Shoftim (שופטים) - Giudici 5

MODERN HEBREW BIBLE	EINHEITSUBERSETZUNG BIBEL
1 ותשר דבורה וברק בן אבינעם ביום ההוא לאמר	1 Debora und Barak, der Sohn Abinoams, sangen an jenem Tag dieses Lied:
2 בפרע פרעות בישראל בהתנדב עם ברכו יהוה	2 Dass Führer Israel führten und das Volk sich bereit zeigte, dafür preist den Herrn!
3 שמעו מלכים האזינו רזנים אנכי ליהוה אנכי אשירה אזמר ליהוה אלהי ישראל	3 Hört, ihr Könige, horcht auf, ihr Fürsten! Ich will dem Herrn zu Ehren singen, ich will zu Ehren des Herrn, des Gottes Israels, spielen.
4 יהוה בצאתך משעיר בצעדך משדה אדום ארץ רעשה גם שמים נטפו גם עבים נטפו מים	4 Herr, als du auszogst aus Seïr, als du vom Grünland Edoms heranschrittest, da bebte die Erde, die Himmel ergossen sich, ja, aus den Wolken ergoss sich das Wasser.
5 הרים נזלו מפני יהוה זה סיני מפני יהוה אלהי ישראל	5 Die Berge wankten vor dem Blick des Herrn, [das ist der Sinai] vor dem Blick des Herrn, des Gottes Israels.
6 בימי שמגר בן ענת בימי יעל חדלו ארחות והלכי נתיבות ילכו ארחות עקלקלות	6 In den Tagen Schamgars, des Sohnes des Anat, in den Tagen Jaëls lagen die Wege verlassen da; wer unterwegs war, musste Umwege machen.
7 חדלו פרזון בישראל חדלו עד שקמתי דבורה שקמתי אם בישראל	7 Bewohner des offenen Landes gab es nicht mehr, es gab sie nicht mehr in Israel, bis du dich erhobst, Debora, bis du dich erhobst, Mutter in Israel.
8 יבחר אלהים חדשים אז לחם שערים מגן אם יראה ורמח בארבעים אלף בישראל	8 Man hatte sich neue Götter erwählt. Es gab kein Brot an den Toren. Schild und Speer waren nicht mehr zu sehen bei den Vierzigtausend in Israel.
9 לבי לחוקקי ישראל המתנדבים בעם ברכו יהוה	9 Mein Herz gehört Israels Führern. Ihr, die ihr bereit seid im Volk, preist den Herrn!
10 רכבי אתנות צחרות ישבי על מדין והלכי על דרך שיחו	10 Ihr, die ihr auf weißen Eselinnen reitet, die ihr auf Teppichen sitzt, die ihr auf der Straße dahinzieht, singt!
11 מקול מחצצים בין משאבים שם יתנו צדקות יהוה צדקת פרזנו בישראל אז ירדו לשערים עם יהוה	11 Horch, sie jubeln zwischen den Tränken; dort besingt man die rettenden Taten des Herrn, seine hilfreiche Tat an den Bauern in Israel. Damals zog das Volk des Herrn hinab zu den Toren.
12 עורי עורי דבורה עורי עורי דברי שיר קום ברק ושבה שביך בן אבינעם	12 Auf, auf, Debora! Auf, auf, sing ein Lied! Erheb dich, Barak, führ deine Gefangenen heim, Sohn Abinoams!
13 אז ירד שריד לאדירים עם יהוה ירד לי בגבורים	13 Dann steige herab, was übrig ist unter den Herrlichen des Volkes. Der Herr steige herab mit mir unter den Helden.
14 מני אפרים שרשם בעמלק אחריך בנימין בעממיך מני מכיר ירדו מחקקים ומזבולן משכים בשבט ספר	14 Aus Efraim zogen sie hinunter ins Tal, hinter ihnen Benjamin mit seinen Scharen; von Machir stiegen die Führer hinab, von Sebulon die, die das Zepter tragen.
15 ושרי ביששכר עם דברה ויששכר כן ברק בעמק שלח ברגליו בפלגות ראובן גדלים חקקי לב	15 Die Fürsten Issachars zusammen mit Debora und wie Issachar so auch Barak, ins Tal getragen von seinen Füßen. In Rubens Bezirken überlegte man lange.
16 למה ישבת בין המשפתים לשמע שרקות עדרים לפלגות ראובן גדולים חקרי לב	16 Warum sitzt du zwischen den Hürden und hörst bei den Herden dem Flötenspiel zu? In Rubens Bezirken überlegte man lange.
17 גלעד בעבר הירדן שכן ודן למה יגור אניות אשר ישב לחוף ימים ועל מפרציו ישכון	17 Gilead bleibt jenseits des Jordan. Warum verweilt Dan bei den Schiffen? Ascher sitzt am Ufer des Meeres, bleibt ruhig an seinen Buchten.
18 זבלון עם חרף נפשו למות ונפתלי על מרומי שדה	18 Sebulon ist ein Volk, das sein Leben aufs Spiel setzt, auch Naftali auf den Höhen des Feldes.
19 באו מלכים נלחמו אז נלחמו מלכי כנען בתענך על מי מגדו בצע כסף לא לקחו	19 Könige kamen und kämpften, damals kämpften Kanaans Könige in Taanach, an den Wassern Megiddos, doch Beute an Silber machten sie nicht.
20 מן שמים נלחמו הכוכבים ממסלותם נלחמו עם סיסרא	20 Vom Himmel her kämpften die Sterne, von ihren Bahnen aus kämpften sie gegen Sisera.
21 נחל קישון גרפם נחל קדומים נחל קישון תדרכי נפשי עז	21 Der Bach Kischon schwemmte sie fort, der altberühmte Bach, der Bach Kischon. Meine Seele soll auftreten mit Macht.
22 אז הלמו עקבי סוס מדהרות דהרות אביריו	22 Damals stampften die Hufe der Pferde im Jagen, im Dahinjagen der Hengste.
23 אורו מרוז אמר מלאך יהוה ארו ארור ישביה כי לא באו לעזרת יהוה לעזרת יהוה בגבורים	23 Ihr sollt Meros verfluchen, spricht der Engel des Herrn. Mit Flüchen flucht seinen Bewohnern; denn sie kamen dem Herrn nicht zu Hilfe, zu Hilfe dem Herrn unter den Helden.
24 תברך מנשים יעל אשת חבר הקיני מנשים באהל תברך	24 Gepriesen sei Jaël unter den Frauen, die Frau des Keniters Heber, gepriesen unter den Frauen im Zelt.
25 מים שאל חלב נתנה בספל אדירים הקריבה חמאה	25 Er hatte Wasser verlangt, sie gab ihm Milch, in einer prächtigen Schale reichte sie Sahne.
26 ידה ליתד תשלחנה וימינה להלמות עמלים והלמה סיסרא מחקה ראשו ומחצה וחלפה רקתו	26 Ihre Hand streckte sie aus nach dem Pflock, ihre Rechte nach dem Hammer des Schmieds. Sie erschlug Sisera, zermalmte sein Haupt, zerschlug, durchbohrte seine Schläfe.
27 בין רגליה כרע נפל שכב בין רגליה כרע נפל באשר כרע שם נפל שדוד	27 Zu ihren Füßen brach er zusammen, fiel nieder, lag da, zu ihren Füßen brach er zusammen, fiel nieder. Wo er zusammenbrach, da lag er vernichtet.
28 בעד החלון נשקפה ותיבב אם סיסרא בעד האשנב מדוע בשש רכבו לבוא מדוע אחרו פעמי מרכבותיו	28 Aus ihrem Fenster blickt Siseras Mutter und klagt durch das Gitter: Warum säumt sein Wagen zu kommen, warum zögert der Hufschlag seiner Gespanne?
29 חכמות שרותיה תענינה אף היא תשיב אמריה לה	29 Eine Kluge aus ihren Fürstinnen antwortet ihr, und sie selbst wiederholt deren Worte:
30 הלא ימצאו יחלקו שלל רחם רחמתים לראש גבר שלל צבעים לסיסרא שלל צבעים רקמה צבע רקמתים לצוארי שלל	30 Sicher machen und teilen sie Beute, ein, zwei Frauen für jeden Mann, Beute an Kleidern für Sisera, Beute an Kleidern, für meinen Hals als Beute ein, zwei bunte Tücher.
31 כן יאבדו כל אויביך יהוה ואהביו כצאת השמש בגברתו ותשקט הארץ ארבעים שנה	31 So gehen all deine Feinde zugrunde, Herr. Doch die, die ihn lieben, sind wie die Sonne, wenn sie aufgeht in ihrer Kraft. Dann hatte das Land vierzig Jahre lang Ruhe.