M'lakhim (מלכים) - 1 Re 9

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	NEW AMERICAN BIBLE
1 וַיְהִי כְּכַלֹּות שְׁלֹמֹה לִבְנֹות אֶת־בֵּית־יְהוָה וְאֶת־בֵּית הַמֶּלֶךְ וְאֵת כָּל־חֵשֶׁק שְׁלֹמֹה אֲשֶׁר חָפֵץ לַעֲשֹׂות׃ פ	1 After Solomon finished building the temple of the LORD, the royal palace, and everything else that he had planned,
2 וַיֵּרָא יְהוָה אֶל־שְׁלֹמֹה שֵׁנִית כַּאֲשֶׁר נִרְאָה אֵלָיו בְּגִבְעֹון	2 the LORD appeared to him a second time, as he had appeared to him in Gibeon.
3 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלָיו מַעְתִּי אֶת־תְּפִלָּתְךָ וְאֶת־תְּחִנָּתְךָ אֲשֶׁר הִתְחַנַּנְתָּה לְפָנַי הִקְדַּשְׁתִּי אֶת־הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר בָּנִתָה לָשׂוּם־שְׁמִי שָׁם עַד־עֹולָם וְהָיוּ עֵינַי וְלִבִּי שָׁם כָּל־הַיָּמִים	3 The LORD said to him: "I have heard the prayer of petition which you offered in my presence. I have consecrated this temple which you have built; I confer my name upon it forever, and my eyes and my heart shall be there always.
4 וְאַתָּה אִם־תֵּלֵךְ לְפָנַי כַּאֲשֶׁר הָלַךְ דָּוִד אָבִיךָ בְּתָם־לֵבָב וּבְיֹשֶׁר לַעֲשֹׂות כְּכֹל אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ חֻקַּי וּמִשְׁפָּטַי תִּשְׁמֹר	4 As for you, if you live in my presence as your father David lived, sincerely and uprightly, doing just as I have commanded you, keeping my statutes and decrees,
5 וַהֲקִמֹתִי אֶת־כִּסֵּא מַמְלַכְתְּךָ עַל־יִשְׂרָאֵל לְעֹלָם כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי עַל־דָּוִד אָבִיךָ לֵאמֹר לֹא־יִכָּרֵת לְךָ אִישׁ מֵעַל כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל	5 I will establish your throne of sovereignty over Israel forever, as I promised your father David when I said, 'You shall always have someone from your line on the throne of Israel.'
6 אִם־שֹׁוב תְּשֻׁבוּן אַתֶּם וּבְנֵיכֶם מֵאַחֲרַי וְלֹא תִשְׁמְרוּ מִצְוֹתַי חֻקֹּתַי אֲשֶׁר נָתַתִּי לִפְנֵיכֶם וַהֲלַכְתֶּם וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם לָהֶם	6 But if you and your descendants ever withdraw from me, fail to keep the commandments and statutes which I set before you, and proceed to venerate and worship strange gods,
7 וְהִכְרַתִּי אֶת־יִשְׂרָאֵל מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתִּי לָהֶם וְאֶת־הַבַּיִת אֲשֶׁר הִקְדַּשְׁתִּי לִשְׁמִי אֲשַׁלַּח מֵעַל פָּנָי וְהָיָה יִשְׂרָאֵל לְמָשָׁל וְלִשְׁנִינָה בְּכָל־הָעַמִּים	7 I will cut off Israel from the land I gave them and repudiate the temple I have consecrated to my honor. Israel shall become a proverb and a byword among all nations,
8 וְהַבַּיִת הַזֶּה יִהְיֶה עֶלְיֹון כָּל־עֹבֵר עָלָיו יִשֹּׁם וְשָׁרָק וְאָמְרוּ עַל־מֶה עָשָׂה יְהוָה כָּכָה לָאָרֶץ הַזֹּאת וְלַבַּיִת הַזֶּה	8 and this temple shall become a heap of ruins. Every passerby shall catch his breath in amazement, and ask, 'Why has the LORD done this to the land and to this temple?'
9 וְאָמְרוּ עַל אֲשֶׁר עָזְבוּ אֶת־יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם אֲשֶׁר הֹוצִיא אֶת־אֲבֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וַיַּחֲזִקוּ בֵּאלֹהִים אֲחֵרִים [וַיִּשְׁתַּחוּ כ] (וַיִּשְׁתַּחֲווּ ק) לָהֶם וַיַּעַבְדֻם עַל־כֵּן הֵבִיא יְהוָה עֲלֵיהֶם אֵת כָּל־הָרָעָה הַזֹּאת׃ פ	9 Men will answer: 'They forsook the LORD, their God, who brought their fathers out of the land of Egypt; they adopted strange gods which they worshiped and served. That is why the LORD has brought down upon them all this evil.'"
10 וַיְהִי מִקְצֵה עֶשְׂרִים שָׁנָה אֲשֶׁר־בָּנָה שְׁלֹמֹה אֶת־שְׁנֵי הַבָּתִּים אֶת־בֵּית יְהוָה וְאֶת־בֵּית הַמֶּלֶךְ	10 After the twenty years during which Solomon built the two houses, the temple of the LORD and the palace of the king--
11 חִירָם מֶלֶךְ־צֹר נִשָּׂא אֶת־שְׁלֹמֹה בַּעֲצֵי אֲרָזִים וּבַעֲצֵי בְרֹושִׁים וּבַזָּהָב לְכָל־חֶפְצֹו אָז יִתֵּן הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה לְחִירָם עֶשְׂרִים עִיר בְּאֶרֶץ הַגָּלִיל	11 Hiram, king of Tyre, supplying Solomon with all the cedar wood, fir wood, and gold he wished--King Solomon gave Hiram twenty cities in the land of Galilee.
12 וַיֵּצֵא חִירָם מִצֹּר לִרְאֹות אֶת־הֶעָרִים אֲשֶׁר נָתַן־לֹו שְׁלֹמֹה וְלֹא יָשְׁרוּ בְּעֵינָיו	12 Hiram left Tyre to see the cities Solomon had given him, but was not satisfied with them.
13 וַיֹּאמֶר מָה הֶעָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר־נָתַתָּה לִּי אָחִי וַיִּקְרָא לָהֶם אֶרֶץ כָּבוּל עַד הַיֹּום הַזֶּה׃ פ	13 So he said, "What are these cities you have given me, my brother?" And he called them the land of Cabul, as they are called to this day.
14 וַיִּשְׁלַח חִירָם לַמֶּלֶךְ מֵאָה וְעֶשְׂרִים כִּכַּר זָהָב	14 Hiram, however, had sent king Solomon one hundred and twenty talents of gold.
15 וְזֶה דְבַר־הַמַּס אֲשֶׁר־הֶעֱלָה ׀ הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה לִבְנֹות אֶת־בֵּית יְהוָה וְאֶת־בֵּיתֹו וְאֶת־הַמִּלֹּוא וְאֵת חֹומַת יְרוּשָׁלִָם וְאֶת־חָצֹר וְאֶת־מְגִדֹּו וְאֶת־גָּזֶר	15 This is an account of the forced labor which King Solomon levied in order to build the temple of the LORD, his palace, Millo, the wall of Jerusalem, Hazor, Megiddo, Gezer
16 פַּרְעֹה מֶלֶךְ־מִצְרַיִם עָלָה וַיִּלְכֹּד אֶת־גֶּזֶר וַיִּשְׂרְפָהּ בָּאֵשׁ וְאֶת־הַכְּנַעֲנִי הַיֹּשֵׁב בָּעִיר הָרָג וַיִּתְּנָהּ שִׁלֻּחִים לְבִתֹּו אֵשֶׁת שְׁלֹמֹה	16 (Pharaoh, king of Egypt, had come up and taken Gezer and, after destroying it by fire and slaying all the Canaanites living in the city, had given it as dowry to his daughter, Solomon's wife;
17 וַיִּבֶן שְׁלֹמֹה אֶת־גָּזֶר וְאֶת־בֵּית חֹרֹן תַּחְתֹּון	17 Solomon then rebuilt Gezer), Lower Beth-horon,
18 וְאֶת־בַּעֲלָת וְאֶת־ [תָּמָר כ] (תַּדְמֹר ק) בַּמִּדְבָּר בָּאָרֶץ	18 Baalath, Tamar in the desert of Judah,
19 וְאֵת כָּל־עָרֵי הַמִּסְכְּנֹות אֲשֶׁר הָיוּ לִשְׁלֹמֹה וְאֵת עָרֵי הָרֶכֶב וְאֵת עָרֵי הַפָּרָשִׁים וְאֵת ׀ חֵשֶׁק שְׁלֹמֹה אֲשֶׁר חָשַׁק לִבְנֹות בִּירוּשָׁלִַם וּבַלְּבָנֹון וּבְכֹל אֶרֶץ מֶמְשַׁלְתֹּו	19 all his cities for supplies, cities for chariots and for horses, and whatever else Solomon decided should be built in Jerusalem, in Lebanon, and in the entire land under his dominion.
20 כָּל־הָעָם הַנֹּותָר מִן־הָאֱמֹרִי הַחִתִּי הַפְּרִזִּי הַחִוִּי וְהַיְבוּסִי אֲשֶׁר לֹא־מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵמָּה	20 All the non-Israelite people who remained in the land, descendants of the Amorites, Hittites, Perizzites, Hivites, and Jebusites
21 בְּנֵיהֶם אֲשֶׁר נֹתְרוּ אַחֲרֵיהֶם בָּאָרֶץ אֲשֶׁר לֹא־יָכְלוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְהַחֲרִימָם וַיַּעֲלֵם שְׁלֹמֹה לְמַס־עֹבֵד עַד הַיֹּום הַזֶּה	21 whose doom the Israelites had been unable to accomplish, Solomon conscripted as forced laborers, as they are to this day.
22 וּמִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא־נָתַן שְׁלֹמֹה עָבֶד כִּי־הֵם אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה וַעֲבָדָיו וְשָׂרָיו וְשָׁלִשָׁיו וְשָׂרֵי רִכְבֹּו וּפָרָשָׁיו׃ ס	22 But Solomon enslaved none of the Israelites, for they were his fighting force, his ministers, commanders, adjutants, chariot officers, and charioteers.
23 אֵלֶּה ׀ שָׂרֵי הַנִּצָּבִים אֲשֶׁר עַל־הַמְּלָאכָה לִשְׁלֹמֹה חֲמִשִּׁים וַחֲמֵשׁ מֵאֹות הָרֹדִים בָּעָם הָעֹשִׂים בַּמְּלָאכָה	23 The supervisors of Solomon's works who policed the people engaged in the work numbered five hundred and fifty.
24 אַךְ בַּת־פַּרְעֹה עָלְתָה מֵעִיר דָּוִד אֶל־בֵּיתָהּ אֲשֶׁר בָּנָה־לָהּ אָז בָּנָה אֶת־הַמִּלֹּוא	24 As soon as Pharaoh's daughter went up from the City of David to her palace, which he had built for her, Solomon built Millo.
25 וְהֶעֱלָה שְׁלֹמֹה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה עֹלֹות וּשְׁלָמִים עַל־הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר בָּנָה לַיהוָה וְהַקְטֵיר אִתֹּו אֲשֶׁר לִפְנֵי יְהוָה וְשִׁלַּם אֶת־הַבָּיִת	25 Three times a year Solomon used to offer holocausts and peace offerings on the altar which he had built to the LORD, and to burn incense before the LORD; and he kept the temple in repair.
26 וָאֳנִי עָשָׂה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בְּעֶצְיֹון־גֶּבֶר אֲשֶׁר אֶת־אֵלֹות עַל־שְׂפַת יַם־סוּף בְּאֶרֶץ אֱדֹום	26 King Solomon also built a fleet at Ezion-geber, which is near Elath on the shore of the Red Sea in the land of Edom.
27 וַיִּשְׁלַח חִירָם בָּאֳנִי אֶת־עֲבָדָיו אַנְשֵׁי אֳנִיֹּות יֹדְעֵי הַיָּם עִם עַבְדֵי שְׁלֹמֹה	27 In this fleet Hiram placed his own expert seamen with the servants of Solomon.
28 וַיָּבֹאוּ אֹופִירָה וַיִּקְחוּ מִשָּׁם זָהָב אַרְבַּע־מֵאֹות וְעֶשְׂרִים כִּכָּר וַיָּבִאוּ אֶל־הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה׃ פ	28 They went to Ophir, and brought back four hundred and twenty talents of gold to King Solomon.