Joel (יואל) - Gioele 28

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	NOVA VULGATA
1 הֹוי עֲטֶרֶת גֵּאוּת שִׁכֹּרֵי אֶפְרַיִם וְצִיץ נֹבֵל צְבִי תִפְאַרְתֹּו אֲשֶׁר עַל־רֹאשׁ גֵּיא־שְׁמָנִים הֲלוּמֵי יָיִן	1 Vae coronae superbiae ebriorum Ephraim et flori decidenti gloriae maiestatis eius, qui erant in vertice vallis pinguissimae, errantes a vino!
2 הִנֵּה חָזָק וְאַמִּץ לַאדֹנָי כְּזֶרֶם בָּרָד שַׂעַר קָטֶב כְּזֶרֶם מַיִם כַּבִּירִים שֹׁטְפִים הִנִּיחַ לָאָרֶץ בְּיָד	2 Ecce validus et fortis Domino sicut impetus grandinis, turbo confringens, sicut impetus aquarum multarum inundantium, et deiciet in terram violenter.
3 בְּרַגְלַיִם תֵּרָמַסְנָה עֲטֶרֶת גֵּאוּת שִׁכֹּורֵי אֶפְרָיִם	3 Pedibus conculcabitur corona superbiae ebriorum Ephraim;
4 וְהָיְתָה צִיצַת נֹבֵל צְבִי תִפְאַרְתֹּו אֲשֶׁר עַל־רֹאשׁ גֵּיא שְׁמָנִים כְּבִכּוּרָהּ בְּטֶרֶם קַיִץ אֲשֶׁר יִרְאֶה הָרֹאֶה אֹותָהּ בְּעֹודָהּ בְּכַפֹּו יִבְלָעֶנָּה׃ ס	4 et erit flos decidens gloriae maiestatis eius, qui est super verticem vallis pinguium, quasi ficus praecox ante messem, quam quis, ut viderit, manu statim arreptam devorabit.
5 בַּיֹּום הַהוּא יִהְיֶה יְהוָה צְבָאֹות לַעֲטֶרֶת צְבִי וְלִצְפִירַת תִּפְאָרָה לִשְׁאָר עַמֹּו	5 In die illa erit Dominus exercituum corona gloriae et sertum maiestatis residuo populi sui
6 וּלְרוּחַ מִשְׁפָּט לַיֹּושֵׁב עַל־הַמִּשְׁפָּט וְלִגְבוּרָה מְשִׁיבֵי מִלְחָמָה שָׁעְרָה׃ ס	6 et spiritus iudicii sedenti ad iudicandum et fortitudo vertentibus proelium usque ad portam.
7 וְגַם־אֵלֶּה בַּיַּיִן שָׁגוּ וּבַשֵּׁכָר תָּעוּ כֹּהֵן וְנָבִיא שָׁגוּ בַשֵּׁכָר נִבְלְעוּ מִן־הַיַּיִן תָּעוּ מִן־הַשֵּׁכָר שָׁגוּ בָּרֹאֶה פָּקוּ פְּלִילִיָּה	7 Verum hi quoque prae vino vacillant et prae ebrietate nutant; sacerdos et propheta vacillant prae ebrietate, absorpti sunt a vino, nutant in ebrietate, vacillant in visione, fluctuant in iudicio.
8 כִּי כָּל־שֻׁלְחָנֹות מָלְאוּ קִיא צֹאָה בְּלִי מָקֹום׃ ס	8 Omnes enim mensae repletae sunt vomitu sordiumque, ita ut non esset ultra locus.
9 אֶת־מִי יֹורֶה דֵעָה וְאֶת־מִי יָבִין שְׁמוּעָה גְּמוּלֵי מֵחָלָב עַתִּיקֵי מִשָּׁדָיִם	9 Quem docebit scientiam? Et quem intellegere faciet auditum? Ablactatos a lacte, avulsos ab uberibus.
10 כִּי צַו לָצָו צַו לָצָו קַו לָקָו קַו לָקָו זְעֵיר שָׁם זְעֵיר שָׁם	10 Etenim praeceptum ad praeceptum, praeceptum ad praeceptum, regula ad regulam, regula ad regulam, modicum ibi, modicum ibi.
11 כִּי בְּלַעֲגֵי שָׂפָה וּבְלָשֹׁון אַחֶרֶת יְדַבֵּר אֶל־הָעָם הַזֶּה	11 Balbis enim labiis et lingua altera loquetur ad populum istum,
12 אֲשֶׁר ׀ אָמַר אֲלֵיהֶם זֹאת הַמְּנוּחָה הָנִיחוּ לֶעָיֵף וְזֹאת הַמַּרְגֵּעָה וְלֹא אָבוּא שְׁמֹועַ	12 cui dixerat: “ Haec requies, reficite lassum; et hoc est refrigerium ”. Et noluerunt audire.
13 וְהָיָה לָהֶם דְּבַר־יְהוָה צַו לָצָו צַו לָצָו קַו לָקָו קַו לָקָו זְעֵיר שָׁם זְעֵיר שָׁם לְמַעַן יֵלְכוּ וְכָשְׁלוּ אָחֹור וְנִשְׁבָּרוּ וְנֹוקְשׁוּ וְנִלְכָּדוּ׃ פ	13 Et erit eis verbum Domini: “ Praeceptum ad praeceptum, praeceptum ad praeceptum, regula ad regulam, regula ad regulam, modicum ibi, modicum ibi ”, ut vadant et cadant retrorsum et conterantur et illaqueentur et capiantur.
14 לָכֵן שִׁמְעוּ דְבַר־יְהוָה אַנְשֵׁי לָצֹון מֹשְׁלֵי הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלִָם	14 Propter hoc audite verbum Domini, viri illusores, qui dominamini super populum meum, qui est in Ierusalem.
15 כִּי אֲמַרְתֶּם כָּרַתְנוּ בְרִית אֶת־מָוֶת וְעִם־שְׁאֹול עָשִׂינוּ חֹזֶה [שִׁיט כ] (שֹׁוט ק) שֹׁוטֵף כִּי־ [עָבַר כ] (יַעֲבֹר ק) לֹא יְבֹואֵנוּ כִּי שַׂמְנוּ כָזָב מַחְסֵנוּ וּבַשֶּׁקֶר נִסְתָּרְנוּ׃ ס	15 Dixistis enim: “ Percussimus foedus cum morte et cum inferno fecimus pactum; flagellum inundans cum transierit, non veniet super nos, quia posuimus mendacium spem nostram et in fallacia absconditi sumus ”.
16 לָכֵן כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה הִנְנִי יִסַּד בְּצִיֹּון אָבֶן אֶבֶן בֹּחַן פִּנַּת יִקְרַת מוּסָד מוּסָּד הַמַּאֲמִין לֹא יָחִישׁ	16 Idcirco haec dicit Dominus Deus: “ Ecce ego fundamentum ponam in Sion, lapidem, lapidem probatum, angularem, pretiosum, fundatum; qui crediderit, non turbabitur.
17 וְשַׂמְתִּי מִשְׁפָּט לְקָו וּצְדָקָה לְמִשְׁקָלֶת וְיָעָה בָרָד מַחְסֵה כָזָב וְסֵתֶר מַיִם יִשְׁטֹפוּ	17 Et ponam iudicium tamquam normam et iustitiam tamquam perpendiculum; et subvertet grando spem mendacii, et latibulum aquae inundabunt.
18 וְכֻפַּר בְּרִיתְכֶם אֶת־מָוֶת וְחָזוּתְכֶם אֶת־שְׁאֹול לֹא תָקוּם שֹׁוט שֹׁוטֵף כִּי יַעֲבֹר וִהְיִיתֶם לֹו לְמִרְמָס	18 Et delebitur foedus vestrum cum morte, et pactum vestrum cum inferno non stabit; flagellum inundans cum transierit, eritis ei in conculcationem.
19 מִדֵּי עָבְרֹו יִקַּח אֶתְכֶם כִּי־בַבֹּקֶר בַּבֹּקֶר יַעֲבֹר בַּיֹּום וּבַלָּיְלָה וְהָיָה רַק־זְוָעָה הָבִין שְׁמוּעָה	19 Quandocumque pertransierit, tollet vos; quoniam mane diluculo pertransibit, in die et in nocte, et erit tantummodo horrendum intellegere auditum ”.
20 כִּי־קָצַר הַמַּצָּע מֵהִשְׂתָּרֵעַ וְהַמַּסֵּכָה צָרָה כְּהִתְכַּנֵּס	20 Coangustatum est enim stratum, ut quis se extendat, et pallium brevius, ut quis se operire possit.
21 כִּי כְהַר־פְּרָצִים יָקוּם יְהוָה כְּעֵמֶק בְּגִבְעֹון יִרְגָּז לַעֲשֹׂות מַעֲשֵׂהוּ זָר מַעֲשֵׂהוּ וְלַעֲבֹד עֲבֹדָתֹו נָכְרִיָּה עֲבֹדָתֹו	21 Sicut enim in monte Pharasim stabit Dominus, sicut in valle, quae est in Gabaon, irascetur, ut faciat opus suum, novum opus suum, ut operetur operationem suam, peregrinam operationem suam.
22 וְעַתָּה אַל־תִּתְלֹוצָצוּ פֶּן־יֶחְזְקוּ מֹוסְרֵיכֶם כִּי־כָלָה וְנֶחֱרָצָה שָׁמַעְתִּי מֵאֵת אֲדֹנָי יְהוִה צְבָאֹות עַל־כָּל־הָאָרֶץ	22 Et nunc nolite illudere, ne forte constringantur vincula vestra; decretum enim destructionis audivi a Domino, Deo exercituum, super universam terram.
23 הַאֲזִינוּ וְשִׁמְעוּ קֹולִי הַקְשִׁיבוּ וְשִׁמְעוּ אִמְרָתִי	23 Auribus percipite et audite vocem meam, attendite et audite eloquium meum.
24 הֲכֹל הַיֹּום יַחֲרֹשׁ הַחֹרֵשׁ לִזְרֹעַ יְפַתַּח וִישַׂדֵּד אַדְמָתֹו	24 Numquid tota die arat arans, ut serat, proscindit et sarrit humum suam?
25 הֲלֹוא אִם־שִׁוָּה פָנֶיהָ וְהֵפִיץ קֶצַח וְכַמֹּן יִזְרֹק וְשָׂם חִטָּה שֹׂורָה וּשְׂעֹרָה נִסְמָן וְכֻסֶּמֶת גְּבֻלָתֹו	25 Nonne, cum adaequaverit faciem eius, spargit nigellam et serit cuminum, ponit triticum et hordeum et far in finibus suis?
26 וְיִסְּרֹו לַמִּשְׁפָּט אֱלֹהָיו יֹורֶנּוּ	26 Erudit enim illum recte, Deus suus docet illum.
27 כִּי לֹא בֶחָרוּץ יוּדַשׁ קֶצַח וְאֹופַן עֲגָלָה עַל־כַּמֹּן יוּסָּב כִּי בַמַּטֶּה יֵחָבֶט קֶצַח וְכַמֹּן בַּשָּׁבֶט	27 Non enim in serris trituratur nigella, nec rota plaustri super cuminum circuit; sed in virga excutitur nigella, et cuminum in baculo.
28 לֶחֶם יוּדָק כִּי לֹא לָנֶצַח אָדֹושׁ יְדוּשֶׁנּוּ וְהָמַם גִּלְגַּל עֶגְלָתֹו וּפָרָשָׁיו לֹא־יְדֻקֶּנּוּ	28 Numquid comminuitur triticum? Verum non in perpetuum triturans triturabit illum, neque vexabit eum rota plaustri, nec ungulis suis comminuet eum.
29 גַּם־זֹאת מֵעִם יְהוָה צְבָאֹות יָצָאָה הִפְלִיא עֵצָה הִגְדִּיל תּוּשִׁיָּה׃ ס	29 Et hoc a Domino, Deo exercituum, exivit; mirabile fecit consilium, magnificavit sapientiam.