Zekharya (זכריה) - Zaccaria 1

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	BIBLES DES PEUPLES
1 חֲזֹון עֹבַדְיָה כֹּה־אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה לֶאֱדֹום שְׁמוּעָה שָׁמַעְנוּ מֵאֵת יְהוָה וְצִיר בַּגֹּויִם שֻׁלָּח קוּמוּ וְנָקוּמָה עָלֶיהָ לַמִּלְחָמָה	1 Vision d’Abdias. Voici ce que dit le Seigneur Yahvé sur Édom: “Nous venons d’entendre un appel de Yahvé, un message qu’il fait parvenir aux nations: “Debout! Partons en guerre contre lui!”
2 הִנֵּה קָטֹן נְתַתִּיךָ בַּגֹּויִם בָּזוּי אַתָּה מְאֹד	2 C’est fait! Te voilà le dernier des peuples, le plus méprisé de tous.
3 זְדֹון לִבְּךָ הִשִּׁיאֶךָ שֹׁכְנִי בְחַגְוֵי־סֶּלַע מְרֹום שִׁבְתֹּו אֹמֵר בְּלִבֹּו מִי יֹורִדֵנִי אָרֶץ	3 L’orgueil de ton cœur t’a trompé, toi qui demeures aux roches de Pétra, accroché au flanc de la montagne, toi qui penses: “Qui me jettera à terre?”
4 אִם־תַּגְבִּיהַּ כַּנֶּשֶׁר וְאִם־בֵּין כֹּוכָבִים שִׂים קִנֶּךָ מִשָּׁם אֹורִידְךָ נְאֻם־יְהוָה	4 Eh bien, élève-toi comme l’aigle, fais ton nid au milieu des étoiles: je t’en ferai descendre, parole de Yahvé.
5 אִם־גַּנָּבִים בָּאוּ־לְךָ אִם־שֹׁודְדֵי לַיְלָה אֵיךְ נִדְמֵיתָה הֲלֹוא יִגְנְבוּ דַּיָּם אִם־בֹּצְרִים בָּאוּ לָךְ הֲלֹוא יַשְׁאִירוּ עֹלֵלֹות	5 Si des voleurs viennent chez toi, des pillards de nuit, ils prendront tout ce qu’ils voudront. Si les vendangeurs viennent chez toi, que laisseront-ils à grappiller?
6 אֵיךְ נֶחְפְּשׂוּ עֵשָׂו נִבְעוּ מַצְפֻּנָיו	6 On a fouillé Ésaü, on a découvert toutes ses cachettes!
7 עַד־הַגְּבוּל שִׁלְּחוּךָ כֹּל אַנְשֵׁי בְרִיתֶךָ הִשִּׁיאוּךָ יָכְלוּ לְךָ אַנְשֵׁי שְׁלֹמֶךָ לַחְמְךָ יָשִׂימוּ מָזֹור תַּחְתֶּיךָ אֵין תְּבוּנָה בֹּו	7 On t’a reconduit à la frontière, et c’étaient tes amis! Tes alliés ont été plus forts que toi, ils t’avaient tendu un piège.
8 הֲלֹוא בַּיֹּום הַהוּא נְאֻם יְהוָה וְהַאֲבַדְתִּי חֲכָמִים מֵאֱדֹום וּתְבוּנָה מֵהַר עֵשָׂו	8 En ce jour-là, parole de Yahvé, j’en finirai avec les sages d’Édom, avec les astuces de la montagne d’Ésaü.
9 וְחַתּוּ גִבֹּורֶיךָ תֵּימָן לְמַעַן יִכָּרֶת־אִישׁ מֵהַר עֵשָׂו מִקָּטֶל	9 Tes guerriers, ô Téman, sont glacés de peur: on massacre les hommes des monts d’Ésaü.
10 מֵחֲמַס אָחִיךָ יַעֲקֹב תְּכַסְּךָ בוּשָׁה וְנִכְרַתָּ לְעֹולָם	10 N’avais-tu pas brutalisé ton frère Jacob? Pour cela tu seras couvert de honte et tu disparaîtras pour toujours.
11 בְּיֹום עֲמָדְךָ מִנֶּגֶד בְּיֹום שְׁבֹות זָרִים חֵילֹו וְנָכְרִים בָּאוּ [שַׁעֲרֹו כ] (שְׁעָרָיו ק) וְעַל־יְרוּשָׁלִַם יַדּוּ גֹורָל גַּם־אַתָּה כְּאַחַד מֵהֶם	11 Lorsque des étrangers capturaient son armée, tu n’étais pas loin, à l’affût; le jour où ils franchissaient ses portes et se partagaient Jérusalem au sort, tu étais toi aussi parmi eux.
12 וְאַל־תֵּרֶא בְיֹום־אָחִיךָ בְּיֹום נָכְרֹו וְאַל־תִּשְׂמַח לִבְנֵי־יְהוּדָה בְּיֹום אָבְדָם וְאַל־תַּגְדֵּל פִּיךָ בְּיֹום צָרָה	12 Ne te réjouis pas de la ruine de ton frère au jour de son malheur, ne te moque pas des fils de Juda, ne ris pas de leur misère.
13 אַל־תָּבֹוא בְשַׁעַר־עַמִּי בְּיֹום אֵידָם אַל־תֵּרֶא גַם־אַתָּה בְּרָעָתֹו בְּיֹום אֵידֹו וְאַל־תִּשְׁלַחְנָה בְחֵילֹו בְּיֹום אֵידֹו	13 Ne viens pas regarder à la porte le jour où mon peuple est éprouvé; faut-il que toi aussi tu le voies souffrir au jour de son malheur? N’en profite pas pour rafler ses biens.
14 וְאַל־תַּעֲמֹד עַל־הַפֶּרֶק לְהַכְרִית אֶת־פְּלִיטָיו וְאַל־תַּסְגֵּר שְׂרִידָיו בְּיֹום צָרָה	14 Ne va pas te poster sur le chemin pour massacrer les fugitifs, pour capturer les rescapés au jour de leur malheur.
15 כִּי־קָרֹוב יֹום־יְהוָה עַל־כָּל־הַגֹּויִם כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתָ יֵעָשֶׂה לָּךְ גְּמֻלְךָ יָשׁוּב בְּרֹאשֶׁךָ	15 Déjà vient pour les nations le jour de Yahvé: comme tu as fait on te fera, la vengeance viendra sur toi.
16 כִּי כַּאֲשֶׁר שְׁתִיתֶם עַל־הַר קָדְשִׁי יִשְׁתּוּ כָל־הַגֹּויִם תָּמִיד וְשָׁתוּ וְלָעוּ וְהָיוּ כְּלֹוא הָיוּ	16 Comme vous avez bu sur ma montagne sainte, ainsi boirez-vous, nations qui m’entourez, vous boirez à en perdre la tête et vous disparaîtrez sans laisser de traces.
17 וּבְהַר צִיֹּון תִּהְיֶה פְלֵיטָה וְהָיָה קֹדֶשׁ וְיָרְשׁוּ בֵּית יַעֲקֹב אֵת מֹורָשֵׁיהֶם	17 Mais il y aura des rescapés sur le mont Sion devenu un lieu saint, la maison de Jacob retrouvera son héritage.
18 וְהָיָה בֵית־יַעֲקֹב אֵשׁ וּבֵית יֹוסֵף לֶהָבָה וּבֵית עֵשָׂו לְקַשׁ וְדָלְקוּ בָהֶם וַאֲכָלוּם וְלֹא־יִהְיֶה שָׂרִיד לְבֵית עֵשָׂו כִּי יְהוָה דִּבֵּר	18 La maison de Jacob sera un feu, la maison de Joseph, une flamme, et les gens d’Ésaü seront la paille brûlée par eux, dévorée! Pas de rescapés chez les gens d’Ésaü - parole de Yahvé.
19 וְיָרְשׁוּ הַנֶּגֶב אֶת־הַר עֵשָׂו וְהַשְּׁפֵלָה אֶת־פְּלִשְׁתִּים וְיָרְשׁוּ אֶת־שְׂדֵה אֶפְרַיִם וְאֵת שְׂדֵה שֹׁמְרֹון וּבִנְיָמִן אֶת־הַגִּלְעָד	19 Les habitants du Négueb occuperont la montagne d’Ésaü, et ceux de la Séféla, la terre des Philistins; ils hériteront du pays d’Éphraïm et de la campagne de Samarie, et ceux de Benjamin hériteront de Galaad.
20 וְגָלֻת הַחֵל־הַזֶּה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר־כְּנַעֲנִים עַד־צָרְפַת וְגָלֻת יְרוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בִּסְפָרַד יִרְשׁוּ אֵת עָרֵי הַנֶּגֶב	20 Les déportés d’Israël domineront le pays des Cananéens jusqu’à Sarepta et les déportés de Jérusalem qui demeurent à Séfarad hériteront des villes du Négueb;
21 וְעָלוּ מֹושִׁעִים בְּהַר צִיֹּון לִשְׁפֹּט אֶת־הַר עֵשָׂו וְהָיְתָה לַיהוָה הַמְּלוּכָה	21 ils monteront victorieux à la colline de Sion, et de là ils gouverneront la montagne d’Ésaü; alors Yahvé agira en roi.