Joel (יואל) - Gioele 22

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	VULGATA
1 מַשָּׂא גֵּיא חִזָּיֹון מַה־לָּךְ אֵפֹוא כִּי־עָלִית כֻּלָּךְ לַגַּגֹּות	1 Onus vallis Visionis. Quidnam quoque tibi est, quia ascendisti et tu omnis in tecta ?
2 תְּשֻׁאֹות ׀ מְלֵאָה עִיר הֹומִיָּה קִרְיָה עַלִּיזָה חֲלָלַיִךְ לֹא חַלְלֵי־חֶרֶב וְלֹא מֵתֵי מִלְחָמָה	2 Clamoris plena, urbs frequens, civitas exsultans ; interfecti tui, non interfecti gladio, nec mortui in bello.
3 כָּל־קְצִינַיִךְ נָדְדוּ־יַחַד מִקֶּשֶׁת אֻסָּרוּ כָּל־נִמְצָאַיִךְ אֻסְּרוּ יַחְדָּו מֵרָחֹוק בָּרָחוּ	3 Cuncti principes tui fugerunt simul dureque ligati sunt ; omnes qui inventi sunt vincti sunt pariter ; procul fugerunt.
4 עַל־כֵּן אָמַרְתִּי שְׁעוּ מִנִּי אֲמָרֵר בַּבֶּכִי אַל־תָּאִיצוּ לְנַחֲמֵנִי עַל־שֹׁד בַּת־עַמִּי	4 Propterea dixi : Recedite a me : amare flebo ; nolite incumbere ut consolemini me super vastitate filiæ populi mei ;
5 כִּי יֹום מְהוּמָה וּמְבוּסָה וּמְבוּכָה לַאדֹנָי יְהוִה צְבָאֹות בְּגֵיא חִזָּיֹון מְקַרְקַר קִר וְשֹׁועַ אֶל־הָהָר	5 dies enim interfectionis, et conculcationis, et fletuum, Domino Deo exercituum, in valle Visionis, scrutans murum, et magnificus super montem.
6 וְעֵילָם נָשָׂא אַשְׁפָּה בְּרֶכֶב אָדָם פָּרָשִׁים וְקִיר עֵרָה מָגֵן	6 Et Ælam sumpsit pharetram, currum hominis equitis, et parietem nudavit clypeus.
7 וַיְהִי מִבְחַר־עֲמָקַיִךְ מָלְאוּ רָכֶב וְהַפָּרָשִׁים שֹׁת שָׁתוּ הַשָּׁעְרָה	7 Et erunt electæ valles tuæ plenæ quadrigarum, et equites ponent sedes suas in porta.
8 וַיְגַל אֵת מָסַךְ יְהוּדָה וַתַּבֵּט בַּיֹּום הַהוּא אֶל־נֶשֶׁק בֵּית הַיָּעַר	8 Et revelabitur operimentum Judæ, et videbis in die illa armamentarium domus saltus.
9 וְאֵת בְּקִיעֵי עִיר־דָּוִד רְאִיתֶם כִּי־רָבּוּ וַתְּקַבְּצוּ אֶת־מֵי הַבְּרֵכָה הַתַּחְתֹּונָה	9 Et scissuras civitatis David videbitis, quia multiplicatæ sunt ; et congregastis aquas piscinæ inferioris,
10 וְאֶת־בָּתֵּי יְרוּשָׁלִַם סְפַרְתֶּם וַתִּתְצוּ הַבָּתִּים לְבַצֵּר הַחֹומָה	10 et domos Jerusalem numerastis, et destruxistis domos ad muniendum murum.
11 וּמִקְוָה ׀ עֲשִׂיתֶם בֵּין הַחֹמֹתַיִם לְמֵי הַבְּרֵכָה הַיְשָׁנָה וְלֹא הִבַּטְתֶּם אֶל־עֹשֶׂיהָ וְיֹצְרָהּ מֵרָחֹוק לֹא רְאִיתֶם	11 Et lacum fecistis inter duos muros ad aquam piscinæ veteris ; et non suspexistis ad eum qui fecerat eam, et operatorem ejus de longe non vidistis.
12 וַיִּקְרָא אֲדֹנָי יְהוִה צְבָאֹות בַּיֹּום הַהוּא לִבְכִי וּלְמִסְפֵּד וּלְקָרְחָה וְלַחֲגֹר שָׂק	12 Et vocabit Dominus Deus exercituum in die illa ad fletum, et ad planctum, ad calvitium, et ad cingulum sacci ;
13 וְהִנֵּה ׀ שָׂשֹׂון וְשִׂמְחָה הָרֹג ׀ בָּקָר וְשָׁחֹט צֹאן אָכֹל בָּשָׂר וְשָׁתֹות יָיִן אָכֹול וְשָׁתֹו כִּי מָחָר נָמוּת	13 et ecce gaudium et lætitia, occidere vitulos et jugulare arietes, comedere carnes, et bibere vinum : comedamus et bibamus, cras enim moriemur.
14 וְנִגְלָה בְאָזְנָי יְהוָה צְבָאֹות אִם־יְכֻפַּר הֶעָוֹן הַזֶּה לָכֶם עַד־תְּמֻתוּן אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה צְבָאֹות׃ פ	14 Et revelata est in auribus meis vox Domini exercituum : Si dimittetur iniquitas hæc vobis donec moriamini, dicit Dominus Deus exercituum.
15 כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה צְבָאֹות לֶךְ־בֹּא אֶל־הַסֹּכֵן הַזֶּה עַל־שֶׁבְנָא אֲשֶׁר עַל־הַבָּיִת	15 Hæc dicit Dominus Deus exercituum : Vade, ingredere ad eum qui habitat in tabernaculo, ad Sobnam, præpositum templi, et dices ad eum :
16 מַה־לְּךָ פֹה וּמִי לְךָ פֹה כִּי־חָצַבְתָּ לְּךָ פֹּה קָבֶר חֹצְבִי מָרֹום קִבְרֹו חֹקְקִי בַסֶּלַע מִשְׁכָּן לֹו	16 Quid tu hic, aut quasi quis hic ? quia excidisti tibi hic sepulchrum, excidisti in excelso memoriale diligenter, in petra tabernaculum tibi.
17 הִנֵּה יְהוָה מְטַלְטֶלְךָ טַלְטֵלָה גָּבֶר וְעֹטְךָ עָטֹה	17 Ecce Dominus asportari te faciet, sicut asportatur gallus gallinaceus ; et quasi amictum, sic sublevabit te.
18 צָנֹוף יִצְנָפְךָ צְנֵפָה כַּדּוּר אֶל־אֶרֶץ רַחֲבַת יָדָיִם שָׁמָּה תָמוּת וְשָׁמָּה מַרְכְּבֹות כְּבֹודֶךָ קְלֹון בֵּית אֲדֹנֶיךָ	18 Coronas coronabit te tribulatione ; quasi pilam mittet te in terram latam et spatiosam ; ibi morieris, et ibi erit currus gloriæ tuæ, ignominia domus domini tui.
19 וַהֲדַפְתִּיךָ מִמַּצָּבֶךָ וּמִמַּעֲמָדְךָ יֶהֶרְסֶךָ	19 Et expellam te de statione tua, et de ministerio tuo deponam te.
20 וְהָיָה בַּיֹּום הַהוּא וְקָרָאתִי לְעַבְדִּי לְאֶלְיָקִים בֶּן־חִלְקִיָּהוּ	20 Et erit in die illa : vocabo servum meum Eliacim, filium Helciæ,
21 וְהִלְבַּשְׁתִּיו כֻּתָּנְתֶּךָ וְאַבְנֵטְךָ אֲחַזְּקֶנּוּ וּמֶמְשֶׁלְתְּךָ אֶתֵּן בְּיָדֹו וְהָיָה לְאָב לְיֹושֵׁב יְרוּשָׁלִַם וּלְבֵית יְהוּדָה	21 et induam illum tunica tua, et cingulo tuo confortabo eum, et potestatem tuam dabo in manu ejus ; et erit quasi pater habitantibus Jerusalem et domui Juda.
22 וְנָתַתִּי מַפְתֵּחַ בֵּית־דָּוִד עַל־שִׁכְמֹו וּפָתַח וְאֵין סֹגֵר וְסָגַר וְאֵין פֹּתֵחַ	22 Et dabo clavem domus David super humerum ejus ; et aperiet, et non erit qui claudat ; et claudet, et non erit qui aperiat.
23 וּתְקַעְתִּיו יָתֵד בְּמָקֹום נֶאֱמָן וְהָיָה לְכִסֵּא כָבֹוד לְבֵית אָבִיו	23 Et figam illum paxillum in loco fideli, et erit in solium gloriæ domui patris ejus.
24 וְתָלוּ עָלָיו כֹּל ׀ כְּבֹוד בֵּית־אָבִיו הַצֶּאֱצָאִים וְהַצְּפִעֹות כֹּל כְּלֵי הַקָּטָן מִכְּלֵי הָאַגָּנֹות וְעַד כָּל־כְּלֵי הַנְּבָלִים	24 Et suspendent super eum omnem gloriam domus patris ejus ; vasorum diversa genera, omne vas parvulum, a vasis craterarum usque ad omne vas musicorum.
25 בַּיֹּום הַהוּא נְאֻם יְהוָה צְבָאֹות תָּמוּשׁ הַיָּתֵד הַתְּקוּעָה בְּמָקֹום נֶאֱמָן וְנִגְדְּעָה וְנָפְלָה וְנִכְרַת הַמַּשָּׂא אֲשֶׁר־עָלֶיהָ כִּי יְהוָה דִּבֵּר׃ ס	25 In die illa, dicit Dominus exercituum, auferetur paxillus qui fixus fuerat in loco fideli, et frangetur, et cadet, et peribit quod pependerat in eo, quia Dominus locutus est.