2 Samuel 12

NEW AMERICAN BIBLE	MODERN HEBREW BIBLE
1 The LORD sent Nathan to David, and when he came to him, he said: "Judge this case for me! In a certain town there were two men, one rich, the other poor.	1 וישלח יהוה את נתן אל דוד ויבא אליו ויאמר לו שני אנשים היו בעיר אחת אחד עשיר ואחד ראש
2 The rich man had flocks and herds in great numbers.	2 לעשיר היה צאן ובקר הרבה מאד
3 But the poor man had nothing at all except one little ewe lamb that he had bought. He nourished her, and she grew up with him and his children. She shared the little food he had and drank from his cup and slept in his bosom. She was like a daughter to him.	3 ולרש אין כל כי אם כבשה אחת קטנה אשר קנה ויחיה ותגדל עמו ועם בניו יחדו מפתו תאכל ומכסו תשתה ובחיקו תשכב ותהי לו כבת
4 Now, the rich man received a visitor, but he would not take from his own flocks and herds to prepare a meal for the wayfarer who had come to him. Instead he took the poor man's ewe lamb and made a meal of it for his visitor."	4 ויבא הלך לאיש העשיר ויחמל לקחת מצאנו ומבקרו לעשות לארח הבא לו ויקח את כבשת האיש הראש ויעשה לאיש הבא אליו
5 David grew very angry with that man and said to Nathan: "As the LORD lives, the man who has done this merits death!	5 ויחר אף דוד באיש מאד ויאמר אל נתן חי יהוה כי בן מות האיש העשה זאת
6 He shall restore the ewe lamb fourfold because he has done this and has had no pity."	6 ואת הכבשה ישלם ארבעתים עקב אשר עשה את הדבר הזה ועל אשר לא חמל
7 Then Nathan said to David: "You are the man! Thus says the LORD God of Israel: 'I anointed you king of Israel. I rescued you from the hand of Saul.	7 ויאמר נתן אל דוד אתה האיש כה אמר יהוה אלהי ישראל אנכי משחתיך למלך על ישראל ואנכי הצלתיך מיד שאול
8 I gave you your lord's house and your lord's wives for your own. I gave you the house of Israel and of Judah. And if this were not enough, I could count up for you still more.	8 ואתנה לך את בית אדניך ואת נשי אדניך בחיקך ואתנה לך את בית ישראל ויהודה ואם מעט ואספה לך כהנה וכהנה
9 Why have you spurned the LORD and done evil in his sight? You have cut down Uriah the Hittite with the sword; you took his wife as your own, and him you killed with the sword of the Ammonites.	9 מדוע בזית את דבר יהוה לעשות הרע בעינו את אוריה החתי הכית בחרב ואת אשתו לקחת לך לאשה ואתו הרגת בחרב בני עמון
10 Now, therefore, the sword shall never depart from your house, because you have despised me and have taken the wife of Uriah to be your wife.'	10 ועתה לא תסור חרב מביתך עד עולם עקב כי בזתני ותקח את אשת אוריה החתי להיות לך לאשה
11 Thus says the LORD: 'I will bring evil upon you out of your own house. I will take your wives while you live to see it, and will give them to your neighbor. He shall lie with your wives in broad daylight.	11 כה אמר יהוה הנני מקים עליך רעה מביתך ולקחתי את נשיך לעיניך ונתתי לרעיך ושכב עם נשיך לעיני השמש הזאת
12 You have done this deed in secret, but I will bring it about in the presence of all Israel, and with the sun looking down.'"	12 כי אתה עשית בסתר ואני אעשה את הדבר הזה נגד כל ישראל ונגד השמש
13 Then David said to Nathan, "I have sinned against the LORD." Nathan answered David: "The LORD on his part has forgiven your sin: you shall not die.	13 ויאמר דוד אל נתן חטאתי ליהוה ויאמר נתן אל דוד גם יהוה העביר חטאתך לא תמות
14 But since you have utterly spurned the LORD by this deed, the child born to you must surely die."	14 אפס כי נאץ נאצת את איבי יהוה בדבר הזה גם הבן הילוד לך מות ימות
15 Then Nathan returned to his house. The LORD struck the child that the wife of Uriah had borne to David, and it became desperately ill.	15 וילך נתן אל ביתו ויגף יהוה את הילד אשר ילדה אשת אוריה לדוד ויאנש
16 David besought God for the child. He kept a fast, retiring for the night to lie on the ground clothed in sackcloth.	16 ויבקש דוד את האלהים בעד הנער ויצם דוד צום ובא ולן ושכב ארצה
17 The elders of his house stood beside him urging him to rise from the ground; but he would not, nor would he take food with them.	17 ויקמו זקני ביתו עליו להקימו מן הארץ ולא אבה ולא ברא אתם לחם
18 On the seventh day, the child died. David's servants, however, were afraid to tell him that the child was dead, for they said: "When the child was alive, we spoke to him, but he would not listen to what we said. How can we tell him the child is dead? He may do some harm!"	18 ויהי ביום השביעי וימת הילד ויראו עבדי דוד להגיד לו כי מת הילד כי אמרו הנה בהיות הילד חי דברנו אליו ולא שמע בקולנו ואיך נאמר אליו מת הילד ועשה רעה
19 But David noticed his servants whispering among themselves and realized that the child was dead. He asked his servants, "Is the child dead?" They replied, "Yes, he is."	19 וירא דוד כי עבדיו מתלחשים ויבן דוד כי מת הילד ויאמר דוד אל עבדיו המת הילד ויאמרו מת
20 Rising from the ground, David washed and anointed himself, and changed his clothes. Then he went to the house of the LORD and worshiped. He returned to his own house, where at his request food was set before him, and he ate.	20 ויקם דוד מהארץ וירחץ ויסך ויחלף שמלתו ויבא בית יהוה וישתחו ויבא אל ביתו וישאל וישימו לו לחם ויאכל
21 His servants said to him: "What is this you are doing? While the child was living, you fasted and wept and kept vigil; now that the child is dead, you rise and take food."	21 ויאמרו עבדיו אליו מה הדבר הזה אשר עשיתה בעבור הילד חי צמת ותבך וכאשר מת הילד קמת ותאכל לחם
22 He replied: "While the child was living, I fasted and wept, thinking, 'Perhaps the LORD will grant me the child's life.'	22 ויאמר בעוד הילד חי צמתי ואבכה כי אמרתי מי יודע יחנני יהוה וחי הילד
23 But now he is dead. Why should I fast? Can I bring him back again? I shall go to him, but he will not return to me."	23 ועתה מת למה זה אני צם האוכל להשיבו עוד אני הלך אליו והוא לא ישוב אלי
24 Then David comforted his wife Bathsheba. He went and slept with her; and she conceived and bore him a son, who was named Solomon. The LORD loved him	24 וינחם דוד את בת שבע אשתו ויבא אליה וישכב עמה ותלד בן ויקרא את שמו שלמה ויהוה אהבו
25 and sent the prophet Nathan to name him Jedidiah, on behalf of the LORD.	25 וישלח ביד נתן הנביא ויקרא את שמו ידידיה בעבור יהוה
26 Joab fought against Rabbah of the Ammonites and captured this royal city.	26 וילחם יואב ברבת בני עמון וילכד את עיר המלוכה
27 He sent messengers to David with the word: "I have fought against Rabbah and have taken the water-city.	27 וישלח יואב מלאכים אל דוד ויאמר נלחמתי ברבה גם לכדתי את עיר המים
28 Therefore, assemble the rest of the soldiers, join the siege against the city and capture it, lest it be I that capture the city and it be credited to me."	28 ועתה אסף את יתר העם וחנה על העיר ולכדה פן אלכד אני את העיר ונקרא שמי עליה
29 So David assembled the rest of the soldiers and went to Rabbah. When he had fought against it and captured it,	29 ויאסף דוד את כל העם וילך רבתה וילחם בה וילכדה
30 he took the crown from Milcom's head. It weighed a talent, of gold and precious stones; it was placed on David's head. He brought out immense booty from the city,	30 ויקח את עטרת מלכם מעל ראשו ומשקלה ככר זהב ואבן יקרה ותהי על ראש דוד ושלל העיר הוציא הרבה מאד
31 and also led away the inhabitants, whom he assigned to work with saws, iron picks, and iron axes, or put to work at the brickmold. This is what he did to all the Ammonite cities. David and all the soldiers then returned to Jerusalem.	31 ואת העם אשר בה הוציא וישם במגרה ובחרצי הברזל ובמגזרת הברזל והעביר אותם במלכן וכן יעשה לכל ערי בני עמון וישב דוד וכל העם ירושלם