Psalmi 35

NOVA VULGATA	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 David. Iudica, Domine, iudicantes me; impugna impugnantes me.	1 לְדָוִד ׀ רִיבָה יְהוָה אֶת־יְרִיבַי לְחַם אֶת־לֹחֲמָי
2 Apprehende clipeum et scutum et exsurge in adiutorium mihi.	2 הַחֲזֵק מָגֵן וְצִנָּה וְקוּמָה בְּעֶזְרָתִי
3 Effunde frameam et securim adversus eos, qui persequuntur me. Dic animae meae: “ Salus tua ego sum ”.	3 וְהָרֵק חֲנִית וּסְגֹר לִקְרַאת רֹדְפָי אֱמֹר לְנַפְשִׁי יְשֻׁעָתֵךְ אָנִי
4 Confundantur et revereantur quaerentes animam meam; avertantur retrorsum et confundantur cogitantes mihi mala.	4 יֵבֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ מְבַקְשֵׁי נַפְשִׁי יִסֹּגוּ אָחֹור וְיַחְפְּרוּ חֹשְׁבֵי רָעָתִי
5 Fiant tamquam pulvis ante ventum, et angelus Domini impellens eos;	5 יִהְיוּ כְּמֹץ לִפְנֵי־רוּחַ וּמַלְאַךְ יְהוָה דֹּוחֶה
6 fiat via illorum tenebrae et lubricum, et angelus Domini persequens eos.	6 יְהִי־דַרְכָּם חֹשֶׁךְ וַחֲלַקְלַקֹּות וּמַלְאַךְ יְהוָה רֹדְפָם
7 Quoniam gratis absconderunt mihi laqueum suum, gratis foderunt foveam animae meae.	7 כִּי־חִנָּם טָמְנוּ־לִי שַׁחַת רִשְׁתָּם חִנָּם חָפְרוּ לְנַפְשִׁי
8 Veniat illi calamitas, quam ignorat, et captio, quam abscondit, apprehendat eum, et in eandem calamitatem ipse cadat.	8 תְּבֹואֵהוּ שֹׁואָה לֹא־יֵדָע וְרִשְׁתֹּו אֲשֶׁר־טָמַן תִּלְכְּדֹו בְּשֹׁואָה יִפָּל־בָּהּ
9 Anima autem mea exsultabit in Domino et delectabitur super salutari suo.	9 וְנַפְשִׁי תָּגִיל בַּיהוָה תָּשִׂישׂ בִּישׁוּעָתֹו
10 Omnia ossa mea dicent: “ Domine, quis similis tibi? Eripiens inopem de manu fortiorum eius, egenum et pauperem a diripientibus eum ”.	10 כָּל עַצְמֹותַי ׀ תֹּאמַרְנָה יְהוָה מִי כָמֹוךָ מַצִּיל עָנִי מֵחָזָק מִמֶּנּוּ וְעָנִי וְאֶבְיֹון מִגֹּזְלֹו
11 Surgentes testes iniqui, quae ignorabam, interrogabant me;	11 יְקוּמוּן עֵדֵי חָמָס אֲשֶׁר לֹא־יָדַעְתִּי יִשְׁאָלוּנִי
12 retribuebant mihi mala pro bonis, desolatio est animae meae.	12 יְשַׁלְּמוּנִי רָעָה תַּחַת טֹובָה שְׁכֹול לְנַפְשִׁי
13 Ego autem, cum infirmarentur, induebar cilicio, humiliabam in ieiunio animam meam; et oratio mea in sinu meo convertebatur.	13 וַאֲנִי ׀ בַּחֲלֹותָם לְבוּשִׁי שָׂק עִנֵּיתִי בַצֹּום נַפְשִׁי וּתְפִלָּתִי עַל־חֵיקִי תָשׁוּב
14 Quasi pro proximo et quasi pro fratre meo ambulabam, quasi lugens matrem contristatus incurvabar.	14 כְּרֵעַ־כְּאָח לִי הִתְהַלָּכְתִּי כַּאֲבֶל־אֵם קֹדֵר שַׁחֹותִי
15 Cum autem vacillarem, laetati sunt et convenerunt; convenerunt contra me percutientes, et ignoravi.	15 וּבְצַלְעִי שָׂמְחוּ וְנֶאֱסָפוּ נֶאֶסְפוּ עָלַי נֵכִים וְלֹא יָדַעְתִּי קָרְעוּ וְלֹא־דָמּוּ
16 Diripuerunt et non desistebant; tentaverunt me, subsannaverunt me subsannatione, frenduerunt super me dentibus suis.	16 בְּחַנְפֵי לַעֲגֵי מָעֹוג חָרֹק עָלַי שִׁנֵּימֹו
17 Domine, quamdiu aspicies? Restitue animam meam a malignitate eorum, a leonibus unicam meam.	17 אֲדֹנָי כַּמָּה תִּרְאֶה הָשִׁיבָה נַפְשִׁי מִשֹּׁאֵיהֶם מִכְּפִירִים יְחִידָתִי
18 Confitebor tibi in ecclesia magna, in populo multo laudabo te.	18 אֹודְךָ בְּקָהָל רָב בְּעַם עָצוּם אֲהַלְלֶךָּ
19 Non supergaudeant mihi inimici mei mendaces, qui oderunt me gratis et annuunt oculis.	19 אַל־יִשְׂמְחוּ־לִי אֹיְבַי שֶׁקֶר שֹׂנְאַי חִנָּם יִקְרְצוּ־עָיִן
20 Etenim non pacifice loquebantur et contra mansuetos terrae dolos cogitabant.	20 כִּי לֹא שָׁלֹום יְדַבֵּרוּ וְעַל רִגְעֵי־אֶרֶץ דִּבְרֵי מִרְמֹות יַחֲשֹׁבוּן
21 Et dilataverunt super me os suum; dixerunt: “ Euge, euge, viderunt oculi nostri ”. -	21 וַיַּרְחִיבוּ עָלַי פִּיהֶם אָמְרוּ הֶאָח ׀ הֶאָח רָאֲתָה עֵינֵינוּ
22 Vidisti, Domine, ne sileas; Domine, ne discedas a me.	22 רָאִיתָה יְהוָה אַל־תֶּחֱרַשׁ אֲדֹנָי אֲל־תִּרְחַק מִמֶּנִּי
23 Exsurge et evigila ad iudicium meum, Deus meus et Dominus meus, ad causam meam.	23 הָעִירָה וְהָקִיצָה לְמִשְׁפָּטִי אֱלֹהַי וַאדֹנָי לְרִיבִי
24 Iudica me secundum iustitiam tuam, Domine Deus meus, et non supergaudeant mihi.	24 שָׁפְטֵנִי כְצִדְקְךָ יְהוָה אֱלֹהָי וְאַל־יִשְׂמְחוּ־לִי
25 Non dicant in cordibus suis: “ Euge animae nostrae ”; nec dicant: “ Devoravimus eum ”.	25 אַל־יֹאמְרוּ בְלִבָּם הֶאָח נַפְשֵׁנוּ אַל־יֹאמְרוּ בִּלַּעֲנוּהוּ
26 Erubescant et revereantur simul, qui gratulantur malis meis; induantur confusione et reverentia, qui magna loquuntur super me	26 יֵבֹשׁוּ וְיַחְפְּרוּ ׀ יַחְדָּו שְׂמֵחֵי רָעָתִי יִלְבְּשׁוּ־בֹשֶׁת וּכְלִמָּה הַמַּגְדִּילִים עָלָי
27 Exsultent et laetentur, qui volunt iustitiam meam, et dicant semper: “ Magnificetur Dominus, qui vult pacem servi sui ”.	27 יָרֹנּוּ וְיִשְׂמְחוּ חֲפֵצֵי צִדְקִי וְיֹאמְרוּ תָמִיד יִגְדַּל יְהוָה הֶחָפֵץ שְׁלֹום עַבְדֹּו
28 Et lingua mea meditabitur iustitiam tuam, tota die laudem tuam.	28 וּלְשֹׁונִי תֶּהְגֶּה צִדְקֶךָ כָּל־הַיֹּום תְּהִלָּתֶךָ