Lettera di Giuda - (מכתב יהודה) 10

MODERN HEBREW BIBLE	DOUAI-RHEIMS
1 כי התורה בהיות בה צל הטבות העתידות ולא מראה עצם הדברים אין ביכלתה להשלים את הקרבים בקרבנות ההם אשר יקריבו תמיד מדי שנה בשנה	1 For the law having a shadow of the good things to come, not the very image of the things; by the selfsame sacrifices which they offer continually every year, can never make the comers thereunto perfect:
2 כי לולא זאת חדלו מהביאם באשר המקריבים בהטהרם פעם אחת לא היתה בהם עוד רגשת חטאים	2 For then they would have ceased to be offered: because the worshippers once cleansed should have no conscience of sin any longer:
3 אבל יש שם הזכרת החטאים שנה בשנה	3 But in them there is made a commemoration of sins every year.
4 כי דם הפרים והשעירים לא יוכל להסיר חטאים	4 For it is impossible that with the blood of oxen and goats sin should be taken away.
5 ובעבור זאת אמר בבואו לעולם זבח ומנחה לא חפצת גוף כוננת לי	5 Wherefore when he cometh into the world, he saith: Sacrifice and oblation thou wouldest not: but a body thou hast fitted to me:
6 עולה וחטאה לא שאלת	6 Holocausts for sin did not please thee.
7 אז אמרתי הנה באתי במגלת ספר כתוב עלי לעשות רצונך אלהי	7 Then said I: Behold I come: in the head of the book it is written of me: that I should do thy will, O God.
8 אחרי אמרו למעלה זבח ומנחה עולה וחטאה לא חפצת ולא שאלת אשר יקריבו אתם על פי התורה	8 In saying before, Sacrifices, and oblations, and holocausts for sin thou wouldest not, neither are they pleasing to thee, which are offered according to the law.
9 אז אמר הנה באתי לעשות רצונך אלהי מעביר בזה את הראשונה למען הקים את השניה	9 Then said I: Behold, I come to do thy will, O God: he taketh away the first, that he may establish that which followeth.
10 וברצון הזה מקדשים אנחנו על ידי הקרבת קרבן גוף ישוע המשיח בפעם אחת	10 In the which will, we are sanctified by the oblation of the body of Jesus Christ once.
11 וכל כהן עמד יום יום לשרת ומוסיף פעמים רבות להקריב אתן הקרבנות אשר לא יוכלו לעולם להעביר חטאים	11 And every priest indeed standeth daily ministering, and often offering the same sacrifices, which can never take away sins.
12 אולם זה אחרי הקריבו זבח אחד על החטאים ישב עד עולם לימין האלהים	12 But this man offering one sacrifice for sins, for ever sitteth on the right hand of God,
13 וחכה יחכה עד כי יושתו איביו הדם לרגליו	13 From henceforth expecting, until his enemies be made his footstool.
14 כי הוא בקרבן אחת השלים לנצח את המקדשים	14 For by one oblation he hath perfected for ever them that are sanctified.
15 ואף רוח הקדש מעיד לנו על זאת כי אחרי אמרו	15 And the Holy Ghost also doth testify this to us. For after that he said:
16 זאת הברית אשר אכרת אתם אחרי הימים ההם אמר יהוה נתתי את תורתי בקרבם ועל לבם אכתבנה	16 And this is the testament which I will make unto them after those days, saith the Lord. I will give my laws in their hearts, and on their minds will I write them:
17 ולעונם ולחטאתם לא אזכר עוד	17 And their sins and iniquities I will remember no more.
18 והנה באשר נסלחו החטאים אין עוד קרבן עליהם	18 Now where there is a remission of these, there is no more an oblation for sin.
19 ועתה אחי בהיות לנו בטחון דרך הקדש בדם ישוע	19 Having therefore, brethren, a confidence in the entering into the holies by the blood of Christ;
20 דרך חדש וחי אשר חדש לנו בפרכת היא בשרו	20 A new and living way which he hath dedicated for us through the veil, that is to say, his flesh,
21 ובהיות לנו כהן גדול על בית אלהים	21 And a high priest over the house of God:
22 נקרבה נא בלבב שלם ובאמונה תמימה מטהרים בהזית לבבנו מרוח רעה ורחוצי בשר במים טהורים	22 Let us draw near with a true heart in fulness of faith, having our hearts sprinkled from an evil conscience, and our bodies washed with clean water.
23 נחזיקה בהודית התקוה בל נמוט כי נאמן המבטיח	23 Let us hold fast the confession of our hope without wavering (for he is faithful that hath promised),
24 ונתבוננה זה על זה לעורר אתנו לאהבה ולמעשים טובים	24 And let us consider one another, to provoke unto charity and to good works:
25 ואל נעזב את כנאיתנו כמנהג קצת אנשים כי אם נוכיח איש את אחיו וביותר בראתכם כי קרוב היום	25 Not forsaking our assembly, as some are accustomed; but comforting one another, and so much the more as you see the day approaching.
26 כי אם נחטא בזדון אחרי אשר קבלנו דעת האמת לא ישאר עוד זבח קרבן לכפר על החטא	26 For if we sin wilfully after having the knowledge of the truth, there is now left no sacrifice for sins,
27 כי אם בעותי הדין העתיד ואש קנאה אשר תאכל את הצררים	27 But a certain dreadful expectation of judgment, and the rage of a fire which shall consume the adversaries.
28 הן איש כי יפר תורת משה מות ימות בלי חמלה על פי שנים עדים או שלשה	28 A man making void the law of Moses, dieth without any mercy under two or three witnesses:
29 מה תחשבו כמה יגדל הענש הראוי לרמס ברגלו את בן האלהים וחשב לחל את דם הברית אשר הוא מקדש בו ומחרף את רוח החסד	29 How much more, do you think he deserveth worse punishments, who hath trodden under foot the Son of God, and hath esteemed the blood of the testament unclean, by which he was sanctified, and hath offered an affront to the Spirit of grace?
30 כי ידענו את האמר לי נקם ושלם ועוד כי ידין יהוה עמו	30 For we know him that hath said: Vengeance belongeth to me, and I will repay. And again: The Lord shall judge his people.
31 מה נורא לנפל ביד אלהים חיים	31 It is a fearful thing to fall into the hands of the living God.
32 אבל זכרו נא את הימים הראשונים כי אז אחרי ארו עיניכם נשאתם כבד ענוים רבים	32 But call to mind the former days, wherein, being illuminated, you endured a great fight of afflictions.
33 פעם בהיותכם לראי בחרפה ותוגה פעם בהשתתף לאשר הגיע אליהם כזאת	33 And on the one hand indeed, by reproaches and tribulations, were made a gazingstock; and on the other, became companions of them that were used in such sort.
34 כי הצטערתם על מוסרי וגזלת רכושכם סבלתם בשמחה מדעתכם בנפשכם שיש לכם בשמים קנין טוב ממנו וקים לעד	34 For you both had compassion on them that were in bands, and took with joy the being stripped of your own goods, knowing that you have a better and a lasting substance.
35 לכן אל תשליכו את בטחונכם כי יש לו שכר רב	35 Do not therefore lose your confidence, which hath a great reward.
36 כי צריכים אתם לסבלנות למען תעשו רצון אלהים ונשאתם את ההבטחה	36 For patience is necessary for you; that, doing the will of God, you may receive the promise.
37 כי עוד מעט רגע והבא יבא לא יאחר	37 For yet a little and a very little while, and he that is to come, will come, and will not delay.
38 הצדיק באמונתו יחיה ואם יסג אחור לא רצתה נפשי בו	38 But my just man liveth by faith; but if he withdraw himself, he shall not please my soul.
39 אמנם אנחנו איננו מן הנסוגים אחור לאבדם כי אם מן המאמינים להצלת הנפש	39 But we are not the children of withdrawing unto perdition, but of faith to the saving of the soul.