1 תִּקְעוּ שֹׁופָר בְּצִיֹּון וְהָרִיעוּ בְּהַר קָדְשִׁי יִרְגְּזוּ כֹּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ כִּי־בָא יֹום־יְהוָה כִּי קָרֹוב | 1 תקעו שופר בציון והריעו בהר קדשי ירגזו כל ישבי הארץ כי בא יום יהוה כי קרוב |
2 יֹום חֹשֶׁךְ וַאֲפֵלָה יֹום עָנָן וַעֲרָפֶל כְּשַׁחַר פָּרֻשׂ עַל־הֶהָרִים עַם רַב וְעָצוּם כָּמֹהוּ לֹא נִהְיָה מִן־הָעֹולָם וְאַחֲרָיו לֹא יֹוסֵף עַד־שְׁנֵי דֹּור וָדֹור | 2 יום חשך ואפלה יום ענן וערפל כשחר פרש על ההרים עם רב ועצום כמהו לא נהיה מן העולם ואחריו לא יוסף עד שני דור ודור |
3 לְפָנָיו אָכְלָה אֵשׁ וְאַחֲרָיו תְּלַהֵט לֶהָבָה כְּגַן־עֵדֶן הָאָרֶץ לְפָנָיו וְאַחֲרָיו מִדְבַּר שְׁמָמָה וְגַם־פְּלֵיטָה לֹא־הָיְתָה לֹּו | 3 לפניו אכלה אש ואחריו תלהט להבה כגן עדן הארץ לפניו ואחריו מדבר שממה וגם פליטה לא היתה לו |
4 כְּמַרְאֵה סוּסִים מַרְאֵהוּ וּכְפָרָשִׁים כֵּן יְרוּצוּן | 4 כמראה סוסים מראהו וכפרשים כן ירוצון |
5 כְּקֹול מַרְכָּבֹות עַל־רָאשֵׁי הֶהָרִים יְרַקֵּדוּן כְּקֹול לַהַב אֵשׁ אֹכְלָה קָשׁ כְּעַם עָצוּם עֱרוּךְ מִלְחָמָה | 5 כקול מרכבות על ראשי ההרים ירקדון כקול להב אש אכלה קש כעם עצום ערוך מלחמה |
6 מִפָּנָיו יָחִילוּ עַמִּים כָּל־פָּנִים קִבְּצוּ פָארוּר | 6 מפניו יחילו עמים כל פנים קבצו פארור |
7 כְּגִבֹּורִים יְרֻצוּן כְּאַנְשֵׁי מִלְחָמָה יַעֲלוּ חֹומָה וְאִישׁ בִּדְרָכָיו יֵלֵכוּן וְלֹא יְעַבְּטוּן אֹרְחֹותָם | 7 כגבורים ירצון כאנשי מלחמה יעלו חומה ואיש בדרכיו ילכון ולא יעבטון ארחותם |
8 וְאִישׁ אָחִיו לֹא יִדְחָקוּן גֶּבֶר בִּמְסִלָּתֹו יֵלֵכוּן וּבְעַד הַשֶּׁלַח יִפֹּלוּ לֹא יִבְצָעוּ | 8 ואיש אחיו לא ידחקון גבר במסלתו ילכון ובעד השלח יפלו לא יבצעו |
9 בָּעִיר יָשֹׁקּוּ בַּחֹומָה יְרֻצוּן בַּבָּתִּים יַעֲלוּ בְּעַד הַחַלֹּונִים יָבֹאוּ כַּגַּנָּב | 9 בעיר ישקו בחומה ירצון בבתים יעלו בעד החלונים יבאו כגנב |
10 לְפָנָיו רָגְזָה אֶרֶץ רָעֲשׁוּ שָׁמָיִם שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ קָדָרוּ וְכֹוכָבִים אָסְפוּ נָגְהָם | 10 לפניו רגזה ארץ רעשו שמים שמש וירח קדרו וכוכבים אספו נגהם |
11 וַיהוָה נָתַן קֹולֹו לִפְנֵי חֵילֹו כִּי רַב מְאֹד מַחֲנֵהוּ כִּי עָצוּם עֹשֵׂה דְבָרֹו כִּי־גָדֹול יֹום־יְהוָה וְנֹורָא מְאֹד וּמִי יְכִילֶנּוּ | 11 ויהוה נתן קולו לפני חילו כי רב מאד מחנהו כי עצום עשה דברו כי גדול יום יהוה ונורא מאד ומי יכילנו |
12 וְגַם־עַתָּה נְאֻם־יְהוָה שֻׁבוּ עָדַי בְּכָל־לְבַבְכֶם וּבְצֹום וּבְבְכִי וּבְמִסְפֵּד | 12 וגם עתה נאם יהוה שבו עדי בכל לבבכם ובצום ובבכי ובמספד |
13 וְקִרְעוּ לְבַבְכֶם וְאַל־בִּגְדֵיכֶם וְשׁוּבוּ אֶל־יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם כִּי־חַנּוּן וְרַחוּם הוּא אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב־חֶסֶד וְנִחָם עַל־הָרָעָה | 13 וקרעו לבבכם ואל בגדיכם ושובו אל יהוה אלהיכם כי חנון ורחום הוא ארך אפים ורב חסד ונחם על הרעה |
14 מִי יֹודֵעַ יָשׁוּב וְנִחָם וְהִשְׁאִיר אַחֲרָיו בְּרָכָה מִנְחָה וָנֶסֶךְ לַיהוָה אֱלֹהֵיכֶם׃ פ | 14 מי יודע ישוב ונחם והשאיר אחריו ברכה מנחה ונסך ליהוה אלהיכם |
15 תִּקְעוּ שֹׁופָר בְּצִיֹּון קַדְּשׁוּ־צֹום קִרְאוּ עֲצָרָה | 15 תקעו שופר בציון קדשו צום קראו עצרה |
16 אִסְפוּ־עָם קַדְּשׁוּ קָהָל קִבְצוּ זְקֵנִים אִסְפוּ עֹולָלִים וְיֹנְקֵי שָׁדָיִם יֵצֵא חָתָן מֵחֶדְרֹו וְכַלָּה מֵחֻפָּתָהּ | 16 אספו עם קדשו קהל קבצו זקנים אספו עוללים וינקי שדים יצא חתן מחדרו וכלה מחפתה |
17 בֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ יִבְכּוּ הַכֹּהֲנִים מְשָׁרְתֵי יְהוָה וְיֹאמְרוּ חוּסָה יְהוָה עַל־עַמֶּךָ וְאַל־תִּתֵּן נַחֲלָתְךָ לְחֶרְפָּה לִמְשָׁל־בָּם גֹּויִם לָמָּה יֹאמְרוּ בָעַמִּים אַיֵּה אֱלֹהֵיהֶם | 17 בין האולם ולמזבח יבכו הכהנים משרתי יהוה ויאמרו חוסה יהוה על עמך ואל תתן נחלתך לחרפה למשל בם גוים למה יאמרו בעמים איה אלהיהם |
18 וַיְקַנֵּא יְהוָה לְאַרְצֹו וַיַּחְמֹל עַל־עַמֹּו | 18 ויקנא יהוה לארצו ויחמל על עמו |
19 וַיַּעַן יְהוָה וַיֹּאמֶר לְעַמֹּו הִנְנִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֶת־הַדָּגָן וְהַתִּירֹושׁ וְהַיִּצְהָר וּשְׂבַעְתֶּם אֹתֹו וְלֹא־אֶתֵּן אֶתְכֶם עֹוד חֶרְפָּה בַּגֹּויִם | 19 ויען יהוה ויאמר לעמו הנני שלח לכם את הדגן והתירוש והיצהר ושבעתם אתו ולא אתן אתכם עוד חרפה בגוים |
20 וְאֶת־הַצְּפֹונִי אַרְחִיק מֵעֲלֵיכֶם וְהִדַּחְתִּיו אֶל־אֶרֶץ צִיָּה וּשְׁמָמָה אֶת־פָּנָיו אֶל־הַיָּם הַקַּדְמֹנִי וְסֹפֹו אֶל־הַיָּם הָאַחֲרֹון וְעָלָה בָאְשֹׁו וְתַעַל צַחֲנָתֹו כִּי הִגְדִּיל לַעֲשֹׂות | 20 ואת הצפוני ארחיק מעליכם והדחתיו אל ארץ ציה ושממה את פניו אל הים הקדמני וספו אל הים האחרון ועלה באשו ותעל צחנתו כי הגדיל לעשות |
21 אַל־תִּירְאִי אֲדָמָה גִּילִי וּשְׂמָחִי כִּי־הִגְדִּיל יְהוָה לַעֲשֹׂות | 21 אל תיראי אדמה גילי ושמחי כי הגדיל יהוה לעשות |
22 אַל־תִּירְאוּ בַּהֲמֹות שָׂדַי כִּי דָשְׁאוּ נְאֹות מִדְבָּר כִּי־עֵץ נָשָׂא פִרְיֹו תְּאֵנָה וָגֶפֶן נָתְנוּ חֵילָם | 22 אל תיראו בהמות שדי כי דשאו נאות מדבר כי עץ נשא פריו תאנה וגפן נתנו חילם |
23 וּבְנֵי צִיֹּון גִּילוּ וְשִׂמְחוּ בַּיהוָה אֱלֹהֵיכֶם כִּי־נָתַן לָכֶם אֶת־הַמֹּורֶה לִצְדָקָה וַיֹּורֶד לָכֶם גֶּשֶׁם מֹורֶה וּמַלְקֹושׁ בָּרִאשֹׁון | 23 ובני ציון גילו ושמחו ביהוה אלהיכם כי נתן לכם את המורה לצדקה ויורד לכם גשם מורה ומלקוש בראשון |
24 וּמָלְאוּ הַגֳּרָנֹות בָּר וְהֵשִׁיקוּ הַיְקָבִים תִּירֹושׁ וְיִצְהָר | 24 ומלאו הגרנות בר והשיקו היקבים תירוש ויצהר |
25 וְשִׁלַּמְתִּי לָכֶם אֶת־הַשָּׁנִים אֲשֶׁר אָכַל הָאַרְבֶּה הַיֶּלֶק וְהֶחָסִיל וְהַגָּזָם חֵילִי הַגָּדֹול אֲשֶׁר שִׁלַּחְתִּי בָּכֶם | 25 ושלמתי לכם את השנים אשר אכל הארבה הילק והחסיל והגזם חילי הגדול אשר שלחתי בכם |
26 וַאֲכַלְתֶּם אָכֹול וְשָׂבֹועַ וְהִלַּלְתֶּם אֶת־שֵׁם יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר־עָשָׂה עִמָּכֶם לְהַפְלִיא וְלֹא־יֵבֹשׁוּ עַמִּי לְעֹולָם | 26 ואכלתם אכול ושבוע והללתם את שם יהוה אלהיכם אשר עשה עמכם להפליא ולא יבשו עמי לעולם |
27 וִידַעְתֶּם כִּי בְקֶרֶב יִשְׂרָאֵל אָנִי וַאֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם וְאֵין עֹוד וְלֹא־יֵבֹשׁוּ עַמִּי לְעֹולָם׃ ס | 27 וידעתם כי בקרב ישראל אני ואני יהוה אלהיכם ואין עוד ולא יבשו עמי לעולם |
| 28 והיה אחרי כן אשפוך את רוחי על כל בשר ונבאו בניכם ובנותיכם זקניכם חלמות יחלמון בחוריכם חזינות יראו |
| 29 וגם על העבדים ועל השפחות בימים ההמה אשפוך את רוחי |
| 30 ונתתי מופתים בשמים ובארץ דם ואש ותימרות עשן |
| 31 השמש יהפך לחשך והירח לדם לפני בוא יום יהוה הגדול והנורא |
| 32 והיה כל אשר יקרא בשם יהוה ימלט כי בהר ציון ובירושלם תהיה פליטה כאשר אמר יהוה ובשרידים אשר יהוה קרא |