Bereshìt (בראשית) - Genesi 41

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	MODERN HEBREW BIBLE
1 וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים וּפַרְעֹה חֹלֵם וְהִנֵּה עֹמֵד עַל־הַיְאֹר	1 ויהי מקץ שנתים ימים ופרעה חלם והנה עמד על היאר
2 וְהִנֵּה מִן־הַיְאֹר עֹלֹת שֶׁבַע פָּרֹות יְפֹות מַרְאֶה וּבְרִיאֹת בָּשָׂר וַתִּרְעֶינָה בָּאָחוּ	2 והנה מן היאר עלת שבע פרות יפות מראה ובריאת בשר ותרעינה באחו
3 וְהִנֵּה שֶׁבַע פָּרֹות אֲחֵרֹות עֹלֹות אַחֲרֵיהֶן מִן־הַיְאֹר רָעֹות מַרְאֶה וְדַקֹּות בָּשָׂר וַתַּעֲמֹדְנָה אֵצֶל הַפָּרֹות עַל־שְׂפַת הַיְאֹר	3 והנה שבע פרות אחרות עלות אחריהן מן היאר רעות מראה ודקות בשר ותעמדנה אצל הפרות על שפת היאר
4 וַתֹּאכַלְנָה הַפָּרֹות רָעֹות הַמַּרְאֶה וְדַקֹּת הַבָּשָׂר אֵת שֶׁבַע הַפָּרֹות יְפֹת הַמַּרְאֶה וְהַבְּרִיאֹת וַיִּיקַץ פַּרְעֹה	4 ותאכלנה הפרות רעות המראה ודקת הבשר את שבע הפרות יפת המראה והבריאת וייקץ פרעה
5 וַיִּישָׁן וַיַּחֲלֹם שֵׁנִית וְהִנֵּה ׀ שֶׁבַע שִׁבֳּלִים עֹלֹות בְּקָנֶה אֶחָד בְּרִיאֹות וְטֹבֹות	5 ויישן ויחלם שנית והנה שבע שבלים עלות בקנה אחד בריאות וטבות
6 וְהִנֵּה שֶׁבַע שִׁבֳּלִים דַּקֹּות וּשְׁדוּפֹת קָדִים צֹמְחֹות אַחֲרֵיהֶן	6 והנה שבע שבלים דקות ושדופת קדים צמחות אחריהן
7 וַתִּבְלַעְנָה הַשִּׁבֳּלִים הַדַּקֹּות אֵת שֶׁבַע הַשִּׁבֳּלִים הַבְּרִיאֹות וְהַמְּלֵאֹות וַיִּיקַץ פַּרְעֹה וְהִנֵּה חֲלֹום	7 ותבלענה השבלים הדקות את שבע השבלים הבריאות והמלאות וייקץ פרעה והנה חלום
8 וַיְהִי בַבֹּקֶר וַתִּפָּעֶם רוּחֹו וַיִּשְׁלַח וַיִּקְרָא אֶת־כָּל־חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם וְאֶת־כָּל־חֲכָמֶיהָ וַיְסַפֵּר פַּרְעֹה לָהֶם אֶת־חֲלֹמֹו וְאֵין־פֹּותֵר אֹותָם לְפַרְעֹה	8 ויהי בבקר ותפעם רוחו וישלח ויקרא את כל חרטמי מצרים ואת כל חכמיה ויספר פרעה להם את חלמו ואין פותר אותם לפרעה
9 וַיְדַבֵּר שַׂר הַמַּשְׁקִים אֶת־פַּרְעֹה לֵאמֹר אֶת־חֲטָאַי אֲנִי מַזְכִּיר הַיֹּום	9 וידבר שר המשקים את פרעה לאמר את חטאי אני מזכיר היום
10 פַּרְעֹה קָצַף עַל־עֲבָדָיו וַיִּתֵּן אֹתִי בְּמִשְׁמַר בֵּית שַׂר הַטַּבָּחִים אֹתִי וְאֵת שַׂר הָאֹפִים	10 פרעה קצף על עבדיו ויתן אתי במשמר בית שר הטבחים אתי ואת שר האפים
11 וַנַּחַלְמָה חֲלֹום בְּלַיְלָה אֶחָד אֲנִי וָהוּא אִישׁ כְּפִתְרֹון חֲלֹמֹו חָלָמְנוּ	11 ונחלמה חלום בלילה אחד אני והוא איש כפתרון חלמו חלמנו
12 וְשָׁם אִתָּנוּ נַעַר עִבְרִי עֶבֶד לְשַׂר הַטַּבָּחִים וַנְּסַפֶּר־לֹו וַיִּפְתָּר־לָנוּ אֶת־חֲלֹמֹתֵינוּ אִישׁ כַּחֲלֹמֹו פָּתָר	12 ושם אתנו נער עברי עבד לשר הטבחים ונספר לו ויפתר לנו את חלמתינו איש כחלמו פתר
13 וַיְהִי כַּאֲשֶׁר פָּתַר־לָנוּ כֵּן הָיָה אֹתִי הֵשִׁיב עַל־כַּנִּי וְאֹתֹו תָלָה	13 ויהי כאשר פתר לנו כן היה אתי השיב על כני ואתו תלה
14 וַיִּשְׁלַח פַּרְעֹה וַיִּקְרָא אֶת־יֹוסֵף וַיְרִיצֻהוּ מִן־הַבֹּור וַיְגַלַּח וַיְחַלֵּף שִׂמְלֹתָיו וַיָּבֹא אֶל־פַּרְעֹה	14 וישלח פרעה ויקרא את יוסף ויריצהו מן הבור ויגלח ויחלף שמלתיו ויבא אל פרעה
15 וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל־יֹוסֵף חֲלֹום חָלַמְתִּי וּפֹתֵר אֵין אֹתֹו וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי עָלֶיךָ לֵאמֹר תִּשְׁמַע חֲלֹום לִפְתֹּר אֹתֹו	15 ויאמר פרעה אל יוסף חלום חלמתי ופתר אין אתו ואני שמעתי עליך לאמר תשמע חלום לפתר אתו
16 וַיַּעַן יֹוסֵף אֶת־פַּרְעֹה לֵאמֹר בִּלְעָדָי אֱלֹהִים יַעֲנֶה אֶת־שְׁלֹום פַּרְעֹה	16 ויען יוסף את פרעה לאמר בלעדי אלהים יענה את שלום פרעה
17 וַיְדַבֵּר פַּרְעֹה אֶל־יֹוסֵף בַּחֲלֹמִי הִנְנִי עֹמֵד עַל־שְׂפַת הַיְאֹר	17 וידבר פרעה אל יוסף בחלמי הנני עמד על שפת היאר
18 וְהִנֵּה מִן־הַיְאֹר עֹלֹת שֶׁבַע פָּרֹות בְּרִיאֹות בָּשָׂר וִיפֹת תֹּאַר וַתִּרְעֶינָה בָּאָחוּ	18 והנה מן היאר עלת שבע פרות בריאות בשר ויפת תאר ותרעינה באחו
19 וְהִנֵּה שֶׁבַע־פָּרֹות אֲחֵרֹות עֹלֹות אַחֲרֵיהֶן דַּלֹּות וְרָעֹות תֹּאַר מְאֹד וְרַקֹּות בָּשָׂר לֹא־רָאִיתִי כָהֵנָּה בְּכָל־אֶרֶץ מִצְרַיִם לָרֹעַ	19 והנה שבע פרות אחרות עלות אחריהן דלות ורעות תאר מאד ורקות בשר לא ראיתי כהנה בכל ארץ מצרים לרע
20 וַתֹּאכַלְנָה הַפָּרֹות הָרַקֹּות וְהָרָעֹות אֵת שֶׁבַע הַפָּרֹות הָרִאשֹׁנֹות הַבְּרִיאֹת	20 ותאכלנה הפרות הרקות והרעות את שבע הפרות הראשנות הבריאת
21 וַתָּבֹאנָה אֶל־קִרְבֶּנָה וְלֹא נֹודַע כִּי־בָאוּ אֶל־קִרְבֶּנָה וּמַרְאֵיהֶן רַע כַּאֲשֶׁר בַּתְּחִלָּה וָאִיקָץ	21 ותבאנה אל קרבנה ולא נודע כי באו אל קרבנה ומראיהן רע כאשר בתחלה ואיקץ
22 וָאֵרֶא בַּחֲלֹמִי וְהִנֵּה ׀ שֶׁבַע שִׁבֳּלִים עֹלֹת בְּקָנֶה אֶחָד מְלֵאֹת וְטֹבֹות	22 וארא בחלמי והנה שבע שבלים עלת בקנה אחד מלאת וטבות
23 וְהִנֵּה שֶׁבַע שִׁבֳּלִים צְנֻמֹות דַּקֹּות שְׁדֻפֹות קָדִים צֹמְחֹות אַחֲרֵיהֶם	23 והנה שבע שבלים צנמות דקות שדפות קדים צמחות אחריהם
24 וַתִּבְלַעְןָ הָשִׁבֳּלִים הַדַּקֹּת אֵת שֶׁבַע הַשִׁבֳּלִים הַטֹּבֹות וָאֹמַר אֶל־הַחַרְטֻמִּים וְאֵין מַגִּיד לִי	24 ותבלען השבלים הדקת את שבע השבלים הטבות ואמר אל החרטמים ואין מגיד לי
25 וַיֹּאמֶר יֹוסֵף אֶל־פַּרְעֹה חֲלֹום פַּרְעֹה אֶחָד הוּא אֵת אֲשֶׁר הָאֱלֹהִים עֹשֶׂה הִגִּיד לְפַרְעֹה	25 ויאמר יוסף אל פרעה חלום פרעה אחד הוא את אשר האלהים עשה הגיד לפרעה
26 שֶׁבַע פָּרֹת הַטֹּבֹת שֶׁבַע שָׁנִים הֵנָּה וְשֶׁבַע הַשִּׁבֳּלִים הַטֹּבֹת שֶׁבַע שָׁנִים הֵנָּה חֲלֹום אֶחָד הוּא	26 שבע פרת הטבת שבע שנים הנה ושבע השבלים הטבת שבע שנים הנה חלום אחד הוא
27 וְשֶׁבַע הַפָּרֹות הָרַקֹּות וְהָרָעֹת הָעֹלֹת אַחֲרֵיהֶן שֶׁבַע שָׁנִים הֵנָּה וְשֶׁבַע הַשִׁבֳּלִים הָרֵקֹות שְׁדֻפֹות הַקָּדִים יִהְיוּ שֶׁבַע שְׁנֵי רָעָב	27 ושבע הפרות הרקות והרעת העלת אחריהן שבע שנים הנה ושבע השבלים הרקות שדפות הקדים יהיו שבע שני רעב
28 הוּא הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֶל־פַּרְעֹה אֲשֶׁר הָאֱלֹהִים עֹשֶׂה הֶרְאָה אֶת־פַּרְעֹה	28 הוא הדבר אשר דברתי אל פרעה אשר האלהים עשה הראה את פרעה
29 הִנֵּה שֶׁבַע שָׁנִים בָּאֹות שָׂבָע גָּדֹול בְּכָל־אֶרֶץ מִצְרָיִם	29 הנה שבע שנים באות שבע גדול בכל ארץ מצרים
30 וְקָמוּ שֶׁבַע שְׁנֵי רָעָב אַחֲרֵיהֶן וְנִשְׁכַּח כָּל־הַשָּׂבָע בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם וְכִלָּה הָרָעָב אֶת־הָאָרֶץ	30 וקמו שבע שני רעב אחריהן ונשכח כל השבע בארץ מצרים וכלה הרעב את הארץ
31 וְלֹא־יִוָּדַע הַשָּׂבָע בָּאָרֶץ מִפְּנֵי הָרָעָב הַהוּא אַחֲרֵי־כֵן כִּי־כָבֵד הוּא מְאֹד	31 ולא יודע השבע בארץ מפני הרעב ההוא אחרי כן כי כבד הוא מאד
32 וְעַל הִשָּׁנֹות הַחֲלֹום אֶל־פַּרְעֹה פַּעֲמָיִם כִּי־נָכֹון הַדָּבָר מֵעִם הָאֱלֹהִים וּמְמַהֵר הָאֱלֹהִים לַעֲשֹׂתֹו	32 ועל השנות החלום אל פרעה פעמים כי נכון הדבר מעם האלהים וממהר האלהים לעשתו
33 וְעַתָּה יֵרֶא פַרְעֹה אִישׁ נָבֹון וְחָכָם וִישִׁיתֵהוּ עַל־אֶרֶץ מִצְרָיִם	33 ועתה ירא פרעה איש נבון וחכם וישיתהו על ארץ מצרים
34 יַעֲשֶׂה פַרְעֹה וְיַפְקֵד פְּקִדִים עַל־הָאָרֶץ וְחִמֵּשׁ אֶת־אֶרֶץ מִצְרַיִם בְּשֶׁבַע שְׁנֵי הַשָּׂבָע	34 יעשה פרעה ויפקד פקדים על הארץ וחמש את ארץ מצרים בשבע שני השבע
35 וְיִקְבְּצוּ אֶת־כָּל־אֹכֶל הַשָּׁנִים הַטֹּבֹת הַבָּאֹת הָאֵלֶּה וְיִצְבְּרוּ־בָר תַּחַת יַד־פַּרְעֹה אֹכֶל בֶּעָרִים וְשָׁמָרוּ	35 ויקבצו את כל אכל השנים הטבת הבאת האלה ויצברו בר תחת יד פרעה אכל בערים ושמרו
36 וְהָיָה הָאֹכֶל לְפִקָּדֹון לָאָרֶץ לְשֶׁבַע שְׁנֵי הָרָעָב אֲשֶׁר תִּהְיֶיןָ בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם וְלֹא־תִכָּרֵת הָאָרֶץ בָּרָעָב	36 והיה האכל לפקדון לארץ לשבע שני הרעב אשר תהיין בארץ מצרים ולא תכרת הארץ ברעב
37 וַיִּיטַב הַדָּבָר בְּעֵינֵי פַרְעֹה וּבְעֵינֵי כָּל־עֲבָדָיו	37 וייטב הדבר בעיני פרעה ובעיני כל עבדיו
38 וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל־עֲבָדָיו הֲנִמְצָא כָזֶה אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ אֱלֹהִים בֹּו	38 ויאמר פרעה אל עבדיו הנמצא כזה איש אשר רוח אלהים בו
39 וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל־יֹוסֵף אַחֲרֵי הֹודִיעַ אֱלֹהִים אֹותְךָ אֶת־כָּל־זֹאת אֵין־נָבֹון וְחָכָם כָּמֹוךָ	39 ויאמר פרעה אל יוסף אחרי הודיע אלהים אותך את כל זאת אין נבון וחכם כמוך
40 אַתָּה תִּהְיֶה עַל־בֵּיתִי וְעַל־פִּיךָ יִשַּׁק כָּל־עַמִּי רַק הַכִּסֵּא אֶגְדַּל מִמֶּךָּ	40 אתה תהיה על ביתי ועל פיך ישק כל עמי רק הכסא אגדל ממך
41 וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל־יֹוסֵף רְאֵה נָתַתִּי אֹתְךָ עַל כָּל־אֶרֶץ מִצְרָיִם	41 ויאמר פרעה אל יוסף ראה נתתי אתך על כל ארץ מצרים
42 וַיָּסַר פַּרְעֹה אֶת־טַבַּעְתֹּו מֵעַל יָדֹו וַיִּתֵּן אֹתָהּ עַל־יַד יֹוסֵף וַיַּלְבֵּשׁ אֹתֹו בִּגְדֵי־שֵׁשׁ וַיָּשֶׂם רְבִד הַזָּהָב עַל־צַוָּארֹו	42 ויסר פרעה את טבעתו מעל ידו ויתן אתה על יד יוסף וילבש אתו בגדי שש וישם רבד הזהב על צוארו
43 וַיַּרְכֵּב אֹתֹו בְּמִרְכֶּבֶת הַמִּשְׁנֶה אֲשֶׁר־לֹו וַיִּקְרְאוּ לְפָנָיו אַבְרֵךְ וְנָתֹון אֹתֹו עַל כָּל־אֶרֶץ מִצְרָיִם	43 וירכב אתו במרכבת המשנה אשר לו ויקראו לפניו אברך ונתון אתו על כל ארץ מצרים
44 וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל־יֹוסֵף אֲנִי פַרְעֹה וּבִלְעָדֶיךָ לֹא־יָרִים אִישׁ אֶת־יָדֹו וְאֶת־רַגְלֹו בְּכָל־אֶרֶץ מִצְרָיִם	44 ויאמר פרעה אל יוסף אני פרעה ובלעדיך לא ירים איש את ידו ואת רגלו בכל ארץ מצרים
45 וַיִּקְרָא פַרְעֹה שֵׁם־יֹוסֵף צָפְנַת פַּעְנֵחַ וַיִּתֶּן־לֹו אֶת־אָסְנַת בַּת־פֹּוטִי פֶרַע כֹּהֵן אֹן לְאִשָּׁה וַיֵּצֵא יֹוסֵף עַל־אֶרֶץ מִצְרָיִם	45 ויקרא פרעה שם יוסף צפנת פענח ויתן לו את אסנת בת פוטי פרע כהן אן לאשה ויצא יוסף על ארץ מצרים
46 וְיֹוסֵף בֶּן־שְׁלֹשִׁים שָׁנָה בְּעָמְדֹו לִפְנֵי פַּרְעֹה מֶלֶךְ־מִצְרָיִם וַיֵּצֵא יֹוסֵף מִלִּפְנֵי פַרְעֹה וַיַּעְבֹר בְּכָל־אֶרֶץ מִצְרָיִם	46 ויוסף בן שלשים שנה בעמדו לפני פרעה מלך מצרים ויצא יוסף מלפני פרעה ויעבר בכל ארץ מצרים
47 וַתַּעַשׂ הָאָרֶץ בְּשֶׁבַע שְׁנֵי הַשָּׂבָע לִקְמָצִים	47 ותעש הארץ בשבע שני השבע לקמצים
48 וַיִּקְבֹּץ אֶת־כָּל־אֹכֶל ׀ שֶׁבַע שָׁנִים אֲשֶׁר הָיוּ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וַיִּתֶּן־אֹכֶל בֶּעָרִים אֹכֶל שְׂדֵה־הָעִיר אֲשֶׁר סְבִיבֹתֶיהָ נָתַן בְּתֹוכָהּ	48 ויקבץ את כל אכל שבע שנים אשר היו בארץ מצרים ויתן אכל בערים אכל שדה העיר אשר סביבתיה נתן בתוכה
49 וַיִּצְבֹּר יֹוסֵף בָּר כְּחֹול הַיָּם הַרְבֵּה מְאֹד עַד כִּי־חָדַל לִסְפֹּר כִּי־אֵין מִסְפָּר	49 ויצבר יוסף בר כחול הים הרבה מאד עד כי חדל לספר כי אין מספר
50 וּלְיֹוסֵף יֻלַּד שְׁנֵי בָנִים בְּטֶרֶם תָּבֹוא שְׁנַת הָרָעָב אֲשֶׁר יָלְדָה־לֹּו אָסְנַת בַּת־פֹּוטִי פֶרַע כֹּהֵן אֹון	50 וליוסף ילד שני בנים בטרם תבוא שנת הרעב אשר ילדה לו אסנת בת פוטי פרע כהן און
51 וַיִּקְרָא יֹוסֵף אֶת־שֵׁם הַבְּכֹור מְנַשֶּׁה כִּי־נַשַּׁנִי אֱלֹהִים אֶת־כָּל־עֲמָלִי וְאֵת כָּל־בֵּית אָבִי	51 ויקרא יוסף את שם הבכור מנשה כי נשני אלהים את כל עמלי ואת כל בית אבי
52 וְאֵת שֵׁם הַשֵּׁנִי קָרָא אֶפְרָיִם כִּי־הִפְרַנִי אֱלֹהִים בְּאֶרֶץ עָנְיִי	52 ואת שם השני קרא אפרים כי הפרני אלהים בארץ עניי
53 וַתִּכְלֶינָה שֶׁבַע שְׁנֵי הַשָּׂבָע אֲשֶׁר הָיָה בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם	53 ותכלינה שבע שני השבע אשר היה בארץ מצרים
54 וַתְּחִלֶּינָה שֶׁבַע שְׁנֵי הָרָעָב לָבֹוא כַּאֲשֶׁר אָמַר יֹוסֵף וַיְהִי רָעָב בְּכָל־הָאֲרָצֹות וּבְכָל־אֶרֶץ מִצְרַיִם הָיָה לָחֶם	54 ותחלינה שבע שני הרעב לבוא כאשר אמר יוסף ויהי רעב בכל הארצות ובכל ארץ מצרים היה לחם
55 וַתִּרְעַב כָּל־אֶרֶץ מִצְרַיִם וַיִּצְעַק הָעָם אֶל־פַּרְעֹה לַלָּחֶם וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה לְכָל־מִצְרַיִם לְכוּ אֶל־יֹוסֵף אֲשֶׁר־יֹאמַר לָכֶם תַּעֲשׂוּ	55 ותרעב כל ארץ מצרים ויצעק העם אל פרעה ללחם ויאמר פרעה לכל מצרים לכו אל יוסף אשר יאמר לכם תעשו
56 וְהָרָעָב הָיָה עַל כָּל־פְּנֵי הָאָרֶץ וַיִּפְתַּח יֹוסֵף אֶת־כָּל־אֲשֶׁר בָּהֶם וַיִּשְׁבֹּר לְמִצְרַיִם וַיֶּחֱזַק הָרָעָב בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם	56 והרעב היה על כל פני הארץ ויפתח יוסף את כל אשר בהם וישבר למצרים ויחזק הרעב בארץ מצרים
57 וְכָל־הָאָרֶץ בָּאוּ מִצְרַיְמָה לִשְׁבֹּר אֶל־יֹוסֵף כִּי־חָזַק הָרָעָב בְּכָל־הָאָרֶץ	57 וכל הארץ באו מצרימה לשבר אל יוסף כי חזק הרעב בכל הארץ