Isaiah (ישעיה) - Isaia 40
123456789101112131415161718192021222324252627282930313233343536373839404142434445464748495051525354555657585960616263646566676869707172737475767778798081828384858687888990919293949596979899100101102103104105106107108109110111112113114115116117118119120121122123124125126127128129130131132133134135136137138139140141142143144145146147148149150
Confronta con un'altra Bibbia
Cambia Bibbia
STUTTGARTENSIA-DELITZSCH | SMITH VAN DYKE |
---|---|
1 לַמְנַצֵּחַ לְדָוִד מִזְמֹור | 1 لامام المغنين. مزمور لداود. انتظارا انتظرت الرب فمال اليّ وسمع صراخي |
2 קַוֹּה קִוִּיתִי יְהוָה וַיֵּט אֵלַי וַיִּשְׁמַע שַׁוְעָתִי | 2 واصعدني من جب الهلاك من طين الحمأة واقام على صخرة رجليّ. ثبت خطواتي |
3 וַיַּעֲלֵנִי ׀ מִבֹּור שָׁאֹון מִטִּיט הַיָּוֵן וַיָּקֶם עַל־סֶלַע רַגְלַי כֹּונֵן אֲשֻׁרָי | 3 وجعل في فمي ترنيمة جديدة تسبيحة لالهنا. كثيرون يرون ويخافون ويتوكلون على الرب |
4 וַיִּתֵּן בְּפִי ׀ שִׁיר חָדָשׁ תְּהִלָּה לֵאלֹהֵינוּ יִרְאוּ רַבִּים וְיִירָאוּ וְיִבְטְחוּ בַּיהוָה | 4 طوبى للرجل الذي جعل الرب متكله ولم يلتفت الى الغطاريس والمنحرفين الى الكذب. |
5 אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר־שָׂם יְהֹוָה מִבְטַחֹו וְלֹא־פָנָה אֶל־רְהָבִים וְשָׂטֵי כָזָב | 5 كثيرا ما جعلت انت ايها الرب الهي عجائبك وافكارك من جهتنا. لا تقوّم لديك. لاخبرن واتكلمن بها. زادت عن ان تعد. |
6 רַבֹּות עָשִׂיתָ ׀ אַתָּה ׀ יְהוָה אֱלֹהַי נִפְלְאֹתֶיךָ וּמַחְשְׁבֹתֶיךָ אֵלֵינוּ אֵין ׀ עֲרֹךְ אֵלֶיךָ אַגִּידָה וַאֲדַבֵּרָה עָצְמוּ מִסַּפֵּר | 6 بذبيحة وتقدمة لم تسر. اذنيّ فتحت. محرقة وذبيحة خطية لم تطلب |
7 זֶבַח וּמִנְחָה ׀ לֹא־חָפַצְתָּ אָזְנַיִם כָּרִיתָ לִּי עֹולָה וַחֲטָאָה לֹא שָׁאָלְתָּ | 7 حينئذ قلت هانذا جئت. بدرج الكتاب مكتوب عني |
8 אָז אָמַרְתִּי הִנֵּה־בָאתִי בִּמְגִלַּת־סֵפֶר כָּתוּב עָלָי | 8 ان افعل مشيئتك يا الهي سررت. وشريعتك في وسط احشائي |
9 לַעֲשֹׂות־רְצֹונְךָ אֱלֹהַי חָפָצְתִּי וְתֹורָתְךָ בְּתֹוךְ מֵעָי | 9 بشرت ببر في جماعة عظيمة. هوذا شفتاي لم امنعهما. انت يا رب علمت. |
10 בִּשַּׂרְתִּי צֶדֶק ׀ בְּקָהָל רָב הִנֵּה פָתַי לֹא אֶכְלָא יְהוָה אַתָּה יָדָעְתָּ | 10 لم اكتم عدلك في وسط قلبي. تكلمت بامانتك وخلاصك. لم اخف رحمتك وحقك عن الجماعة العظيمة |
11 צִדְקָתְךָ לֹא־כִסִּיתִי ׀ בְּתֹוךְ לִבִּי אֱמוּנָתְךָ וּתְשׁוּעָתְךָ אָמָרְתִּי לֹא־כִחַדְתִּי חַסְדְּךָ וַאֲמִתְּךָ לְקָהָל רָב | 11 اما انت يا رب فلا تمنع رأفتك عني. تنصرني رحمتك وحقك دائما. |
12 אַתָּה יְהוָה לֹא־תִכְלָא רַחֲמֶיךָ מִמֶּנִּי חַסְדְּךָ וַאֲמִתְּךָ תָּמִיד יִצְּרוּנִי | 12 لان شرورا لا تحصى قد اكتنفتني. حاقت بي آثامي ولا استطيع ان ابصر. كثرت اكثر من شعر راسي وقلبي قد تركني. |
13 כִּי אָפְפוּ־עָלַי ׀ רָעֹות עַד־אֵין מִסְפָּר הִשִּׂיגוּנִי עֲוֹנֹתַי וְלֹא־יָכֹלְתִּי לִרְאֹות עָצְמוּ מִשַּׂעֲרֹות רֹאשִׁי וְלִבִּי עֲזָבָנִי | 13 ارتض يا رب بان تنجيني. يا رب الى معونتي اسرع. |
14 רְצֵה יְהוָה לְהַצִּילֵנִי יְהוָה לְעֶזְרָתִי חוּשָׁה | 14 ليخز وليخجل معا الذين يطلبون نفسي لاهلاكها. ليرتد الى الوراء وليخز المسرورون باذيتي |
15 יֵבֹשׁוּ וְיַחְפְּרוּ ׀ יַחַד מְבַקְשֵׁי נַפְשִׁי לִסְפֹּותָהּ יִסֹּגוּ אָחֹור וְיִכָּלְמוּ חֲפֵצֵי רָעָתִי | 15 ليستوحش من اجل خزيهم القائلون لي هه هه |
16 יָשֹׁמּוּ עַל־עֵקֶב בָּשְׁתָּם הָאֹמְרִים לִי הֶאָח ׀ הֶאָח | 16 ليبتهج ويفرح بك جميع طالبيك. ليقل ابدا محبو خلاصك يتعظم الرب |
17 יָשִׂישׂוּ וְיִשְׂמְחוּ ׀ בְּךָ כָּל־מְבַקְשֶׁיךָ יֹאמְרוּ תָמִיד יִגְדַּל יְהוָה אֹהֲבֵי תְּשׁוּעָתֶךָ | 17 اما انا فمسكين وبائس الرب يهتم بي. عوني ومنقذي انت. يا الهي لا تبطئ |
18 וַאֲנִי ׀ עָנִי וְאֶבְיֹון אֲדֹנָי יַחֲשָׁב לִי עֶזְרָתִי וּמְפַלְטִי אַתָּה אֱלֹהַי אַל־תְּאַחַר | |
19 הַפֶּסֶל נָסַךְ חָרָשׁ וְצֹרֵף בַּזָּהָב יְרַקְּעֶנּוּ וּרְתֻקֹות כֶּסֶף צֹורֵף | |
20 הַמְסֻכָּן תְּרוּמָה עֵץ לֹא־יִרְקַב יִבְחָר חָרָשׁ חָכָם יְבַקֶּשׁ־לֹו לְהָכִין פֶּסֶל לֹא יִמֹּוט | |
21 הֲלֹוא תֵדְעוּ הֲלֹוא תִשְׁמָעוּ הֲלֹוא הֻגַּד מֵרֹאשׁ לָכֶם הֲלֹוא הֲבִינֹתֶם מֹוסְדֹות הָאָרֶץ | |
22 הַיֹּשֵׁב עַל־חוּג הָאָרֶץ וְיֹשְׁבֶיהָ כַּחֲגָבִים הַנֹּוטֶה כַדֹּק שָׁמַיִם וַיִּמְתָּחֵם כָּאֹהֶל לָשָׁבֶת | |
23 הַנֹּותֵן רֹוזְנִים לְאָיִן שֹׁפְטֵי אֶרֶץ כַּתֹּהוּ עָשָׂה | |
24 אַף בַּל־נִטָּעוּ אַף בַּל־זֹרָעוּ אַף בַּל־שֹׁרֵשׁ בָּאָרֶץ גִּזְעָם וְגַם־נָשַׁף בָּהֶם וַיִּבָשׁוּ וּסְעָרָה כַּקַּשׁ תִּשָּׂאֵם׃ ס | |
25 וְאֶל־מִי תְדַמְּיוּנִי וְאֶשְׁוֶה יֹאמַר קָדֹושׁ | |
26 שְׂאוּ־מָרֹום עֵינֵיכֶם וּרְאוּ מִי־בָרָא אֵלֶּה הַמֹּוצִיא בְמִסְפָּר צְבָאָם לְכֻלָּם בְּשֵׁם יִקְרָא מֵרֹב אֹונִים וְאַמִּיץ כֹּחַ אִישׁ לֹא נֶעְדָּר׃ ס | |
27 לָמָּה תֹאמַר יַעֲקֹב וּתְדַבֵּר יִשְׂרָאֵל נִסְתְּרָה דַרְכִּי מֵיְהוָה וּמֵאֱלֹהַי מִשְׁפָּטִי יַעֲבֹור | |
28 הֲלֹוא יָדַעְתָּ אִם־לֹא שָׁמַעְתָּ אֱלֹהֵי עֹולָם ׀ יְהוָה בֹּורֵא קְצֹות הָאָרֶץ לֹא יִיעַף וְלֹא יִיגָע אֵין חֵקֶר לִתְבוּנָתֹו | |
29 נֹתֵן לַיָּעֵף כֹּחַ וּלְאֵין אֹונִים עָצְמָה יַרְבֶּה | |
30 וְיִעֲפוּ נְעָרִים וְיִגָעוּ וּבַחוּרִים כָּשֹׁול יִכָּשֵׁלוּ | |
31 וְקֹויֵ יְהוָה יַחֲלִיפוּ כֹחַ יַעֲלוּ אֵבֶר כַּנְּשָׁרִים יָרוּצוּ וְלֹא יִיגָעוּ יֵלְכוּ וְלֹא יִיעָפוּ׃ פ |