Exodus 33

NEW AMERICAN BIBLE	MODERN HEBREW BIBLE
1 The LORD told Moses, "You and the people whom you have brought up from the land of Egypt, are to go up from here to the land which I swore to Abraham, Isaac and Jacob I would give to their descendants.	1 וידבר יהוה אל משה לך עלה מזה אתה והעם אשר העלית מארץ מצרים אל הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמר לזרעך אתננה
2 Driving out the Canaanites, Amorites, Hittites, Perizzites, Hivites and Jebusites, I will send an angel before you	2 ושלחתי לפניך מלאך וגרשתי את הכנעני האמרי והחתי והפרזי החוי והיבוסי
3 to the land flowing with milk and honey. But I myself will not go up in your company, because you are a stiff-necked people; otherwise I might exterminate you on the way."	3 אל ארץ זבת חלב ודבש כי לא אעלה בקרבך כי עם קשה ערף אתה פן אכלך בדרך
4 When the people heard this bad news, they went into mourning, and no one wore his ornaments.	4 וישמע העם את הדבר הרע הזה ויתאבלו ולא שתו איש עדיו עליו
5 The LORD said to Moses, "Tell the Israelites: You are a stiff-necked people. Were I to go up in your company even for a moment, I would exterminate you. Take off your ornaments, therefore; I will then see what I am to do with you."	5 ויאמר יהוה אל משה אמר אל בני ישראל אתם עם קשה ערף רגע אחד אעלה בקרבך וכליתיך ועתה הורד עדיך מעליך ואדעה מה אעשה לך
6 So, from Mount Horeb onward, the Israelites laid aside their ornaments.	6 ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב
7 The tent, which was called the meeting tent, Moses used to pitch at some distance away, outside the camp. Anyone who wished to consult the LORD would go to this meeting tent outside the camp.	7 ומשה יקח את האהל ונטה לו מחוץ למחנה הרחק מן המחנה וקרא לו אהל מועד והיה כל מבקש יהוה יצא אל אהל מועד אשר מחוץ למחנה
8 Whenever Moses went out to the tent, the people would all rise and stand at the entrance of their own tents, watching Moses until he entered the tent.	8 והיה כצאת משה אל האהל יקומו כל העם ונצבו איש פתח אהלו והביטו אחרי משה עד באו האהלה
9 As Moses entered the tent, the column of cloud would come down and stand at its entrance while the LORD spoke with Moses.	9 והיה כבא משה האהלה ירד עמוד הענן ועמד פתח האהל ודבר עם משה
10 On seeing the column of cloud stand at the entrance of the tent, all the people would rise and worship at the entrance of their own tents.	10 וראה כל העם את עמוד הענן עמד פתח האהל וקם כל העם והשתחוו איש פתח אהלו
11 The LORD used to speak to Moses face to face, as one man speaks to another. Moses would then return to the camp, but his young assistant, Joshua, son of Nun, would not move out of the tent.	11 ודבר יהוה אל משה פנים אל פנים כאשר ידבר איש אל רעהו ושב אל המחנה ומשרתו יהושע בן נון נער לא ימיש מתוך האהל
12 Moses said to the LORD, "You, indeed, are telling me to lead this people on; but you have not let me know whom you will send with me. Yet you have said, 'You are my intimate friend,' and also, 'You have found favor with me.'	12 ויאמר משה אל יהוה ראה אתה אמר אלי העל את העם הזה ואתה לא הודעתני את אשר תשלח עמי ואתה אמרת ידעתיך בשם וגם מצאת חן בעיני
13 Now, if I have found favor with you, do let me know your ways so that, in knowing you, I may continue to find favor with you. Then, too, this nation is, after all, your own people."	13 ועתה אם נא מצאתי חן בעיניך הודעני נא את דרכך ואדעך למען אמצא חן בעיניך וראה כי עמך הגוי הזה
14 "I myself," the LORD answered, "will go along, to give you rest."	14 ויאמר פני ילכו והנחתי לך
15 Moses replied, "If you are not going yourself, do not make us go up from here.	15 ויאמר אליו אם אין פניך הלכים אל תעלנו מזה
16 For how can it be known that we, your people and I, have found favor with you, except by your going with us? Then we, your people and I, will be singled out from every other people on the earth."	16 ובמה יודע אפוא כי מצאתי חן בעיניך אני ועמך הלוא בלכתך עמנו ונפלינו אני ועמך מכל העם אשר על פני האדמה
17 The LORD said to Moses, "This request, too, which you have just made, I will carry out, because you have found favor with me and you are my intimate friend."	17 ויאמר יהוה אל משה גם את הדבר הזה אשר דברת אעשה כי מצאת חן בעיני ואדעך בשם
18 Then Moses said, "Do let me see your glory!"	18 ויאמר הראני נא את כבדך
19 He answered, "I will make all my beauty pass before you, and in your presence I will pronounce my name, 'LORD'; I who show favors to whom I will, I who grant mercy to whom I will.	19 ויאמר אני אעביר כל טובי על פניך וקראתי בשם יהוה לפניך וחנתי את אשר אחן ורחמתי את אשר ארחם
20 But my face you cannot see, for no man sees me and still lives.	20 ויאמר לא תוכל לראת את פני כי לא יראני האדם וחי
21 Here," continued the LORD, "is a place near me where you shall station yourself on the rock.	21 ויאמר יהוה הנה מקום אתי ונצבת על הצור
22 When my glory passes I will set you in the hollow of the rock and will cover you with my hand until I have passed by.	22 והיה בעבר כבדי ושמתיך בנקרת הצור ושכתי כפי עליך עד עברי
23 Then I will remove my hand, so that you may see my back; but my face is not to be seen."	23 והסרתי את כפי וראית את אחרי ופני לא יראו