Sh'muel (שמואל) - 1 Samuele 18

MODERN HEBREW BIBLE	DOUAI-RHEIMS
1 ויהי ככלתו לדבר אל שאול ונפש יהונתן נקשרה בנפש דוד ויאהבו יהונתן כנפשו	1 And it came to pass, when he had made an end of speaking to Saul, the soul of Jonathan was knit with the soul of David, and Jonathan loved him as his own soul.
2 ויקחהו שאול ביום ההוא ולא נתנו לשוב בית אביו	2 And Saul took him that day, and would not let him return to his father's house.
3 ויכרת יהונתן ודוד ברית באהבתו אתו כנפשו	3 And David and Jonathan made a covenant, for be loved him as his own soul.
4 ויתפשט יהונתן את המעיל אשר עליו ויתנהו לדוד ומדיו ועד חרבו ועד קשתו ועד חגרו	4 And Jonathan stripped himself of the coat with which he was clothed, and gave it to David, and the rest of his garments, even to his sword, and to his bow, and to his girdle.
5 ויצא דוד בכל אשר ישלחנו שאול ישכיל וישמהו שאול על אנשי המלחמה וייטב בעיני כל העם וגם בעיני עבדי שאול	5 And David went out to whatsoever business Saul sent him, and he behaved himself prudently: and Saul set him over the soldiers, and he was acceptable in the eyes of all the people, and especially in the eyes of Saul's servants.
6 ויהי בבואם בשוב דוד מהכות את הפלשתי ותצאנה הנשים מכל ערי ישראל לשור והמחלות לקראת שאול המלך בתפים בשמחה ובשלשים	6 Now when David returned, after be slew the Philistine, the women came out of all the cities of Israel, singing and dancing, to meet king Saul, with timbrels of joy, and cornets.
7 ותענינה הנשים המשחקות ותאמרן הכה שאול באלפו ודוד ברבבתיו	7 And the women sung as they played, and they said: I Saul slew his thousands, and David his ten thousands.
8 ויחר לשאול מאד וירע בעיניו הדבר הזה ויאמר נתנו לדוד רבבות ולי נתנו האלפים ועוד לו אך המלוכה	8 And Saul was exceeding angry, and this word was displeasing in his eyes, and he said: They have given David ten thousands, and to me they have given but a thousand; what can he have more but the kingdom?
9 ויהי שאול עון את דוד מהיום ההוא והלאה	9 And Saul did not look on David with a good eye from that day and forward.
10 ויהי ממחרת ותצלח רוח אלהים רעה אל שאול ויתנבא בתוך הבית ודוד מנגן בידו כיום ביום והחנית ביד שאול	10 And the day after the evil spirit from God came upon Saul, and he prophesied in the midst of his house. And David played with his hand as at other times. And Saul held a spear in his hand,
11 ויטל שאול את החנית ויאמר אכה בדוד ובקיר ויסב דוד מפניו פעמים	11 And threw it, thinking to nail David to the wall: and David stept aside out of his presence twice.
12 וירא שאול מלפני דוד כי היה יהוה עמו ומעם שאול סר	12 And Saul feared David, because the Lord was with him, and was departed from himself.
13 ויסרהו שאול מעמו וישמהו לו שר אלף ויצא ויבא לפני העם	13 Therefore Saul removed him from him, and made him a captain over a thousand men, and he went out and came in before the people.
14 ויהי דוד לכל דרכו משכיל ויהוה עמו	14 And David behaved wisely in all his ways, and the Lord was with him.
15 וירא שאול אשר הוא משכיל מאד ויגר מפניו	15 And Saul saw that he was exceeding prudent, and began to beware of him.
16 וכל ישראל ויהודה אהב את דוד כי הוא יוצא ובא לפניהם	16 But all Israel and Juda loved David, for he came in and went out before them.
17 ויאמר שאול אל דוד הנה בתי הגדולה מרב אתה אתן לך לאשה אך היה לי לבן חיל והלחם מלחמות יהוה ושאול אמר אל תהי ידי בו ותהי בו יד פלשתים	17 And Saul said to David: Behold my elder daughter Merob, her will I give thee to wife: only be a valiant man, and fight the battles of the Lord. Now Saul said within himself: Let not my hand be upon him, but let the hands of the Philistines be upon him.
18 ויאמר דוד אל שאול מי אנכי ומי חיי משפחת אבי בישראל כי אהיה חתן למלך	18 And David said to Saul: Who am I, or what is my life, or my father's family in Israel, that I should be son in law of the king?
19 ויהי בעת תת את מרב בת שאול לדוד והיא נתנה לעדריאל המחלתי לאשה	19 And it came to pass at the time when Merob the daughter of Saul should have been given to David, that she was given to Hadriel the Molathite to wife.
20 ותאהב מיכל בת שאול את דוד ויגדו לשאול וישר הדבר בעיניו	20 But Michol the other daughter of Saul loved David. And it was told Saul, and it pleased him.
21 ויאמר שאול אתננה לו ותהי לו למוקש ותהי בו יד פלשתים ויאמר שאול אל דוד בשתים תתחתן בי היום	21 And Saul said: I will give her to him, that she may be a stumblingblock to him, and that the band of the Philistines may be upon him. And Saul said to David: In two things thou shalt be my son in law this day.
22 ויצו שאול את עבדו דברו אל דוד בלט לאמר הנה חפץ בך המלך וכל עבדיו אהבוך ועתה התחתן במלך	22 And Saul commanded his servants to speak to David privately, saying: Behold thou pleasest the king, and all his servants love thee. Now therefore be the king's son in law.
23 וידברו עבדי שאול באזני דוד את הדברים האלה ויאמר דוד הנקלה בעיניכם התחתן במלך ואנכי איש רש ונקלה	23 And the servants of Saul spoke all these words in the ears of David. And David said: Doth it seem to you a small matter to be the king's son in law? But I am a poor man, and of small ability.
24 ויגדו עבדי שאול לו לאמר כדברים האלה דבר דוד	24 And the servants of Saul told him, saying: Such words as these hath David spoken.
25 ויאמר שאול כה תאמרו לדוד אין חפץ למלך במהר כי במאה ערלות פלשתים להנקם באיבי המלך ושאול חשב להפיל את דוד ביד פלשתים	25 And Saul said: Speak thus to David: The king desireth not any dowry, but only a hundred foreskins of the Philistines, to be avenged of the king's enemies. Now Saul thought to deliver David into the hands of the Philistines.
26 ויגדו עבדיו לדוד את הדברים האלה וישר הדבר בעיני דוד להתחתן במלך ולא מלאו הימים	26 And when his servants had told David the words that Saul had said, the word was pleasing in the eyes of David to be the king's son in law.
27 ויקם דוד וילך הוא ואנשיו ויך בפלשתים מאתים איש ויבא דוד את ערלתיהם וימלאום למלך להתחתן במלך ויתן לו שאול את מיכל בתו לאשה	27 And after a few days David rose up, and went with the men that were under him, and he slew of the Philistines two hundred men, and brought their foreskins and numbered them out to the king, that he might be his son in law. Saul therefore gave him Michol his daughter to wife.
28 וירא שאול וידע כי יהוה עם דוד ומיכל בת שאול אהבתהו	28 And Saul saw, and understood that the Lord was with David. And Michol the daughter of Saul loved him.
29 ויאסף שאול לרא מפני דוד עוד ויהי שאול איב את דוד כל הימים	29 And Saul began to fear David more: and Saul became David's enemy continually.
30 ויצאו שרי פלשתים ויהי מדי צאתם שכל דוד מכל עבדי שאול וייקר שמו מאד	30 And the princes of the Philistines went forth: and from the beginning of their going forth, David behaved himself more wisely than all the servants of Saul, and his name became very famous.