Yermĭyahu ( ירמיהו) - Geremia 7

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	NOVA VULGATA
1 בְּנִי שְׁמֹר אֲמָרָי וּמִצְוֹתַי תִּצְפֹּן אִתָּךְ	1 Fili mi, custodi sermones meos et praecepta mea reconde tibi.
2 שְׁמֹר מִצְוֹתַי וֶחְיֵה וְתֹורָתִי כְּאִישֹׁון עֵינֶיךָ	2 Serva mandata mea et vives, et legem meam quasi pupillam oculi tui.
3 קָשְׁרֵם עַל־אֶצְבְּעֹתֶיךָ כָּתְבֵם עַל־לוּחַ לִבֶּךָ	3 Liga ea in digitis tuis, scribe illa in tabulis cordis tui.
4 אֱמֹר לַחָכְמָה אֲחֹתִי אָתְּ וּמֹדָע לַבִּינָה תִקְרָא	4 Dic sapientiae: “ Soror mea es ” et prudentiam voca Amicam,
5 לִשְׁמָרְךָ מֵאִשָּׁה זָרָה מִנָּכְרִיָּה אֲמָרֶיהָ הֶחֱלִיקָה	5 ut custodiat te a muliere extranea et ab aliena, quae verba sua dulcia facit.
6 כִּי בְּחַלֹּון בֵּיתִי בְּעַד אֶשְׁנַבִּי נִשְׁקָפְתִּי	6 De fenestra enim domus meae per cancellos prospexi
7 וָאֵרֶא בַפְּתָאיִם אָבִינָה בַבָּנִים נַעַר חֲסַר־לֵב	7 et video inter parvulos; considero inter filios vecordem iuvenem,
8 עֹבֵר בַּשּׁוּק אֵצֶל פִּנָּהּ וְדֶרֶךְ בֵּיתָהּ יִצְעָד	8 qui transit per plateam iuxta angulum et prope viam domus illius graditur
9 בְּנֶשֶׁף־בְּעֶרֶב יֹום בְּאִישֹׁון לַיְלָה וַאֲפֵלָה	9 in obscuro advesperascente die, in mediis tenebris et caligine.
10 וְהִנֵּה אִשָּׁה לִקְרָאתֹו שִׁית זֹונָה וּנְצֻרַת לֵב	10 Et ecce, occurrit illi mulier ornatu meretricio, cauta corde, garrula et rebellans,
11 הֹמִיָּה הִיא וְסֹרָרֶת בְּבֵיתָהּ לֹא־יִשְׁכְּנוּ רַגְלֶיהָ	11 quietis impatiens nec valens in domo consistere pedibus suis:
12 פַּעַם ׀ בַּחוּץ פַּעַם בָּרְחֹבֹות וְאֵצֶל כָּל־פִּנָּה תֶאֱרֹב	12 nunc foris, nunc in plateis et iuxta angulos insidians.
13 וְהֶחֱזִיקָה בֹּו וְנָשְׁקָה־לֹּו הֵעֵזָה פָנֶיהָ וַתֹּאמַר לֹו	13 Apprehensumque deosculatur iuvenem et procaci vultu blanditur dicens:
14 זִבְחֵי שְׁלָמִים עָלָי הַיֹּום שִׁלַּמְתִּי נְדָרָי	14 “ Victimas pro salute vovi, hodie reddidi vota mea;
15 עַל־כֵּן יָצָאתִי לִקְרָאתֶךָ לְשַׁחֵר פָּנֶיךָ וָאֶמְצָאֶךָּ	15 idcirco egressa sum in occursum tuum desiderans te videre et repperi.
16 מַרְבַדִּים רָבַדְתִּי עַרְשִׂי חֲטֻבֹות אֵטוּן מִצְרָיִם	16 Stragulatis vestibus lectulum meum stravi, linteis pictis ex Aegypto;
17 נַפְתִּי מִשְׁכָּבִי מֹר אֲהָלִים וְקִנָּמֹון	17 aspersi cubile meum myrrha et aloe et cinnamomo.
18 לְכָה נִרְוֶה דֹדִים עַד־הַבֹּקֶר נִתְעַלְּסָה בָּאֳהָבִים	18 Veni, inebriemur voluptatibus, usque mane fruamur amoribus.
19 כִּי אֵין הָאִישׁ בְּבֵיתֹו הָלַךְ בְּדֶרֶךְ מֵרָחֹוק	19 Non est enim vir in domo sua; abiit via longissima,
20 צְרֹור־הַכֶּסֶף לָקַח בְּיָדֹו לְיֹום הַכֵּסֶא יָבֹא בֵיתֹו	20 sacculum pecuniae secum tulit, in die plenae lunae reversurus est in domum suam ”.
21 הִטַּתּוּ בְּרֹב לִקְחָהּ בְּחֵלֶק פָתֶיהָ תַּדִּיחֶנּוּ	21 Irretivit eum multis sermonibus et blanditiis labiorum protraxit illum.
22 הֹולֵךְ אַחֲרֶיהָ פִּתְאֹם כְּשֹׁור אֶל־טָבַח יָבֹוא וּכְעֶכֶס אֶל־מוּסַר אֱוִיל	22 Stultus eam sequitur quasi bos ductus ad victimam, sicut irretitur vinculo cervus,
23 עַד יְפַלַּח חֵץ כְּבֵדֹו כְּמַהֵר צִפֹּור אֶל־פָּח וְלֹא־יָדַע כִּי־בְנַפְשֹׁו הוּא׃ פ	23 donec transfigat sagitta iecur eius; velut si avis festinet ad laqueum et nescit quod de periculo animae illius agitur.
24 וְעַתָּה בָנִים שִׁמְעוּ־לִי וְהַקְשִׁיבוּ לְאִמְרֵי־פִי	24 Nunc ergo, fili mi, audi me et attende verbis oris mei.
25 אַל־יֵשְׂטְ אֶל־דְּרָכֶיהָ לִבֶּךָ אַל־תֵּתַע בִּנְתִיבֹותֶיהָ	25 Ne abstrahatur in viis illius mens tua, neque decipiaris semitis eius.
26 כִּי־רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה וַעֲצֻמִים כָּל־הֲרֻגֶיהָ	26 Multos enim vulneratos deiecit, et fortissimi quique interfecti sunt ab ea:
27 דַּרְכֵי שְׁאֹול בֵּיתָהּ יֹרְדֹות אֶל־חַדְרֵי־מָוֶת׃ פ	27 viae inferi domus eius penetrantes in interiora mortis.
28 וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם זֶה הַגֹּוי אֲשֶׁר לֹוא־שָׁמְעוּ בְּקֹול יְהוָה אֱלֹהָיו וְלֹא לָקְחוּ מוּסָר אָבְדָה הָאֱמוּנָה וְנִכְרְתָה מִפִּיהֶם׃ ס
29 גָּזִּי נִזְרֵךְ וְהַשְׁלִיכִי וּשְׂאִי עַל־שְׁפָיִם קִינָה כִּי מָאַס יְהוָה וַיִּטֹּשׁ אֶת־דֹּור עֶבְרָתֹו
30 כִּי־עָשׂוּ בְנֵי־יְהוּדָה הָרַע בְּעֵינַי נְאֻום־יְהוָה שָׂמוּ שִׁקּוּצֵיהֶם בַּבַּיִת אֲשֶׁר־נִקְרָא־שְׁמִי עָלָיו לְטַמְּאֹו
31 וּבָנוּ בָּמֹות הַתֹּפֶת אֲשֶׁר בְּגֵיא בֶן־הִנֹּם לִשְׂרֹף אֶת־בְּנֵיהֶם וְאֶת־בְּנֹתֵיהֶם בָּאֵשׁ אֲשֶׁר לֹא צִוִּיתִי וְלֹא עָלְתָה עַל־לִבִּי׃ ס
32 לָכֵן הִנֵּה־יָמִים בָּאִים נְאֻם־יְהוָה וְלֹא־יֵאָמֵר עֹוד הַתֹּפֶת וְגֵיא בֶן־הִנֹּם כִּי אִם־גֵּיא הַהֲרֵגָה וְקָבְרוּ בְתֹפֶת מֵאֵין מָקֹום
33 וְהָיְתָה נִבְלַת הָעָם הַזֶּה לְמַאֲכָל לְעֹוף הַשָּׁמַיִם וּלְבֶהֱמַת הָאָרֶץ וְאֵין מַחֲרִיד
34 וְהִשְׁבַּתִּי ׀ מֵעָרֵי יְהוּדָה וּמֵחֻצֹות יְרוּשָׁלִַם קֹול שָׂשֹׂון וְקֹול שִׂמְחָה קֹול חָתָן וְקֹול כַּלָּה כִּי לְחָרְבָּה תִּהְיֶה הָאָרֶץ