Isaiah (ישעיה) - Isaia 9

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	VULGATA
1 לַמְנַצֵּחַ עַלְמוּת לַבֵּן מִזְמֹור לְדָוִד	1 In finem, pro occultis filii. Psalmus David.
2 אֹודֶה יְהוָה בְּכָל־לִבִּי אֲסַפְּרָה כָּל־נִפְלְאֹותֶיךָ	2 Confitebor tibi, Domine, in toto corde meo ; narrabo omnia mirabilia tua.
3 אֶשְׂמְחָה וְאֶעֶלְצָה בָךְ אֲזַמְּרָה שִׁמְךָ עֶלְיֹון	3 Lætabor et exsultabo in te ; psallam nomini tuo, Altissime.
4 בְּשׁוּב־אֹויְבַי אָחֹור יִכָּשְׁלוּ וְיֹאבְדוּ מִפָּנֶיךָ	4 In convertendo inimicum meum retrorsum ; infirmabuntur, et peribunt a facie tua.
5 כִּי־עָשִׂיתָ מִשְׁפָּטִי וְדִינִי יָשַׁבְתָּ לְכִסֵּא שֹׁופֵט צֶדֶק	5 Quoniam fecisti judicium meum et causam meam ; sedisti super thronum, qui judicas justitiam.
6 גָּעַרְתָּ גֹויִם אִבַּדְתָּ רָשָׁע שְׁמָם מָחִיתָ לְעֹולָם וָעֶד	6 Increpasti gentes, et periit impius : nomen eorum delesti in æternum, et in sæculum sæculi.
7 הָאֹויֵב ׀ תַּמּוּ חֳרָבֹות לָנֶצַח וְעָרִים נָתַשְׁתָּ אָבַד זִכְרָם הֵמָּה	7 Inimici defecerunt frameæ in finem, et civitates eorum destruxisti. Periit memoria eorum cum sonitu ;
8 וַיהוָה לְעֹולָם יֵשֵׁב כֹּונֵן לַמִּשְׁפָּט כִּסְאֹו	8 et Dominus in æternum permanet. Paravit in judicio thronum suum,
9 וְהוּא יִשְׁפֹּט־תֵּבֵל בְּצֶדֶק יָדִין לְאֻמִּים בְּמֵישָׁרִים	9 et ipse judicabit orbem terræ in æquitate : judicabit populos in justitia.
10 וִיהִי יְהוָה מִשְׂגָּב לַדָּךְ מִשְׂגָּב לְעִתֹּות בַּצָּרָה	10 Et factus est Dominus refugium pauperi ; adjutor in opportunitatibus, in tribulatione.
11 וְיִבְטְחוּ בְךָ יֹודְעֵי שְׁמֶךָ כִּי לֹא־עָזַבְתָּ דֹרְשֶׁיךָ יְהוָה	11 Et sperent in te qui noverunt nomen tuum, quoniam non dereliquisti quærentes te, Domine.
12 זַמְּרוּ לַיהוָה יֹשֵׁב צִיֹּון הַגִּידוּ בָעַמִּים עֲלִילֹותָיו	12 Psallite Domino qui habitat in Sion ; annuntiate inter gentes studia ejus :
13 כִּי־דֹרֵשׁ דָּמִים אֹותָם זָכָר לֹאשָׁ־כַח צַעֲקַת [עֲנִיִּים כ] (עֲנָוִים׃ ק)	13 quoniam requirens sanguinem eorum recordatus est ; non est oblitus clamorem pauperum.
14 חָנְנֵנִי יְהוָה רְאֵה עָנְיִי מִשֹּׂנְאָי מְרֹומְמִי מִשַּׁעֲרֵי מָוֶת	14 Miserere mei, Domine : vide humilitatem meam de inimicis meis,
15 לְמַעַן אֲסַפְּרָה כָּל־תְּהִלָּתֶיךָ בְּשַׁעֲרֵי בַת־צִיֹּון אָגִילָה בִּישׁוּעָתֶךָ	15 qui exaltas me de portis mortis, ut annuntiem omnes laudationes tuas in portis filiæ Sion :
16 טָבְעוּ גֹויִם בְּשַׁחַת עָשׂוּ בְּרֶשֶׁת־זוּ טָמָנוּ נִלְכְּדָה רַגְלָם	16 exultabo in salutari tuo. Infixæ sunt gentes in interitu quem fecerunt ; in laqueo isto quem absconderunt comprehensus est pes eorum.
17 נֹודַע ׀ יְהוָה מִשְׁפָּט עָשָׂה בְּפֹעַל כַּפָּיו נֹוקֵשׁ רָשָׁע הִגָּיֹון סֶלָה	17 Cognoscetur Dominus judicia faciens ; in operibus manuum suarum comprehensus est peccator.
18 יָשׁוּבוּ רְשָׁעִים לִשְׁאֹולָה כָּל־גֹּויִם שְׁכֵחֵי אֱלֹהִים	18 Convertantur peccatores in infernum, omnes gentes quæ obliviscuntur Deum.
19 כִּי לֹא לָנֶצַח יִשָּׁכַח אֶבְיֹון תִּקְוַת [עֲנָוִים כ] (עֲנִיִּים ק) תֹּאבַד לָעַד	19 Quoniam non in finem oblivio erit pauperis ; patientia pauperum non peribit in finem.
20 קוּמָה יְהוָה אַל־יָעֹז אֱנֹושׁ יִשָּׁפְטוּ גֹויִם עַל־פָּנֶיךָ	20 Exsurge, Domine ; non confortetur homo : judicentur gentes in conspectu tuo.
21 שִׁיתָה יְהוָה ׀ מֹורָה לָהֶם יֵדְעוּ גֹויִם אֱנֹושׁ הֵמָּה סֶּלָה	21 Constitue, Domine, legislatorem super eos, ut sciant gentes quoniam homines sunt.
	22 Ut quid, Domine, recessisti longe ; despicis in opportunitatibus, in tribulatione ?
	23 Dum superbit impius, incenditur pauper : comprehenduntur in consiliis quibus cogitant.
	24 Quoniam laudatur peccator in desideriis animæ suæ, et iniquus benedicitur.
	25 Exacerbavit Dominum peccator : secundum multitudinem iræ suæ, non quæret.
	26 Non est Deus in conspectu ejus ; inquinatæ sunt viæ illius in omni tempore. Auferuntur judicia tua a facie ejus ; omnium inimicorum suorum dominabitur.
	27 Dixit enim in corde suo : Non movebor a generatione in generationem, sine malo.
	28 Cujus maledictione os plenum est, et amaritudine, et dolo ; sub lingua ejus labor et dolor.
	29 Sedet in insidiis cum divitibus in occultis, ut interficiat innocentem.
	30 Oculi ejus in pauperem respiciunt ; insidiatur in abscondito, quasi leo in spelunca sua. Insidiatur ut rapiat pauperem ; rapere pauperem dum attrahit eum.
	31 In laqueo suo humiliabit eum ; inclinabit se, et cadet cum dominatus fuerit pauperum.
	32 Dixit enim in corde suo : Oblitus est Deus ; avertit faciem suam, ne videat in finem.
	33 Exsurge, Domine Deus, exaltetur manus tua ; ne obliviscaris pauperum.
	34 Propter quid irritavit impius Deum ? dixit enim in corde suo : Non requiret.
	35 Vides, quoniam tu laborem et dolorem consideras, ut tradas eos in manus tuas. Tibi derelictus est pauper ; orphano tu eris adjutor.
	36 Contere brachium peccatoris et maligni ; quæretur peccatum illius, et non invenietur.
	37 Dominus regnabit in æternum, et in sæculum sæculi ; peribitis, gentes, de terra illius.
	38 Desiderium pauperum exaudivit Dominus ; præparationem cordis eorum audivit auris tua :
	39 judicare pupillo et humili, ut non apponat ultra magnificare se homo super terram.