Isaiah (ישעיה) - Isaia 43

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	VULGATA
1 שָׁפְטֵנִי אֱלֹהִים ׀ וְרִיבָה רִיבִי מִגֹּוי לֹא־חָסִיד מֵאִישׁ־מִרְמָה וְעַוְלָה תְפַלְּטֵנִי	1 In finem. Filiis Core ad intellectum.
2 כִּי־אַתָּה ׀ אֱלֹהֵי מָעוּזִּי לָמָה זְנַחְתָּנִי לָמָּה־קֹדֵר אֶתְהַלֵּךְ בְּלַחַץ אֹויֵב	2 Deus, auribus nostris audivimus, patres nostri annuntiaverunt nobis, opus quod operatus es in diebus eorum, et in diebus antiquis.
3 שְׁלַח־אֹורְךָ וַאֲמִתְּךָ הֵמָּה יַנְחוּנִי יְבִיאוּנִי אֶל־הַר־קָדְשְׁךָ וְאֶל־מִשְׁכְּנֹותֶיךָ	3 Manus tua gentes disperdidit, et plantasti eos ; afflixisti populos, et expulisti eos.
4 וְאָבֹואָה ׀ אֶל־מִזְבַּח אֱלֹהִים אֶל־אֵל שִׂמְחַת גִּילִי וְאֹודְךָ בְכִנֹּור אֱלֹהִים אֱלֹהָי	4 Nec enim in gladio suo possederunt terram, et brachium eorum non salvavit eos : sed dextera tua et brachium tuum, et illuminatio vultus tui, quoniam complacuisti in eis.
5 מַה־תִּשְׁתֹּוחֲחִי ׀ נַפְשִׁי וּמַה־תֶּהֱמִי עָלָי הֹוחִילִי לֵאלֹהִים כִּי־עֹוד אֹודֶנּוּ יְשׁוּעֹת פָּנַי וֵאלֹהָי	5 Tu es ipse rex meus et Deus meus, qui mandas salutes Jacob.
6 אֹמַר לַצָּפֹון תֵּנִי וּלְתֵימָן אַל־תִּכְלָאִי הָבִיאִי בָנַי מֵרָחֹוק וּבְנֹותַי מִקְצֵה הָאָרֶץ	6 In te inimicos nostros ventilabimus cornu, et in nomine tuo spernemus insurgentes in nobis.
7 כֹּל הַנִּקְרָא בִשְׁמִי וְלִכְבֹודִי בְּרָאתִיו יְצַרְתִּיו אַף־עֲשִׂיתִיו	7 Non enim in arcu meo sperabo, et gladius meus non salvabit me :
8 הֹוצִיא עַם־עִוֵּר וְעֵינַיִם יֵשׁ וְחֵרְשִׁים וְאָזְנַיִם לָמֹו	8 salvasti enim nos de affligentibus nos, et odientes nos confudisti.
9 כָּל־הַגֹּויִם נִקְבְּצוּ יַחְדָּו וְיֵאָסְפוּ לְאֻמִּים מִי בָהֶם יַגִּיד זֹאת וְרִאשֹׁנֹות יַשְׁמִיעֻנוּ יִתְּנוּ עֵדֵיהֶם וְיִצְדָּקוּ וְיִשְׁמְעוּ וְיֹאמְרוּ אֱמֶת	9 In Deo laudabimur tota die, et in nomine tuo confitebimur in sæculum.
10 אַתֶּם עֵדַי נְאֻם־יְהוָה וְעַבְדִּי אֲשֶׁר בָּחָרְתִּי לְמַעַן תֵּדְעוּ וְתַאֲמִינוּ לִי וְתָבִינוּ כִּי־אֲנִי הוּא לְפָנַי לֹא־נֹוצַר אֵל וְאַחֲרַי לֹא יִהְיֶה׃ ס	10 Nunc autem repulisti et confudisti nos, et non egredieris, Deus, in virtutibus nostris.
11 אָנֹכִי אָנֹכִי יְהוָה וְאֵין מִבַּלְעָדַי מֹושִׁיעַ	11 Avertisti nos retrorsum post inimicos nostros, et qui oderunt nos diripiebant sibi.
12 אָנֹכִי הִגַּדְתִּי וְהֹושַׁעְתִּי וְהִשְׁמַעְתִּי וְאֵין בָּכֶם זָר וְאַתֶּם עֵדַי נְאֻם־יְהוָה וַאֲנִי־אֵל	12 Dedisti nos tamquam oves escarum, et in gentibus dispersisti nos.
13 גַּם־מִיֹּום אֲנִי הוּא וְאֵין מִיָּדִי מַצִּיל אֶפְעַל וּמִי יְשִׁיבֶנָּה׃ ס	13 Vendidisti populum tuum sine pretio, et non fuit multitudo in commutationibus eorum.
14 כֹּה־אָמַר יְהוָה גֹּאַלְכֶם קְדֹושׁ יִשְׂרָאֵל לְמַעַנְכֶם שִׁלַּחְתִּי בָבֶלָה וְהֹורַדְתִּי בָרִיחִים כֻּלָּם וְכַשְׂדִּים בָּאֳנִיֹּות רִנָּתָם	14 Posuisti nos opprobrium vicinis nostris ; subsannationem et derisum his qui sunt in circuitu nostro.
15 אֲנִי יְהוָה קְדֹושְׁכֶם בֹּורֵא יִשְׂרָאֵל מַלְכְּכֶם׃ ס	15 Posuisti nos in similitudinem gentibus ; commotionem capitis in populis.
16 כֹּה אָמַר יְהוָה הַנֹּותֵן בַּיָּם דָּרֶךְ וּבְמַיִם עַזִּים נְתִיבָה	16 Tota die verecundia mea contra me est, et confusio faciei meæ cooperuit me :
17 הַמֹּוצִיא רֶכֶב־וָסוּס חַיִל וְעִזּוּז יַחְדָּו יִשְׁכְּבוּ בַּל־יָקוּמוּ דָּעֲכוּ כַּפִּשְׁתָּה כָבוּ	17 a voce exprobrantis et obloquentis, a facie inimici et persequentis.
18 אַל־תִּזְכְּרוּ רִאשֹׁנֹות וְקַדְמֹנִיֹּות אַל־תִּתְבֹּנָנוּ	18 Hæc omnia venerunt super nos ; nec obliti sumus te, et inique non egimus in testamento tuo.
19 הִנְנִי עֹשֶׂה חֲדָשָׁה עַתָּה תִצְמָח הֲלֹוא תֵדָעוּהָ אַף אָשִׂים בַּמִּדְבָּר דֶּרֶךְ בִּישִׁמֹון נְהָרֹות	19 Et non recessit retro cor nostrum ; et declinasti semitas nostras a via tua :
20 תְּכַבְּדֵנִי חַיַּת הַשָּׂדֶה תַּנִּים וּבְנֹות יַעֲנָה כִּי־נָתַתִּי בַמִּדְבָּר מַיִם נְהָרֹות בִּישִׁימֹן לְהַשְׁקֹות עַמִּי בְחִירִי	20 quoniam humiliasti nos in loco afflictionis, et cooperuit nos umbra mortis.
21 עַם־זוּ יָצַרְתִּי לִי תְּהִלָּתִי יְסַפֵּרוּ׃ ס	21 Si obliti sumus nomen Dei nostri, et si expandimus manus nostras ad deum alienum,
22 וְלֹא־אֹתִי קָרָאתָ יַעֲקֹב כִּי־יָגַעְתָּ בִּי יִשְׂרָאֵל	22 nonne Deus requiret ista ? ipse enim novit abscondita cordis. Quoniam propter te mortificamur tota die ; æstimati sumus sicut oves occisionis.
23 לֹא־הֵבֵיאתָ לִּי שֵׂה עֹלֹתֶיךָ וּזְבָחֶיךָ לֹא כִבַּדְתָּנִי לֹא הֶעֱבַדְתִּיךָ בְּמִנְחָה וְלֹא הֹוגַעְתִּיךָ בִּלְבֹונָה	23 Exsurge ; quare obdormis, Domine ? exsurge, et ne repellas in finem.
24 לֹא־קָנִיתָ לִּי בַכֶּסֶף קָנֶה וְחֵלֶב זְבָחֶיךָ לֹא הִרְוִיתָנִי אַךְ הֶעֱבַדְתַּנִי בְּחַטֹּאותֶיךָ הֹוגַעְתַּנִי בַּעֲוֹנֹתֶיךָ׃ ס	24 Quare faciem tuam avertis ? oblivisceris inopiæ nostræ et tribulationis nostræ ?
25 אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא מֹחֶה פְשָׁעֶיךָ לְמַעֲנִי וְחַטֹּאתֶיךָ לֹא אֶזְכֹּר	25 Quoniam humiliata est in pulvere anima nostra ; conglutinatus est in terra venter noster.
26 הַזְכִּירֵנִי נִשָּׁפְטָה יָחַד סַפֵּר אַתָּה לְמַעַן תִּצְדָּק	26 Exsurge, Domine, adjuva nos, et redime nos propter nomen tuum.
27 אָבִיךָ הָרִאשֹׁון חָטָא וּמְלִיצֶיךָ פָּשְׁעוּ בִי
28 וַאֲחַלֵּל שָׂרֵי קֹדֶשׁ וְאֶתְּנָה לַחֵרֶם יַעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל לְגִדּוּפִים׃ ס