Ad Romanos 2

NOVA VULGATA	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 Propter quod inexcusabilis es, o homo omnis, qui iudicas. In quo enimiudicas alterum, teipsum condemnas; eadem enim agis, qui iudicas.	1 לָכֵן אֵין לְךָ הִתְנַצְּלוּת אַתָּה בֶן־אָדָם הַדָּן תִּהְיֶה מִי שֶׁתִּהְיֶה כִּי בְמַה־שֶּׁתָּדִין אֶת־חֲבֵרְךָ תְּחַיֵּב אֶת־נַפְשְׁךָ בַּאֲשֶׁר אַתָּה הַדָּן תַּעֲשֶׂה כְמַעֲשֵׂהוּ
2 Scimus enimquoniam iudicium Dei est secundum veritatem in eos, qui talia agunt.	2 וְיָדַעְנוּ כִּי־מִשְׁפַּט אֱלֹהִים כְּפִי הָאֱמֶת עַל־עֹשֵׂי אֵלֶּה
3 Existimasautem hoc, o homo, qui iudicas eos, qui talia agunt, et facis ea, quia tueffugies iudicium Dei?	3 וְאַתָּה בֶן־אָדָם הַדָּן אֵת אֲשֶׁר־פָּעֲלוּ כָאֵלֶּה וְעָשִׂיתָ כְמַעֲשֵׂיהֶם הֲתַחֲשֹׁב לְהִמָּלֵט מִמִּשְׁפַּט הָאֱלֹהִים
4 An divitias benignitatis eius et patientiae etlonganimitatis contemnis, ignorans quoniam benignitas Dei ad paenitentiam teadducit?	4 אוֹ הֲתָבוּז לַעֲתֶרֶת טוּבוֹ וּלְחֶמְלָתוֹ וּלְאֹרֶךְ רוּחוֹ וְלֹא תִתְבּוֹנֵן כִּי־טוֹבַת הָאֱלֹהִים תַּדְרִיךְ אֹתְךָ לִתְשׁוּבָה
5 Secundum duritiam autem tuam et impaenitens cor thesaurizas tibi iramin die irae et revelationis iusti iudicii Dei,	5 וּבִקְשִׁי לְבָבְךָ הַמְמָאֵן לָשׁוּב תִּצְבֹּר לְךָ עֶבְרָה אֶל־יוֹם עֶבְרַת הָאֱלֹהִים וְעֵת הִגָּלוֹת צִדְקַת מִשְׁפָּטוֹ
6 qui reddet unicuique secundumopera eius:	6 אֲשֶׁר יְשַׁלֵּם לְאִישׁ כְּמַעֲשֵׂהוּ
7 his quidem, qui secundum patientiam boni operis gloriam et honoremet incorruptionem quaerunt, vitam aeternam;	7 לַמַּתְמִידִים בַּעֲשׂוֹת הַטּוֹב וּמְבַקְשִׁים אֶת־הַכָּבוֹד וְהֶהָדָר וְאֵת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ עֹבֵר יִתֵּן אֶת־חַיֵּי הָעוֹלָמִים
8 his autem, qui ex contentione etnon oboediunt veritati, oboediunt autem iniquitati, ira et indignatio.	8 וְעַל־בְּנֵי הַמֶּרִי וַאֲשֶׁר לֹא־יִשְׁמְעוּ לָאֱמֶת כִּי אִם־לָעַוְלָה שָׁמֵעוּ חֲרוֹן־אַף וְחֵמָה
9 Tribulatio et angustia in omnem animam hominis operantis malum, Iudaei primum etGraeci;	9 צָרָה וּמְצוּקָה עַל־כָּל־נֶפֶשׁ אָדָם עֹשֶׂה הָרָע עַל־הַיְּהוּדִי בָרִאשׁוֹנָה וְכֵן גַּם עַל־הַיְּוָנִי
10 gloria autem et honor et pax omni operanti bonum, Iudaeo primum etGraeco.	10 וְכָבוֹד וְהָדָר וְשָׁלוֹם לְכָל־עֹשֶׂה הַטּוֹב לַיְּהוּדִי בָרִאשׁוֹנָה וְכֵן גַּם לַיְּוָנִי
11 Non est enim personarum acceptio apud Deum!	11 כִּי אֵין־מַשּׂא פָנִים עִם־הָאֱלֹהִים
12 Quicumque enim sine lege peccaverunt, sine lege et peribunt; et, quicumque inlege peccaverunt, per legem iudicabuntur.	12 כִּי כָל־אֵלֶּה אֲשֶׁר חָטְאוּ בְּלִי תוֹרָה גַּם בִּבְלִי־תוֹרָה יֹאבֵדוּ וַאֲשֶׁר חָטְאוּ בְּתוֹרָה גַּם־עַל־פִּי הַתּוֹרָה יִשָּׁפֵטוּ
13 Non enim auditores legis iusti suntapud Deum, sed factores legis iustificabuntur.	13 כִּי לֹא שֹׁמְעֵי הַתּוֹרָה צַדִּיקִים לִפְנֵי הָאֱלֹהִים כִּי אִם־עֹשֵׂי הַתּוֹרָה הֵם יִצְדָּקוּ
14 Cum enim gentes, quae legemnon habent, naturaliter, quae legis sunt, faciunt, eiusmodi legem non habentesipsi sibi sunt lex;	14 כִּי הַגּוֹיִם אֲשֶׁר אֵין־לָהֶם תּוֹרָה בַּעֲשׂוֹתָם כְּדִבְרֵי הַתּוֹרָה מֵאֲלֵיהֶם גַּם־בְּאֵין תּוֹרָה הֵם תּוֹרָה לְנַפְשָׁם
15 qui ostendunt opus legis scriptum in cordibus suis,testimonium simul reddente illis conscientia ipsorum, et inter se invicemcogitationibus accusantibus aut etiam defendentibus,	15 בְּהַרְאוֹתָם מַעֲשֵׂה הַתּוֹרָה כָּתוּב עַל־לִבָּם וְדַעְתָּם מְעִידָה בָהֶם וּמַחְשְׁבוֹתָם בְּקִרְבָּם מְחַיְּבוֹת זֹאת אֶת־זֹאת אוֹ גַּם־מְזַכּוֹת
16 in die, cum iudicabitDeus occulta hominum secundum evangelium meum per Christum Iesum.	16 בְּיוֹם אֲשֶׁר יִשְׁפֹּט הָאֱלֹהִים אֶת־כָּל־תַּעֲלֻמוֹת בְּנֵי הָאָדָם בְּיַד יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ כְּפִי בְשׂוֹרָתִי
17 Si autem tuIudaeus cognominaris et requiescis in lege et gloriaris in Deo,	17 הֵן אַתָּה נִקְרָא בְּשֵׁם יְהוּדִי וְנִשְׁעַנְתָּ עַל־הַתּוֹרָה וְהִתְהַלַּלְתָּ בֵּאלֹהִים
18 et nostiVoluntatem et discernis potiora instructus per legem,	18 וְיָדַעְתָּ הָרָאוּי וּבִהְיוֹתְךָ מְלֻמָּד בַּתּוֹרָה תָּבִין בֵּין־טוֹב לָרָע
19 et confidis teipsumducem esse caecorum, lumen eorum, qui in tenebris sunt,	19 וּבָטַחְתָּ בְנַפְשְׁךָ לִהְיוֹת מוֹלִיךְ הַעִוְרִים וְאוֹר לַהֹלְכִים בַּחשֶׁךְ
20 eruditoreminsipientium, magistrum infantium, habentem formam scientiae et veritatis inlege.	20 מְיַסֵּר לְחַסְרֵי לֵב וּמוֹרֵה הַפְּתָאִים וְיֵשׁ לְךָ מַרְאֶה הַדַּעַת וְהָאֱמֶת בַּתּוֹרָה
21 Qui ergo alium doces, teipsum non doces? Qui praedicas non furandum,furaris?	21 וְאַתָּה אֲשֶׁר תּוֹרֶה אֲחֵרִים אֶת־נַפְשְׁךָ לֹא תוֹרֶה אָמַרְתָּ לֹא תִגְנֹב וְהִנְּךָ גֹנֵב
22 Qui dicis non moechandum, moecharis? Qui abominaris idola, templaspolias?	22 אָמַרְתָּ לֹא תִנְאָף וְאַתָּה נֹאֵף תְּשַׁקֵּץ אֶת־הָאֱלִילִים וְאַתָּה גֹּזֵל אֶת־הַקֹּדֶשׁ
23 Qui in lege gloriaris, per praevaricationem legis Deum inhonoras?	23 תִּתְהַלֵּל בַּתּוֹרָה וַתְּנַבֵּל אֶת־הָאֱלֹהִים בְּעָבְרְךָ אֶת־הַתּוֹרָה
24 “Nomen enim Dei propter vos blasphematur inter gentes ”, sicut scriptumest.	24 כִּי שֵׁם הָאֱלֹהִים בִּגְלַלְכֶם מְחֻלָּל בַּגּוֹיִם כַּאֲשֶׁר כָּתוּב
25 Circumcisio quidem prodest, si legem observes; si autem praevaricator legissis, circumcisio tua praeputium facta est.	25 הֵן הַמִּילָה מוֹעִילָה אִם־תִּשְׁמֹר אֶת־הַתּוֹרָה אֲבָל אִם־עֹבֵר אַתָּה אֶת־הַתּוֹרָה אָז מִילָתְךָ הָיְתָה־לְּךָ לְעָרְלָה
26 Si igitur praeputium iustitiaslegis custodiat, nonne praeputium illius in circumcisionem reputabitur?	26 לָכֵן אִם־יִשְׁמֹר הֶעָרֵל אֶת־מִשְׁפְּטֵי הַתּוֹרָה הֲלֹא תֵחָשֵׁב־לוֹ עָרְלָתוֹ לְמִילָה
27 Etiudicabit, quod ex natura est praeputium legem consummans, te, qui per litteramet circumcisionem praevaricator legis es.	27 וְהֶעָרֵל מִלֵּדָה הַמְקַיֵּם אֶת־הַתּוֹרָה הֲלֹא הוּא יָדִין אֹתְךָ אֲשֶׁר־יֵשׁ לְךָ הַכְּתָב וְהַמִּילָה וְעָבַרְתָּ אֶת־הַתּוֹרָה
28 Non enim qui manifesto Iudaeus est,neque quae manifesto in carne circumcisio,	28 כִּי לֹא־הַנִּרְאֶה מִחוּץ הוּא הַיְּהוּדִי וְלֹא־הַנִּרְאָה מִחוּץ בַּבָּשָׂר הִיא הַמִּילָה
29 sed qui in abscondito Iudaeus est,et circumcisio cordis in spiritu non littera, cuius laus non ex hominibus sed exDeo est.	29 כִּי אִם־אֲשֶׁר בִּפְנִים הוּא יְהוּדִי וּמִילָה הִיא אֲשֶׁר בַּלֵּב כְּפִי הָרוּחַ וְלֹא כְּפִי הַכְּתָב אֲשֶׁר־לֹא מִבְּנֵי אָדָם תְּהִלָּתוֹ כִּי אִם־מֵאֵת הָאֱלֹהִים