufgerissen, wie wenn Wasser den Abhang herabstürzt.
5 בְּפֶשַׁע יַעֲקֹב כָּל־זֹאת וּבְחַטֹּאות בֵּית יִשְׂרָאֵל מִי־פֶשַׁע יַעֲקֹב הֲלֹוא שֹׁמְרֹון וּמִי בָּמֹות יְהוּדָה הֲלֹוא יְרוּשָׁלִָם	5 Das alles geschieht wegen Jakobs Vergehen und wegen der Sünde des Hauses Israel. Was ist Jakobs Vergehen? Ist es nicht Samaria?Und was ist die Sünde Judas? Ist es nicht Jerusalem?
6 וְשַׂמְתִּי שֹׁמְרֹון לְעִי הַשָּׂדֶה לְמַטָּעֵי כָרֶם וְהִגַּרְתִּי לַגַּי אֲבָנֶיהָ וִיסֹדֶיהָ אֲגַלֶּה	6 Darum mache ich Samaria zu einem Trümmerfeld, zu einem Acker, auf dem man Reben pflanzt. Ich stürze seine Steine zu Tal und lege seine Grundmauern bloß.
7 וְכָל־פְּסִילֶיהָ יֻכַּתּוּ וְכָל־אֶתְנַנֶּיהָ יִשָּׂרְפוּ בָאֵשׁ וְכָל־עֲצַבֶּיהָ אָשִׂים שְׁמָמָה כִּי מֵאֶתְנַן זֹונָה קִבָּצָה וְעַד־אֶתְנַן זֹונָה יָשׁוּבוּ	7 Alle seine geschnitzten Bilder werden zerschlagen, alle seine Weihegaben im Feuer verbrannt, alle seine Götzen zerstöre ich. Denn mit Dirnenlohn wurden sie zusammengekauft und zu Dirnenlohn werden sie wieder.
8 עַל־זֹאת אֶסְפְּדָה וְאֵילִילָה אֵילְכָה [שִׁילַל כ] (שֹׁולָל ק) וְעָרֹום אֶעֱשֶׂה מִסְפֵּד כַּתַּנִּים וְאֵבֶל כִּבְנֹות יַעֲנָה	8 Klagen muss ich und jammern, barfuß und nackt gehe ich umher; ich erhebe ein Geheul wie die Schakale, ein Klagegeschrei wie die Strauße.
9 כִּי אֲנוּשָׁה מַכֹּותֶיהָ כִּי־בָאָה עַד־יְהוּדָה נָגַע עַד־שַׁעַר עַמִּי עַד־יְרוּשָׁלִָם	9 Denn unheilbar ist die Wunde meines Volkes; sie reicht bis nach Juda, bis zum Tor meines Volkes, bis hin nach Jerusalem.
10 בְּגַת אַל־תַּגִּידוּ בָּכֹו אַל־תִּבְכּוּ בְּבֵית לְעַפְרָה עָפָר [הִתְפַּלָּשְׁתִּי כ] (הִתְפַּלָּשִׁי׃ ק)	10 Meldet es nicht in Gat! Weint nicht in Akko! Wälzt euch im Staub in Bet-Leafra!
11 עִבְרִי לָכֶם יֹושֶׁבֶת שָׁפִיר עֶרְיָה־בֹשֶׁת לֹא יָצְאָה יֹושֶׁבֶת צַאֲנָן מִסְפַּד בֵּית הָאֵצֶל יִקַּח מִכֶּם עֶמְדָּתֹו	11 Zieht fort, ihr Bewohner von Schafir! Die Einwohner Zaanans sind schändlich entblößt und können ihre Stadt nicht verlassen. Es klagt Bet-Ezel. Er nimmt euch jede Stütze weg.
12 כִּי־חָלָה לְטֹוב יֹושֶׁבֶת מָרֹות כִּי־יָרַד רָע מֵאֵת יְהוָה לְשַׁעַר יְרוּשָׁלִָם	12 Ja, die Einwohner von Marot bangen um ihr Wohl; denn vom Herrn kam Unheil herab auf Jerusalems Tore.
13 רְתֹם הַמֶּרְכָּבָה לָרֶכֶשׁ יֹושֶׁבֶת לָכִישׁ רֵאשִׁית חַטָּאת הִיא לְבַת־צִיֹּון כִּי־בָךְ נִמְצְאוּ פִּשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל	13 Spannt die Pferde vor die Wagen, ihr Einwohner von Lachisch! Ja, das war der Anfang der Sünde der Tochter Zion; denn in dir trat die Gottlosigkeit Israels zutage.
14 לָכֵן תִּתְּנִי שִׁלּוּחִים עַל מֹורֶשֶׁת גַּת בָּתֵּי אַכְזִיב לְאַכְזָב לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל	14 Darum musst du dich trennen von Moreschet-Gat. Die Häuser von Achsib werden für Israels Könige eine große Enttäuschung.
15 עֹד הַיֹּרֵשׁ אָבִי לָךְ יֹושֶׁבֶת מָרֵשָׁה עַד־עֲדֻלָּם יָבֹוא כְּבֹוד יִשְׂרָאֵל	15 Wieder soll der Eroberer über euch herfallen, ihr Einwohner von Marescha; bis nach Adullam bringt man die Herrlichkeit Israels.
16 קָרְחִי וָגֹזִּי עַל־בְּנֵי תַּעֲנוּגָיִךְ הַרְחִבִי קָרְחָתֵךְ כַּנֶּשֶׁר כִּי גָלוּ מִמֵּךְ׃ ס	16 Scher dich kahl, Tochter Zion, trauere über deine geliebten Kinder! Scher dir eine Glatze, so kahl wie die eines Geiers; denn man hat deine Kinder verschleppt.
17 וְהִנֵּה כָּל־הַדֹּרוֹת מִן־אַבְרָהָם עַד־דָּוִד אַרְבָּעָה עָשָׂר דֹּרוֹת וּמִן־דָּוִד עַד־גָּלוּת בָּבֶל אַרְבָּעָה עָשָׂר דֹּרוֹת וּמֵעֵת גָּלוּת בָּבֶל עַד־הַמָּשִׁיחַ אַרְבָּעָה עָשָׂר דֹּרוֹת
18 וְהֻלֶּדֶת יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ כֹּה הָיָתָה מִרְיָם אִמּוֹ אֹרְשָׂה לְיוֹסֵף וּבְטֶרֶם יָבֹא אֵלֶיהָ נִמְצֵאת הָרָה לְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ
19 וְיוֹסֵף בַּעְלָהּ הָיָה אִישׁ צַדִּיק וְלֹא אָבָה לְתִתָּהּ לָבוּז וַיֹּאמֶר בְּלִבּוֹ לְשַׁלְּחָהּ בַּסָּתֶר
20 הוּא חשֵׁב כָּזֹאת וְהִנֵּה מַלְאַךְ יְהוָֹה נִרְאָה אֵלָיו בַּחֲלוֹם וַיֹּאמַר יוֹסֵף בֶּן־דָּוִד אַל־תִּירָא מִכְּנוֹס אֵלֶיךָ אֵת מִרְיָם אִשְׁתֶּךָ כִּי אֲשֶׁר הֹרָה בָהּ מֵרוּחַ הַקֹּדֶשׁ הוּא
21 וְהִיא יֹלֶדֶת בֵּן וְקָרָאתָ אֶת־שְׁמוֹ יֵשׁוּעַ כִּי הוּא יוֹשִׁיעַ אֶת־עַמּוֹ מֵעֲוֺנוֹתֵיהֶם
22 וַתְּהִי כָל־זֹאת לְמַלֹּאת אֵת אֲשֶׁר־דִּבֶּר יְהוָֹה בְּיַד הַנָּבִיא לֵאמֹר
23 הִנֵּה הָעַלְמָה הָרָה וְיֹלֶדֶת בֵּן וְקָרְאוּ שְׁמוֹ עִמָּנוּאֵל אֲשֶׁר פֵּרוּשׁוֹ הָאֵל עִמָּנוּ
24 וַיִּיקַץ יוֹסֵף מִשְּׁנָתוֹ וַיַּעַשׂ כַּאֲשֶׁר צִוָּהוּ מַלְאַךְ יְהוָֹה וַיִּקַּח אֵלָיו אֶת־אִשְׁתּוֹ
25 וְלֹא יְדָעָהּ עַד כִּי־יָלְדָה בֵּן אֶת־בְּכוֹרָהּ וַיִּקְרָא אֶת־שְׁמוֹ יֵשׁוּעַ