1 כֹּה אָמַר יְהוָה שִׁמְרוּ מִשְׁפָּט וַעֲשׂוּ צְדָקָה כִּי־קְרֹובָה יְשׁוּעָתִי לָבֹוא וְצִדְקָתִי לְהִגָּלֹות | 1 כה אמר יהוה שמרו משפט ועשו צדקה כי קרובה ישועתי לבוא וצדקתי להגלות |
2 אַשְׁרֵי אֱנֹושׁ יַעֲשֶׂה־זֹּאת וּבֶן־אָדָם יַחֲזִיק בָּהּ שֹׁמֵר שַׁבָּת מֵחַלְּלֹו וְשֹׁמֵר יָדֹו מֵעֲשֹׂות כָּל־רָע׃ ס | 2 אשרי אנוש יעשה זאת ובן אדם יחזיק בה שמר שבת מחללו ושמר ידו מעשות כל רע |
3 וְאַל־יֹאמַר בֶּן־הַנֵּכָר הַנִּלְוָה אֶל־יְהוָה לֵאמֹר הַבְדֵּל יַבְדִּילַנִי יְהוָה מֵעַל עַמֹּו וְאַל־יֹאמַר הַסָּרִיס הֵן אֲנִי עֵץ יָבֵשׁ׃ ס | 3 ואל יאמר בן הנכר הנלוה אל יהוה לאמר הבדל יבדילני יהוה מעל עמו ואל יאמר הסריס הן אני עץ יבש |
4 כִּי־כֹה ׀ אָמַר יְהוָה לַסָּרִיסִים אֲשֶׁר יִשְׁמְרוּ אֶת־שַׁבְּתֹותַי וּבָחֲרוּ בַּאֲשֶׁר חָפָצְתִּי וּמַחֲזִיקִים בִּבְרִיתִי | 4 כי כה אמר יהוה לסריסים אשר ישמרו את שבתותי ובחרו באשר חפצתי ומחזיקים בבריתי |
5 וְנָתַתִּי לָהֶם בְּבֵיתִי וּבְחֹומֹתַי יָד וָשֵׁם טֹוב מִבָּנִים וּמִבָּנֹות שֵׁם עֹולָם אֶתֶּן־לֹו אֲשֶׁר לֹא יִכָּרֵת׃ ס | 5 ונתתי להם בביתי ובחומתי יד ושם טוב מבנים ומבנות שם עולם אתן לו אשר לא יכרת |
6 וּבְנֵי הַנֵּכָר הַנִּלְוִים עַל־יְהוָה לְשָׁרְתֹו וּלְאַהֲבָה אֶת־שֵׁם יְהוָה לִהְיֹות לֹו לַעֲבָדִים כָּל־שֹׁמֵר שַׁבָּת מֵחַלְּלֹו וּמַחֲזִיקִים בִּבְרִיתִי | 6 ובני הנכר הנלוים על יהוה לשרתו ולאהבה את שם יהוה להיות לו לעבדים כל שמר שבת מחללו ומחזיקים בבריתי |
7 וַהֲבִיאֹותִים אֶל־הַר קָדְשִׁי וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי עֹולֹתֵיהֶם וְזִבְחֵיהֶם לְרָצֹון עַל־מִזְבְּחִי כִּי בֵיתִי בֵּית־תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכָל־הָעַמִּים | 7 והביאותים אל הר קדשי ושמחתים בבית תפלתי עולתיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי כי ביתי בית תפלה יקרא לכל העמים |
8 נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה מְקַבֵּץ נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל עֹוד אֲקַבֵּץ עָלָיו לְנִקְבָּצָיו | 8 נאם אדני יהוה מקבץ נדחי ישראל עוד אקבץ עליו לנקבציו |
9 כֹּל חַיְתֹו שָׂדָי אֵתָיוּ לֶאֱכֹל כָּל־חַיְתֹו בַּיָּעַר׃ ס | 9 כל חיתו שדי אתיו לאכל כל חיתו ביער |
10 [צָפוּ כ] (צֹפָיו ק) עִוְרִים כֻּלָּם לֹא יָדָעוּ כֻּלָּם כְּלָבִים אִלְּמִים לֹא יוּכְלוּ לִנְבֹּחַ הֹזִים שֹׁכְבִים אֹהֲבֵי לָנוּם | 10 צפו עורים כלם לא ידעו כלם כלבים אלמים לא יוכלו לנבח הזים שכבים אהבי לנום |
11 וְהַכְּלָבִים עַזֵּי־נֶפֶשׁ לֹא יָדְעוּ שָׂבְעָה וְהֵמָּה רֹעִים לֹא יָדְעוּ הָבִין כֻּלָּם לְדַרְכָּם פָּנוּ אִישׁ לְבִצְעֹו מִקָּצֵהוּ | 11 והכלבים עזי נפש לא ידעו שבעה והמה רעים לא ידעו הבין כלם לדרכם פנו איש לבצעו מקצהו |
12 אֵתָיוּ אֶקְחָה־יַיִן וְנִסְבְּאָה שֵׁכָר וְהָיָה כָזֶה יֹום מָחָר גָּדֹול יֶתֶר מְאֹד | 12 אתיו אקחה יין ונסבאה שכר והיה כזה יום מחר גדול יתר מאד |