Joel (יואל) - Gioele 3

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	EINHEITSUBERSETZUNG BIBEL
1 כִּי הִנֵּה הָאָדֹון יְהוָה צְבָאֹות מֵסִיר מִירוּשָׁלִַם וּמִיהוּדָה מַשְׁעֵן וּמַשְׁעֵנָה כֹּל מִשְׁעַן־לֶחֶם וְכֹל מִשְׁעַן־מָיִם	1 Seht, Gott, der Herr der Heere, nimmt Jerusalem und Juda jede Stütze und Hilfe [jede Unterstützung mit Brot und jede Unterstützung mit Wasser]:
2 גִּבֹּור וְאִישׁ מִלְחָמָה שֹׁופֵט וְנָבִיא וְקֹסֵם וְזָקֵן	2 den Helden und Krieger, den Richter und den Propheten, den Wahrsager und den Ältesten,
3 שַׂר־חֲמִשִּׁים וּנְשׂוּא פָנִים וְיֹועֵץ וַחֲכַם חֲרָשִׁים וּנְבֹון לָחַשׁ	3 den Hauptmann, den Höfling, den Ratsherrn, den weisen Zauberer und den klugen Beschwörer.
4 וְנָתַתִּי נְעָרִים שָׂרֵיהֶם וְתַעֲלוּלִים יִמְשְׁלוּ־בָם	4 Ich mache junge Burschen zu ihren Fürsten. Willkür soll über sie herrschen.
5 וְנִגַּשׂ הָעָם אִישׁ בְּאִישׁ וְאִישׁ בְּרֵעֵהוּ יִרְהֲבוּ הַנַּעַר בַּזָּקֵן וְהַנִּקְלֶה בַּנִּכְבָּד	5 Dann bedrängt im Volk einer den andern und jeder bedrängt seinen Nächsten. Die Jungen sind frech zu den Alten, die Geringen zu den geachteten Männern.
6 כִּי־יִתְפֹּשׂ אִישׁ בְּאָחִיו בֵּית אָבִיו שִׂמְלָה לְכָה קָצִין תִּהְיֶה־לָּנוּ וְהַמַּכְשֵׁלָה הַזֹּאת תַּחַת יָדֶךָ	6 Dann fasst einer im Haus seines Vaters den Bruder am Arm und sagt: Du hast noch einen Mantel, du musst unser Anführer sein. Sei der Herr dieser Trümmer!
7 יִשָּׂא בַיֹּום הַהוּא ׀ לֵאמֹר לֹא־אֶהְיֶה חֹבֵשׁ וּבְבֵיתִי אֵין לֶחֶם וְאֵין שִׂמְלָה לֹא תְשִׂימֻנִי קְצִין עָם	7 Der aber wird an jenem Tag schreien: Ich bin doch kein Arzt und in meinem Haus gibt es kein Brot und es gibt keinen Mantel. Macht mich nicht zum Führer des Volkes!
8 כִּי כָשְׁלָה יְרוּשָׁלִַם וִיהוּדָה נָפָל כִּי־לְשֹׁונָם וּמַעַלְלֵיהֶם אֶל־יְהוָה לַמְרֹות עֵנֵי כְבֹודֹו	8 Ja, Jerusalem stürzt und Juda fällt; denn ihre Worte und ihre Taten richten sich gegen den Herrn, sie trotzen den Augen seiner Majestät.
9 הַכָּרַת פְּנֵיהֶם עָנְתָה בָּם וְחַטָּאתָם כִּסְדֹם הִגִּידוּ לֹא כִחֵדוּ אֹוי לְנַפְשָׁם כִּי־גָמְלוּ לָהֶם רָעָה	9 Ihre frechen Gesichter klagen sie an, wie Sodom reden sie ganz offen von ihren Sünden. Weh ihnen, sie bereiten sich selber ihr Unglück.
10 אִמְרוּ צַדִּיק כִּי־טֹוב כִּי־פְרִי מַעַלְלֵיהֶם יֹאכֵלוּ	10 Wohl dem Gerechten, denn ihm geht es gut; er wird die Frucht seiner Taten genießen.
11 אֹוי לְרָשָׁע רָע כִּי־גְמוּל יָדָיו יֵעָשֶׂה לֹּו	11 Weh dem Frevler, ihm geht es schlecht; denn was er selber getan hat, das wird man ihm antun.
12 עַמִּי נֹגְשָׂיו מְעֹולֵל וְנָשִׁים מָשְׁלוּ בֹו עַמִּי מְאַשְּׁרֶיךָ מַתְעִים וְדֶרֶךְ אֹרְחֹתֶיךָ בִּלֵּעוּ׃ ס	12 Mein Volk - seine Herrscher sind voller Willkür, Wucherer beherrschen das Volk. Mein Volk, deine Führer führen dich in die Irre, sie bringen dich ab vom richtigen Weg.
13 נִצָּב לָרִיב יְהוָה וְעֹמֵד לָדִין עַמִּים	13 Der Herr steht bereit, um Recht zu sprechen; er steht da, um sein Volk zu richten.
14 יְהוָה בְּמִשְׁפָּט יָבֹוא עִם־זִקְנֵי עַמֹּו וְשָׂרָיו וְאַתֶּם בִּעַרְתֶּם הַכֶּרֶם גְּזֵלַת הֶעָנִי בְּבָתֵּיכֶם	14 Der Herr geht ins Gericht mit den Ältesten und den Fürsten seines Volkes: Ihr, ihr habt den Weinberg geplündert; eure Häuser sind voll von dem, was ihr den Armen geraubt habt.
15 [מַלָּכֶם כ] (מַּה ־לָּכֶם ק) תְּדַכְּאוּ עַמִּי וּפְנֵי עֲנִיִּים תִּטְחָנוּ נְאֻם־אֲדֹנָי יְהוִה צְבָאֹות׃ ס	15 Wie kommt ihr dazu, mein Volk zu zerschlagen? Ihr zermalmt das Gesicht der Armen - Spruch des Herrn der Heere.
16 וַיֹּאמֶר יְהוָה יַעַן כִּי גָבְהוּ בְּנֹות צִיֹּון וַתֵּלַכְנָה [נְטוֹּות כ] (נְטוּיֹות ק) גָּרֹון וּמְשַׂקְּרֹות עֵינָיִם הָלֹוךְ וְטָפֹף תֵּלַכְנָה וּבְרַגְלֵיהֶם תְּעַכַּסְנָה	16 Der Herr sprach: Weil die Töchter Zions hochmütig sind, ihre Hälse recken und mit verführerischen Blicken daherkommen, immerzu trippelnd daherstolzieren und mit ihren Fußspangen klirren,
17 וְשִׂפַּח אֲדֹנָי קָדְקֹד בְּנֹות צִיֹּון וַיהוָה פָּתְהֵן יְעָרֶה׃ ס	17 darum wird der Herr den Scheitel der Töchter Zions mit Schorf bedecken und ihre Schläfen kahl werden lassen.
18 בַּיֹּום הַהוּא יָסִיר אֲדֹנָי אֵת תִּפְאֶרֶת הָעֲכָסִים וְהַשְּׁבִיסִים וְהַשַּׂהֲרֹנִים	18 An jenem Tag wird ihnen der Herr ihren Schmuck wegnehmen: die Fußspangen, die kleinen Sonnen und Monde,
19 הַנְּטִיפֹות וְהַשֵּׁירֹות וְהָרְעָלֹות	19 die Ohrgehänge und Armkettchen, die Schleier
20 הַפְּאֵרִים וְהַצְּעָדֹות וְהַקִּשֻּׁרִים וּבָתֵּי הַנֶּפֶשׁ וְהַלְּחָשִׁים	20 und Turbane, die Fußkettchen und die Prachtgürtel, die Riechfläschchen und die Amulette,
21 הַטַּבָּעֹות וְנִזְמֵי הָאָף	21 die Fingerringe und Nasenreife,
22 הַמַּחֲלָצֹות וְהַמַּעֲטָפֹות וְהַמִּטְפָּחֹות וְהָחֲרִיטִים	22 die Festkleider und Umhänge, die Umschlagtücher und Täschchen
23 וְהַגִּלְיֹנִים וְהַסְּדִינִים וְהַצְּנִיפֹות וְהָרְדִידִים	23 und die Spiegel, die feinen Schleier, die Schals und Kopftücher.
24 וְהָיָה תַחַת בֹּשֶׂם מַק יִהְיֶה וְתַחַת חֲגֹורָה נִקְפָּה וְתַחַת מַעֲשֶׂה מִקְשֶׁה קָרְחָה וְתַחַת פְּתִיגִיל מַחֲגֹרֶת שָׂק כִּי־תַחַת יֹפִי	24 Dann habt ihr Moder statt Balsam, Strick statt Gürtel, Glatze statt kunstvolle Locken, Trauergewand statt Festkleid, ja, Schande statt Schönheit.
25 מְתַיִךְ בַּחֶרֶב יִפֹּלוּ וּגְבוּרָתֵךְ בַּמִּלְחָמָה	25 Deine Männer sterben durchs Schwert, deine jungen Krieger fallen im Kampf.
26 וְאָנוּ וְאָבְלוּ פְּתָחֶיהָ וְנִקָּתָה לָאָרֶץ תֵּשֵׁב	26 Zions Tore ächzen und klagen; ausgeplündert sitzt es am Boden.