1 וַיְהִי דְבַר־יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר | 1 ויהי דבר יהוה אלי לאמר |
2 וְאַתָּה בֶן־אָדָם הֲתִשְׁפֹּט הֲתִשְׁפֹּט אֶת־עִיר הַדָּמִים וְהֹודַעְתָּהּ אֵת כָּל־תֹּועֲבֹותֶיהָ | 2 ואתה בן אדם התשפט התשפט את עיר הדמים והודעתה את כל תועבותיה |
3 וְאָמַרְתָּ כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה עִיר שֹׁפֶכֶת דָּם בְּתֹוכָהּ לָבֹוא עִתָּהּ וְעָשְׂתָה גִלּוּלִים עָלֶיהָ לְטָמְאָה | 3 ואמרת כה אמר אדני יהוה עיר שפכת דם בתוכה לבוא עתה ועשתה גלולים עליה לטמאה |
4 בְּדָמֵךְ אֲשֶׁר־שָׁפַכְתְּ אָשַׁמְתְּ וּבְגִלּוּלַיִךְ אֲשֶׁר־עָשִׂית טָמֵאת וַתַּקְרִיבִי יָמַיִךְ וַתָּבֹוא עַד־שְׁנֹותָיִךְ עַל־כֵּן נְתַתִּיךְ חֶרְפָּה לַגֹּויִם וְקַלָּסָה לְכָל־הָאֲרָצֹות | 4 בדמך אשר שפכת אשמת ובגלוליך אשר עשית טמאת ותקריבי ימיך ותבוא עד שנותיך על כן נתתיך חרפה לגוים וקלסה לכל הארצות |
5 הַקְּרֹבֹות וְהָרְחֹקֹות מִמֵּךְ יִתְקַלְּסוּ־בָךְ טְמֵאַת הַשֵּׁם רַבַּת הַמְּהוּמָה | 5 הקרבות והרחקות ממך יתקלסו בך טמאת השם רבת המהומה |
6 הִנֵּה נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ לִזְרֹעֹו הָיוּ בָךְ לְמַעַן שְׁפָךְ־דָּם | 6 הנה נשיאי ישראל איש לזרעו היו בך למען שפך דם |
7 אָב וָאֵם הֵקַלּוּ בָךְ לַגֵּר עָשׂוּ בַעֹשֶׁק בְּתֹוכֵךְ יָתֹום וְאַלְמָנָה הֹונוּ בָךְ | 7 אב ואם הקלו בך לגר עשו בעשק בתוכך יתום ואלמנה הונו בך |
8 קָדָשַׁי בָּזִית וְאֶת־שַׁבְּתֹתַי חִלָּלְתְּ | 8 קדשי בזית ואת שבתתי חללת |
9 אַנְשֵׁי רָכִיל הָיוּ בָךְ לְמַעַן שְׁפָךְ־דָּם וְאֶל־הֶהָרִים אָכְלוּ בָךְ זִמָּה עָשׂוּ בְתֹוכֵךְ | 9 אנשי רכיל היו בך למען שפך דם ואל ההרים אכלו בך זמה עשו בתוכך |
10 עֶרְוַת־אָב גִּלָּה־בָךְ טְמֵאַת הַנִּדָּה עִנּוּ־בָךְ | 10 ערות אב גלה בך טמאת הנדה ענו בך |
11 וְאִישׁ ׀ אֶת־אֵשֶׁת רֵעֵהוּ עָשָׂה תֹּועֵבָה וְאִישׁ אֶת־כַּלָּתֹו טִמֵּא בְזִמָּה וְאִישׁ אֶת־אֲחֹתֹו בַת־אָבִיו עִנָּה־בָךְ | 11 ואיש את אשת רעהו עשה תועבה ואיש את כלתו טמא בזמה ואיש את אחתו בת אביו ענה בך |
12 שֹׁחַד לָקְחוּ־בָךְ לְמַעַן שְׁפָךְ־דָּם נֶשֶׁךְ וְתַרְבִּית לָקַחַתְּ וַתְּבַצְּעִי רֵעַיִךְ בַּעֹשֶׁק וְאֹתִי שָׁכַחַתְּ נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה | 12 שחד לקחו בך למען שפך דם נשך ותרבית לקחת ותבצעי רעיך בעשק ואתי שכחת נאם אדני יהוה |
13 וְהִנֵּה הִכֵּיתִי כַפִּי אֶל־בִּצְעֵךְ אֲשֶׁר עָשִׂית וְעַל־דָּמֵךְ אֲשֶׁר הָיוּ בְּתֹוכֵךְ | 13 והנה הכיתי כפי אל בצעך אשר עשית ועל דמך אשר היו בתוכך |
14 הֲיַעֲמֹד לִבֵּךְ אִם־תֶּחֱזַקְנָה יָדַיִךְ לַיָּמִים אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה אֹותָךְ אֲנִי יְהוָה דִּבַּרְתִּי וְעָשִׂיתִי | 14 היעמד לבך אם תחזקנה ידיך לימים אשר אני עשה אותך אני יהוה דברתי ועשיתי |
15 וַהֲפִיצֹותִי אֹותָךְ בַּגֹּויִם וְזֵרִיתִיךְ בָּאֲרָצֹות וַהֲתִמֹּתִי טֻמְאָתֵךְ מִמֵּךְ | 15 והפיצותי אותך בגוים וזריתיך בארצות והתמתי טמאתך ממך |
16 וְנִחַלְתְּ בָּךְ לְעֵינֵי גֹויִם וְיָדַעַתְּ כִּי־אֲנִי יְהוָה׃ פ | 16 ונחלת בך לעיני גוים וידעת כי אני יהוה |
17 וַיְהִי דְבַר־יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר | 17 ויהי דבר יהוה אלי לאמר |
18 בֶּן־אָדָם הָיוּ־לִי בֵית־יִשְׂרָאֵל [לְסוּג כ] (לְסִיג ק) כֻּלָּם נְחֹשֶׁת וּבְדִיל וּבַרְזֶל וְעֹופֶרֶת בְּתֹוךְ כּוּר סִגִים כֶּסֶף הָיוּ׃ ס | 18 בן אדם היו לי בית ישראל לסוג כלם נחשת ובדיל וברזל ועופרת בתוך כור סגים כסף היו |
19 לָכֵן כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה יַעַן הֱיֹות כֻּלְּכֶם לְסִגִים לָכֵן הִנְנִי קֹבֵץ אֶתְכֶם אֶל־תֹּוךְ יְרוּשָׁלִָם | 19 לכן כה אמר אדני יהוה יען היות כלכם לסגים לכן הנני קבץ אתכם אל תוך ירושלם |
20 קְבֻצַת כֶּסֶף וּנְחֹשֶׁת וּבַרְזֶל וְעֹופֶרֶת וּבְדִיל אֶל־תֹּוךְ כּוּר לָפַחַת־עָלָיו אֵשׁ לְהַנְתִּיךְ כֵּן אֶקְבֹּץ בְּאַפִּי וּבַחֲמָתִי וְהִנַּחְתִּי וְהִתַּכְתִּי אֶתְכֶם | 20 קבצת כסף ונחשת וברזל ועופרת ובדיל אל תוך כור לפחת עליו אש להנתיך כן אקבץ באפי ובחמתי והנחתי והתכתי אתכם |
21 וְכִנַּסְתִּי אֶתְכֶם וְנָפַחְתִּי עֲלֵיכֶם בְּאֵשׁ עֶבְרָתִי וְנִתַּכְתֶּם בְּתֹוכָהּ | 21 וכנסתי אתכם ונפחתי עליכם באש עברתי ונתכתם בתוכה |
22 כְּהִתּוּךְ כֶּסֶף בְּתֹוךְ כּוּר כֵּן תֻּתְּכוּ בְתֹוכָהּ וִידַעְתֶּם כִּי־אֲנִי יְהוָה שָׁפַכְתִּי חֲמָתִי עֲלֵיכֶם׃ פ | 22 כהתוך כסף בתוך כור כן תתכו בתוכה וידעתם כי אני יהוה שפכתי חמתי עליכם |
23 וַיְהִי דְבַר־יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר | 23 ויהי דבר יהוה אלי לאמר |
24 בֶּן־אָדָם אֱמָר־לָהּ אַתְּ אֶרֶץ לֹא מְטֹהָרָה הִיא לֹא גֻשְׁמָהּ בְּיֹום זָעַם | 24 בן אדם אמר לה את ארץ לא מטהרה היא לא גשמה ביום זעם |
25 קֶשֶׁר נְבִיאֶיהָ בְּתֹוכָהּ כַּאֲרִי שֹׁואֵג טֹרֵף טָרֶף נֶפֶשׁ אָכָלוּ חֹסֶן וִיקָר יִקָּחוּ אַלְמְנֹותֶיהָ הִרְבּוּ בְתֹוכָהּ | 25 קשר נביאיה בתוכה כארי שואג טרף טרף נפש אכלו חסן ויקר יקחו אלמנותיה הרבו בתוכה |
26 כֹּהֲנֶיהָ חָמְסוּ תֹורָתִי וַיְחַלְּלוּ קָדָשַׁי בֵּין־קֹדֶשׁ לְחֹל לֹא הִבְדִּילוּ וּבֵין־הַטָּמֵא לְטָהֹור לֹא הֹודִיעוּ וּמִשַׁבְּתֹותַי הֶעְלִימוּ עֵינֵיהֶם וָאֵחַל בְּתֹוכָם | 26 כהניה חמסו תורתי ויחללו קדשי בין קדש לחל לא הבדילו ובין הטמא לטהור לא הודיעו ומשבתותי העלימו עיניהם ואחל בתוכם |
27 שָׂרֶיהָ בְקִרְבָּהּ כִּזְאֵבִים טֹרְפֵי טָרֶף לִשְׁפָּךְ־דָּם לְאַבֵּד נְפָשֹׁות לְמַעַן בְּצֹעַ בָּצַע | 27 שריה בקרבה כזאבים טרפי טרף לשפך דם לאבד נפשות למען בצע בצע |
28 וּנְבִיאֶיהָ טָחוּ לָהֶם תָּפֵל חֹזִים שָׁוְא וְקֹסְמִים לָהֶם כָּזָב אֹמְרִים כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה וַיהוָה לֹא דִבֵּר | 28 ונביאיה טחו להם תפל חזים שוא וקסמים להם כזב אמרים כה אמר אדני יהוה ויהוה לא דבר |
29 עַם הָאָרֶץ עָשְׁקוּ עֹשֶׁק וְגָזְלוּ גָּזֵל וְעָנִי וְאֶבְיֹון הֹונוּ וְאֶת־הַגֵּר עָשְׁקוּ בְּלֹא מִשְׁפָּט | 29 עם הארץ עשקו עשק וגזלו גזל ועני ואביון הונו ואת הגר עשקו בלא משפט |
30 וָאֲבַקֵּשׁ מֵהֶם אִישׁ גֹּדֵר־גָּדֵר וְעֹמֵד בַּפֶּרֶץ לְפָנַי בְּעַד הָאָרֶץ לְבִלְתִּי שַׁחֲתָהּ וְלֹא מָצָאתִי | 30 ואבקש מהם איש גדר גדר ועמד בפרץ לפני בעד הארץ לבלתי שחתה ולא מצאתי |
31 וָאֶשְׁפֹּךְ עֲלֵיהֶם זַעְמִי בְּאֵשׁ עֶבְרָתִי כִּלִּיתִים דַּרְכָּם בְּרֹאשָׁם נָתַתִּי נְאֻם אֲדֹנָי יְהֹוִה׃ פ | 31 ואשפך עליהם זעמי באש עברתי כליתים דרכם בראשם נתתי נאם אדני יהוה |