Micà (מיכה) - Michea 37

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	BIBLES DES PEUPLES
1 הָיְתָה עָלַי יַד־יְהוָה וַיֹּוצִאֵנִי בְרוּחַ יְהוָה וַיְנִיחֵנִי בְּתֹוךְ הַבִּקְעָה וְהִיא מְלֵאָה עֲצָמֹות	1 La main de Yahvé fut sur moi. Yahvé me fit sortir par son esprit. Il me déposa au milieu de la vallée, et voici qu’elle était pleine d’ossements.
2 וְהֶעֱבִירַנִי עֲלֵיהֶם סָבִיב ׀ סָבִיב וְהִנֵּה רַבֹּות מְאֹד עַל־פְּנֵי הַבִּקְעָה וְהִנֵּה יְבֵשֹׁות מְאֹד	2 Il me fit parcourir la vallée en tout sens; les ossements étaient très nombreux à la surface du sol, et ils étaient complètement secs.
3 וַיֹּאמֶר אֵלַי בֶּן־אָדָם הֲתִחְיֶינָה הָעֲצָמֹות הָאֵלֶּה וָאֹמַר אֲדֹנָי יְהוִה אַתָּה יָדָעְתָּ	3 Alors il me dit: “Fils d’homme, ces ossements pourront-ils revivre?” Je répondis: “Yahvé, c’est toi qui le sais.”
4 וַיֹּאמֶר אֵלַי הִנָּבֵא עַל־הָעֲצָמֹות הָאֵלֶּה וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם הָעֲצָמֹות הַיְבֵשֹׁות שִׁמְעוּ דְּבַר־יְהוָה	4 Il me dit: “Prophétise sur ces ossements, tu leur diras: Ossements desséchés, écoutez la parole de Yahvé!
5 כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה לָעֲצָמֹות הָאֵלֶּה הִנֵּה אֲנִי מֵבִיא בָכֶם רוּחַ וִחְיִיתֶם	5 Voici ce que dit Yahvé à ces ossements: Je vais faire qu’un esprit entre en vous, et vous vivrez.
6 וְנָתַתִּי עֲלֵיכֶם גִּדִים וְהַעֲלֵתִי עֲלֵיכֶם בָּשָׂר וְקָרַמְתִּי עֲלֵיכֶם עֹור וְנָתַתִּי בָכֶם רוּחַ וִחְיִיתֶם וִידַעְתֶּם כִּי־אֲנִי יְהוָה	6 Je mettrai sur vous des nerfs, je ferai pousser sur vous la chair, j’étendrai sur vous la peau, je mettrai en vous un esprit et vous vivrez: et vous saurez que je suis Yahvé.”
7 וְנִבֵּאתִי כַּאֲשֶׁר צֻוֵּיתִי וַיְהִי־קֹול כְּהִנָּבְאִי וְהִנֵּה־רַעַשׁ וַתִּקְרְבוּ עֲצָמֹות עֶצֶם אֶל־עַצְמֹו	7 Je fis donc comme j’en avais reçu l’ordre et, tandis que je prophétisais, il y eut toute une agitation: les os se rapprochaient les uns des autres.
8 וְרָאִיתִי וְהִנֵּה־עֲלֵיהֶם גִּדִים וּבָשָׂר עָלָה וַיִּקְרַם עֲלֵיהֶם עֹור מִלְמָעְלָה וְרוּחַ אֵין בָּהֶם	8 Je regardai: je les vis se couvrir de nerfs, la chair repoussait et la peau se tendait par-dessus. Mais il n’y avait pas d’esprit en eux.
9 וַיֹּאמֶר אֵלַי הִנָּבֵא אֶל־הָרוּחַ הִנָּבֵא בֶן־אָדָם וְאָמַרְתָּ אֶל־הָרוּחַ כֹּה־אָמַר ׀ אֲדֹנָי יְהוִה מֵאַרְבַּע רוּחֹות בֹּאִי הָרוּחַ וּפְחִי בַּהֲרוּגִים הָאֵלֶּה וְיִחְיוּ	9 Alors il me dit: “Prophétise, fils d’homme, appelle l’Esprit! Tu diras à l’Esprit: Voici ce que dit Yahvé: Esprit, viens des quatre vents, souffle sur ces morts afin qu’ils vivent.”
10 וְהִנַּבֵּאתִי כַּאֲשֶׁר צִוָּנִי וַתָּבֹוא בָהֶם הָרוּחַ וַיִּחְיוּ וַיַּעַמְדוּ עַל־רַגְלֵיהֶם חַיִל גָּדֹול מְאֹד־מְאֹד׃ ס	10 Je prophétisai comme j’en avais reçu l’ordre et l’Esprit entra en eux; ils reprirent vie et se dressèrent sur leurs pieds: c’était une grande, une immense armée.
11 וַיֹּאמֶר אֵלַי בֶּן־אָדָם הָעֲצָמֹות הָאֵלֶּה כָּל־בֵּית יִשְׂרָאֵל הֵמָּה הִנֵּה אֹמְרִים יָבְשׁוּ עַצְמֹותֵינוּ וְאָבְדָה תִקְוָתֵנוּ נִגְזַרְנוּ לָנוּ	11 Yahvé me dit alors: “Fils d’homme, ces ossements, c’est toute la maison d’Israël. Ils disent: ‘Nos os sont desséchés, nos espoirs sont morts, nous avons été rejetés.’
12 לָכֵן הִנָּבֵא וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם כֹּה־אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה הִנֵּה אֲנִי פֹתֵחַ אֶת־קִבְרֹותֵיכֶם וְהַעֲלֵיתִי אֶתְכֶם מִקִּבְרֹותֵיכֶם עַמִּי וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל־אַדְמַת יִשְׂרָאֵל׃ ס	12 C’est pourquoi prophétise! Tu leur diras cette parole de Yahvé: “Je vais ouvrir vos tombes, ô mon peuple, je vous ferai remonter de vos tombes et je vous ramènerai sur la terre d’Israël.
13 וִידַעְתֶּם כִּי־אֲנִי יְהוָה בְּפִתְחִי אֶת־קִבְרֹותֵיכֶם וּבְהַעֲלֹותִי אֶתְכֶם מִקִּבְרֹותֵיכֶם עַמִּי	13 Alors vous saurez que je suis Yahvé lorsque j’ouvrirai vos tombes, que je vous en ferai remonter.
14 וְנָתַתִּי רוּחִי בָכֶם וִחְיִיתֶם וְהִנַּחְתִּי אֶתְכֶם עַל־אַדְמַתְכֶם וִידַעְתֶּם כִּי־אֲנִי יְהוָה דִּבַּרְתִּי וְעָשִׂיתִי נְאֻם־יְהוָה׃ פ	14 Je mettrai en vous mon Esprit et vous vivrez; je vous établirai sur votre terre et vous saurez que moi, Yahvé, je dis et je fais - parole de Yahvé.”
15 וַיְהִי דְבַר־יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר	15 Cette parole de Yahvé me fut adressée:
16 וְאַתָּה בֶן־אָדָם קַח־לְךָ עֵץ אֶחָד וּכְתֹב עָלָיו לִיהוּדָה וְלִבְנֵי יִשְׂרָאֵל [חֲבֵרֹו כ] (חֲבֵרָיו ק) וּלְקַח עֵץ אֶחָד וּכְתֹוב עָלָיו לְיֹוסֵף עֵץ אֶפְרַיִם וְכָל־בֵּית יִשְׂרָאֵל [חֲבֵרֹו כ] (חֲבֵרָיו׃ ק)	16 Fils d’homme, prends un morceau de bois sur lequel tu écriras: “À Juda et aux enfants d’Israël qui lui sont réunis.” Tu prendras ensuite un autre morceau de bois et tu écriras dessus: “À Joseph.” Ce sera le bois (d’Éphraïm et) de toute la maison d’Israël qui lui est réunie.
17 וְקָרַב אֹתָם אֶחָד אֶל־אֶחָד לְךָ לְעֵץ אֶחָד וְהָיוּ לַאֲחָדִים בְּיָדֶךָ	17 Puis tu les rapprocheras l’un de l’autre pour qu’ils soient dans ta main comme d’une seule pièce.
18 וְכַאֲשֶׁר יֹאמְרוּ אֵלֶיךָ בְּנֵי עַמְּךָ לֵאמֹר הֲלֹוא־תַגִּיד לָנוּ מָה־אֵלֶּה לָּךְ	18 Lorsque les enfants de ton peuple te diront: “Vas-tu nous expliquer ce que cela signifie?”
19 דַּבֵּר אֲלֵהֶם כֹּה־אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה הִנֵּה אֲנִי לֹקֵחַ אֶת־עֵץ יֹוסֵף אֲשֶׁר בְּיַד־אֶפְרַיִם וְשִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל [חֶבְרֹו כ] (חֲבֵרָיו ק) וְנָתַתִּי אֹותָם עָלָיו אֶת־עֵץ יְהוּדָה וַעֲשִׂיתִם לְעֵץ אֶחָד וְהָיוּ אֶחָד בְּיָדִי	19 tu leur répondras: “Voici ce que dit Yahvé: Je m’apprête à prendre le bois de Joseph avec les tribus d’Israël qui lui sont réunies; je les joindrai au bois de Juda et ils n’en feront plus qu’un dans ma main.”
20 וְהָיוּ הָעֵצִים אֲ‍שֶׁר־תִּכְתֹּב עֲלֵיהֶם בְּיָדְךָ לְעֵינֵיהֶם	20 Tu tiendras dans ta main sous leurs yeux les morceaux de bois sur lesquels tu auras écrit,
21 וְדַבֵּר אֲלֵיהֶם כֹּה־אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה הִנֵּה אֲנִי לֹקֵחַ אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִבֵּין הַגֹּויִם אֲשֶׁר הָלְכוּ־שָׁם וְקִבַּצְתִּי אֹתָם מִסָּבִיב וְהֵבֵאתִי אֹותָם אֶל־אַדְמָתָם	21 et tu leur diras de la part de Yahvé: Je vais reprendre les enfants d’Israël du milieu des nations où ils sont allés, je les rassemblerai de toutes parts et les réunirai sur leur terre.
22 וְעָשִׂיתִי אֹתָם לְגֹוי אֶחָד בָּאָרֶץ בְּהָרֵי יִשְׂרָאֵל וּמֶלֶךְ אֶחָד יִהְיֶה לְכֻלָּם לְמֶלֶךְ וְלֹא [יִהְיֶה־ כ] (יִהְיוּ־עֹוד ק) לִשְׁנֵי גֹויִם וְלֹא יֵחָצוּ עֹוד לִשְׁתֵּי מַמְלָכֹות עֹוד	22 Je ferai d’eux une seule nation dans mon pays sur les montagnes d’Israël; un roi unique régnera sur eux tous, ils ne seront plus deux nations, ils ne seront plus séparés en deux royaumes.
23 וְלֹא יִטַמְּאוּ עֹוד בְּגִלּוּלֵיהֶם וּבְשִׁקּוּצֵיהֶם וּבְכֹל פִּשְׁעֵיהֶם וְהֹושַׁעְתִּי אֹתָם מִכֹּל מֹושְׁבֹתֵיהֶם אֲשֶׁר חָטְאוּ בָהֶם וְטִהַרְתִּי אֹותָם וְהָיוּ־לִי לְעָם וַאֲנִי אֶהְיֶה לָהֶם לֵאלֹהִים	23 Ils ne se souilleront plus avec leurs sales idoles, car je les délivrerai de leurs péchés et de toutes leurs révoltes et je les purifierai; ils seront mon peuple et je serai leur Dieu.
24 וְעַבְדִּי דָוִד מֶלֶךְ עֲלֵיהֶם וְרֹועֶה אֶחָד יִהְיֶה לְכֻלָּם וּבְמִשְׁפָּטַי יֵלֵכוּ וְחֻקֹּתַי יִשְׁמְרוּ וְעָשׂוּ אֹותָם	24 Mon serviteur David régnera sur eux, il n’auront tous qu’un seul berger. Alors ils marcheront selon mes commandements, ils observeront mes lois et les mettront en pratique.
25 וְיָשְׁבוּ עַל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לְעַבְדִּי לְיַעֲקֹב אֲשֶׁר יָשְׁבוּ־בָהּ אֲבֹותֵיכֶם וְיָשְׁבוּ עָלֶיהָ הֵמָּה וּבְנֵיהֶם וּבְנֵי בְנֵיהֶם עַד־עֹולָם וְדָוִד עַבְדִּי נָשִׂיא לָהֶם לְעֹולָם	25 Ils habiteront sur la terre que j’ai donnée à mon serviteur Jacob, cette terre où ils ont habité. Ils y habiteront pour toujours, eux et leurs fils et les fils de leurs fils; mon serviteur David sera leur prince à jamais.
26 וְכָרַתִּי לָהֶם בְּרִית שָׁלֹום בְּרִית עֹולָם יִהְיֶה אֹותָם וּנְתַתִּים וְהִרְבֵּיתִי אֹותָם וְנָתַתִּי אֶת־מִקְדָּשִׁי בְּתֹוכָם לְעֹולָם	26 Je leur accorderai une alliance de paix, une alliance avec moi pour toujours; je placerai mon sanctuaire au milieu d’eux pour toujours.
27 וְהָיָה מִשְׁכָּנִי עֲלֵיהֶם וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים וְהֵמָּה יִהְיוּ־לִי לְעָם	27 Ma Demeure restera au-dessus d’eux, je serai leur Dieu et ils seront mon peuple.
28 וְיָדְעוּ הַגֹּויִם כִּי אֲנִי יְהוָה מְקַדֵּשׁ אֶת־יִשְׂרָאֵל בִּהְיֹות מִקְדָּשִׁי בְּתֹוכָם לְעֹולָם׃ ס	28 Les nations sauront que je suis Yahvé qui sanctifie Israël lorsque mon sanctuaire sera au milieu d’eux pour toujours.